מעצר על נשיאת אקדח

להלן החלטה בנושא מעצר על נשיאת אקדח:

החלטה

בפני מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סע' 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996. זאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק- עבירות בניגוד לס' 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וחבלה בכוונה מחמירה- עבירה בניגוד לסע' 329(א)(2) לחוק העונשין.

העובדות וטענות הצדדים:

על-פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 7/2/08 סמוך לשעה 21:20 ברח' אזמכשרי, פינת רחוב הגיבורים נשא X (להלן: "הנאשם") על גופו אקדח מסוג SARDIUS מס' סידורי A004804, אשר הינו כלי שבכוחו לירות כדור ולהמית אדם (להלן:"האקדח") ללא רשות ע"פ דין לנשיאתו או להחזקתו.

למקום הגיע רכב ובו ארבעה בלשי משטרה במטרה לעצור את הנאשם (להלן:"הבלשים"). הבלשים ירדו מן הרכב והחלו רודפים אחרי הנאשם שנמלט מהמקום.

בהמשך נטען, כי במהלך המרדף הבחין אחד הבלשים באקדח המוסתר על גופו של הנאשם, ואז ירה מאקדחו מספר יריות באוויר. אז הוציא הנאשם את האקדח המוחבא במותנו וירה מספר יריות לעבר הבלשים, כל זאת בכוונה לגרום להם לחבלה חמורה.
בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישא החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב. בין היתר היא הפנתה לדו"חות הבלשים ואנשי המשטרה, לעד ראיה אשר הבחין במשיב משליך את האקדח תוך כדי מרדף, לממצאי מעבדה על פיהם על גופו ובגדיו של המשיב נמצאו שרידי ירי ותרמיל הנתפס בשטח נורה מהאקדח שהושלך ע"י המשיב במהלך המרדף, ולהודית המשיב כי הוא האדם אשר נמלט מהבלשים בעוד הוא מכחיש כי אחז בנשק או ירה בו. כן טענה ב"כ המאשימה, כי המשיב מואשם בעבירה אשר בוצעה בנשק חם, עובדה המקימה עילת מעצר לכאורה ע"פ סע' 21(א)(1)(ג)(4) לחוק, שאין לאיינה בשחרור כחלופת מעצר.

ב"כ הנאשם טען לגבי עבירות בנשק כי הראיות הינן נסיבתיות ודלות, והעדר ראיות ככל שהדבר מתייחס לעבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה. עוד נטען כי קמה למשיב טענה של הגנה עצמית, גם אם בחקירתו במשטרה הכחיש את המיוחס לו. הפנה לגרסה שנמסרה ע"י המשיב ושדבק בה אל מול סתירות כאלה ואחרות בחומר הראיות ומחדלי חקירה. כמו כן, נטען להיעדר עילת מעצר משחזקת המסוכנות נסתרת, ומפנה לעברו הנקי של המשיב וגילו הצעיר.

דיון והכרעה:

ראיות לכאורה:
בתאריך 7.2.08 סמוך לשעה 21:20 עמד הנאשם ברחוב זמכשרי בפינת רחוב גיבורים ודיבר בפלאפון, כשלפתע הגיע רכב אזרחי מסוג סקודה בצבע אפור ובו ארבעה בלשי משטרה לבושים במדים אזרחיים. הבלשים ירדו מהרכב, ובראותו אותם נמלט הנאשם מהמקום, והם החלו רודפים אחריו. עובר למרדף נשמעו יריות באזור.

המחלוקת בין הצדדים היא בדבר עוצמתן של הראיות לכאורה, ככל שהדבר מתייחס לעבירות בנשק, ובדבר קיומן של ראיות לכאורה ככל שהדבר מתייחס לעבירת חבלה בכוונה מחמירה.

בתיק החקירה מצויות הודעותיהם של שניים מהבלשים (ראו הודעות של אלי פלד ותמיר סלקטר מתאריך 8.2.08), לפיהן, ותוך כדי המרדף, הם הבחינו וזיהו את המשיב כאשר הוא נושא אקדח על מותנו מצד ימין, ובשלבים מסוימים תוך כדי ריצה מחזיק באקדח ביד ויורה באמצעותו לעברם. שני עדים אלה מתארים את מסלול המרדף כולו והיותם בקשר עין רציף עם המשיב.

זאת ועוד, בדו"ח פעולה מאת צבי חפץ הוא מתאר שבמהלך הריצה לכיוון רח' גיבורים ידו הימנית של המשיב הייתה צמודה לגופו מצד ימין, ורק היד השמאלית מתנופפת. עוד הוא מתאר כי "זיהה פרץ של אש וקולות נפץ מידו הימנית של החשוד שנשמעו כיריות". גם דו"ח הפעולה מאת ארז לחמיש גם הוא מתאר את ירי המשיב לעברו מספר פעמים.

לאמור לעיל יש להוסיף את חוות הדעת של מז"פ שהראתה שחלקיקים שאפשר לזהות כשרידי ירי נמצאו על שערו וידיו של המשיב, וכן על המעיל והגופייה שלבש בזמן שנתפס בזירת האירוע על ידי כוחות המשטרה. לממצא זה יש חיזוק בתוצאה החיובית של בדיקת הפרופרינט (לאיתו מגע במתכת) בידו של המשיב ובמותן מצד ימין- המקום בו, לגרסת הבלשים, נשא את האקדח על גופו והחביאו.

בנוסף על כך, בתיק החקירה ישנה גם חוות דעת מז"פ לפיה האקדח שלכאורה השתמש בו המשיב וביצע בו את הירי על השוטרים הוא זה שירה אחד מהתרמילים שנמצאו בזירת האירוע.
האקדח, כאמור, נמצא ע"י נער הגר בקרבת מקום מתחת לגלגלי רכב בחנייה ברחוב הגיבורים, זאת לאחר שהבחין ,לגרסתו, במשיב משליך משהו תחת רכב תוך כדי המרדף אחריו. הנער תפס את האקדח, שהיה עדיין חם לדידו, והחביאו סמוך לביתו, ומאוחר יותר הוא הוביל את השוטרים לאקדח.

הנאשם, בהודעותיו מיום 8.2.08 ו-14.2.08, קושר את עצמו לזירת האירוע כמי שנמלט מהמקום כשאחרים רודפים אחריו, אך מכחיש שהבין כי המדובר בבלשי משטרה, וכופר במיוחס לו ככל שהדבר נוגע לנשיאת נשק, החזקתו ושימוש בו ללא הרשאה ושלא ע"פ כל דין.

כאמור, המשיב הכחיש את שיוחס לו וטען כי כלל לא החזיק בנשק ולא ירה על השוטרים. גרסה זו מחוזקת ע"י הודעות של שני עדים שנכחו במקום האירוע ואשר הם בהיכרות כזו או אחרת עם המשיב. הלכה היא, כי ככלל קיומה של גרסה נוגדת איננו מאיין את כוחה של הגרסה המפלילה. בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.10.06)). זאת ועוד, בית המשפט אינו דן בשלב זה במהימנות הגרסאות וגרסתו של מי מהעדים עדיפה, בבוא העת יחליט המותב שישב בתיק העיקרי את גרסתו של מי לקבל ואת גרסתו של מי לדחות.

ישנה מחלוקת לגבי הבנתו של המשיב כי המדובר בבלשים שרצים אחריו והזדהותם בפניו ככאלה. אולם, בכ"ח המבקשת ביקשה לייחס למשיב סעיפי אישום, שאין בהם כל רלבנטיות לעניין זה. מכאן שאין אני מוצא צורך להתייחס לעניין בשלב זה. בכל מקרה, גם סוגיה זו תבורר במסגרת ההליך העיקרי.

בנסיבות אלה אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי של ממש להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

טענת ההגנה העצמית אינה שוללת בשלב זה את המסקנה הנ"ל ואין זו העת להכריע בשאלת מהימנות גרסאות הצדדים, ועניין הוא לביהמ"ש לדון בו לאחר שישמע את הראיות בהליך העיקרי (ראו: בש"פ 3985/07 לורנס עזאם נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 16.5.07)). טענה זו אף אינה נראית חזקה במיוחד שכן המשיב לא טען אותה כלל בחקירותיו במשטרה, אלא הכחיש מכל וכל כי נשא או החזיק אקדח על גופו. (ראו לעניין זה: בש"פ 10426/07 אליהו זוארץ נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 20.12.07)).

עם זאת ראוי לצין נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להשפיע על הלך מחשבתו של המשיב, וכפועל יוצא מכך על המסוכנות שניתן ליחס לו, ובמיוחד יסוד הכוונה המיוחדת שבהתנהגותו. כאמור, קיים ספק בכל הנוגע לעובדה כי השוטרים זוהו כשוטרים במהלך האירוע. יש בסיס לטענת המשיב כי השוטרים ירו ראשונים (עדותו של אלי פלד). האירוע היה בעת שהוא נמלט מהם, כאשר לטענתו סבר כי הרודפים נמנים על גורמים עברייניים אחרים בחיפה שבעבר כבר איימו עליו. כאמור, עניין זה יבורר, על כל נסיבותיו, בתיק העיקרי. עם זאת, וכבר בשלב זה יש להביא עובדות אלו בחשבון מאחר ואין הן משוללות יסוד. כפועל יוצא מכך גם מידת המסוכנות שיש ליחס למשיב.

עילת מעצר וחלופת מעצר:
השימוש בנשק על-ידי מי שאינו מוסמך לעשות בו שימוש כאמור הינו שימוש מסוכן המקים חזקות מסוכנות הן מכוח ס' 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן:"החוק") והן מכוח ס' 21(א)(1)(ג)
(2) לחוק ומכאן גם שקמה עילת המעצר נגד המשיב בשל מסוכנותו.

לכאורה השתמש המשיב בכלי נשק שנמצא ברשותו שלא כדין וירה לעבר שוטרים שרדפו אחריו תוך סיכון חיי השוטרים וחיי עוברי אורח במקום והתושבים הגרים בקרבת מקום. למעשה רק בנס לא נפגע איש מהשוטרים או מי מעוברי האורח או מי מתושבי האזור בו בוצע הירי. היריות שנורו בזירה עלולות להיות קטלניות ולפגוע ולסכן חיי אדם שכן המדובר בירי פרוע בתוך אזור מאוכלס. דברים אלו נכונים גם אם נניח שהמשיב לא ידע כי מדובר בשוטרים. עם זאת, וכפי שצוין, יש בנסיבות המיוחדות של המקרה כדי להפחית, במידת מה, מהמסוכנות שיש ליחס למשיב.

אוסיף עוד, כי עצם נשיאת הנשק על גופו של המשיב שלא כדין מקימה עליו חזקה כי ביקש לעשות שימוש פלילי ועברייני עם אותו כלי נשק. לעניין זה יפים הדברים הבאים:

"..כאשר יש ראיות לכאורה לעבירות של החזקת נשק הכלל הוא שיש לראות את המחזיק כאדם שנשקפת ממנו מסוכנות. כפועל יוצא מכך גם עילה למעצרו עד לתום ההליכים כנגדו" (ב"ש 2526/07 מדינת ישראל נגד אמין בן אליאס זהראן תק-מח (2007)2, 10097).

גם כאשר קיימת עילת מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופות המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בס' 21(ב) לחוק. כבר נקבע באחת הפרשיות:

"חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן תק-על 99(2) 10; ראו גם: בש"פ 7524/06 מרדכי נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 4652).
ועוד:

"כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה." (בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא תק-על 98(2) 1161, עמ' 1162; ב"ש (חיפה) 1404/06 מדינת ישראל נ' ט.ב. תק-מח 2006(1), 4566 ,עמ' 4567).

הלכה היא כי על בית המשפט לבחון, אל מול הראיות ועילת המעצר, את המסוכנות הנשקפת מאפשרות השחרור של המשיב. כל מקרה ונסיבותיו וכל נאשם והמסוכנות האינדבידואלית הנשקפת, לכאורה, ממעשיו. כך למשל נקבע באחת הפרשיות:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה תק-על 2004(3) 322).

בנסיבות אלו סבור אני כי ראוי לבחון את מסוכנותו של המשיב גם בדרך של קבלת תסקיר מבחן בעניינו, בטרם תינתן החלטה בבקשה להורות על מעצרו. עברו הנקי של המשיב וגילו הצעיר, בין היתר, הובילוני למסקנה כי יש להורות על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב בטרם תיפול הכרעה סופית בעניינו.

יובהר, למען הסר ספק, כי בית המשפט טרם גיבש עמדתו ואין בעצם הזמנת התסקיר כדי להוות גיבוש סופי של עמדה בעניין בקשה זו. לכאורה המשיב חטא בעבירות חמורות וקשות.

אשר על כן אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יאמוד את מסוכנותו והתאמת חלופות מעצר אפשרויות. שירות המבחן יגיש את חוות דעתו עד ליום 23/3/08. לתשומת לב שירות המבחן - המשיב מיוצג ע"י עו"ד רונן חליוה טל' 8661110. הסניגור ייצור קשר עם שירות המבחן למבוגרים.

כדי שבית המשפט יוכל לשקול שימוש באזיק אלקטרוני, הסנגור ימציא לבית המשפט אישור כי יש בבית קו טלפון "נקי" של חברת בזק, במובן זה שלא יהיו בו השירותים הבאים: משיבון, שיחה מזוהה, שיחה ממתינה, שרות עקוב אחרי, חיבור למכשיר פקסמיליה וקו ADSL (חיבור לאינטרנט מהיר). במידה וקיימים שרותים כנ"ל, יש לנתק אותם ולהמציא על כך אישור לבית המשפט. כמו כן הקו צריך להיות פתוח לשיחות נכנסות ויוצאות.

נדחה להשלמת טיעון לאחר קבלחת תסקיר ליום 24/3/08 שעה 11:00. יש לזמן משיב ע"י שב"ס.



החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ותועבר לב"כ הצדדים ולשירות המבחן למבוגרים בדחיפות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נשיאת נשק

  2. הובלת נשק

  3. מעצר בעבירת נשק

  4. עונש בעבירות נשק

  5. גניבת נשק מצה''ל

  6. הברחת נשק ממצרים

  7. עונש על סחר בנשק

  8. עונש על הברחת נשק

  9. עונש על החזקת נשק

  10. עונש על נשיאת נשק

  11. מעצר על נשיאת אקדח

  12. סחר בנשק - גזר דין

  13. החזקת סכין שלא כדין

  14. הוצאת נשק מרשות הצבא

  15. ערעור על מכירת כלי נשק

  16. גזר דין בעבירת סחר בנשק

  17. החזקת סכין למטרה לא כשרה

  18. גזר דין בעבירת החזקת נשק

  19. עתירה נגד העברת נשק לרשות הפלסטינית

  20. החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין

  21. תקנות העונשין (הצגת הודעה על איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין), התש''ס-2000

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון