בקשה לצירוף תמליל

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לצירוף תמליל: בפני בקשת התובע - (להלן- המבקש) לצירוף תמליל ודיסק פגישה בין המבקש למר מילר וכן תצהיר המתמלל. הנתבעת - אוניברסיטת בר אילן (להלן- המשיבה) מתנגדת לבקשה. טעמי הבקשה בתמצית- תמליל הפגישה מוכיח את ההבטחה אשר ניתנה למבקש כי האחריות למציאת תפקיד חלופי באוניברסיטה הינה באחריותה, וסותר את ההצהרה בתצהיר מר מילר (סעיף 38.1) כאילו מציאת תפקיד חדש היתה באחריות המבקש. לבקשה חשיבות יתר למען עשיית הצדק וחיוב מעבידים למציאת תפקיד חלופי לעובד קבוע (ב"ש 298/86 בן ציון ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עו"ד , פד"י מא(2) 377). לשם גילוי האמת ועשיית צדק ניתן להמציא כל עדות או ראיה השייכים לעניין בכל עת. מהות וחקר האמת חשובים מפרוצדורה. (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' ע. גלעד ואח' פד"י מט (2) 516). ההלכה הפסוקה מכירה בצירוף ראיה גם בשלב הערעור וזאת לשם בירור האמת ועשיית הצדק (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' , פ"ד נה (4) 557). בתמליל קיימים פרטים מהותיים וחיוניים ביותר אשר יעזרו להכרעה בבקשה הזמנית, כמו גם לקדמה ולייעלה. הצורך בהגשת התמלול נולד בעקבות לחץ שאלות של ב"כ המשיבה וחיוב המבקש ע"י בית הדין לענות על השאלה ומכל מקום התמליל לא הוגש קודם לכן , על מנת שלא לפגוע במר מילר. בתי הדין לעבודה משוחררים מסדרי דין ודיני ראיות לכן הלכה שבשגרה היא כי ניתן לצרף ראיות בכל עת. כל שכן במקרה זה בו צירוף הראיה נכפה ע"י המשיבה אשר דרשה לברר אם הוקלטה השיחה. בתשובה לתגובה חזר המבקש על טעמי בקשתו והדגיש פעם נוספת כי הצורך בהגשת התמליל נולד ביוזמת ולחץ המשיבה. התמליל לא הוגש רק במטרה שלא לפגוע במר מילר- סמנכ"ל משאבי אנוש במשיבה. עוד נטען כי אין מדובר בהגשת ראיה ביוזמת המבקש ,לכן טיעוני ואסמכתאות המשיבה אינם רלוונטיים. תגובת המשיבה בתמצית- המבקש, באי ניקיון כפיים ותוך הפרת דיני היושר הנדרשים ממי שמבקש צו זמני, בחר להסתיר מבית הדין עובדות והקלטות רלוונטיות . גם בהגשת הבקשה הנוכחית חושף המבקש תמונה חלקית ביותר , משבחר לחשוף תמליל הקלטה אחת בלבד, מתוך מספר שיחות נוספות שהוקלטו על ידו (כעולה מעמ' 11 לפר שורות 13-14 מיום 6.5.12). הכלל הוא שאין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות ( עב(ת"א) 11185/06 ישאל קוסמן- אודית ניהול איכות בע"מ , מיום 19.1.09). כן נפסק כי ראיות נוספות לאחר שלב הראיות אשר ניתן היה להביאן במועד, לא יתקבלו על ידי בית הדין (עב 914056/99 חיים נחושתן - קלאסיקה אינטרנשיונל, מיום 21.11.02). אין זה מקרה מתאים המצדיק סטייה מכללי הפרוצדורה. נסיבות המקרה אינן מצדיקות הוספת הראיה באיחור כה רב. למבקש היתה שהות ארוכה לשקוד ולהכין ראיותיו על פי ראות עיניו. התנהלות המבקש הינה חסרת ניקיון כפיים באופן קיצוני. המבקש הסתבך בשקריו תוך שימוש סלקטיבי בראיות שברשותו לפיכך עליו לשאת בהשלכות בחירותיו ואין ליתן יד למקצה שיפורים מאוחר. משבבקשתו לא הביא המבקש שום טעם ממשי ואף הסבר מתקבל על הדעת למעט הטענה כי נאלץ להגיש את התמליל לאחר שהודה בקיומו בחקירה הנגדית ובמשך כל פרק הזמן שחלף מיום הגשת הבקשה התמליל לא הוגש, יש לדחות את הבקשה. הראיה אינה תורמת להשלמת התמונה וגילוי האמת בהיותה מוגשת באופן סלקטיבי. על פי ההלכה יכול ויסטה בית המשפט מהעקרון לפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות רק אם שוכנע כי ראיה זו עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד לגילוי האמת (ראה עניין קוסמן שלעיל). ברי כי התמליל מצוי ברשות התובע מזה רב ולאורך ההליך כולו אולם מטעמיו בחר הוא שלא להציגו. משכך ניתן לומר כי המבקש לא הראה ולו טעם אחד , כיצד הצגת הראיה תתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה ולגילוי האמת. המבקש חושף בפני בית הדין את הראיות באופן חלקי בלבד- התמליל שצירופו מבוקש הינו אחד מתוך מספר תמלילים. ככל שתתקבל הבקשהממילא לא תוצג בפני בית הדין התמונה המלאה. דיון והכרעה- נקדים ונאמר כי לא מצאנו לקבל טענות המבקש כמצדיקות הגשת תמליל במועד בו הוגש. במסגרת חקירתו הנגדית נשאל התובע ע"י ב"כ המשיבה האם הקליט את הפגישה והשיב -"לא צריך לענות על שאלה כזאת. לא מעוניין לענות על השאלה. לא חייב לענות על השאלה". לשאלת בית הדין האם הפגישה הוקלטה השיב בחיוב (עמ' 101 לפר שורות 16-20). לא נהיר לאיזה "לחץ" מכוון המבקש , ומכל מקום לא ניתנה כל החלטה אופרטיבית בקשר להצגת הקלטות. טענתו כי מבוקש להגיש את התמליל בעקבות לחץ מצד המשיבה סותרת אינהרנטית את טענתו בבקשה "בתמליל הפגישה יש פרטים מהותיים וחיוניים ביותר אשר יעזרו להכרעה בבקשה הזמנית"..., משכך הם פני הדברים יש לשאול מדוע לא הוצג המסמך קודם שלב הראיות. לא מצאנו לקבל את טענות המבקש כי התמליל אשר כיום נטען לגביו כי נדרש הוא לשם עשיית צדק כמו גם לצורך ירידה לחקר האמת, לא הוגש קודם לכן מתוך מטרה שלא לפגוע במר מילר. עוד יש ליתן את הדעת לעובדה כי כאשר נשאל המבקש בהמשך חקירתו מדוע לא צירף את כל ההקלטות , לרבות השיחות עם עשהאל השיב- "לדעתי אינן רלוונטיות, שמעבר למלל לא נאמר שום דבר". ולשאלה - "את זה אתה לא רוצה להראות לבית הדין כהוכחה שלא הציעו לך שום דבר?    השיב המבקש- "התייעצתי עם עוה"ד וזה מה שהחלטתי".(עמ' 10 לפר שורות 13-18). לא נעלמו מעינינו דברי ב"כ המבקש אשר נרשמו בפרוטוקול הדיון לאחר תשובת המבקש- "אני רוצה לציין כי אני אמרתי לו לא להציג זאת, כדי לא לפגוע במילר או להציג אי אמינות שסותרת את תצהירו. זה תמליל זה עוזר לי מבחינה משפטית אך חשבתי עדיף שלא יהיה כדי שהוא ימשיך לעבוד באונ'"(עמ' 11 לפר שורות 21-23). סבורים אנו כי צד אינו יכול ללהט ולהחליט באיזה שלב יגיש מסמכים לבית המשפט . לעניין זה נציין כי קיימות הוראת בסדרי דין הכוללות הנחיות מפורטות וברורות בדבר סדר הבאת ראיות לרבות חריגים ככל שצד מבקש שלא להגיש ראיות בהתאם להוראות הדין (ראו:רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח תק-על 99(4), 118 עמ' 120). הרושם המתקבל הוא כי המבקש בחר לעשות דין לעצמו ומשיקוליו לא הגיש את התמליל בשלב מוקדם יותר (ויודגש ; מדובר בתמליל שיחה מחודש נובמבר 2010). בנסיבות אלה ולאור השלב הדיוני בו מבוקש צירוף התמליל - לא מצאנו מקום להתיר הגשתו. יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו בע"ע 36076-06-10 י. קל לי תעשיות בע"מ- דמיטרי מלי מיום 9.12.10 ע"י כב' השופטת ס. דוידוב - "בתי הדין לעבודה - כערכאות שיפוטיות העוסקות בנושאים סוציאליים -מאופיינים, אם כך, בכללי פרוצדורה וראיות פשוטים וגמישים, שנועדו בין היתר "להקל את הגישה לבית-הדין גם לאלה שאינם יודעים דין וגם לאלה שאין ידם משגת מימון שירותים משפטיים" (ע"ע 1127/00 אויאן אורסץ' ואח' - דניה סיבוס בע"מ ואח', פד"ע לז 305 (2002)). עם זאת, משמעה של גמישות זו אינו ויתור על עקרונות בסיסיים של דיני הראיות, כי אם מתן אפשרות לבית הדין "להסיר מעליו מגבלות מתחום דיני הראיות, שלדעתו אינן רצויות ושהסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק" (עניין לוסקי). בלשונו של השופט צור: "שחרורם של בתי הדין לעבודה מכבלי דיני הראיות נועד לפשט את הדיון המשפטי בפני בית הדין לעבודה, להגמיש את ההליך השיפוטי ולסייע לבית הדין להגיע לתוצאה נכונה, צודקת ופשוטה בעניין הבא לפניו. עם זאת, הוראת סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה לא נועדה לשחרר את בית הדין מעקרונות דיני הראיות, להכשיר ראיות פסולות או לפעול בניגוד לכללים המקובלים הנהוגים בתחום זה" (ע"ע 1520/04 רונית חמו - אלעזר עמשי, ניתן ביום 21.2.05). בנוסף, מצאנו להבהיר כי התמליל תומלל על ידי המבקש עצמו (ראה סעיף 2 לתצהיר אשר צורף לבקשה). לפיכך, עסקינן בתמלול שאיננו מקצועי ולא נערך על ידי גורם אובייקטיבי . כמו כן ומעבר לדרוש , התצהיר אשר צורף לתמליל עניינו בנסיבות הגשת התמליל במועד בו הוגש וכיצד יש בתמליל כדי לסייע לדיון יעיל ולחקר האמת. אולם ,התצהיר נעדר פירוט בדבר הסוגיות הרלבנטיות הנדרשות כגון - כיצד נערכה ההקלטה ומתי, כיצד נשמרה היא ,מי הם הדוברים בשיחה , כל זאת בניגוד להלכה הפסוקה בעניין זה. דומה כי מטעמים אלה בלבד אין להתיר את הגשת התמליל באופן בו הוגש. לאור האמור לעיל, הבקשה לצירוף תמליל פגישה,דיסק ותצהיר המתמלל ,נדחית. 25. משנדחתה הבקשה יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪. תמליל שיחה (כראיה)