מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי עמידה בתקופת ניסיון: א. מבוא המבקש הינו עובד קבוע במשרד הבריאות (להלן: "המשרד"). המבקש נבחר בחודש אוגוסט 2011 במכרז פומבי לתפקיד מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית, במשרד בתל-אביב. ביום 19.9.12, בשיחה שהתקיימה בין המבקש לבין הממונה, גב' מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית (להלן גם: "הממונה"), הודיעה הממונה למבקש כי לא עמד בתקופת הניסיון ולפיכך סיים את תפקידו במשרדו וכי עליו לחזור לתפקידו הקודם. הבקשה שלפנינו מיום 30.9.12 הינה ליתן צו מניעה זמני האוסר על הפסקת כהונתו של המבקש כמנהל המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית במשרד בת"א והחזרתו למחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות בשירותי בריאות הנפש בירושלים החל מיום 30.9.12. ב. אלה העובדות בתמצית - 1. ביום 11.8.11 נבחר המבקש במכרז פומבי למשרה של מנהל מחלקה (עבודה סוציאלית) ארצי - רפואה כללית במשרד הבריאות, תל-אביב (נספח ב' לבקשה). בועדת המכרז ישבו כחברים גב' ציפי נחשון, גב' מלכה פרגר, גב' ענת ליכתר ומר שי פנצי. 2. המבקש נכנס לתפקידו ביום 2.10.11. 3. בהעדר מנהל לשירות הארצי לעבודה סוציאלית עבד המבקש בכפיפות לד"ר חזי לוי. לטענת המבקש, שלא נסתרה, מילא את תפקידו לשביעות רצונו של ד"ר חזי לוי. 4. בחודש נובמבר 2011 מונתה גב' מלכה פרגר, הממונה, כמנהלת בפועל של השרות הארצי לעבודה סוציאלית. בחודש אוגוסט 2012 נבחרה הממונה במכרז פומבי לתפקידה. 5. ביום 4.4.12 (לאחר שחלפה תקופת הניסיון של ששה חודשים) פנתה הממונה אל גב' שטרייספלד, מנהלת משאבי אנוש, בבקשה להאריך את תקופת הניסיון של המבקש בנימוק שלא הצליחה לעמוד על תפקידו בהתחשב בתקופה הקצרה בה היא ממלאת מקום מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית (נספח ד' לבקשה). 6. המבקש נתן הסכמתו להארכת תקופת הניסיון בשיחת טלפון שערכה עמו הממונה. 7. ביום 19.9.12 זימנה הממונה את המבקש לשיחה דחופה והודיעה לו על כך שהחליטה שלא עמד בתקופת הניסיון ולפיכך יסיים את תפקידו. 8. המבקש ביקש כי הדברים שנמסרו לו על ידי הממונה בפגישה ימסרו לו בכתב, אך הממונה סירבה לכך. 9. המבקש פנה בו ביום למבקר המשרד, מר אריה פז, ופירט את השגותיו. 10. מר פז ביקש להקפיא את המצב עד לסיום בדיקתו והממונה נתנה הסכמתה לכך עוד ביום 19.9.11. 11. על אף האמור, כתבה מרכזת משאבי אנוש במשרד, גב' איילת סער סעידיאן, לסמנכ"לית של שירותי בריאות הנפש במשרד בירושלים, גב' סיביל סרקיס, כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון וכי יש להחזירו למשרתו הקודמת (נספח ח' לבקשה). 12. ביום 27.9.12 פנה ב"כ המבקש ליועצת המשפטית של המשרד וביקש את התערבותה, אך זו מסרה לו כי בשל יציאת המשרד לחופשה אין כל סיכוי להסדרת העניין לפני מועד סיום תקופת הניסיון ביום 30.9.12. 13. לפיכך הוגשה הבקשה ביום 30.9.12. ג. טענות המבקש - 14. החלטת הממונה כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון בהצלחה התקבלה ללא תשתית עובדתית, בניגוד לכללים החלים על החלטה מנהלית ולוקה בחוסר סבירות קיצונית. לא התקיימה למבקש הערכת עובד ולפיכך גם לא ניתנה למבקש הזדמנות הוגנת להתייחס לכך. החלטת הממונה בעניין המבקש התקבלה בשרירות ובמגמתיות. במהלך תקופת הניסיון ניסתה הממונה למנוע מהמבקש קשר עם ד"ר חזי לוי ועם גורמים בכירים אחרים במשרד, אסרה עליו להשתתף בישיבות בנושאים אשר בתחום אחריותו, עקפה אותו תוך ערעור סמכותו הניהולית בכך שהטילה מטלות שונות על עובדת מחלקתו של המבקש, גב' אורית ברשטלינג ללא יידועו. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש ולמתן סעד כמבוקש. ד. טענות המשיבה - 15. דין הבקשה למחיקה מאחר ומדובר ב"צו עשה זמני" המבקשת לשנות מן המצב הקיים. צו כזה יינתן במקרים חריגים ביותר, ומקרה זה אינו נמנה עליהם. למבקש אין זכות קנויה לפיה תקופת הניסיון תימשך מעבר לקבוע בהוראות התקשי"ר ואין לו זכות קנויה כי עבר את תקופת הניסיון. מאחר וכך, לא יינתן סעד זמני במקום שלא עומדת למבקש זכות לכאורה לסעד העיקרי. כמו כן בבקשה דבק שיהוי. 16. יחד עם זאת, לאור טענות פרוצדורליות בעניין השימוע שנערך בפני הממונה מיום 19.9.12, ולפנים משורת הדין מסכימה המדינה למתווה הבא: 16.1 עד ליום 22.10.12 תימסר למבקש חוות דעת בכתב של הממונה על תפקודיו וביצועיו במהלך תקופת הניסיון אשר הסתיימה בחודש ספטמבר. 16.2 עד ליום 5.11.12 ימסור המבקש למר פסט סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד הבריאות את התייחסותו בכתב לחוות הדעת ולכלל הטענות בעניין. 16.3 בסמוך, יערוך מר פסט שימוע למבקש ולאחריו תתקבל החלטה על ידו האם המבקש סיים בהצלחה את תקופת הניסיון. 16.4 בשלב זה ועד 7 ימים לאחר החלטת מר פסט בשימוע, המבקש ישובץ בתפקיד מנהל מחלקה (עבודה סוציאלית ארצי). אם מר פסט יחליט כי המבקש לא סיים בהצלחה את תקופת הניסיון, יחזור המבקש למשרת האם שלו בירושלים. 16.5 חלוף הזמן לצורך קיום השימוע וקבלת החלטה בעניין לא יראו בה כתקופה לצורך מתן קביעות לתפקיד. 17. חלק בלתי נפרד מהצעת המשיבה הינה כי הבקשה לצו מניעה תימחק ללא הוצאות כיוון שהחלטת הממונה אינה רלבנטית עוד. 18. המבקש הודיע כי הצעת המשיבה אינה מקובלת עליו. 19. ביום 11.10.12 התקיים דיון במעמד הצדדים. 20. בבוקר הדיון הגיש המבקש כתב תביעה למתן פסק דין הצהרתי כי המבקש עמד בתקופת הניסיון ולכן זכאי לקבלת מינוי קבוע, צו זמני האוסר על המשיבה להחזירו לתפקידו הקודם וכן פיצוי כספי. 21. במהלך הדיון נעשה ניסיון להגיע להסכמה לגבי זהות עורך השימוע למבקש. משלא הושגה הסכמה, ויתרה המשיבה על חקירת המבקש והצדדים חזרו על טענותיהם. ה. ההכרעה - 22. ההוראות הרלבנטיות בתקשי"ר - המבקש נבחר לתפקיד מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית במשרד בתל-אביב. ככלל, משנבחר במכרז המועמד המתאים, מתחיל הוא לשמש במשרה בתקופת ניסיון. פרק 13.8 לתקשי"ר מתייחס לתקופת ניסיון. סעיף 13.811 קובע: "תקופת עבודתו הראשונה של מועמד שנבחר למשרה פנויה מתוך השירות או מחוץ לשירות - היא תקופת ניסיון. האחראי יודיע על כך למועמד וכן יודיע לו מה יהיה משך תקופת הניסיון שלו לפי הוראות סעיף 13.82 או סעיף 13.83". תקופת הניסיון לעובדים בשירות היא ששה חודשים, האחראי יכול להודיע לעובד על הארכתה של תקופת הניסיון עד 12 חודשים בתנאי שהעובד נתן הסכמתו לכך (סימן 13.825 לתקשי"ר). סעיף 13.826 קובע: "עבר עובד בהצלחה את תקופת הניסיון, יאשר האחראי את מינויו הסופי למשרה החדשה למפרע מיום התחילו לשרת בה למעשה. לא עבר בהצלחה - יוחזר למשרתו הקודמת". המונח "אחראי" מוגדר בפרק 01.1 לתקשי"ר. סימן 01.111 קובע: " "אחראי" - מנהל כללי של המשרד, סגן מנהל כללי בכיר למינהל ומשאבי אנוש, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך למינהל ומשאבי אנוש; בעל תפקיד אחר שהמנהל הכללי של המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה אותו להיות "אחראי" ". 23. התוצאה איפוא הינה כי "כדי שעובד הבא מן השירות ייחשב כמי שמשרת דרך קבע במשרה ובדרגת המשרה ויקבל את המשכורת הכרוכה באותה משרה בתחילה למפרע ולעתיד צריך שיתמלאו תנאים מוקדמים אלה: האחראי הודיע לעובד על כך שעבר בהצלחה את תקופת הניסיון, אישר את מינויו הסופי של העובד למשרה החדשה למפרע והעובד שובץ במשרה דרך קבע בתום תקופת הניסיון". (ע"ע (ארצי) 158/99 ד"ר נאום מילמן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.2.02, להלן: "פסק-דין מילמן נאום"). 24. פרק 13.83 לתקשי"ר מתייחס לתקופת ניסיון לעובדים מן החוץ. סעיף 13.834 לתקשי"ר קובע: "על האחראי ומנהל היחידה לעקוב אחר עבודתו של עובד חדש, לרבות עובד ארעי, במשך כל תקופת הניסיון. התברר שאין העובד מתאים למשרה, עליהם להציע לסיים את שירותו מיד. אין לחכות עד לתום תקופת הניסיון ואין להאריכה. במשך כל תקופת הניסיון על הממונה הישיר על העובד למסור למנהל היחידה או לאחראי דו"חות רצופים בכתב על טיב עבודתו של העובד, על התאמתו למשרדו, על יחסו לחבריו בעבודה ולציבור ועל התנהגותו הכללית". סעיף דומה לא קיים בפרק המתייחס לתקופת ניסיון של עובדים שהיו כבר בשירות, אלא שלגבי עובדים שהיו כבר בשירות חלות ההוראות בפרק 93 שעניינו הערכה ומשוב עובדים. סעיף 93.312 לתקשי"ר קובע: "אחת לשנה יתקיים בכל שירות המדינה תהליך של הערכה ומשוב אחיד". סעיף 93.315 לתקשי"ר קובע: "גיליון ההערכה והמשוב יהווה אחד מאמצעי העזר המרכזיים בעת קבלת החלטות בנושאים הקשורים בניהול משאבי האנוש, ובכלל זה בעת: העברת עובד למשרה אחרת, קידומו בדרגה, הענקת כל הטבה הניתנת לשיקול דעת, הבעת הוקרה, מתן המלצה, נקיטת אמצעי משמעת, פיטורים או הוצאה לקצבה. במקרים אלה יש לשקול את הצעדים המוצעים לאור התוכן של גיליון/ות ההערכה והמשוב". ו. מן הכלל אל הפרט - 25. מהעובדות אשר לא הוכחשו, ואף המדינה מודה בחלקן, הגם שלפנים משורת הדין, עולה כי נפלו פגמים מהותיים בהתנהלות המשיבה הן במהלך תקופת הניסיון והן בהודעה על סיומה ולפיכך מבוטלת החלטת הממונה כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון. יחד עם זאת, כל עוד לא התקיימו התנאים בתקשי"ר למינויו של המבקש דרך קבע למשרה בה זכה במכרז, לא קמה לו זכות קנויה למינויו דרך קבע בשל פגמים אלה, ונפרט. 26. המבקש טען כי ביצע את תפקידו לשביעות רצונו של הממונה ד"ר חזי לוי וטענתו לא נסתרה. כמו כן טען כי זכה להערכות חיוביות מגורמי חוץ (סעיף 6 לתצהיר) וגם טענה זאת לא נסתרה. אך יתירה מכך, הממונה לא מילאה כל הערכה ומשוב על תפקיד המבקש וזאת הגם ששימש בתפקיד בניסיון במשך 12 חודשים והגם שהיתה זאת הממונה אשר ביקשה להאריך את תקופת הניסיון. במיוחד תמוהים הדברים כאשר הופנו אל הממונה שתי בקשות מטעם מנהלת משאבי אנוש גב' שטרייספלד, האחת מיום 8.2.1 (נספח ג' לבקשה) והשניה מיום 6.8.12 (נספח ד' לבקשה) לקבל המלצתה לעניין סיום תקופת הניסיון ושיבוצו דרך קבע במשרד. הממונה התעלמה מפניות אלה ולא הוצגה כל חוות דעת מטעמה. הגם שמדובר בעובד מן השרות ולא מן החוץ ולפיכך לא חלה הוראת סעיף 13.834 לתקשי"ר בדבר החובה למסור דו"חות רצופים בכתב על טיב עבודתו של המבקש, הרי שחלה על הממונה חובה לביצוע תהליך של הערכה ומשוב. במיוחד חלה חובה זו כשמדובר בעובד בניסיון אשר הממונה ביקשה להאריך את תקופת הניסיון. 27. נקודת המוצא הינה כי תקופת הניסיון נועדה לאפשר למעסיק לבחון את מידת התאמתו של העובד לתפקיד אך בצידה של הזכות חלה חובה לנהוג בתום לב ולהעניק לעובד הזדמנות הוגנת להוכיח את כישוריו. דו"ח הערכה הממולא בתום לב הינו כלי הערכה חשוב (סעיף 93.321 (א) לתקשי"ר), אך יש בו גם כדי להעניק משוב תכליתי לעובד כדי לאפשר לו לשפר את התפקיד כדי שיצליח במילוי משימותיו. 28. היעדר גיליונות הערכה ומשוב פוגעים באפשרות העובד, במיוחד העובד בניסיון, לדעת מה מצופה ממנו ובאלו תחומים עליו לשפר את דרכיו כדי להתאים את תפקודו לציפיותיו של המעסיק. כמו כן, היעדר גיליונות הערכה ומשוב מונעים מבית הדין עריכת ביקורת על השיקולים בדבר הקביעה כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון. במיוחד אמורים הדברים משהממונה החליטה כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון ונמנעה, למרות שהתבקשה, ממתן כל חוות דעת בעניינו. 29. המבקש טוען כי גישת הממונה כלפיו במהלך תקופת הניסיון היתה עויינת, תוך שמנעה ממנו קשר עם ד"ר חזי לוי ועם גורמים אחרים במשרד, אסרה עליו להשתתף בישיבות בנושאים שבאחריותו וערערה על סמכותו הניהולית. הגם שהמבקש לא נחקר על כך, מדובר בטענות כלליות ודי לנו בעובדה כי הממונה, שלא כדין, נמנעה מעריכת גיליונות הערכה ומשוב בניגוד להוראות התקשי"ר הגם שנתבקשה. 30. ערים אנו לטענת המבקש כי הממונה העירה לו כי יתמקד בעבודתו ולא יתפזר לתחומים אחרים (סעיף 12 לתצהיר). אלא שאין בהערה כללית זאת כדי להוות תחליף להערכה ומשוב כנים ואמיתיים. 31. כאמור, נפלו פגמים אף בהודעה למבקש כי לא עמד בתקופת הניסיון. הודעה זו ניתנה למבקש על ידי הממונה ולא ע"י "האחראי" כעולה מהתקשי"ר. זאת ועוד. המבקש טען, וטענתו לא נסתרה, כי הוזמן אל הממונה ללא הודעה מראש, לא ניתנה לו הזדמנות להתייחס אל הטענות והממונה סירבה לבקשתו להעלות את הדברים שנמסרו על הכתב. 32. הצטברות כל הפגמים שנימנו מהווים פגם מהותי שיש בו, כאמור, לבטל את החלטת הממונה. 33. יחד עם זאת אין בכך כדי להקים למבקש זכות למינוי קבע. כאמור, "על פי הוראות התקשי"ר העברתו של העובד למעמד של קבע במשרה מותנית בכך שהתמלאו ובוצעו כדין פעולות אלה: נקבע והודע לעובד כי עבר בהצלחה את תקופת הניסיון; ניתן אישור למינויו הסופי למשרה והוא שובץ דרך קבע במשרתו החדשה" (פסק-דין מילמן נאום) בדב"ע מד/7-3 יצחק גיא - עיריית ת"א יפו פד"ע טו 409 נאמר: "...לפי התקשי"ר צריך שתהיה 'החלטה' של 'האחראי' (סעיף 13.827 שבתקשי"ר); לפי 'הוראות המנגנון' של עיריית תל-אביב צריך, לשם 'מינוי קבוע', 'המלצה' של מנהל היחידה (סעיף 1 ב' שבהוראות האמורות). ...הן מהתקשי"ר והן מהוראות המנגנון עולה, אפוא, ברורות, שבדרך השגרה, מכוח שכחה או מכוח 'אנרציה', אין מי שהועבר לתקופת ניסיון מתפקיד לתפקיד הופך ל'עובד קבוע' בתפקיד שאליו הועבר". 34. משזו התוצאה והמשיבה מסכימה כי למבקש ייערך שימוע לאחר שתימסר לו חוות דעת בכתב של הממונה, וכי עד למתן החלטה ישובץ המבקש בתפקיד מנהל מחלקה (עבודה סוציאלית ארצי), אין עוד מקום לבקשה. 35. אין בכך כדי למנוע מן המבקש לתקוף את ההחלטה החדשה שתינתן, ככל שימצא לנכון. 36. הצדדים חלוקים בדבר זהות עורך השימוע. 37. המשיבה בהודעתה לבית הדין הודיעה כי השימוע ייערך על ידי מר פסט, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד. בדיון שהתקיים טען ב"כ המבקש כי מר פסט נגוע והביע דעתו לגבי תוצאות הסכסוך. המשיבה טענה כי טענה זו בדבר היותו של מר פסט נגוע מהווה הרחבת חזית. אנו דוחים את הטענה כי מדובר בהרחבת חזית, שכן הצעת המשיבה לערוך למבקש שימוע עלתה לראשונה יום לפני הדיון. 38. אשר לטענה כי למר פסט יש דעה מוקדמת, הרי שבדרך הטבע לעורך או משתתף בשימוע קיימת דעה מוקדמת בעניינו של מי שלגביו נערך השימוע, שאלמלא כן לא היה מגיע העניין כלל לשימוע. אלא שהפסיקה הבחינה בין דעה מוקדמת לדעה קדומה. "הפסיקה קבעה, כי על השימוע להיערך בלב פתוח ובנפש חפצה, עם זאת אין חולק, כי בטרם ישמיע העובד את טענותיו בפני בעל הסמכות, יש להם דעה מוקדמת לגביו, שכן אלמלא היתה להם איזו שהיא דעה בעניין התנהלותו של העובד, לא היתה קמה מלכתחילה השאלה, האם יש מקום לפטרו. לפיכך, נקבע, כי ככל שיש לבעל הסמכות דעה מוקדמת, להבדיל מדעה קדומה, הרי שאינה פוסלת את השימוע (ר' למשל ע"ע (ארצי) 1123/01 בית ספר תיכון עירוני - כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר פד"י לו 438)". (ס"ע (י-ם) 32681-12-10 אלכסנדר שופמן - משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה, ניתן ביום 1.9.11). 39. טענות המבקש כלפי מר פסט הן כלליות ולא עולות כדי דעה מוקדמת. 40. על פי הוראת סימן 01.111 לתקשי"ר "האחראי" הינו כל אחד מאלה: מנהל כללי של המשרד, סגן מנהל כללי בכיר למינהל ומשאבי אנוש, מנהל יחידת סמך למינהל ומשאבי אנוש; בעל תפקיד אחר שהמנהל הכללי של המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה אותו להיות אחראי. המשיבה טוענת כי סגן מנהל כללי בכיר למינהל ומשאבי אנוש הוא המתאים לעריכת השימוע ולקבלת ההחלטה במקרה זה. סימן 03.251 לתקשי"ר מגדיר את תפקידיו וסמכויותיו העיקריים של סגן מנהל כללי בכיר למנהל ומשאבי אנוש, ביניהם: "אחריות למילוי משרות פנויות, גיוס עובדים ותנאי העסקתם בהתאם לנהלים, מילוי מקום ומינוי בפועל, קביעת דרגה וקידום עובדים בדרגה, הפסקת עבודה ופרישת עובדים" (סימן 03.251(ב)(8) לתקשי"ר). לפיכך יש מקום לטענת המשיבה לפיה מר פסט הוא החלופה הטבעית מבין החלופות שבסימן המתייחס ל"אחראי". 41. יחד עם זאת, משבענייננו עלו פגמים חמורים במהלך תקופת הניסיון של המבקש ובסיומה, נתנו משקל לטענות המבקש בדבר הדעה המוקדמת של מר פסט. מכיוון שאין באמור כדי לפסול את מר פסט, אנו מורים כי השימוע לא ייערך על ידו לבדו אלא בצירוף גורם נוסף הנמנה על הגדרת "אחראי" שבפרק 01.111. המשיבה הציעה כי מר פסט יוועץ עם המשנה למנכ"ל. משקבענו כי השימוע ייערך על ידי מר פסט ו"אחראי" נוסף, אנו קובעים כי השימוע ייערך על ידי מר פסט ומנכ"ל המשרד או המשנה למנכ"ל. 42. המשיבה תפעל על פי לוח הזמנים המפורט בסעיף 16 להחלטה. 43. המבקש יודיע, לאור תוצאות הליך זה, עד ליום 8.11.12, האם הוא עומד על המשך בירור התביעה העיקרית. 44. המשיבה תשלם למבקש הוצאות ההליך בסכום כולל של 6,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שתומצא לה ההחלטה. תקופת ניסיון