עונש על חטיפה לשם סחיטה

להלן גזר דין בנושא עונש על חטיפה לשם סחיטה:

גזר דין

1.     הנאשם יליד 1985, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שיחס לו את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); חטיפה לשם סחיטה- עבירה לפי סעיף 372 לחוק + סעיף 29 לחוק וסחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק + סעיף 29 לחוק.

     עובדות כתב האישום

     בין המתלונן (להלן: "המתלונן") לבין אחות הנאשם (להלן: "האחות") היו במהלך השנים 2005-2006 קשרי ידידות קרובים (להלן: "הקשר").

     ביום 7.7.06 נודע לנאשם ואחיו (להלן: "אמיר" ו- "מושיר" או "האחים"), על מערכת יחסים זו, ואז קשר הנאשם קשר עם האחים לחטוף את המתלונן על מנת לאלצו להתחתן עם האחות.

     ביום 7.7.06 בסמוך לשעה 16:20 חיכה המתלונן בצומת כפר קרע להסעתו לעבודה בחולון. בהתאם לקשר הפלילי ולקידומו, הגיע הנאשם עם האחים ברכב לצומת, עצרו ליד המתלונן, ירדו מהרכב, אמיר החזיק בגז מדמיע ומושיר החזיק בידו קרש עץ. כנטען, שלושתם כפו על המתלונן לעלות לרכבם, תוך שהם מאיימים, כי ייהרגו אותו במידה והוא לא יעשה כן, כל זאת כדי לסחוט אותו.

     בהמשך נסעו הנאשם והאחים לביתם ושם הודיעו למתלונן שהם יודעים על הקשר בינו לבין אחותם וכי עליו להתחתן איתה. המתלונן סירב לדרישה זו ובתגובה איימו הנאשם והאחים כי ייהרגו אותו אם הוא ידחה את הצעתם, תוך שהם מטילים עליו אימה. בעקבות איום זה הסכים המתלונן להתחתן עם האחות.

     כדי לממש את תוכניתם, אמיר ניסה לאתר אדם אשר יהיה מוכן לחתן את המתלונן עם אחותם, בעוד מושיר והנאשם שומרים על המתלונן לבל יעזוב את הבית. בהמשך נסעו האחים, הנאשם, אחותו ואביו יחד עם המתלונן לשיח' של כפר קרע, אך הוא סירב לערוך את הטקס, ואז הם חזרו לבית.

     בהמשך, הצליח אמיר למצוא עורך דין שהסכים לערוך את חוזה הנישואין. המתלונן חתם על החוזה בעקבות הלחצים והאיומים של הנאשם ואחיו.

2.      טיעוני הצדדים
א.     טענות המאשימה

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על-תנאי מרתיע, קנס וכן פיצוי למתלונן. בא כוח המאשימה הטעימה את הנקודות הבאות לחומרה:

1.     הנאשם היה שותף לביצוע המעשים החמורים שגרמו לשלילית חירותו וחופש תנועתו של המתלונן, צעיר בשנים בן 19 שנים. הנאשם והאחים אילצו את המתלונן לקבל את אחת ההחלטות הגורליות בחייו, קרי ההחלטה להתחתן, תחת איומיהם.

2.     העבירות שבהן הורשע הנאשם, חמורות הן, ובמיוחד עבירת החטיפה לשם סחיטה שהעונש שקבוע בצדה הנו 20 שנה. שלילית חירותו של אדם במשך שעות מהווה מעשה עברייני קשה ובלתי נסבל.

3.     על ביהמ"ש להעביר מסר מרתיע לעבריינים פוטנציאליים, שכן לעיתים מעשים על רקע דומה מסתיימים ברצח ומכאן חשיבות מסר כזה.

התרבות והמנטאליות לא יכולות לשמש הגנה לנאשם, ואף לא נימוק לקולא. חובתו של כל אזרח, תהיה השייכות האתנית, התרבותית והמסורתית שלו ככל שתהיה, לציית לחוק כשווה בין שווים.

4.     לנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש ונשיאת סכין שלא למטרה כשרה. (ראו: ת/22).

5.     בניגוד לטענת הנאשם, הצדדים לא הגיעו לסולחה, שכן המתלונן העיד בפני כב' השופט פינקלשטיין, במסגרת התיק שמתנהל נגד האחים, שלא היתה סולחה וכי הוא לא מעוניין בסולחה.

מכל האמור לעיל, סבורה המאשימה כי יש להטיל על הנאשם עונש כמפורט בראשית דבריה שהובאו לעיל.

ב.     טענות ב"כ הנאשם

1.     לעומת זאת, ביקש בא כוח הנאשם להסתפק בתקופת המעצר של הנאשם, לחילופין להטיל עליו עונש מאסר שיהיה ניתן לרצותו בעבודות שירות.

     2.     הסניגור העלה את השיקולים הבאים לקולא:
          
          א.     גילו הצעיר של הנאשם, שבזמן ביצוע העבירות היה בן 21.

ב.     הנסיבות המיוחדות של המקרה וכן הרקע, המסורת, המנהגים והתרבות של הנאשם ומשפחתו, הם אלה שגרמו להם להסתבך בפרשה זו, שלטעמו, יש לתת משקל לכך ובעניין זה הוא מפנה להודעתה של האחות במשטרה שהוגשה וסומנה ת/23.

3.     הסניגור הוסיף וטען כי, הנאשם והאחים לא נקטו באלימות מכל סוג שהוא נגד המתלונן, הם לא ירו בו, לא דקרו אותו ולא פגעו בו. כל חפצם של הנאשם והאחים שהמתלונן יתחתן עם אחותם, מהסיבות המפורטות בת/23.

4.     חלקו של הנאשם בביצוע העבירות קטן מחלקם של האחים, ובעניין זה מפנה הסניגור לעדותו של המתלונן בביהמ"ש.

5.     בין המשפחות נערך הסכם סולחה. עובדה זו אושרה על ידי אביו של המתלונן בביהמ"ש שציין שהמשפחות הגיעו לסולחה ושהפרשה הסתיימה ובצאתו מאולם ביהמ"ש הוא אף לחץ את ידו של הנאשם.

6.     עד לפני ביצוע המעשה דנן, ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, זאת בניגוד לפסק הדין עליו הסתמכה המאשימה בטיעוניה. לדעת הסנגור, מדובר במקרה מיוחד שיש להעדיף בו את שיקומו של הנאשם על פני השיקולים האחרים.

7.     פרשה זו גרמה נזק למשפחה של הנאשמים, דבר שעולה גם מעדות אם הנאשם בפני ביהמ"ש.

8.     מצבו הרפואי של הנאשם, שסבל מפגיעה קשה בעינו הימנית.

9.     הודאתו של הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, אם כי יש לציין כבר עתה, שההודאה ניתנה לאחר שמיעת חלק ניכר מעדי התביעה.

באי כוח הצדדים, ביקשו למצוא תימוכין לעמדותיהם בפסיקה שהוגשה על ידם, כשכל אחד מהם מפנה לפסיקה שקרובה לעמדתו. הסנגור מפנה לענישה מקילה והמאשימה מפנה לפסיקה מחמירה יותר.

בדברו האחרון ציין הנאשם שהוא רוצה לחיות חיים נורמטיביים ואף הבטיח כי יתרחק מהמתלונן ויסור מדרכו אם יפגוש אותו באקראי.

3.      דיון והכרעה

א.     הנאשם והאחים, הרגישו וחשו שכבודם נפגע קשות, עת נודע להם על הקשר בין אחותם למתלונן וכן תוצאות קשר זה - ראה ת/23, שבעקבותיו הסתבכו בפרשה זו.

     אך למרבה הצער, הם בחרו במעשה עברייני חמור, הם כפו נישואין על המתלונן. כדי לממש את תוכנתם הם חטפו את המתלונן, והבהירו לו הבהר היטב, שאם הוא לא מתחתן עם אחותם הם ייהרגו אותו. בהמשך, ואחרי מספר שעות בהם המתלונן היה כלוא בבית משפחת הנאשם, האיום נשא פרי והמתלונן חתם על חוזה נישואין שהוכן על ידי עו"ד.

     ב"כ הנאשם טען, שהנאשם ואחיו פעלו בהשפעת תרבותם והמסורת שלהם, ולכן יש להתחשב בכך בעת גזירת העונש.

     הטענה שמעלה הסניגור הנה טענה של "הגנה תרבותית", לפיה, אם ביצוע העבירה הפלילית, הנו תוצאה של תרבות מסוימת או כפועל יוצא של נוהג מסוים, כי אז על ביהמ"ש להתחשב בכך לקולא בעת מתן גזר הדין. בעניין זה ראו סקירתו של כב' השופט שפירא בע"פ 516/05 (מחוזי חיפה) פרקליטות מחוז חיפה נ' נג'ם פאיז (2005).

ב.     לדעתי, גם אם ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם יתן ביהמ"ש משקל מסויים לטענת "ההגנה התרבותית", הרי שניתן להניח שאלו יהיו מקרים מיוחדים ביותר, כשהמקרה דנן בטח ובטח אינו נמנה עליהם. בענייננו, תהיה אשר תהיה תחושת הפגיעה בכבוד משפחת הנאשם, עדיין אין בה כדי לתרץ פגיעה בגופו ובחירותו של המתלונן, משך מספר שעות ותוך אילוצו לחתום על חוזה הנישואין באיומים.

ג.     יחד עם זאת, ועל אף החומרה שבמעשי הנאשם, הרי שלזכותו עומדים מספר שיקולים לקולא שיש לקחת אותם בחשבון:

1.     הנאשם לא נקט בכל אלימות פיזית כלפי המתלונן, במהלך כל האירוע. אמת עובדה זו אינה ממעיטה מחומרת החטיפה והאיומים שהושמעו כלפי המתלונן, יחד עם זאת, היא מראה שאין בפנינינו נאשם אלים ושזו אצלו דרך חיים.

2.     חלקו של הנאשם במעשים קטן ביחס לשאר האחים, שכן מעדות המתלונן בפני, עולה שהנאשם לא התלווה אליהם לאחר חזרתם מאצל השיח' של כפר קרע. כמו כן, בתחילת האירוע, הנאשם לא נשא קרש עץ או גז מדמיע בדומה לאחיו, אלא רק עמד מחוץ לרכב ופתח את הדלת.

3.     התרשמתי מהנאשם שנתוניו דלים ביותר וכן שהוא למד את הלקח כך שהסיכוי שהוא יחזור על מעשיו בעתיד, קטן ביותר, מה גם שהנסיבות של האירוע דנן מיוחדות והסיכוי שאירוע דומה יחזור על עצמו קלוש ביותר, להערכתי.

4.     בין משפחת הנאשם למשפחת המתלונן, נכרת הסכם סולחה, דבר שעלה מעדות האב בביהמ"ש ועל כך אני למד גם מלחיצת ידו של האב לנאשם, חרף זאת, שהסכם כזה לא הוצג בפני והמתלונן טען בפני כב' השופט פינקלשטיין שהוא לא היה צד להסכם.

     העובדה שהסכסוך הסתיים והשקט חזר על כנו, מעידים על הסכמה מפורשת או מכללא לפתרון הסכסוך והגעת הצדדים להבנה ולסולחה.

5.     גילו הצעיר של הנאשם שהנו יליד שנת 1985, וכן היעדר עבר פלילי משמעותי בנוסף לסבל ולנזק שנגרם למשפחת הנאשם, ששלושה מבניה הסתבכו בפרשה זו.

הכלל הוא, שיש לציית לחוק ואין להתיר לאזרח ליטול את החוק לידיו, כפי שקרה בענייננו. המחוקק קבע שקיום יחסי מין עם קטינה שמלאו לה
16 שנים וטרם מלאו לה 18 שנים, תוך הבטחת שווא לנישואין, מהווה עבירה לפי סעיף 346 (א)(1) שבצידה עונש של חמש שנים.

איני קובע כל מסקנה ביחס למקרה דנן, אם כי לכאורה יסודות הסעיף הנ"ל מתקיימים כעולה מעדות האחות ת/23. כל שאני בא לומר, שלכאורה גם המתלונן לא הקפיד לקיים הוראות הדין ולא נהג כחוק ביחס לאחות.

כאמור וכדי להסיר כל ספק אדגיש שאין בהתנהגות המתלונן כדי להפחית כהוא זה מחומרת מעשיו של הנאשם.

4.     העונש

בשוקלי את מכלול השיקולים, לקולא ולחומרא, ולאחר שעיינתי בפסיקה ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולהודאת הנאשם, גילו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, הגעתי למסקנה שהעונש הראוי בנסיבות העניין הינו:

א.     20 חודשי מאסר בפועל, וזאת החל מיום מעצרו, 20.7.06.
          
ב.     20 חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים כל עבירת אלימות שהיא פשע.

זכות ערעור לביהמ"ש העליון, בתוך 45 יום מהיום, הודעה לנאשם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סחיטה באיומים

  2. איומים על סוהר

  3. שוד רכב באיומים

  4. איומים באינטרנט

  5. דרישת נכס באיומים

  6. איומים על עורך דין

  7. סחיטה באיומים עונש

  8. מעצר על איומים ברצח

  9. עבירת סחיטה באיומים

  10. עונש על עבירות סחיטה

  11. גזר דין בעבירת איומים

  12. מעצר על איומים בצוותא

  13. עבירת איומים סעיף 192

  14. מעצר על סחיטה ואיומים

  15. סחיטה באיומים - ערעור

  16. מעצר בעבירת סחיטה בכוח

  17. איומים על שכן בגלל רעש

  18. עונש על חטיפה לשם סחיטה

  19. חלופת מעצר סחיטה באיומים

  20. סחיטה באיומים 3 שנות מאסר

  21. הרשעה בפלילים איומים והטרדה

  22. עונש בעבירת דרישת נכס באיומים

  23. סעיף 192 לחוק העונשין - איומים

  24. סחיטה באיומים - מעצר עד תום ההליכים

  25. חטיפה לשם סחיטה - מעצר עד תום ההליכים

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון