בקשה לעיין בתיק

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לעיין בתיק:

1. בפני בקשה לעיון בתיק המוגשת מטעם המבקש, אשר אינו צד לתיק, וזאת בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.

טענות המבקש
2. הנתבעת בתיק שבכותרת (להלן בהתאמה: "גריזולין" ו"תיק זה") נתבעת על ידי המבקש בתיק אחר (ת.א. 13563-04-09, להלן: "התיק האחר").

בדיון מיום 20.9.11 בתיק האחר העיד מר דניאל לונדנר בעל מניותיה ומנהלה של גריזולין (להלן: "מר לונדנר"), כי גריזולין לא קיבלה כספים כדמי פינוי במסגרת הסדר פשרה בתיק זה.

המבקש סבור, כי עיון בתיק זה ילמד אחרת. עוד סבור המבקש, כי עיון בתיק זה יחשוף נתונים שיש בהם כדי לבסס את תביעתו נגד גריזולין.

טענת התובעת
3. התובעת מתנגדת לבקשה. בהודעה קצרה מטעמה, היא טוענת, כי ההסכמות ופסק הדין הושגו בתנאים של סודיות וחיסיון כפי שהוסכם בין הצדדים.
טענות הנתבעת
4. הנתבעת הגישה תגובה מפורטת והביעה התנגדות נחרצת לבקשה, תוך שהיא מעלה שורה של טענות:

זכותם של הצדדים לתיק להסכים על חיסיון תוצאותיו.

למבקש אין כל טענה בכתבי הטענות בתיק האחר הנוגעת לתיק זה.

ההסכמה בתיק זה הושגה במסגרת פשרה בהליך גישור בין הצדדים לתיק זה בלבד.

תנאי מוקדם להסכמת הצדדים לסיום הדיון בתיק זה, היה חיסיון הדיון ותוצאותיו, שאלמלא כן הצדדים היו עומדים על שמיעת ראיות ומתן פסק דין לגופו של עניין.

למבקש אין כל נגיעה לתיק זה. התביעות בכל אחד מהתיקים שונות זו מזו באופן מהותי.

עוד מעלה הנתבעת טענות ביחס לתיק האחר, הן לגופו של עניין והן באשר לאופן ניהול ההליך שם.

המסגרת הנורמטיבית
5. זכות העיון בתיקי בית משפט מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות").

בבסיס התקנות עומד העיקרון, כי יש לאפשר את העיון בתיק בית משפט, אלא אם כן העיון אסור על פי דין (תקנה 4(א) לתקנות). זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון המוצא את ביטויו בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

על כן נקודת המוצא היא כי זכות העיון נתונה לכל אדם. (ע"א 8849/01 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, להלן: "עניין פז גז"; בג"צ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם) ניתן ביום 1.11.2004).

בעל דין המתנגד לעיון נדרש לשכנע כי אין להתירו, ולהצביע על טעם מיוחד וכבד משקל למניעת העיון (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437, להלן: "עניין גהל").

על מבקש העיון מוטלת חובת הנמקה ועליו להראות כי יש לו עניין בעיון (תקנה 4(ג) לתקנות). ככל שהמדובר בעניין של המבקש שהוא בעל חשיבות ועוצמה רבים יותר, כך יגבר משקלה של זכות העיון בנסיבות המקרה. ככל שהמדובר בטעם שולי וחסר חשיבות, יפחת משקלה של זכות העיון. (עניין פז גז).

בכפוף לכך שהמבקש עמד בחובת ההנמקה, נערך הדיון בבקשת העיון על פי השלבים הבאים:

א. שלב ראשון- בחינת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.

ב. שלב שני- באם התשובה שלילית, ואין איסור בדין לעיון, אזי נבחנית השאלה האם העיון מוצדק הוא. כאמור, על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (עניין גהל, בעמ' 437).

ג. שלב שלישי- באם התשובה חיובית, ונקבע כי העיון מוצדק, אזי נבחנית השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון ותוך התחשבות בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט. (עניין פז גז).

ומן הדין אל הנדון
6. בתיק זה מדובר בתביעה לפינוי גריזולין מנכס בו החזיקה כדיירת מוגנת. הצדדים לא הראו כי קיים איסור בדין, מכוחו יש מקום לסרב לבקשת העיון בתיק.

7. בתגובתה, טענה הנתבעת כי ההסכמות הושגו במסגרת הליך גישור, אשר הינו חסוי.
קיים קושי בטענה זו מן הפן העובדתי. כעולה מן הפרוטוקול, הצדדים לא הודיעו כי ניהלו הליך גישור, אלא הודיעו על הסכמה למתן פסק דין בדרך של פשרה. הטענה כי המגשר היה עו"ד הנדל, תמוהה בשים לב לכך שעו"ד הנדל ייצג את הנתבעת. מעבר לכך, במקרה הנוכחי, פסק הדין לא היה פסק דין שאישר הסכם גישור, אלא פסק דין שניתן בדרך של פשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט. לאור האמור, אין מקום לטענה בדבר הליך הגישור.

מכל מקום, אף אם ההסכמה למתן פסק דין בדרך של פשרה הושגה בעקבות הליך גישור, גם אז אין בכך כדי לסייע לנתבעת. אכן, סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע, כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, ואולם אין בכך כדי ללמד על חיסיון ההליכים המתנהלים בבית המשפט, בין אלה שקדמו להליך הגישור ובין לאחריו. תיק בית המשפט, לרבות הפרוטוקולים, ההחלטות ופסק הדין הכלולים בו, פתוח לציבור מכוח עיקרון פומביות הדיון. לחיסיון הליך הגישור אין ולא כלום עם פומביות תיק בית המשפט.

8. גם הטענה בדבר הסכם החיסיון (המועלית הן על ידי הנתבעת והן על ידי התובעים), אין בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. אכן, לבקשת הצדדים, ומאחר שלא הובעה התנגדות על ידי מי מהמעורבים בניהול התיק, לא סירבתי לבקשתם כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות. יחד עם זאת, לא היה טעם של ממש לניהול הדיון באופן זה, והבקשה נעתרה רק משום שבאותה עת לא היתה סיבה לסרב לה. ואולם, כעת, כאשר מוגשת בקשה לעיון בתיק, יש מקום לבחינה מחודשת של הענין. סקירת סעיפיו הקטנים של סעיף 68 לחוק בתי המשפט, מעלה כי אין במי מהם כדי להצדיק סטייה מכלל פומביות הדיון. תיק זה אינו נכנס בשעריו של הסעיף וממילא אין תחולה למי סעיפיו הקטנים.

9. נתתי דעתי לטענת ההסתמכות שמעלה הנתבעת, לפיה החיסיון והסודיות היו תנאי להסכמת הצדדים "שאלמלא כן, הצדדים היו עומדים על שמיעת ראיות ומתן פסק דין לגופו", אך לא ירדתי להגיון הדברים. הרי אם היה הדיון מתנהל במלואו, על דרך שמיעת ראיות ומתן פסק דין מנומק, אזי אלה היו פתוחים לציבור, וממילא היו כוללים פרטים רבים אשר לא נחשפו בתיק זה, לאור הדרך בה התנהל הלכה למעשה.

10. באשר לשאלה האם העיון בתיק מוצדק, התשובה לכך חיובית.
המבקש, אף הוא הגיש בתיק האחר תביעת פינוי כנגד גריזולין, ביחס לאותו נכס. המבקש צירף פרוטוקול דיון ממנו עולה, כי מר לונדנר נחקר בקשר לתביעה בתיק זה והשיב כפי שהשיב. בנסיבות אלה, יש למבקש אינטרס לגיטימי לעמת את מר לונדנר עם החומר שבתיק זה.

11. לאחר שערכתי את מאזן הנזקים והאינטרסים בין הצדדים, הריני קובעת כי הכף נוטה לזכות המבקש. מתגובת הנתבעת עולה, כי התנגדותה לעיון המבקש בתיק זה מוּנַעַת מהרצון שלא לחשוף בפני המבקש את העובדות לאשורן, ודווקא בשל כך ועל מנת לסייע בחשיפת האמת, יש כדי להצדיק היעתרות לבקשה.

גם מן הפן הטכני, אין הצדקה שלא להיעתר לבקשה ואף אין הכרח במתן הוראות לענין זה. העיון בתיק אינו מצריך מאמץ מיוחד, שכן מדובר בתיק שניתן בו פסק דין לאחרונה ומצוי במערכת הממוחשבת.

בסיום הדברים ולמען הסר ספק, יובהר, כי במסגרת דיון בבקשה הנוכחית, אינני נזקקת לטענות שהעלתה הנתבעת בתגובתה והמתייחסות לעצם זכותו של המבקש להגיש נגדה תביעת פינוי בתיק האחר, כמו גם לטענותיה כי לא קמה נגדה עילת פינוי. למותר להדגיש, כי אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה ביחס למי מטענות וזכויות הצדדים בתיק האחר.



12. הריני מתירה את העיון בתיק על פי התקנות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לעיין בתיק

  2. בקשה להישאר בארץ

  3. בקשה למתן הוראות

  4. בקשה לצירוף תמליל

  5. בקשה להוספת צד להליך

  6. בקשה לצירוף צד ג נוסף

  7. בקשה לקביעת מקום שיפוט

  8. בקשה לקבלת דמי הסתגלות

  9. בקשה לקיצור תקופת צינון

  10. בקשה להפסקת כרייה וחציבה

  11. בקשת להפקדת התחייבות עצמית

  12. בקשה לקבלת שירותים עירוניים

  13. בקשה להורות על מימוש פיקדון

  14. בקשה למתן רשות לצרף צד להליך

  15. בקשה לקבלת דו''ח איכון טלפון

  16. בקשה למתן הוראות בפרשת חפציבה

  17. בקשה להורות על השלמת הליכים מקדמיים

  18. בקשה להאריך את המועד להפקדת התחייבות עצמית

  19. בקשה להכרה בתואר שנלמד בחו"ל בשיטת למידה מרחוק

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון