עונש על נשיאת נשק

להלן גזר דין בנושא עונש על נשיאת נשק:

גזר דין - נאשמים 1, 6, 8 ו-9

הנאשמים 1, 6 8 ו-9 (להלן: "הנאשמים") הורשעו בהכרעת דין מיום 7.9.09 בעבירות של נשיאת נשק, תחמושת ואבזר לנשק - עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא ו-144(ב) סיפא + (ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); החזקת נשק תחמושת ואבזר לנשק - עבירה לפי סעיף 144(א) רישא ו-144(א) סיפא + (ג)(1) לחוק; קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; והכנת עבירה בחומרים מסוכנים - עבירה לפי סעיף 497 לחוק.


ראוי לציין העונש שהושת בתיק זה על נאשמים 2, 10 ו-11, שהורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון ונדונו כדלהלן: נאשם 2, אלי ראובן, נדון לעונש של 27 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים לריצוי בפועל. נאשם 10, יצחק עלפי, ונאשם 11, אהרון הרשמן, נדונו, כל אחד, לעונש מאסר של 22 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל.

התביעה:

ב"כ המאשימה, עו"ד קורצברג, בטיעוניו לעונש ציין כי בתי המשפט על ערכאותיהם השונות נוהגים ברטוריקה נוקבת בכל הנוגע לעבירות של החזקת ונשיאת נשק. לגישתו, הסיכון האינהרנטי העולה מנסיבות התיק דנן - נשיאת נשק עם משתיק קול ובתוכו מחסנית עם כדורים - נועד לשימוש קטלני. הפרקליט המלומד הגיש אסופת פסיקה התומכת בעתירתו לענישה הנמדדת במספר שנות מאסר לכל אחד מהנאשמים. הפרקליט עמד בטיעוניו על כך שאין עניינם של הנאשמים שלפנינו דומה לנאשמים שהודו, הורשעו בדינם ועונשם נגזר עליהם כמפורט לעיל, שכן הודייתם עומדת לטובתם, ונאשמים 10 ו-11 נעדרי עבר פלילי.
לעניין הנאשם 1 התובע המלומד עתר לעונש מאסר בפועל התואם את הרף שהוצג דלעיל, במצטבר לעונש מאסר על - תנאי בן 12 חודשים התלוי ועומד נגדו בתיק ת.פ. 1021/06 (מחוזי נצרת) מיום 20.12.06.
לעניין הנאשם 6 הדגיש התובע עברו הפלילי, ואת העובדה כי העבירות נשוא התיק דנן בוצעו עת היה "אסיר ברישיון". התובע המלומד עתר לעונש מאסר בפועל התואם את הרף שהוצג דלעיל.
לעניין הנאשמים 8 ו-9 הדגיש התובע את עברם הפלילי הכולל הרשעה אחת, ועתר לעונש מאסר בפועל בהתאם.



ההגנה:

ב"כ המלומד של הנאשם 1, עו"ד כץ, טען כי הנאשם 1 הינו בעל עבר פלילי שאינו מכביד כלל וכלל. פועלו בתיק זה מינורי, ובוודאי פחות מהנאשמים 10 ו-11. הסניגור המלומד טען, כי קשת הפסיקה בעבירות נשק הינה רחבה ומגוונת, והסיכון האינהרנטי - לו טען התובע - היה קיים גם בתיקים אחרים, בהם נגזרו עונשים נמוכים פי כמה מהעונש לו עתרה התביעה בתיק דנן. הסניגור המלומד עתר שלא להבדיל בין עניינם של הנאשמים שדינם נגזר במסגרת הסדר טיעון לבין הנאשם 1 ויתר הנאשמים שדינם טרם נגזר, שכן, לגישתו, ישיבות ההוכחות בתיק נוהלו - בדרכה של ההגנה - ביעילות וללא שמיעת עדים. הסניגור המלומד עתר להטלת עונש קל מהעונש שהוטל על הנאשמים 2, 10 ו-11, שלדידו, חלקם בתיק הינו עיקרי ודומיננטי. הסניגור מודע לנתון לפיו הפעלת המאסר על תנאי שתלוי ועומד נגד הנאשם 1 מתחייבת, אולם לגישתו ראוי להפעילו בחופף ברובו המכריע. הסניגור הדגיש תנאי כליאתו הקשים של הנאשם 1, והגיש מכתב מעת גרושתו של הנאשם, הגב' עופרה לוי, מיום 22.9.09 (ד/5), בו גוללה האחרונה נסיבות הכרותה עם הנאשם 1, דברים בשבחו ועתרה לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו.

הנאשם 1 ציין בדבריו כי שירת שירות צבאי מלא כלוחם בגולני, וביקש לגזור דינו כאחד האדם, ולא על פי רושם או סטיגמה אשר נוצרו עליו בציבור.

ב"כ המלומד של הנאשמים 6 8 ו-9, עו"ד דגן, טען כי פועלם של שולחיו בתיק דנן, הינו שולי, ובוודאי פחות מזה של הנאשמים 2, 10 ו-11, שהינם הנאשמים שביצעו בפועל העבירות. לדידו, יש מקום לאבחן עניינם ולהטיל עליהם עונשים פחותים מאלה שהוטלו על הנאשמים 2, 10 ו-11. הסניגור המלומד ביצע אבחנה מפסקי הדין שהוגשו על ידי התביעה, וביניהם ת.פ. 40320/04 מ"י נ' אל קאדר עבד, בו הנסיבות היו שונות מהתיק דנן, והנשק נתפס על גופו של הנאשם בנסיעה.
הסניגור תמך דבריו במספר פסקי דין מייצגים בהם רף הענישה נע בין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד עשרה חודשי מאסר בפועל, כאשר לגישתו נכון להשית על הנאשמים 8 ו-9 עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.
לעניין הנאשם 6 טען הסניגור המלומד, כי המדובר בנאשם שגדל במשפחה נורמטיבית, ואשר התדרדר בגיל צעיר לעולם ממנו מבקש היום להיחלץ. נאשם 6 החליט לשוב לדרך הישר, ובעזרת תוכנית שיקום השתלב בחברת "רדיואב", ונותר לעבוד בה - גם לאחר סיום תוכנית השיקום - לשביעות רצון מעבידו, כמפורט במכתב שהונח בפני וסומן ד/6. הסניגור עמד על כך שהנאשם שוהה במעצר מזה כ-10 חודשים ורצונו להשתקם. הסניגור המלומד עתר לעונש מתון, עונש קל מזה שנגזר על הנאשם 11.
הנאשמים 8 ו-9 טען הסניגור המלומד כי עברם תקין בסך הכל, למעט אך הרשעה יחידה בעבירת איומים במהלך קטטה משנת 2007. לדבריו, המדובר במי שגדלו במשפחה נורמטיבית, אשר נקלעה למצוקה עם מות אביהם ז"ל בהיותם בני 10 שנים (ראה ד/7). הנאשמים שירתו שירות צבאי קרבי מלא, נשואים והורים לילדים, אשר מצבם הכלכלי בכי רע.
לעניין הנאשם 8 הדגיש הסניגור את דברי העובדת הסוציאלית אשר ליוותה את תוכנית האיזוק האלקטרוני, ואשר התרשמה מאוד מהמסגרת המשפחתית ומדאגתם של הנאשם 8 ורעייתו לילדיהם, מהיותו של הנאשם איש משפחה - בעל ואב מסור, ומניסיונותיהם למזער את הנזקים שנגרמו לילדים עקב מעצר הנאשם. העובדת הסוצאלית הביעה התרשמותה בפני הסניגור, כי עונש מאסר בפועל עלול להוות שבר למשפחתו ולגרום נזק גדול לילדיו, וממליצה על עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות.
הסניגור הניח בפני מכתב מטעם רעיית הנאשם 8, הגב' מאיה מילשטיין (ד/7(1) ), בו גוללה נסיבות חיי הנאשם, נסיבות חייה המשותפים עם הנאשם, תפקודו כבעל וכאב מסור למשפחתו, והסבל שנגרם למשפחתה ולילדיהם מאז מעצרו של הנאשם. הגב' מילשטיין עתרה לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו של הנאשם. עוד הונח בפני מכתב מטעם הגננת של בתו של הנאשם (ד7(2) ) מיום 11.2.09, המפרט שינוי התנהגותה של הבת מאז מעצר אביה.
לעניין הנאשם 9 הונחו בפני מסמכים המלמדים על חובות כספיים לרשויות שונות (7ד(3) - (6) ).

הנאשם 6 ציין בדבריו בבית המשפט כי הינו חפץ להמשיך בתוכנית השיקום אותה עבר בהצלחה, וביקש התחשבות בית משפט בגזירת עונשו, על מנת שיתאפשר לו לשוב למסלול חיים נורמטיבי.
הנאשמים 8 ו-9 ביקשו בדבריהם בבית המשפט לנהוג בהם במידת הרחמים על מנת שיוכלו להשיב את משפחותיהם למסלול חיים רגיל.

דיון:

כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין הנאשמים הורשעו, בין היתר, בקשירת קשר לפשע, נשיאת נשק והחזקת נשק מסוג אקדח במחובר למשתיק קול וכדורים לאקדח.

מדובר בעבירות חמורות.
הנאשמים קשרו קשר לביצוע עבירת פשע, נשאו והחזיקו האקדח עם משתיק קול לא על מנת להתהדר או להתפאר בו, ובודאי לא כמוצג מוזיאוני. האקדח הינו "כלי מוות". מדובר בכלי קטלני המשמש, ככלל, את מחזיקיו לביצוע מעשי חבלה, פגיעת גוף ורצח. לא מדובר בהשערה או סברה שבהיגיון, אלא במצב דברים שריר וקיים טבוע, למגינת הלב, בדם הנשפך ברחובות עיר. "חיסולים ממוקדים" הפכו ל"שגרת חיים", חיסולים הדדים בין חבורות פשע יריבות, הפוגעים, בין לבין, גם באזרחים תמימים הנקלעים למריבות דמים לא להם.

הסניגורים המלומדים נשענו בטיעוניהם על פסקי דין שניתנו בערכאות השונות, פסקי דין שאמורים, לגישתם, להנחות אותי בבואי לגזור את דינם של הנאשמים. יש ממש בטיעוניהם המלומדים של הסניגורים הנכבדים. מרחב הענישה הינו מגוון, וכל צד יכול היה לתמוך דבריו באסמכתאות המצדדות בעמדתו.

הסניגורים המלומדים, עו"ד מרדכי כץ ועו"ד אהוד דגן, גרסו כי עניינם של נאשמים 2, 10 ו-11 חמור לאין שיעור מעניינם של הנאשמים 1, 6, 8 ו-9.
לא אוכל לקבל גישה זו.
הנאשמים פעלו, כמצוין בהכרעת הדין, בצוותא חדא. מדובר בחבורה שקשרה קשר פלילי לביצוע פשע. פועלה של החבורה שתועד בסרט הצילום, מלמד על גמירת דעתם ועשייתם המשותפת להחזקה ונשיאת אקדח המחובר למשתיק קול וכדורים. לא ניתן לומר על פי הכרעת הדין, כי חלקו של אחד הנאשמים גדול מחלקו של נאשם אחר שהורשע על ידי.
על כל נאשם לשאת בעונש על פי עברו הפלילי וכלל נתוניו הוא, כשחלקו בביצוע העבירה דומה - על פי קביעות הכרעת הדין - לחלקם של חבריו.

נאשמים 2, 10 ו-11 נדונו במסגרת הסדר טיעון.
הלכה היא מלפני בית משפט עליון כי עונש במסגרת הסדר טיעון אינו כמו עונש ראוי וצריך המושת בסיום משפט הוכחות. חשוב לציין, כי להבדיל מנאשמים 2, 10 ו-11, הנאשמים לא הודו בעבירות המיוחסות להם. זכותם המלאה של הנאשמים הייתה שלא להודות, אבל, בסופו של יום, לא יכולים הם לזקוף לטובתם נתון חשוב לעניין העונש והוא "הודאה באשמה".
יחד עם זאת, לא מבלי להתחשב בעובדה שפרקליטיהם השכילו לנהל הדיונים בצורה יעילה, תוך שיתוף פעולה עם התביעה, ללא ניסיון להכביד ולמשוך משך הדיונים וכלל ההליכים - בכוונתי להתחשב בעונשים שנגזרו על חבריהם לכתב האישום - נאשמים 2, 10 ו-11.

סוף דבר:

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים לקולא ולחומרה, שיוויתי העונש שנגזר לנאשמים 2, 10 ו-11, עברם הפלילי של הנאשמים [נאשם 1 - ד/1; נאשם 6 - ד/2; נאשם 8 - ד/3; נאשם 9 -ד/4] וכלל נסיבותיהם והנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1:

  1.      24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
  2.       12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי סעיפים סעיף 144; סעיף 497 וסעיף 499 לחוק העונשין.
  3.      מופעל בזה עונש מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם 1 ביום 20.12.06 בתיק פלילי 1021/06 בית משפט מחוזי נצרת, 8 חודשים במצטבר ו-4 חודשים בחופף לעונש שהוטל היום.


סך הכל על הנאשם 1 לרצות 32 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 26.11.08.

נאשם 6:

1. 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו 26.11.08.

2. 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי סעיפים סעיף 144; סעיף 497 וסעיף 499 לחוק העונשין.

נאשם 8:

1. 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 26.11.08 ועד יום 8.3.09.

2. 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי סעיפים סעיף 144; סעיף 497 וסעיף 499 לחוק העונשין.

נאשם 9:

1. 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 26.11.08 ועד יום 8.3.09.

2. 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי סעיפים סעיף 144; סעיף 497 וסעיף 499 לחוק העונשין.

זכות ערעור תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נשיאת נשק

  2. הובלת נשק

  3. מעצר בעבירת נשק

  4. עונש בעבירות נשק

  5. גניבת נשק מצה''ל

  6. הברחת נשק ממצרים

  7. עונש על סחר בנשק

  8. עונש על הברחת נשק

  9. עונש על החזקת נשק

  10. עונש על נשיאת נשק

  11. מעצר על נשיאת אקדח

  12. סחר בנשק - גזר דין

  13. החזקת סכין שלא כדין

  14. הוצאת נשק מרשות הצבא

  15. ערעור על מכירת כלי נשק

  16. גזר דין בעבירת סחר בנשק

  17. החזקת סכין למטרה לא כשרה

  18. גזר דין בעבירת החזקת נשק

  19. עתירה נגד העברת נשק לרשות הפלסטינית

  20. החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין

  21. תקנות העונשין (הצגת הודעה על איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין), התש''ס-2000

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון