מעצר עד תום ההליכים שוהה בלתי חוקית

להלן החלטה בנושא מעצר עד תום ההליכים שוהה בלתי חוקית: החלטה בפני בקשה לעצור את המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדה לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות, אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996. כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שהייה בלתי חוקית בישראל, שימוש במסמך מזוייף וזיוף בנסיבות מחמירות. בהתאם לאמור בכתב האישום הרי המשיבה במהלך שנת 1999, עוד בהיותה באוקראינה קשרה קשר עם אחרים על מנת לצאת את גבולות אוקראינה. במסגרת הקשר נטען כי המשיבה ביקשה לצאת את אוקראינה ולהגיע לישראל וקיבלה מאותם אחרים מסמכים מזוייפים, לפיהם נישאה לאחד ניקולאי שהוא יהודי וזכאי לעלות לישראל. כמו כן נטען בכתב האישום כי תמורת אותה זכות לעלות לארץ התחייבה המשיבה לעבוד בזנות בישראל במשך שנתיים. עוד נטען בכתב האישום כי בהמשך בהתאם למסמכים הפיקטיביים לפיהם נישאה המשיבה לאותו ניקולאי, הגיעה המשיבה לארץ יחד עם ניקולאי. בהמשך פנה ניקולאי לרשויות שונות על מנת להסדיר את מעמדו ומעמד המשיבה כעולים חדשים. כתוצאה ממעמד זה קיבלה המשיבה במרמה סל קליטה, מענק דיור והטבות כלכליות אחרות בסך של כ - 47,000 ₪. ב"כ המשיבה טענה שאין ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבה ולהוכחת העובדות הנטענות בכתב האישום. עוד טענה, כי חלק מן העובדות המתוארות בכתב האישום אף אם הן נכונות, אינן מהוות עבירה בכלל. לטענתה עיקר הראיות מבוססות על הודאותיה של המשיבה ואלו לא נגבו בשפה הרוסית ואף אינן קוהרנטיות. ב"כ המבקשת טען מנגד כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה, המתבססות ראש וראשית על הודאותיה ועל מסמכים נוספים המצויים בתיק החקירה. ביחס לעילת המעצר, נטען כי מדובר בעבירות חמורות וכן קיימת עילת מעצר בשל החשש להמלטות מן הדין. ראיות לכאורה: אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תוכחנה בסוף ההליך הפלילי ראיות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר. בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (ראה בש"פ 8587/95 זאדה נ. מ"י). מעיון בתיק החקירה עולה כי אכן הבסיס הראייתי העיקרי להוכחת העבירות המיוחסות למשיבה הינו הודאותיה של המשיבה עצמה, אשר קיימת תמיכה להן במסמכים המצויים בתיק החקירה. יאמר כבר עתה כי לא מצאתי ממש ביחס לטענתה של ב"כ המשיבה, כי הודאותיה אינן בעלות משקל. ראשית כתוב בהודאות כי נגבו בשפה הרוסית ובעברית והמשיבה דוברת עברית ברמה מסוימת. כאשר ההודאות נגבו בשתי השפות, לא נראה כי יש מקום כיום לפסול את ההודאות. זאת ועוד, בתיק החקירה מצוי מסמך ברוסית ביחס לעדותה של המשיבה בפני נציגת משרד הפנים בהליך השימוע שם היא מוסרת גרסה דומה לזו שנמסרה בהודאותיה. אין בידי לקבל גם טענת ב"כ המשיבה כי מההודעה הראשונה בפני נציגת משרד הפנים עולה כי מדובר בנישואים אותנטיים ועל כן יש להעדיף גרסה זו. מעיון בהודעה עולה כי אף שם מספרת המשיבה דברים דומים מאוד, ובכל מקרה סתירות מסויימות אין בהם כדי לאיין האמור בהודעות בשלב זה. ביחס לראיות לכאורה: ראש וראשית אומר כי ביחס לעבירה המיוחסת למשיבה של זיוף בנסיבות מחמירות, לא מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירה זו. אין כל חולק כי המשיבה לא זייפה כל מסמך ולא ברור כלל איזה מסמך נטען שהמשיבה זייפה. גם האמור בכתב האישום בסעיף 12 כי המשיבה זייפה באמצעות אחר מסמך, לא נמצא לו בסיס עובדתי, כאשר בהתאם לדברי המשיבה באוקראינה בטרם עלייתה לארץ נאמר לה כי תחשב לאשתו של אותו ניקולאי, ובהמשך נכחה לדעת כי קיימת תעודת נישואין עם אותו ניקולאי. אין כל ראיה שהמשיבה זייפה את אותם מסמכים והדבר לא נטען כלל בכתב האישום. המבקשת לא הוכיחה בסיס לאותה אמירה כללית כי המשיבה זייפה באמצעות אחר מסמך, כאשר לא ברור באיזה מסמך מדובר. לא בכדי הבדיל המחוקק בין שתי עבירות שונות של שימוש במסמך מזוייף ושל זיוף, כאשר מדובר בשתי עבירות שיסודותיהן העובדתיים שונים. במקרה זה קיימות ראיות לכאורה כי המשיבה עשתה שימוש במסמך מזוייף, אך אין ראיות לכאורה לעבירת הזיוף. ביחס לעבירות האחרות - הרי בהתייחס לעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה, כאשר המשיבה בהודאותיה מודה כי לא הייתה לה זכות לשהות כדין בישראל ולמעשה הבסיס לשהייתה בישראל היה על סמך כך שקיבלה אזרחות בשל אותם נישואים פיקטיביים עם ניקולאי. לאור האמור הרי ברי כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבה שוהה למעשה באופן בלתי חוקי בישראל. ביחס לעבירה של שימוש במסמך מזוייף, הרי גם כאן לא ברור מכתב האישום באיזה מסמך מדובר ומהו אותו מסמך מזוייף בו עשתה המשיבה כנטען שימוש. עולה מכתב האישום ואף מעיון בחומר החקירה כי המשיבה השתמשה בדרכון אותו קיבלה ובתעודת הזהות, כאשר מדובר במסמכים שהושגו על סמך מצג שווא. ניתן לומר כי ביחס לתעודת הנישואים הפיקטייבים הרי המדובר בתעודה מזוייפת ועל כן נעשה בה שימוש ובכך בוצעה לכאורה עבירה של שימוש במסמך מזוייף. עם זאת גם עצמתן של הראיות ביחס לעבירה זו אינה גבוהה, כאשר כאמור כתב האישום איננו מפרט מתי נעשה אותו שימוש ומהו המסמך המזוייף. אכן בסעיף 12 לכתב האישום נאמר שזוייפו מסמכים רשמיים של המדינה, אך לא ברור באלו מסמכים רשמיים מדובר ועל ידי מי נעשה הזיוף הנטען או השימוש בהם. בהתייחס לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - הרי ביחס לעבירה זו המדובר בכך שהמשיבה קיבלה במרמה כספים ביחד עם אותו ניקולאי כאשר המדובר בכספים להם זכאי עולה חדש, כגון סל קליטה ומענק דיור בסך כולל של 47,000 ₪. ביחס לקבלת האזרחות במרמה הרי ברי כי האזרחות הישראלית של המשיבה הושגה עקב מצג השווא של הנישואים הפיקטיביים. לעומת זאת, באשר לקבלת כספים במרמה המשיבה איננה מודה בהודאותיה בקבלת אותם כספים. יצויין כי בדיון בפני נטען ע" ב"כ המשיבה כי האמור בסעיף 12 סיפא לכתב האישום לפיו המשיבה סייעה לניקולאי לקבל כספים במרמה, אין בו ממש כיון שניקולאי היה זכאי ממילא לקבלת כספים כיון שהוא יהודי. לאור האמור, בדיון הנדחה נמחקו שורות אלו מכתב האישום. אציין בעניין זה, כי לא ברור כלל איזה חלק מן הכספים נתקבל במרמה, שהרי חלקם הגיעו לאותו ניקולאי כדין בשל היותו יהודי הזכאי לעלות ולקבלת סל קליטה והטבות שונות מכוח חוק השבות והנהלים השונים. מכאן, שלא הוכח שכל הסכום האמור נתקבל במרמה על ידי המשיבה. זאת ועוד, המשיבה אומרת כי אכן היה לה חשבון משותף עם אותו ניקולאי, אך היא מעולם לא הוציאה שום כסף מאותו חשבון ולא הבינה כלל מה מתרחש. לדבריה היא באופן אישי לא ראתה שום כסף ולא קיבלה שום כסף (ראה עדות המשיבה מיום 22.02.05 עמ' 3 שורות 8 עד 19). אציין כי בעניין זה המשיבה גם בהודאותיה האחרות עמדה על דבריה כי לא קיבלה כספים כלשהם מאותו סל קליטה. עוד ציינה כי לא ידעה כלל באוקראינה כי כאשר מגיעים לישראל אמורים לקבל סל קליטה. (עדות מיום 21.02.05 עמ' 8 ש' 11 עד 19). מכאן שהמשיבה כלל אינה מודה בקבלת הכספים. אכן בתיק החקירה מצוי מסמך שהוצג גם אף בפני המשיבה במהלך חקירתה, כאשר המסמך נושא כותרת של "סיוע כספים". אציין כי באותו מסמך, מספר הזהות הרשום של מי שקיבל את הכספים הינו של אותו ניקולאי ולא של המשיבה. בכתב יד כתוב על המסמך כי הסיוע הוא על שם ראש המשפחה אך החשבון משותף של בני הזוג. ברור כי האמור בכתב יד על גבי המסמך אינו יכול להוות כל ראיה ולמעשה אין ראיה כי המשיבה עצמה קיבלה את אותם כספים. אכן המשיבה מודה כאמור כי היה לה חשבון משותף עם אותו ניקולאי, אך עדיין אין בכך כדי להוות הוכחה מכרעת לכך שקיבלה את אותם כספים לידיה. אין כל תיעוד כי היא שמשכה הכספים האמורים. יתרה מכך, בשים לב לכך שבתיק זה רוב ראיות התביעה מבוססות על הודאתה של המשיבה, יש ליתן משקל גם לאותו חלק בעדות שבו המשיבה איננה מודה. במצב דברים בו הראיות הלכאוריות מתבססות בעיקרן על דברי המשיבה עצמה, כאשר הודאתה נראית אותנטית ומפורטת, יש מקום לייחס גם משקל לכך שבעניין מסויים, המשיבה מכחישה החשדות. המשיבה הודתה בשהיה בלתי חוקית ומעשים נוספים, ועל כן התעקשותה בענין זה על כך שלא קיבלה כל כספים נראית אף היא על פניה אותנטית. זאת ועוד, דברי המשיבה בענין זה עולים בקנה אחד עם תיאורה את כל אותה מסכת אירועים שהביאה אותה לארץ ואף את האופן בו נלקח ממנה הכסף במהלך העסקתה בזנות. עצם קיום המסמך האמור בתיק החקירה שאין בו כל פרט זהות של המשיבה עצמה, והעובדה שהמשיבה אומרת כי היה להם חשבון בנק משותף, איננה יכולה לבסס ראיות לכאורה בעצמה גבוהה להוכחת אשמתה של המשיבה ביחס לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על כן, נראה שהראיות ביחס לעבירה זו, עצמתן נמוכה. אף ביחס לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, הרי מעיון בתיק החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי אין בסיס ראייתי מוצק לקשירת הקשר. בכתב האישום מתוארות נסיבות מחמירות המתארות את התחכום והתעוזה במעשים וזיוף מסמכים רשמיים של מדינת ישראל. כפי שצויין לא שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לעבירת הזיוף, אלא לכל היותר לשימוש במסמך מזוייף. כאשר מדובר בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, הרי קשירת הקשר המיוחסת למשיבה הינה קשירת קשר כמתואר בסעיף 1 עם אחרים כדי לצאת את גבולות אוקראינה לשם שיפור מצבה הכלכלי. אין תיאור בכתב האישום באיזה פשע מדובר, ואם מדובר בקשירת קשר לביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הרי כאמור בעניין זה המשיבה ציינה בהודאותיה כי לא ידעה כלל שכאשר יגיעו לארץ היא תקבל סל קליטה או כספים אחרים. על כן, בוודאי שעצמת הראיות הלכאוריות בעניין זה הינה נמוכה. לאור כל האמור לעיל - הרי לאחר שבחנתי את כל הראיות בתיק החקירה , הגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבה ביחס לעבירה של שהייה בלתי חוקית ושימוש במסמך מזוייף ואילו ביחס לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע קיימות ראיות לכאורה בעצמה נמוכה. עילת מעצר עילת המעצר צריכה להבחן בשים לב לכל האמור לעיל, וביחס לקיום הראיות המצויינות כנגד המשיבה כפי שפורטו לעיל. לא הוכחה בפני עילת מעצר של מסוכנות ולמעשה עילת המעצר היחידה המתקיימת כנגד המשיבה הינה החשש להמלטות מן הדין, כאשר מדובר במי שהיא שוהה בלתי חוקית בישראל. לאור האמור הרי בנסיבות העניין קמה עילת מעצר נגד המשיבה ואולם על פי הקבוע בסעיף 21 (ב) לחוק עדיין מוטלת על ביהמ"ש החובה לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותה של המשיבה פחותה. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בעצמתן הנמוכה של הראיות ביחס לחלק מן העבירות, הייתי רואה לנכון לשקול בחיוב חלופת מעצר שתוצע לי. עם זאת למרות שהדיון נדחה מספר פעמים לצורך הצגת חלופה, לא הוצגה בפני כל חלופה למעצר ולא הוצע כל ערב ממשי שביכולתו לפקח על המשיבה. החשש מהמלטות מן הדין הינו חשש ממשי, כאשר מדובר בעבירות מסוג זה ועל כן, בהעדר חלופה או ערב נוסף מתאים, למרות שבמקרה זה מתאים וראוי לבחון שחרור בחלופה, הרי משלא הוצעה כאמור חלופה מתאימה, אין בידי אלא להורות בשלב זה על מעצרה של המשיבה. ב"כ המשיבה ביקשה מבית המשפט שיורה על הגשת תסקיר מעצר על מנת את כל נסיבותיה האישיות של המשיבה וימליץ ככל שיראה לנכון, כאשר היא ציינה שיתכן שאף בשלב הדחיה לצורך הגשת תסקיר יסתייע בידיה להציג חלופה מתאימה או ערב נוסף. לנוכח האמור לעיל ובטרם תנתן החלטה סופית בבקשה, יש מקום בנסיבות העניין, להורות על הגשת תסקיר מעצר על פי הקבוע בסעיף 21א' לחוק, שלפיו יבדוק שירות המבחן את נסיבותיה האישיות של המשיבה, משמעות מעצרה וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר ו/או תנאים מיוחדים לשחרורה של המשיבה בערובה והפיקוח עליהם. תשומת לב שירות המבחן כי המשיבה דוברת את השפה הרוסית וכי היא עצורה במתקן צוחר. כמו כן יוזמן מתורגמן לשפה הרוסית. מעצרמשרד הפניםשוהה בלתי חוקימעצר עד תום ההליכים