הגדרת סחיטה באיומים - סעיף 428 לחוק העונשין

סעיף 428 לחוק העונשין מגדיר מעשה סחיטה באיומים כך: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להמנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים." להלן גזר דין בנושא סעיף 428 לחוק העונשין: גזר - דין הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן - סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובהפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 286 לחוק. אלו הן נסיבות ביצוע העבירות כמפורט הדבר בעובדות כתב האישום המתוקן: "1. עובר לאוגוסט 2004 לא היתה כל היכרות בין הנאשם לבין המתלונן (להלן: "המתלונן"). 2. במועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך חודש אוגוסט 2004, התקשר הנאשם למתלונן וטען כי נתבקש לברר איתו בנוגע לחוב שחייב יובל רן (להלן: "יובל"), מי שהיה שותפו של המתלונן לעסקים, לאדם בשם אבי דואק (להלן: "אבי"). 3. בהמשך, במועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך חודש אוגוסט 2004, התקשר הנאשם אל המתלונן ואמר לו כי הוא נמצא בניו יורק על מנת לברר עם יובל את ענין החוב לאבי. 4. בהמשך, בשיחה נוספת שקיים הנאשם עם המתלונן, ביקש הנאשם מהמתלונן לדבר עם אדם בשם צ'יקו בקשר להתחייבויות כספיות שבין יובל לאבי. א. העובדות: במהלך חודש ספטמבר 2004, סיכמו הנאשם והמתלונן כי המתלונן ייבדק בבדיקת פוליגרף, ואם יתברר כי הינו דובר שקר בקשר לחוב לאבי, ישלם המתלונן לנאשם סך של 20,000$ (להלן: "החוב"). המתלונן יצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף. במהלך החודשים אוגוסט 2005 עד ליום 15.6.06, פנה הנאשם, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, כשלפעמים מציג עצמו בכזב בשם "צ'יקו", בקול מעוות, בשיחות הנחזות להיות שיחות טלפון המתקבלות מחו"ל, בדרישה כי המתלונן ישלם את חובו ואף איים עליו, כי אם לא יעשה כן יאונה לו רע." בשיחות שקיים הנאשם עם המתלונן במהלך התקופה איים הנאשם על המתלונן איומים מפורשים ומרומזים, כי יפגע בו אם לא ישלם לו את החוב. כתוצאה מאיומיו של הנאשם ובשל חששו העביר המתלונן לנאשם במספר הזדמנויות סכום כולל של 20,000$ במזומן. האישום השני בו הורשע הנאשם עניינו הפרת הוראה חוקית הנוגעת לאי קיום תנאי שחרורו של הנאשם בערובה בת.פ. 2797/05, שעסק, בין היתר, באיסור יצירת קשר עם מי שהיה מנוע על פי החלטת השחרור ליצור עמו קשר - המתלונן, ויציאתו של הנאשם בשלוש הזדמנויות ממעצר הבית - בניגוד לתנאי החלטת השחרור. על פי ההסכמה שבין הצדדים הוריתי על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. תסקיר מיום 8.5.07 הונח בפני בית המשפט והצדדים בעת הטיעונים לעונש. התסקיר מהתסקיר עולה התמונה הבאה: הנאשם כבן 45, אב לשלושה ילדים, הבכור בקורס קצינים, השני בקורס מכ"ים והבת הצעירה תלמידת תיכון. לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות של גניבה, איומים, מרמה, היזק לרכוש, שיבוש מהלכי משפט והתחזות. בשנת 2002 הוא ריצה מאסר בן 10 חודשים בגין עבירות מרמה, כמו כן ריצה שני מאסרים בעבודות שירות האחד משנת 94 והשני משנת 2004. בהתייחסו לעבירה קיבל אחריות לביצועה והביע חרטה כשהוא מסביר את הסתבכותו על רקע מצוקה כספית כשביקש לסייע לחבר בגביית חוב תמורת קבלת שכר עבור שירותי הגביה. התרשמות עורך התסקיר מהנאשם כי הוא מתקשה לבחון לעומק את בחירותיו ודרכי התנהגותו לאורך חייו ומתקשה לראות הקשר בין התנהגותו וקבלת ההחלטות בעבר למעורבותו בפלילים. אף שהנאשם מקבל אחריות למעשיו, מתקשה להתחבר לחומרתם ולהשלכות ההרסניות של מעשיו על האחר, הוא מנותק מדרכי התנהגותו וקבלת ההחלטות בחייו לאורך השנים ובמצבים של תסכול וחוסר אונים מגיב באימפולסיביות וכעס, כפי שבא הדבר לידי ביטוי גם בעבירה נשוא הדיון הנוכחי. לאור כל האמור, ובעיקר לאור העדר התחברות אמיתית למעשיו, נמנע עורך התסקיר מכל המלצה טיפולית בעניינו. טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה ביקש להחמיר בדינו של הנאשם, בהתחשב בנסיבות החומרא הבאות: מדובר במסכת סחיטה באיומים שהתבצעה באמצעות שיחות טלפון שנוהלו על פני תקופת זמן ממושכת, במהלכן השמיע הנאשם איומים כלפי המתלונן, כאשר השיחות מתבצעות דרך מרכזיה בינלאומית ונחזות להיות ככאלו שנעשות מחו"ל, כאשר הנאשם מתחזה לאחר בשם "צ'יקו" תוך עיוות קולו והכל במטרה להפחיד את המתלונן כדי להניעו לשלם את החוב. נסיבת חומרא נוספת נובעת מעצם העובדה שהנאשם ביצע העבירות כאן תוך הפרתה של הוראה חוקית שניתנה בעניינו - הכל תוך זלזול בחוק. בנוסף, הפנה ב"כ המאשימה לעברו של הנאשם, שלו הרשעות קודמות רבות, שהספיק לרבות עונשי מאסר, בין כאלה במאסר בפועל ובין כאלה בעבודות שירות, כאשר המוטיב החוזר בעבירות הינו השימוש באיום תוך כדי התחזות לאחר, כאשר העבירות כאן מבוצעות בסמוך לביצוע עבודות השירות שנגזרו עליו בתיק אחר. בשל כל האמור ובשל העדר כל המלצה טיפולית, ביקש כי עונשו של הנאשם יהיה חמור בהתאם. ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר בדינו של הנאשם משהאיר בטיעוניו את נסיבות הקולא שלהלן: הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, בנסיבותיו של תיק זה אין הדבר קל ערך כלל, שכן מדובר בתיק גדול ומורכב ומידת חסכון זו שבאה כתוצאה מהודייתו צריכה להשתקף במידת ההתחשבות בו בעת גזירת הדין. בנוסף, לאלמנט החסכון בזמן מקפלת הודיית הנאשם בתוכה גם אלמנט של חרטה עמוקה והדברים מקבלים משנה תוקף מתוך עיון בתסקיר שירות המבחן שעמד על חרטתו של הנאשם וציין אותה בתסקיר. חרף הרשעותיו הקודמות, עברו של הנאשם אינו מכביד ואינו כזה שצריך לעמוד לו לרועץ בעת גזירת הדין - במיוחד לאור העובדה, שבמהלך תקופת מעצרו כאשר הוא מצוי במעצר בית, הקים עסק אותו הוא מנהל מביתו בעזרתה של אשתו, עסק המפרנס אותו ועוד 4 משפחות בכבוד. נסיבות ביצוע העבירות כאן אינן מן החמורות ולא כפי שמבקשת המאשימה לצבוע אותם בצבעים שחורים וקודרים, שכן כל שעשה הנאשם בסופו של יום לא היה אלא הליך של גביית חוב אמיתי להבדיל מכל אותן עבירות סחיטה שעניינן סחיטת דמי חסות. ואם כשל הנאשם בעת גבייתו של חוב אמיתי, להבדיל מגביית כספים שאינם מגיעים כלל - אין לבוא עמו חשבון במידת החומרא כפי שמבקשת המאשימה. ב"כ הנאשם מוסיף ומסביר את ביצוע עבירת הסחיטה כאן על רקע אישיותו האימפולסיבית של הנאשם להבדיל מעבריין אלים ומתוחכם, שמטיל את חיתיתו על סביבתו ודורש לקבל כספים לא לו תוך שימוש באיומים ואלימות. לאור כל האמור, רואה ב"כ הנאשם כי מעשי הנאשם מצויים במדרג הנמוך ביותר של מבצעי עבירת סחיטה באיומים וכמתחייב מאבחנה זו אין למוד לו את העונש כפי שנגזר בעניינם של עבריינים אלימים שגובים כספים לא להם. העונש סעיף 428 לחוק העונשין מגדיר מעשה סחיטה באיומים כך: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להמנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים." הנאשם הורשע, כאמור, בסיפת הסעיף הנ"ל, שכן בעקבות האיומים שהשמיע למתלונן שילם לו האחרון סך של 20,000$, קרי מעשה האיום נשא פרי. הערך המוגן עליו מבקש להגן האיסור הפלילי שבהגדרת עבירת הסחיטה הינו חופשיות רצונו של האדם שאין לפגוע בו באיום, באמירה בין מפורשת ובין מרומזת ואין נפקא מינא לצורך הגדרת פליליות המעשה אם מדובר בהשמעת איום לשם גביית חוב אמיתי או מדומה. עם זאת, מסכים אני לאבחנה, כי מעשה של גביית חוב באמצעות איומים, קרי סחיטת תשלומו של חוב, שונה ופחות הוא במדרג חומרתו ממעשה סחיטה של דמי חסות שהינם בגדר גביית דמי "לא ייחרץ" המוכרים יותר כ"פרוטקשן", שאין בבסיסם טענה או דרישה לתשלומו של חוב כלשהו. השוני לטעמי נובע מעצם המוטיב ו/או המניע שמוביל את מעשי מבצע העבירה, כאשר בעבירה של סחיטת דמי חסות שאין בבסיסה כל טענת חוב, מונע העבריין ממניעים של בריונות לשמה, להשגת מטרתו. בעוד שהעבריין המבקש לסחוט תשלומו של חוב קיים, חוסה עצמו תחת צילה של ההצדקה המוסרית המדומה, שכל מעשיו אינם אלא מעשי גביה של כספים המגיעים לו, ואם חטא הוא בהשמעת איום - אין לבוא עמו חשבון כפי שבאים חשבון עם אותו בריון שכל מטרתו לגבות כספים לא לו ושמעולם לא היה לו יסוד להאמין כי מגיעים לו. חרף האבחנה האמורה וגם אם תאמר שמעשיו של הנאשם היו בגדר גביית חוב קיים, עניין לנו במי שביקש לגבות חוב של "אחר". כך מכל מקום טען הנאשם משלדבריו החוב הינו חוב של חברו, שאך התבקש לסייע בגבייתו תמורת עמלה. כל שרוצה לומר אני הוא, שהנאשם היה "רחוק" מן החוב ואינו בעליו וגם אם תאמר ביקש אך לגבות החוב מהמתלונן, פעולותיו חרגו מעל ומעבר לנדרש. יתרה מכך, תוהה אני מדוע צריך היה הנאשם לדרוש תשלומו של חוב אמיתי תוך שימוש בשיחות טלפון שנעשו ממרכזיה וכאילו השיחות נעשו מחו"ל, תוך התחזות לאחר בדברו עם המתלונן בקול שאינו קולו. מעשיו של הנאשם ודברי האיום המפורטים בשיחות המצוטטות בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, הם שצובעים בצבעי חומרא את מעשי הנאשם. עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מעלה, כי עבירת האיום וההתחזות עוברות כחוט השני לאורך הגליון האמור, דפוסי התנהגות החוזרים גם בענייננו משהשמיע הנאשם דברי איום קשים במהלכן של שיחות רבות - הכל תוך התחזות כאותו "צ'יקו". דפוס התנהגות זה עליו חוזר הנאשם ובפעם זו ביתר שאת, משהסתבך בעבירה חמורה בהרבה, יחד עם ביצועה של עבירת הפרת הוראה חוקית, יחד עם דבריו של עורך תסקיר המבחן באשר להיות הנאשם "... מנותק מדרכי התנהגותו וקבלת ההחלטות בחייו לאורך השנים, כאשר במצבים של תסכול וחוסר אונים מגיב באימפולסיביות, בכעס וכפי שבא לידי ביטוי גם בעבירה נשוא הדיון..." הינו דפוס התנהגות מדאיג המחייב התייחסות עונשית הולמת בבחינת "חסימת שור בדישו". הצגת הדברים שמציג הנאשם בפני שירות המבחן ובפני, וכאילו הוא מתפקד באופן נורמטיבי, אינה אלא פאסדה שאין מאחוריה דבר. הנאשם ביצע עבירות חמורות המחייבות התייחסות עונשית הולמת ובנסיבות של העדר כל המלצה טיפולית מתסקיר המבחן ותסקיר מבחן החושף את מורכבות ובעייתיות אישיותו של הנאשם, שאם לא יועמד על מקומו בענישה מרתיעה לעת הזו ולעתיד לבוא, עלול הוא לחזור ולפשוע שוב וביתר שאת הטלתה של ענישה מרתיעה. לאור כל האמור, מבלי להתעלם מנסיבות הקולא שהעלה בא כוחו, החלטתי לדון את הנאשם לעונשים הבאים כדלקמן: 3 שנות מאסר - מתוך תקופה זו 20 חודשים לריצוי בפועל. היתרה 16 חודשים על תנאי, והתנאי הוא שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירת אלימות, או רכוש מסוג פשע. אני מוסיף ודן את הנאשם ל-5 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שבמשך תקופה של שנתיים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה לפי סעיף 286 לחוק העונשין. מתוך תקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו בימים 15.6.06 עד 24.8.06. זכות ערעור לבית משפט עליון תוך 45 ימים. משפט פליליאיומיםחוק העונשיןסחיטהסחיטה באיומיםהגדרות משפטיות