תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם

להלן החלטה בנושא תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם:

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופטת רונית בש), מיום 4.2.08, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר 1 עד תום ההליכים הפליליים נגדו בת.פ. 1378/08 בבית משפט השלום בעכו ועל שחרורם, בתנאים מגבילים, של העוררים 2 ו- 3.

העוררים 2 ו- 3 הינם בניו של העורר 1 וכולם מתגוררים במושב שתולה.

האישומים ;

בכתב האישום מואשמים כל העוררים בתקיפת שוטרים בצוותא כדי להכשילם בתפקידם, עבירה לפי סעיף 29 + 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובהעלבת עובד ציבור בצוותא, עבירה לפי סעיף 29 + 288 לחוק העונשין.
בנוסף לכך מואשם העורר 1 בחבלה או פציעה כשהעבריין מזויין, עבירה לפי סעיף 334 + 335(א) (1) לחוק העונשין ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בעבירות הנ"ל מואשמים העוררים בגין אירוע, אשר החל, על פי האמור בכתב האישום, בבואם של שני שוטרים (להלן: "השוטרים"), לביתם של העוררים, על מנת למסור לעורר 3 הזמנה לחקירה בחשד של היזק בזדון לרכוש.
העוררים פעלו על מנת להכשיל השוטרים במילוי תפקידם, תוך שהם מגדפים את השוטרים ומאיימים עליהם. העורר 1 ניסה לסגור את דלת הבית והעוררים 2 ו- 3 תקפו את השוטר אברהים מוניר (להלן: "מוניר"), בבעיטות ובאגרופים לראשו והפילוהו על הרצפה, כשהם ממשיכים להכות בו.
בהמשך לכך דחף העורר 1 את השוטר שקור פאיז (להלן: "שקור"), תוך שהוא אוחז בו באזור הכתף, שורט אותו בפניו ומכה אותו, בעוצמה, בחלק האחורי של ראשו, באמצעות מקל של מטאטא.
כתוצאה מכך נגרמו לשוטר שקור שטף דם באזור אוזן שמאל, סימני שריטה בכתף שמאל, בפנים ובמצח וכן פצע בגולגולת ולשוטר מוניר נגרמה נפיחות מעל העין.
עד כאן העובדות המפורטות באישום הראשון שבכתב האישום. לאישום השני, המיוחס לעורר 1, והנוגע לענין אחר, אתייחס בהמשך.

עברם של העוררים ;

לעורר 1, יליד 20.1.55, הרשעות קודמות בעבירת רכוש ובעיקר בעבירות אלימות - היזק לרכוש, איומים, עבירות תקיפה וגרימת חבלה גופנית ועבירה נוספת של איומים. העבירה האחרונה נעברה על ידו ביום 15.1.92 ובגזר הדין, אשר ניתן ביום 27.4.95, הושת עליו מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שנתיים, שלא יעבור כל עבירה שעניינה איום.

בנוסף, נפתח כנגד העורר 1 תיק חקירה בגין איומים על עובד ציבור, עבירה מיום 18.11.07, בגינה הואשם, באישום השני אשר בכתב האישום דנן, בכך שאיים, במשרדי המועצה האזורית מעלה יוסף, על פקח ארנונה ומנהל רישוי עסקים במועצה, על רקע עבודות מדידה שביצע הפקח בביתו של העורר 1.
לעורר 2, יליד 5.7.86, אין עבר פלילי.
לעורר 3, יליד 22.3.89, רישום של "פטור קטין בלא צו" - ללא הרשעה, עפ"י סעיף 24 לחוק הנוער, מיום 4.10.06, בגין עבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונטישה במקום אחר, עבירה על סעיף 413ג' לחוק העונשין.

החלטת בית משפט קמא ;

הסניגור הסכים כי קיימות ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס לעוררים בכתב האישום, אולם טען, כי עוצמתן של הראיות חלשה בשל סתירות בעדויותיהם של השוטרים וכן כי העוררים ואשר העורר 1 הם שהותקפו ע"י השוטרים ורק התגוננו מפניהם וכן כי העורר 1 ואשתו נחבלו קשות באירוע, חבלות חמורות מאלה שנגרמו לשוטרים.
בימ"ש קמא בחן את הראיות וקבע, כי אין בטענות הסניגור כדי להחליש, בשלב זה, את הראיות לכאורה, העולות ממקרא תיק החקירה.

כן קבע בימ"ש קמא, כי כנגד העורר 1 קיימת עילת מעצר סטטוטורית, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") וכי התנהלותו המתוארת בכתב האישום (על שני סעיפיו) ועברו הפלילי (למרות השנים שעברו מאז ביצוע העבירה האחרונה) מקימים חשש לסיכון בטחונם של אחרים.
לגבי העוררים 2 ו- 3 ביסס ביהמ"ש את עילת המעצר על התנהלותם האמורה בכתב האישום.

בימ"ש קמא בחן את חלופת המעצר שהוצעה ע"י הסניגור וראה לנכון להבחין בין העורר 1 לבין העוררים 2 ו- 3.
לגבי העורר 1 קבע בימ"ש קמא, כי אין בחלופת המעצר כדי להבטיח את בטחון הציבור מפניו ולכן הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

את העוררים 2 ו- 3 הורה בימ"ש קמא לשחרר לחלופת מעצר וקבע כי עליהם לשהות ב"מעצר בית" מלא, בביתם אשר במושב שתולה, בפיקוח צמוד, תוך שאפשר להם (בהחלטה נפרדת), לצאת מהבית למשך שעתיים ביום, בליווי אחד המפקחים. כן הורה בימ"ש קמא על הפקדת ערבון בסך 5,000 ₪ התחייבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ וערבויות כל אחד מהמפקחים ע"ס 10,000 ₪.
טענות הצדדים ;

הסניגור המלומד הסכים, בטיעונו בפניי, כי אם קיימות ראיות לכאורה, קיימת מסוכנות וקיימת עילת מעצר. גם בפניי טען הסניגור, כי עצמת הראיות חלשה לאור הסתירות בהודעותיהם של השוטרים וכן לאור החבלות הקשות אשר נחבלו העורר 1 ואשתו, חבלות קשות באופן משמעותי מאלה אשר נגרמו לשוטרים (לעורר 1 נגרמו שברים בלסת ובשיניים וחבלות נוספות, ולאשתו נגרם שבר ביד) וטען, לאור כך, לחוסר סבירות גרסאות השוטרים.
עוד טען הסניגור, כי העוררים יעמדו על ניהול הוכחות בתיק וכי יבקשו דחיית שמיעת הראיות עד לסיום חקירת מח"ש בתלונות אשר הגישו העוררים כנגד השוטרים.
הסניגור הצביע על עברם הנקי של העוררים 2 ו- 3 ועל כך שהעבירה האחרונה בה הורשע העורר 1 נעברה לפני 16 שנים וטען, כי יש לשחררם ללא תנאים מגבילים ולחלופין - בתנאים קלים יותר, אשר יאפשרו להם לצאת לעבודה. לטענתו, מעצרו של העורר 1 ו"מעצר הבית" בו הושמו העוררים 2 ו- 3, יפגעו קשות בפרנסתם של העוררים, שהינם חקלאים במושב שתולה.

ב"כ המאשימה הצביע על חומרתן של העבירות בהן מואשמים העוררים, לאור נסיבותיהן, כמפורט בכתב האישום, על החבלות אשר נגרמו לשוטרים ובמיוחד לשוטר מוניר ועל עברו של העורר 1, לרבות העבירה בה הוא מואשם באישום השני וטען, כי לא ניתן לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר לגבי העורר 1 וכי אין להקל בתנאי שחרורם של עוררים 2 ו- 3.

דיון ;

ראיות לכאורה ועילת מעצר -

עיינתי, עיין היטב, בתיק החקירה וסבורתני, שאכן הראיות המצויות בו מקימות סיכוי סביר להרשעה, כנדרש בהליך זה.
עולה מחומר החקירה, כי השוטרים נקראו ע"י הרב"ש של מושב שתולה, עקב נזק אשר נגרם לשער הצפוני של היישוב. הרב"ש טען בפני השוטרים, שזו הפעם השלישית שמאן דהו גורם נזק לשער וכי הוא חושד בעורר 3. משסיימו השוטרים את שיחם עם הרב"ש, פנו אל בית העוררים, על מנת להזמין את העורר 3 לחקירה במשטרה, עוד באותו בוקר ולכן הגיעו בשעה כה מוקדמת אל בית העוררים.
העוררים מודים בהודעותיהם, כי הם לא שיתפו פעולה עם השוטרים וסרבו לאפשר לשוטרים להיכנס לביתם על מנת למסור את ההזמנה ולבצע את תפקידם. יצויין כי השוטרים לבשו מדים וכי מעשים אלה, כשלעצמם, מהווים, לכאורה, עבירה של הכשלת שוטרים במילוי תפקידם.
הסניגור מדגיש את השעה המוקדמת והבלתי מקובלת, בה הגיעו השוטרים אל בית העוררים (שעה 03:50). אולם, גם אם לא היה מקום שהשוטרים יעירו את בני הבית בשעה כה מוקדמת, שהיא, למעשה, שעת לילה, בשל הזמנה לחקירה בחשד להיזק לשער המושב, אין הדבר מצדיק את סירוב לקבל ההזמנה ובוודאי לא מעשים, כמתואר בכתב האישום.
היה על העוררים לקבל את הזמנת השוטרים ויכלו, לאחר מכן לפנות בכל בקשה או תלונה בנוגע לכך ואילו כך היו עושים כל האירוע לא היה קורה.
כדי למנוע אי הבנות אדגיש, כי אין בדברי אלה משום הבעת דעה לכאן או לכאן, באשר לבואם של השוטרים לביתם של העוררים בשעה בה באו, אלא משום הצגת האפשרויות הנכונות לפעולת העוררים.

בכל אשר אירע לאחר מכן חלוקות הגרסאות. השוטרים טוענים, שהעוררים תקפו אותם והם נאלצו להתגונן ואילו העוררים טוענים שהשוטרים הם אלה שתקפו וכי העוררים היו אלה שהתגוננו מפניהם.
הסניגור טוען לסתירות בהודעות השוטרים, אולם מתעלם מסתירות משמעותיות בגרסאות העוררים ואשת העורר 1. בחינת כלל הראיות בתיק החקירה מעלה, כי קיים סיכוי סביר להרשעה, כנדרש בשלב זה. בהתייחס לחבלות - אכן, החבלות אשר נחבלו העורר 1 ואשתו, חמורות מאלה אשר נחבלו השוטרים, אולם אין חולק שהתפתחה במקום קטטה ובקטטה כזו, חומרת החבלות אינה מצביעה, בהכרח, על הצד האחראי לאשר אירע וכאמור - בתיק ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים כולם.
מחלוקת נוספת בין הצדדים הינה, מה הודיעו השוטרים בעת שהעורר 2 פתח בפניהם את דלת הבית - האם הודיעו שהם מבקשים לעצור את העורר 3, או האם הודיעו שהם מבקשים לזמנו לחקירה, אולם ענין זה, כמו גם טענות הסניגור לסתירות בהודעות השוטרים, יידון בתיק העיקרי, מה גם שהוא אינו נוגע ללב האישום, שכן בין אם באו לעצרו ובין אם באו לזמנו, היה על העוררים לאפשר להם לבצע תפקידם.
כאמור, משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, כנדרש, מסכים גם הסניגור, כי קיימת עילת מעצר.

חלופת מעצר -
העבירות בהן מואשמים העוררים הינן עבירות חמורות ביותר ומעידות על מסוכנות. תקיפת שוטרים במדים, המגיעים לביתו של אזרח על מנת למסור לו הזמנה לחקירה, על ידי בני הבית, המחליטים שלא לשתף עמם פעולה ותוקפים אותם באופן אגרסיבי ביותר, תוך שימוש בנשק קר, מעידה על זלזול מופגן כלפי רשויות אכיפת החוק ומעידה על כך שאין הם נרתעים ממרות ובכך מסוכנותם.
בהקשר לכך יש להדגיש את העובדה שהעוררים 2 ו- 3, למרות גילם הצעיר, היו אלה אשר תקפו את מוניר, תוך שהם מפילים אותו על הרצפה, מכים אותו ובועטים בראשו ובגבו. התנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת הסניגור לפיה מדובר באנשים נורמטיביים.
ההתנהגות המיוחסת לשלושת העוררים מצביעה על כוחנות, על הפעלת כח ואלימות בגין דבר של מה בכך וכל זאת - אל מול רשויות החוק. מכך עולה שאין על העוררים מורא החוק ומכך עולה מסוכנותם, שכן אין לדעת איזה טריגר יצית שוב את חמתם של העוררים או מי מהם, כך שיגיבו באלימות כלפי מאן דהו.
עם זאת, חובה על ביהמ"ש לבחון, האם יש בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את מסוכנות זו.
סבורתני שנכון עשה בית משפט קמא כאשר אבחן בין העורר 1 לבין העוררים 2 ו- 3 ואף אני אעשה כך:
בנוגע לעורר 1 יש לומר, כי אמנם העבירות בהן הורשע נעברו לפני שנים לא מעטות, אולם אין להתעלם מהעבירה המיוחסת לו באישום השני, אשר בכתב האישום, אשר גם היא עבירה המצביעה על זלזול מופגן באנשי מרות, על כוחניות ועל מסוכנות.

לגבי העורר 1 -

לאור האמור לעיל ולאור כך שהעורר תקף שוטרים, אשר הגיעו לביתו, במסגרת תפקידם, שקלתי שמא לא די בחלופת מעצר בה ישהה בביתו, כדי להבטיח שמעשיו לא יישנו ושמא יש לאשר, לגביו, את החלטת בית משפט קמא.

עם זאת ולמרות כל החומרה, אשר יש לייחס למעשיו של העורר 1, במיוחד לאור כך שהוא היה זה אשר תקף את השוטר מוניר באמצעות מקל וגרם לפציעה בראשו וכן לאור הרשעותיו הקודמות, בעבירות אלימות והעבירה המיוחסת לו באישום השני, אשר בכתב האישום, סבורתני כי שהייה ב"מעצר בית" מלא תשיג את מטרת המעצר ותמנע הפעלת אלימות על ידו, כלפי אחרים.
יש לזכור, כי מעצר עד תום ההליכים אינו מקדמה על חשבון העונש. חזקה על בית המשפט, אשר ישמע את הראיות, שיידע ליתן לחומרת המעשים (ככל שהעורר יורשע בהם), את המשקל הראוי, בשקלו את מידת העונש.
בסופו של דבר, לאחר ששקלתי את כל נסיבות הענין, סבורתני שניתן להשיג, גם לגביו, את מטרת המעצר בתנאים מגבילים מתאימים.

בנוגע לעוררים 2 ו- 3 -
לאור עברם הנקי, הרי למרות החומרה אשר במעשיהם והמסוכנות העולה מהם, כמתואר לעיל, ניתן להקל בתנאים באופן שיאפשר להם לצאת לעבודה, אולם יש להבטיח, כי בשעות הלילה המועדות, דרך כלל, לפורענות, יותר מאשר שעות היום, ישהו בבית.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת, חלקית, את הערר ומורה על שחרורם של העוררים בתנאים דלקמן:

א.     העורר 1 ישהה ב"מעצר בית" מלא, בביתו אשר במושב שתולה (להלן: "הבית"), מעת שחרורו ועד לסיום ההליכים נגדו בת.פ. 1378/08.
ב.     העוררים 2 ו- 3 ישהו ב"מעצר בית", בבית, החל מהשעה 21:00 ועד לשעה 06:00 למחרת בבוקר.
ג.     המפקחים, אשר הוצעו בבית משפט קמא - הגב' גלית חתן, מר עמירם חתן, מר עובדיה
חתן ומר ליאור אזולאי ממונים בזה כמפקחים על העוררים (להלן: " המפקחים").
ד.     לפחות אחד המפקחים ישהה כל העת עם העוררים, בבית, ויודיע לתחנת המשטרה הקרובה, מיד עם צאת העורר 1 מהבית.
ה.     כן יודיעו המפקחים, לתחנת המשטרה הקרובה, מיד עם צאת מי מהעוררים מהבית בשעות האמורות בס"ק ב' דלעיל, או מיד כאשר מי מהם מאחר לחזור לבית בשעה 21:00.
ה.     העוררים יתייצבו בתחנת המשטרה ו/או בבית המשפט, בכל עת שיידרשו לעשות כן. העורר 1 ילווה, כל העת, ע"י אחד המלווים וכך גם העוררים 2 ו- 3, ככל שמדובר בשעות בהן עליהם לשהות בבית.
ו.     הערבויות אשר הופקדו ונחתמו בבית משפט קמא יחולו על תנאי שחרור אלה.
ז.     המפקחים יחתמו על ערבויות חדשות למלא אחר התחיבויותיהם האמורות לעיל, בסכומים שנקבעו בבית משפט קמא.
ח.     כל אחד מהעוררים יחתום על התחייבות לעמוד בתנאים הנ"ל, בסכום של 10,000 ₪.
ט.     ההתחייבויות והערבויות האמורות בס"ק ז ו-ח לעיל ייחתמו עד מחר בבית משפט השלום בעכו. אם לא ייחתמו ייעצרו העוררים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקיפה סתם

  2. תקיפת מתדלק

  3. תקיפה - יריקה

  4. תקיפת בן זוג

  5. תקיפת בת זוג

  6. תקיפת פקח חניה

  7. תקיפה בתחנת דלק

  8. תקיפת עובדת ציבור

  9. תקיפה עם מוט ברזל

  10. הרשעה בעבירת תקיפה

  11. מעצר על תקיפת שוטר

  12. תקיפה עם מקל סנוקר

  13. עבירת תקיפת בן זוג

  14. עבירת תקיפת שוטרים

  15. תקיפה במשחק כדורגל

  16. זיכוי מעבירת תקיפה

  17. תקיפת פקח בבאר שבע

  18. מעצר על תקיפת החברה

  19. תקיפת מאבטח במועדון

  20. תקיפת תיירים בישראל

  21. תקיפה של משכיר דירה

  22. תקיפה של עובד בעבודה

  23. תקיפה חבלנית - ערעור

  24. תקיפת פקח שמורות טבע

  25. גזר דין בעבירת תקיפה

  26. תקיפה בגלל חסימת רכב

  27. עונש על תקיפת בת זוג

  28. תקיפה על ידי עורך דין

  29. תביעה אזרחית על תקיפה

  30. פגיעה בעין בעקבות תקיפה

  31. זריקת טלפון נייד על אדם

  32. ערעור בעבירת תקיפת קטין

  33. פיצוי על שבר באף מתקיפה

  34. גזר דין - תקיפת פלסטיני

  35. זיכוי מעבירת תקיפת שוטר

  36. תקיפת כלב על ידי כלב אחר

  37. תקיפה הגורמת חבלה של ממש

  38. כמה מקבלים על תקיפת קטין ?

  39. פיצויים על תקיפה עם מקלות

  40. אחריות מעביד על תקיפת עובד

  41. תקיפת עורך דין במהלך דיון

  42. כמה מקבלים על תקיפת בת זוג ?

  43. זיכוי מעבירת תקיפת שוטרי מג"ב

  44. תקיפה חבלנית בצוותא - ערעור

  45. ערעור על הרשעה בתקיפת בת זוג

  46. עורכי דין לנפגעות תקיפה מינית

  47. תקיפת בת זוג מספר רב של מקרים

  48. תביעה בגין תקיפה בכניסה למועדון

  49. תקיפה בעבודה - אחריות בנזיקין

  50. טענת הגשת תלונה שקרית אודות תקיפה

  51. תקיפה לאחר כניסת אנשים זרים לבית

  52. זיכוי בערעור מעבירת תקיפת שוטרים

  53. תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם

  54. כתב אישום בגין סיוע לתקיפה לשם גניבה

  55. תביעה בגין תקיפת קטין על ידי שוטרים

  56. תקיפת קטין או חסר ישע - סעיף 368ב(א)

  57. מעצר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

  58. תקיפת עובד על ידי חולה נפש במחלקה סגורה

  59. ערעור על גזר דין תקיפה וחבלה כשהעבריין מזויין

  60. הוריד את הקסדה שהיתה על ראשו וחבט בה בראשו של המנוח

  61. פיצויי כאב וסבל כתוצאה מאלימות תקיפה סתם וכליאת שווא

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון