מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא אחריות נאמן למעוקלים: בפני ערעור על החלטתו של ראש ההוצל"פ, אשר דן בבקשתו של נאמן ביחס לאחריותו למעוקלים. ראש ההוצל"פ קבע לאחר דיון, כי הנאמן העביר את המעוקלים לצד ג' לאחר היותם מעוקלים וזאת בחוסר תום לב. אי-לזאת חוייב הנאמן, הלא הוא המערער שבפני, באחריות ביחס למטלטלין המעוקלים. הנאמן הגיש ערעור על כך לבימ"ש זה וב"כ המשיב טוען כי מועד הערעור חלף באשר הערעור הוגש לאחר המועד החוקי שנקבע להגשת הערעור בתקנה 120(ב) לתקנות ההוצל"פ תש"מ- 1979[2] (להלן התקנות). לגרסתו של ב"כ המערער, הרי המועדים נקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[3] דהיינו, בתקנה 397שם נאמר כי המועד להגשת ערעור בזכות הוא 45יום. לדעת בימ"ש זה, נשתכחה לב"כ המערער הסיפא של תקנה 397האומרת: "והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור". אומנם נטען ע"י ב"כ המערער כי סעיף 25(ב) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז 1967[4] (להלן החוק) קובע כי "לענין ערעור בהוצאה לפועל החלטתו (של ראש ההוצל"פ) כפסק דין של בימ"ש שלום" - ולכן תקופת הערעור היא 45יום. עיון בחוק ההוצל"פ [4] מעלה כי כל החלטה והחלטה של ראש ההוצל"פ ניתנת לערעור ברשות, אם ברשותו של ראש ההוצל"פ ואם ברשותו של שופט ביהמ"ש המחוזי, זולתי החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48, 58אשר הערעור בגינם - יהא בזכות (סעיף 80(ב) לחוק). עיון בסעיפים 19, 25, 48, 58מעלה כי בכל הסעיפים דלעיל נקבע ע"י המחוקק כי דין ההחלטה כפס"ד. עיון בתקנה 120(ב) לתקנות ההוצל"פ מעלה כי בתקנה זו נקבע המועד להגשת הערעור - 15יום כאשר ישנה הבחנה מדוייקת בין החלטות בגינן ניתנת רשות לערער (או ע"י ראש ההוצל"פ או ע"י ביהמ"ש המחוזי) לבין החלטות אשר הערעור עליהם בזכות. מכאן ברור לכולי עלמא, כי הערעור בגין ארבעת הסעיפים המנויים לעיל, יש להגישו תוך 15יום ותקנה 397לתקנות סד"א נדחית בפני תקנה 120(ב) לתקנות הוצל"פ. ענין זה נדון כבר בהקשר אחר ע"י כב' מ"מ הנשיא השופט זוסמן (כתוארו דאז) בהמרצה 578/70 סעדה נ' רושדי [1] (בעמוד 440), שם נקבע, כי תקנות סדר הדין האזרחי נדחות בפני תקנות ההוצל"פ. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע, כי הערעור הוגש לאחר תום המועד החוקי. דבר נוסף, אשר לא הועלה ע"י הצדדים, אולם על ביהמ"ש אסור להתעלם ממנו והוא - כי דין הערעור הזה ממילא נדון לדחיה על הסף, באשר אין בפני ביהמ"ש תצהיר לאימות העובדות הנטענות, כנדרש בתקנה 120(ג) לתקנות ההוצל"פ. לאור כל האמור לעיל, נראה לביהמ"ש כי דין הערעור להידחות. הוצאות לחובת המערער 1000ש"ח + מע"מ צמוד להיום.נאמנותעיקול