להלן החלטה בנושא חשד לזיוף משאית: החלטה הערר ; 1. בפניי ערר המדינה על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופטת הדסה אסיף), אשר הורה על החזרת תפוס, הוא משאית אשר נתפסה מהמשיב בחשד לזיופה. מדובר במשאית מסוג C.M.G, מ.ר 2752718, הרשומה במשרד הרישוי ע"ש המשיב - X עקל בעל ת.ז. מס' X(להלן: "הבעלים הרשום"). המשאית נתפסה מהמשיב לפני כשנה וחצי - עוד ביום 18.6.06 ומאז היא מוחזקת ע"י המשטרה, בשל חקירה פלילית אשר מתנהלת, כאמור, בחשד לזיופה. המשיב טוען, שהוא רכש את המשאית, כפי שהיא, בתמורה ובתום לב. 2. סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"), מסדיר את סמכותה של המשטרה להחזיק בתפוס לצרכי חקירה ומשפט בקבעו: "אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח ; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע." (ההדגשות אינן במקור). השתלשלות העניינים ; 3. לא אפרט את כל ההחלטות אשר ניתנו, קודם להחלטה עליה הוגש ערר זה, ע"י מותבים שונים של בימ"ש קמא (כבוד השופט קפלן, כבוד השופטת פוקס וכבוד השופט גינות), אשר האריכו, מפעם לפעם (לעיתים בהסכמת ב"כ המשיב ולעיתים לאחר שב"כ המשיבה היה זה אשר פנה למשטרה), את התקופה להחזקת המשאית, מכח הסיפא של סעיף 35 הנ"ל, לאחר שהמשטרה הבטיחה, שוב ושוב לסיים את החקירה ואסתפק בכך שאומר, כי עיון בתיק החקירה מעלה כי החקירה התנהלה בעצלתיים וכי ניתן היה לסיימה זה מכבר. מנגד אומר, כי לאחר שעיינתי בתיק החקירה נוכחתי לדעת, כי מצויות בו ראיות (לרבות חוות דעת של מומחים) לכך שהרכב מזוייף, ואף אני סבורה, כי די בראיות כדי להוות ראיות לכאורה לעובדת היות המשאית מזוייפת, כפי שנאמר ופורט, בהרחבה, בהחלטת כבוד השופט גינות, בבית משפט השלום בחדרה, מיום 30.7.07 ואין צורך שאחזור על כך. בהחלטתו הנ"ל מיום 30.7.07, קבע כבוד השופט גינות, כי הוא מאריך את התקופה להחזקת הרכב התפוס למשך 90 ימים, וכי: "על המשיבה להשלים את החקירה ולהגיש את כתב האישום כפי שהצהירה, בתוך תקופה זו." 4. אולם, העוררת לא עמדה בהצהרתה שלה, לא השלימה החקירה ולא הגישה כתב אישום בתוך 90 הימים הנ"ל, עד שהמשיב פנה, שוב, אל ביהמ"ש בבקשה להחזרת המשאית. הפעם נשמע הדיון, כאמור, בפני כבוד השופטת אסיף ומעיון בפרוטוקול הדיון עולה, כי נציג המשטרה בא לדיון בלתי מוכן ולא יכול היה להשיב לשאלות בסיסיות כגון מדוע מתעכבת הכנת כתב האישום, מהן פעולות החקירה אשר נותרו לביצוע וכמה זמן דרוש לשם כך. בימ"ש קמא בדק בעצמו את תיק החקירה ונוכח לדעת כי מאז החלטתו של כבוד השופט גינות, אשר ניתנה כארבעה חודשים (!) קודם לכן, לא נעשתה כל פעולת חקירה, למעט תרשומת מיום 20.8.07, המופנית לתביעות ואשר לא ניתן לכנותה "פעולת חקירה". לפיכך, הטעים בימ"ש קמא, כי חלק מהאינטרס הציבורי הוא, שהמשטרה תבצע את פעולות החקירה ביעילות ובזריזות. עוד הוסיף בימ"ש קמא ואמר, כי אילו המשטרה היתה משוכנעת שיש בידה די ראיות לכאורה להגשת כתב אישום, חזקה עליה שכבר היתה עושה זאת. סופו של דבר, קבע בימ"ש קמא: "כל עוד לא נקבע אחרת ואין בפני קביעה אחרת יש להשיב את הרכב לבעליו הרשום. השבת הרכב תתבצע בעוד 7 ימים ואין לעשות בו שימוש כל עוד לא יתקבל לכך אישור של משרד הרישוי וזאת לנוכח הנתונים שיש בידי המשטרה שהרכב מזוייף. נתונים אלה אין עליהם מחלוקת ככל שהדברים עולים מתיק המשטרה, גם אם בשלב זה לא גיבשה המשטרה עמדה באשר להגשת כתב אישום נגד מאן דהוא. משהוברר כי הרכב מזוייף לא ניתן לנסוע בו אלא אם יתקבל לכך אישור מיוחד ממשרד הרישוי". דיון ; 5. כמו בסוגיות רבות בתחום המשפט, עסקינן בשאלת האיזון הנכון בין האינטרסים השונים והזכויות השונות, הנוגדים אלה את אלה. התשובה לשאלה האם יורה ביהמ"ש על החזרת תפוס נעוצה, בין היתר, במהותו של התפוס, במטרת ההחזקה בו, בשאלה איזה שימוש ניתן לעשות בו ומהו הנזק אשר ייגרם לבעליו של התפוס מאי החזרתו, אל מול הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי, אם יוחזר. שאלה נוספת העולה בהקשר זה, הינה, איזה משקל על ביהמ"ש ליתן, בכלל השיקולים הנ"ל, למחדלי הרשות החוקרת. 6. תפיסת חפץ מבעליו, ע"י המשטרה, פוגעת בזכות הקנין ולאור היות זכות הקנין זכות יסוד, על ביהמ"ש לבחון אם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש. "לשון אחר: שומה עליו על בית-המשפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית 'מעצרו' של הנכס, אך פגיעתה בבעל הזכות בנכס תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשטרה ותחזיק בנכס" - רע"פ 1792/99 - אלי גאלי נ' משטרת ישראל . פ"ד נג(3), 312, עמ' 323-324. הדברים נאמרו בקשר לתפיסת רכב באמצעותו בוצעה כרייה בלתי חוקית של אדמה והחזקתו לאחר הגשת כתב אישום, ונכונים הם, שבעתיים, מקל וחומר, מקום בו טרם הוגש כתב אישום. ראו גם: בש"פ 7715/97 - שושנה חג'ג נ' מדינת ישראל . פ"ד נב(1), 14עמ' 17-18. תפיסת רכוש שוללת מן הבעלים את השימוש בו, בעצמו או באמצעות אחרים ובשל כך הוגבלה התקופה בה רשאית המשטרה להחזיק בחפץ, עובר להגשת כתב אישום לשישה חודשים בלבד. אמנם, ניתנה לבית המשפט סמכות להאריך את המועד, אולם אין לראות הארכה זו כענין אוטומטי או מובן מאליו. כאמור, שומה על ביהמ"ש לבחון אם הדבר מוצדק ואם אין בנסיבות הענין משום פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקנין של הבעלים. 7. ברי, כי לא כל תפוס ניתן להחזיר לבעליו. דוגמא לכך מובאת בב"ש (באר-שבע) 20164/06 גד אחיצבי נ' מדינת ישראל - "אם ניקח לדוגמא תפיסת סמים על ידי המשטרה ועברה התקופה של שישה חודשים מבלי שהוגש כתב אישום או בקשה להארכת המועד להגשת התפוס, האם ביהמ"ש היה מורה על החזרת הסם, התשובה לכך שלילית מכיוון שהחזקת הסם, אסורה על פי החוק." להבחנה בין "חפצים" שהחזקתם או השימוש בהם אינם אסורים על פי דין ובין חפצים שהחזקתם או השימוש בהם אסורים, ראו: בש"פ 6686/99 - אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל . פ"ד נד(2), 464. לשאלה זו משמעות גם לענייננו, שכן, לאור הראיות לכאורה המצביעות על כך שהמשאית אמנם מזויפת, לא ניתן לעשות בה שימוש חוקי, ללא הכשרתה לכך. אומר, כבר כעת, כי נושא זה בא לידי ביטוי, במקרה דנן, בהחלטת בימ"ש קמא ויבוא לידי ביטוי בתנאים אשר ייקבעו בהחלטתי זו. בשאלה האם, אם בסופו של דבר ייקבע כי המשיב רכש את המשאית בתום לב ובתמורה, מבלי שידע על הזיוף, יהיה מקום להחזיר לו את המשאית (בה יוכל לעשות שימוש חוקי, בין לאחר הכשרתה ובין בדרך אחרת), נחלקו הדעות בבתי המשפט השונים, כפי שעולה מבש"פ 321/02 - אברהים אבו שארב נ' מדינת ישראל. פ"ד נו(4), 193, אליו הפנה אותי ב"כ העוררת. עם זאת, יש לציין, כי, שם, להבדיל מענייננו, היה מדובר במצב שלאחר הגשת כתב אישום. כך או כך, מן הדין ומן הצדק הוא, שכאשר מדובר בתפיסת משאית, המשמשת לפרנסתו של אדם, תיערך החקירה ויוגש כתב אישום במהירות וביעילות הראויה ולא ניתן לומר כי כך נעשה במקרה דנן. נהפוך הוא. 8. לגופו של עניין, עומדת, בענייננו, על כף אחת של המאזניים עומדת העובדה שמדובר במשאית, אשר קיימות ראיות לכאורה, כי היא מזויפת. משמעותה של עובדה זו היא, שלא ניתן להשתמש במשאית ולכן, ממילא, לכאורה, החזרתה לידי הבעלים לא תוכל להביא לו תועלת כלשהי. על הכף השנייה של המאזניים עומד מחדלה של המשטרה לסיים את החקירה ולהגיש כתב אישום, בתוך זמן סביר. ברי, כי כל עוד לא מוגש כתב אישום לא מתחיל ההליך המשפטי, אשר רק בסופו ייקבע, ע"י הרשות המוסמכת, היא בית המשפט, אם אמנם זויפה המשאית ואם כן - ע"י מי והאם אמנם נכונה גרסת המשיב, הטוען כי רכשה בתום לב ובתמורה. לכן יש בשיהוי הרב בסיום החקירה ובהגשת כתב האישום, כדי לפגוע בזכויותיו של הבעלים, הוא המשיב. עוד יש להדגיש, כי, כפי שעולה מהאמור לעיל, אין מדובר באדם אשר לא התעניין בגורל התפוס או לא ביקש החזרתו לידיו, אלא באדם אשר טען, שוב ושוב, כי החזקת המשאית ע"י המשטרה גורמת לו נזקים כלכליים רבים, שכן היא שימשה אותו לפרנסתו ולפרנסת משפחתו. 9. במצב דברים זה, היה על המשטרה לסיים את החקירה זה מכבר ולא מצאתי בתיק החקירה סיבה ראויה להתמשכות החקירה במשך תקופה כה ארוכה, או לאי הגשת כתב אישום. ודוק: אין מדובר בפעולות חקירה מסובכות, אלא בהשלמת בדיקת המשאית ע"י מומחים וביצוע פעולות נוספות אשר ניתן היה לבצען בתוך שבועות ולכל היותר חודשים מספר ולא ניתן, כלל, להבין מדוע לא בוצעו כל הבדיקות ומדוע לא הושלמה החקירה והוגש כתב אישום, זה מכבר. 10. בדיון אשר בפניי, טען ב"כ העוררת, כי השלמת החקירה מתעכבת בשל מחלוקות בין לשכת התביעות לבין היחידה החוקרת. עיינתי בהשלמות הנדרשות ונוכחתי לדעת, כי מדובר בפעולות אשר ביצוען התבקש כבר לפני זמן רב, מבלי שמצאתי נימוקים ראויים לעיכוב, וזאת - גם אם אביא בחשבון את העומס הרב המוטל על היחידה החוקרת, כמו גם על לשכת התביעות. מבחינת הבעלים של התפוס, אשר זכות קניינו בו נשללה לפני כשנה ומחצה, אין נפקא מינה, אם המחדל בהשלמת החקירה והגשת כתב אישום הינו מחדלה של היחידה החוקרת, מחדלה של לשכת התביעות או שמא - מחלוקת שהתגלעה ביניהן. 11. בנסיבות אלה, החזקת המשאית זמן כה רב בידי העוררת, ללא הגשת כתב אישום, חורגת מהמידה הראויה, מטה את הכף לחובת העוררת ומחייבת השארת החלטת בימ"ש קמא על כנה. עם זאת, ראוי היה להציב תנאים לשחרור המשאית, וזאת - לאור הראיות אשר בתיק החקירה ועל מנת לשמור על איזון נכון בין האינטרס הפרטי של הבעלים לבין האינטרס הציבורי בהגשת כתב אישום בתיק זה ובשמירה על יכולתה של העוררת להביא ראיותיה. 12. לפיכך, אני דוחה את הערר, בכפוף לתנאים דלקמן: א. העוררת תמסור את המשאית, מיד, לידיו של הבעלים הרשום - X עקל בעל ת.ז. מס' X , אשר יגיע למגרש המשטרתי בו נמצאת המשאית ויזהה עצמו באמצעות תעודת זהות. ב"כ המשיב יתאם עם ב"כ העוררת, את המועד ספציפי, למסירת המשאית לידיו של הבעלים הרשום. ב. המשיב לא יעשה במשאית כל שינוי מבנה ו/או כל שינוי, מכל סוג שהוא ו/או כל דיספוזיציה ולא יוציאנה מרשותו ו/או מחזקתו ללא צו של בימ"ש המתיר לו לעשות כן. ג. המשיב יאפשר למשטרה ו/או לכל צד אשר כנגדו יוגש כתב אישום, ככל שיוגש, לבדוק את המשאית ע"י מומחה מטעמו וכן יביאנה לבית המשפט, כמוצג, בכל עת שיידרש לעשות כן. ד. המשיב לא יהיה רשאי להניע את המשאית או לאפשר תנועתה בדרכים אלא בכפוף לבדיקת רשות הרישוי וכן מתן הכשר לכך, על ידי הרשות המוסמכת, לרבות התאמת המרכב לשלדה וכיוצ"ב הוראות, שינתנו על ידי הרשות המוסמכת. ה. העוררת תרשום עיקול על המשאית במשרד הרישוי. ו. המשיב יחתום על התחייבות ע"ס 20,000 ₪ לקיום התנאים הנ"ל.זיוףמשאית