בילוש או התחקות אחרי עורך הדין של הצד שכנגד - מעצר עד תום ההליכים

בעת החיפוש שנערך על גופו של המשיב נמצא מסמך מודפס, אשר העניין הנדון בו, כפי שעולה מכותרת המסמך, הוא אחת מהפרקליטות בפרקליטות מחוז ירושלים המטפלת בתיק הפלילי המתנהל נגד המשיב מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בילוש או התחקות אחרי עורך הדין של הצד שכנגד: 1. לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 19.6.12, בה הוריתי על שחרורו של המשיב בשורה של תנאים מגבילים, ובכללם מעצר בית מלא ב"מדרשת הגליל" אשר במגדל-העמק. בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לכך שאורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, כפי שביקשה בתחילה. 2. נגד המשיב ונגד אדם נוסף הוגש כתב אישום בו מייחסת להם המבקשת עבירות שנעברו, לפי הטענה, לאורך שנים, בהיקפים כספיים של עשרות מיליוני שקלים. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב הקים עמותה (המואשמת אף היא בכתב האישום) אשר הפעילה במשך שנים תלמודי תורה, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, כוללים וישיבה. הרוב המכריע של כספי העמותה התקבל בתקופה הרלבנטית מרשויות שונות, וזאת בהתאם למספר התלמידים עליהם דיווחה העמותה. עיקר עניינו של כתב האישום בטענת המבקשת, כי העמותה, בניהולו של המשיב ובתיווכם של הנאשם הנוסף ואחרים, העבירה לרשויות השלטון השונות, כמפורט בכתב האישום, דיווחים כוזבים בדבר מספר התלמידים הלומדים במוסדותיה. כתוצאה מהדיווחים הכוזבים, קיבלו הנאשמים מרשויות השלטון, במרמה ושלא כדין, סכומי כסף בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. 3. עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בפתח הדיון שהתקיים בבקשה הודיעו ב"כ המשיב כי הם אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה. לאחר מספר דיונים שהתקיימו לפניי, החלטתי לדחות את בקשת המבקשת והוריתי על שחרורו של המשיב בשורה של תנאים מגבילים, ובכללם, כאמור, מעצר בית מלא ב"מדרשת הגליל" שבמגדל-העמק. בנוסף קבעתי, בין היתר, כי המשיב יהיה נתון בפיקוח אלקטרוני וכן בפיקוח נוסף של שלושה מפקחים אשר בשמותיהם נקבתי, שאחד מהם לפחות נדרש לשהות ביחד עם המשיב ולפקח עליו, במשך 24 שעות ביממה. במסגרת התנאים אותם קבעתי איפשרתי למשיב להגיע למשרדי עורכי דינו בתל אביב, בליווי, בכפוף לכך שתינתן לפרקליטות הודעה מראש בכתב. 4. במסגרת ההחלטות שנתתי בשעתו, עמדתי על כך שבעניינו של המשיב קיימות שתי עילות מעצר. האחת והעיקרית עניינה בחשש שאם המשיב ישוחרר הוא יימלט מן הארץ. השנייה, עניינה בחשש שאם המשיב ישוחרר הוא ישוב על מעשיו. ככל שמדובר בחשש ההימלטות, הצבעתי על שורה של אינדיקציות המעלות את החשש ובכללן, העובדה שהמשיב אינו אזרח ישראל אלא אזרח אנגליה; העובדה שמרכז עסקיו של המשיב אינו בארץ אלא מחוצה לה; העובדה שנגד המשיב הוגש כתב אישום חמור אשר עונש כבד עשוי להיות בצדו; העובדה שהמשיב הנו אדם בעל אמצעים, דבר אשר עשוי להקל עליו את האפשרות לעזוב את הארץ בדרך זו או אחרת; ולבסוף, העובדה שלמבקשת הגיעו מספר ידיעות מודיעיניות, ממספר מקורות, בהן נאמר כי בכוונת המבקש להימלט מן הארץ לכשישחרר. חרף כל אלה החלטתי, כאמור, להורות על שחרורו של המשיב, ואולם מנגד, על מנת לתת מענה סביר לחששות הקיימים, קבעתי תנאי שחרור קפדניים ומחמירים למדיי, אשר רק על חלקם עמדתי לעייל. 5. הרקע לבקשה המונחת לפניי הוא פעולת עיקוב אותה ביצעה המשטרה אחר המשיב ביום 14.10.12. שלושה ימים קודם למועד זה, נשלחה לפרקליטות הודעה מטעם סנגורו של המשיב בה נאמר, כי ביום 14.10.12 יגיע המשיב לפגישה עם עורכי דינו בתל אביב "בליווי אחד המפקחים שאושר על ידי בית המשפט". בעקבות קבלת הודעה זו, הוחלט בפרקליטות ו/או במשטרה לעקוב אחר המשיב. לבית המשפט לא לגמרי ברור האם פעולת העיקוב נבעה ממידע קונקרטי שהגיע לפרקליטות או למשטרה, או שהדבר נעשה שלא על רקע קבלת מידע כזה. לטענת המשיב, פעולת העיקוב נבעה מכך שמתנכלים אליו, רודפים אחריו "ומחפשים אותו". נציג הפרקליטות דחה טענה זו וטען, כי פעולת העיקוב נעשתה במסגרת שגרת העבודה. כאמור, שאלה זו לא התבררה לגמרי, ולגופה של הבקשה המונחת לפניי הדבר אינו מעלה ומוריד. מה שקובע לעניינה של הבקשה, הוא תוצאות הפעולה. 6. שתיים היו תוצאות פעולת העיקוב: ראשית, אין חולק על כך שהמשיב הגיע ממגדל-העמק לתל-אביב כשהוא מלווה באחד המפקחים אשר בשמותיהם נקבתי בהחלטתי. המפקח פגש בעורך דינו של המשיב ושם נפרד מהמשיב תוך שסוכם כי המפקח יאסוף את המשיב לאחר סיום הפגישה ויחזירו למגדל-העמק. לאחר שהמפקח נפרד מהמשיב, התקיימה פגישה במשרד עורך דינו של המשיב, בנוכחות אשתו של המשיב. בתום הפגישה, נסעו המשיב ואשתו למסעדה בנמל תל אביב, ללא נוכחתו של המפקח ולכאורה גם לא ידיעתו (כך לפחות עולה מדבריו של המפקח). במקום זה עצרה המשטרה את המשיב בחשד להפרת תנאי השחרור המתבטאת בכך, שנסע למסעדה ללא ליווי המפקח. במהלך המעצר, ערכה המשטרה חיפוש על גופו של המשיב. שנית, במהלך החיפוש שנערך על המשיב נמצא מסמך, אשר לתוכנו אתייחס בהמשך. 7. למעשה אין מחלוקת של ממש כי בכך שהמשיב נסע למסעדה ללא נוכחתו של אחד משלושת המפקחים אותם קבעתי, וכפי שעולה מדברי המפקח, גם ללא ידיעתו, הפר המשיב את תנאי השחרור. המשיב טוען, כי הבין שגם אשתו נמנית על אחד האנשים הרשאים ללוות אותו, ובעניין זה הוא מפנה לכך שהתרתי לו להעתיק את מקום מעצר הבית במהלך חג סוכות מהפנימייה במדרשת הגליל לדירה השייכת למדרשה, וזאת ללא פיקוחם של אחד משלושת המפקחים. אכן נכון הדבר, אלא שבאותה החלטה קבעתי, שגם בדירה בה ישהה המשיב במהלך חג הסוכות יותקן פיקוח אלקטרוני, דבר אשר אינו קיים עת המשיב שוהה עם אשתו בנמל תל-אביב. 8. המשיב מוסיף וטוען בהקשר זה, כי לכל היותר מדובר בהפרה קלה, וכי ניתן להבין לליבו עת ביקש לצאת לזמן קצר למסעדה עם אשתו, וזאת לאחר חודשים לא מעטים של מעצר בית בתנאים קשים, וכן תקופה לא קצרה של מעצר ממש. אינני סבור כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ניתן להתייחס אל ההפרה כהפרה קלה. זאת הואיל ויש להשקיף על ההפרה על רקע החששות המיוחדים הקיימים בעניינו של המשיב כפי שעמדתי עליהם לעיל. כאמור, החשש העיקרי הוא שהמשיב יימלט מן הארץ. לשם כך, לא דרושה לאדם בעל תושיה יותר מאשר "פירצה" לזמן קצר. אפשר שבנסיבות אחרות, כאשר מתקיימים חששות מסוגים אחרים, ניתן היה לומר כי מדובר בהפרה קלה. אלא שעל רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו, לא ניתן לומר זאת. 9. עם זאת וחרף הדברים שאמרתי, אילו עניין זה היה עומד לבדו, לא הייתי רואה בכך עילה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, והייתי מסתפק בהחמרה מסויימת של תנאי השחרור ו/או חילוט חלק מכספי הערובה. אלא שעניין זה אינו עומד לבדו, שכן הבקשה מתבססת גם, ואולי בעיקר, על המסמך שנמצא בעת החיפוש שנערך על גופו של המשיב. לעניין זה אפנה עתה. 10. בעת החיפוש שנערך על גופו של המשיב נמצא מסמך מודפס, אשר העניין הנדון בו, כפי שעולה מכותרת המסמך, הוא אחת מהפרקליטות בפרקליטות מחוז ירושלים המטפלת בתיק הפלילי המתנהל נגד המשיב. בפתח המסמך נכתב כך: "לבקשתך פעלנו לביצוע חקירה לברור פרטים אודות הנדון, מעמדה המשפחתי, וקשריה עם עו"ד שסיימו את עבודתם בפרקליטות מחוז ירושלים". בהמשך מובאים הפרטים הבאים: שמה הפרטי של הפרקליטה; שם משפחתה; מספר תעודת הזהות שלה; תאריך לידתה; שם אביה; שם אימה; מצבה המשפחתי של הפרקליטה ושם בעלה; מספר הילדים שיש לבני הזוג; כתובת המגורים של בני הזוג ומספר הטלפון בביתם; מקום עבודתה של הפרקליטה ותפקידה בפרקליטות המחוז; מקום עבודתו של בעלה; המוסד בו למדה הפרקליטה משפטים והשנה בה סיימה את לימודיה. כמו כן, תחת הכותרת "עמיתים לשעבר למקום העבודה" מופיעים שמות ופרטים של שלושה פרקליטים לשעבר בפרקליטות מחוז ירושלים, העובדים עתה במגזר הפרטי. 11. במסגרת חקירתו במשטרה התבקש המשיב למסור הסברים לגבי טיבו של מסמך זה. תשובתו הייתה, שמדובר ב"מסמך ישן מאד הוצאתי את זה מהאינטרנט. חיפשתי בגוגל". המשיב מסר במשטרה, כי הוא רצה "לדעת מי היא, מה הסגנון שלה... חיפשתי באתרים של בתי משפט פרטים עליה כדי לדעת את האופי שלה וללמוד. היא מייצגת את המדינה אני בודק גם סתם פסיקות". במהלך הדיון בבית משפט מסר ב"כ המשיב הסבר שונה במידת מה. לדבריו, המשיב שקל לצרף לצוות הגנה סנגור ששימש בעבר פרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים, בהיותו סבור, שקיומה של חברות בין הסנגור לבין הפרקליטה עשויה לעזור לעניינו. לדברי ב"כ המשיב, יש להשקיף על המעשה על רקע המגזר אליו משתייך המשיב, וההתנהלות הנוהגת אצל חלק מאלה הנמנים עליו. 12. את הסברו של המשיב כי מדובר במידע שהוציא בעצמו מהאינטרנט לא ניתן לקבל, הואיל ועולה מהמסמך עצמו כי הוא נערך על ידי אדם אחר, ולא על ידי המשיב, שהרי כתוב בפתח המסמך: "לבקשתך פעלנו לביצוע חקירה לבירור פרטים אודות הנדון...". גם לא ניתן לקבל את ההסבר ולפיו המשיב ביקש רק להכיר את גישתה המקצועית של הפרקליטה, הואיל ועיקרו של המסמך הוא בפרטים אישיים, לאוו דווקא מקצועיים, על אודותיה. 13. לנוכח העובדה שהמשיב לא מסר הסבר משכנע באשר לנסיבות עריכת המסמך, ובכלל זה לא מסר מי ערך את המסמך, נותרה שאלת מטרתו של המסמך עם סימני שאלה. אכן, להסבר אותו מסר ב"כ המשיב יש אחיזה במסמך, שכן כותבו כתב כי הוא התבקש לבצע חקירה ולברר פרטים על קשריה של הפרקליטה "עם עו"ד שסיימו את עבודתם בפרקליטות מחוז ירושלים", ואף מופיעים במסמך שמות של שלושה פרקליטים כאלה. עם זאת, במסמך נכתב כי כותבו התבקש לברר גם פרטים אודות מעמדה המשפחתי של הפרקליטה, ואכן מצויים בו פרטים בעניין זה. אך מובן כי לפרטים אישיים של הפרקליטה, כגון שמות הוריה, שמו של בעלה ומקום עבודתו ומספר ילדיה, אין כל זיקה לשאלת צירופו של סנגור נוסף לצוות ההגנה, ובשלב זה, כאמור, נותר עניין זה ללא הסבר מספק. 14. העובדה שבעל דין בולש ומתחקה אחר עורך הדין של הצד שכנגד, אינה יכולה להתקבל. דומה שגם ב"כ המשיב מסכים לכך. עם זאת לטענת ב"כ המשיב, הפקת המסמך ואחזקתו, גם אם יש להסתייג מהם, אינם מהווים עבירה. בשלב זה לא ניתן לקבוע האם הפקת המסמך כרוכה בביצוע עבירה פלילית כלשהי. מטעם זה, הפקת המסמך ואחזקתו אינם יכולים, כשלעצמם, להוות עילה למעצר המשיב. אלא, שלהפקת המסמך ולאחזקתו יש השלכה עקיפה על ענייננו, באשר יש בה כדי להביא בפנינו נסיבה נוספת שיש בה כדי ללמד על אופיו של הנאשם ועל הסכנה הנשקפת ממנו, במיוחד ככל שמדובר בחשש ההימלטות. הפקת המסמך ואחזקתו הינם מעשים חריגים, יוצאי דופן, המבטאים התנהלות שיש בה מידה מסויימת של העזה. עובדה זו יכולה להעצים את החשש המלווה תיק זה מראשיתו, ולפיו המשיב ינצל שעת כושר כדי להימלט מהארץ. לכך יש להוסיף, כנתון מצטבר, את העובדה שהמשיב הפר את תנאי השחרור אותם קבעתי בכך ששהה מחוץ למקום מעצר הבית ללא מפקח, כמפורט לעיל. 15. לנוכח כל האמור הגעתי לכלל מסקנה שאין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. בית המשפט מלווה את המשיב ומשפחתו תקופה לא קצרה, והוא מודע היטב לקשיים הרבים ולמצוקות בהם הוא ובני משפחתו נתונים לנוכח ההליכים הפליליים שהתרגשו עליהם לפתע, עם כל מה שכרוך בהם. לא למותר לציין, כי ביום 20.9.12 דחיתי את בקשת המשיב להעתיק את מעצר הבית ממגדל-העמק לביתו בירושלים, ואולם בצד החלטה זו קבעתי כי ניתן יהיה לשוב ולהידרש לבקשה זו לאחר שתמונת הדברים בעניין התיק העיקרי תתברר. אלא שבינתיים חלו ההתפתחויות אשר הביאו להגשת הבקשה שלפניי, וחבל. יצויין, שבבקשה הנוכחית התייחסה גם המבקשת לגורם הזמן באומרה, כי "אין לשלול שחלוף זמן במעצר יכול ויגבש בעתיד שחרור ממעצר בנסיבות מתאימות ובמקרים המתאימים...". 16. סוף דבר. החלטתי לקבל את הבקשה, ועל כן אני מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו. עורך דיןמעצרמעצר עד תום ההליכים