להלן הכרעת דין בנושא זיכוי מהחזקת הרואין: הכרעת דין בפתח הכרעת הדין, הנני מודיע, כי החלטתי לזכות את הנאשם מס' 1 מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום. מבוא 1. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים נטען, כי בתאריך 30.12.2007 החזיקו הנאשמים "בצוותא חדא" סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של 39.3500 גרם נטו, מחולק ל- 50 מנות. נטען, כי הנאשמים החזיקו בסם המסוכן שלא לצריכה עצמית, והוא נמצא בתוך ארגז אחסון, המצוי מתחת למושב הקטנוע, שבבעלות הנאשם מס' 1. על כן, בכתב האישום הואשמו שני הנאשמים, בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(ג)(רישא) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973. 2. שני הנאשמים טוענים, כי הסם המסוכן שנתפס היה שייך לנאשם מס' 2. הנאשם מס' 2 הודה בעובדות כתב האישום, והורשע על פי הודייתו, ודינו נגזר (בתאריך 22.5.2008 - עמ' 32 לפרוטוקול). על כן, הכרעת דין זאת עוסקת בעניינו של הנאשם מס' 1 בלבד. הראיות 3. תחילת הפרשה בכך שהמשטרה הציבה תצפיתן, אופיר אדרי, בסמוך לבניין בו מתגוררים הנאשמים, ברח' החשמל 7 בחיפה. בסביבות השעה 11:30, הגיעו למקום שני שוטרים, רס"ר אלקבץ ופקד כפיר זכריה (שהיה מפקד הצוות), על מנת לאסוף את אופיר. לפי עדותו של אלקבץ, הוא הבחין בשני הנאשמים עומדים ליד קטנוע. כיוון שהכיר את הנאשם מס' 2, וראה אותו ימים ספורים קודם לכן ליד הקטנוע, וחשד שהוא מבקש לגנוב את הקטנוע, ירד אלקבץ מהמכונית וניגש אל הנאשמים ושאל אותם למעשיהם. נראה כי תשובות שקיבל אלקבץ מהנאשמים לא סיפקו אותו, והוא החליט לבצע חיפוש בקטנוע. מפתחות הקטנוע היו בידי הנאשם מס' 1, ואלקבץ קיבל ממנו את המפתחות ופתח את מנעול המושב של הקטנוע, אשר מתחתיו מצוי ארגז אחסון. משהרים את מושב הקטנוע, המשמש כמכסה לארגז האחסון, מצא אלקבץ בתוך ארגז האחסון חבילה עטופה בניילון, בצורת כדור, וקשורה בסרט איזולירבנד בצבע שחור. אלקבץ חשד שהחבילה מכילה סמים מסוכנים, ובדיעבד התברר, שהחבילה שנמצאה אכן מכילה סם מסוכן מסוג הרואין, כמתואר בכתב האישום. 4. לאחר שנמצאה החבילה החשודה בארגז האחסון של הקטנוע, ביקשו השוטרים לבצע חיפוש בדירה בה מתגוררים הנאשמים. הנאשמים הסכימו לחיפוש, ובמהלך החיפוש נמצאו בדירה יריעות ניילון וסרט איזולירבנד בצבע שחור. לטענת המאשימה, יריעות הניילון משמשות לאריזת מנות הסם, והן זהות ליריעות הניילון בהן היה ארוז הסם שנמצא בארגז האחסון של הקטנוע, והן היו קשורות בסרט איזולירבנד שחור, כדוגמת זה שנמצא בדירה. כמו כן, במהלך החיפוש נמצאה בדירה מטחנה חשמלית, ולטענת המאשימה משמשת המטחנה לטחינת סמים מסוכנים. המוצגים שנתפסו בדירה ת/5 ו-ת/6, ותמונתם היא ת/7. 5. דו"חות הפעולה שנרשמו על ידי אלקבץ סומנו כמוצגים ת/1 ו- ת/2, ומהם עולה, כי כאשר ראה את הנאשמים, היו שניהם ליד הקטנוע, כאשר הנאשם מס' 1 היה ליד הגה הקטנוע, והנאשם מס' 2 היה ליד המושב, שמתחתיו, כאמור, מצוי ארגז האחסון. 6. התצפיתן, אופיר, ערך דו"ח פעולה (מוצג ת/8) ובדו"ח הפעולה כתב, כי ראה את שני הנאשמים הולכים ברח' החשמל, וזיהה אותם, ומסר על כך דיווח "לצוות המעצר". ככל הנראה התכוון אופיר לכך שמסר את הדיווח לאלקבץ ולכפיר שבאו לאספו. ואולם, אלקבץ, בדו"ח הפעולה שערך, לא ציין את העובדה, כי קיבל מידע מאופיר על שני הנאשמים, וכאמור, לדבריו, כשהוא ראה אותם, עמדו השניים ליד הקטנוע ועוררו את חשדו. נראה, שאף החוקר שחקר את התיק סבר שדו"ח הפעולה שערך אופיר (מוצג ת/8) תמציתי מידי, ועל כן ביקש מאופיר לערוך דו"ח משלים (מוצג ת/9). בדו"ח הפעולה המשלים, התייחס אופיר לדיווח שמסר לכפיר ולאלקבץ. לפי דו"ח הפעולה המשלים, אופיר מסר דיווח לכפיר ולאלקבץ משום שהתנועה ברחוב הייתה דלילה, והוא ביקש להסב תשומת ליבם לכל תנועה ברחוב. אופיר הוסיף, כי לאחר שראה את הנאשמים איבד קשר עין עמם, ובשעה שראה אותם, לא זיהה כל קשר בינם ובין הקטנוע שלידו נעצרו. בחקירתו הנגדית נשאל אופיר מה היה המרחק בין הנאשמים כאשר ראה אותם הולכים ברחוב, והשיב (עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 15): "לא זיהיתי אותם הולכים במרחק רב אחד מהשני. ראיתי שני אנשים צעירים, נכנסתי לתוך הבית, ואם הם הלכו ביחד או בנפרד, אני לא יכול להגיד בוודאות. לא ראיתי מרחק מסוים של משהו כמו 10 מטר. הם הלכו די אחד ליד השני." אופיר אף הוסיף, כי לא ראה את שני הנאשמים מגיעים ביחד לקטנוע. 7. אף מפקד הצוות, כפיר, ראה את שני הנאשמים עומדים ליד הקטנוע. בדו"ח פעולה שערך בתאריך 3.1.2008 (מוצג ת/12), כלומר חמישה ימים לאחר האירוע, כתב כפיר כי קיבל דיווח מאופיר זמן קצר לפני שזיהה את הנאשמים, ואולם, מכיוון שדו"ח זה נערך חמישה ימים לאחר האירוע, קשה לקבוע על פיו ממצאים עובדתיים, מה עוד, שכאמור, אלקבץ לא מסר כי קיבל דיווח מאופיר, ולדבריו, כאשר נסע עם כפיר במכונית על מנת לאסוף את אופיר, ראה את הנאשמים עומדים ליד הקטנוע, והם עוררו את חשדו. אוסיף, כי אפשר ועריכת דו"חות הפעולה והדו"חות המשלימים, שלא בסמוך לאירוע, גרמו לאי התאמות שונות. כך למשל, מדו"ח הפעולה שערך כפיר, ארבעה ימים לאחר האירוע, עולה כי מעצרם של הנאשמים נעשה כ- 10 דקות לאחר שאופיר מסר לכפיר דיווח על הנאשמים. לעומת זאת, אופיר מסר בעדותו, כי הנאשמים נעצרו כדקה וחצי לאחר שמסר את הדיווח (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 17). 8. שני הנאשמים העידו לפני על נסיבות תפיסתם. לפי דברי הנאשם מס' 1, הוא ארח את הנאשם מס' 2 בדירה השכורה בה הוא מתגורר עם אחותו, במשך כשלושה שבועות לפני האירוע. הנאשם מס' 1 ידע כי הנאשם מס' 2 מכור לסמים מסוכנים, ולדבריו, התנה את שהייתו של הנאשם מס' 2 בדירתו בכך שהנאשם לא ישתמש בסמים מסוכנים, והנאשם מס' 2 קיבל על עצמו תנאי זה. לדברי הנאשם מס' 1, הוא כלל לא ידע על כך שהנאשם מס' 2 החזיק בסם מסוכן, ולמעשה החזיק בסם בניגוד להבטחה שנתן לנאשם מס' 1. מכל מקום, הנאשם מס' 1 מסר, כי הוא והנאשם מס' 2 יצאו ביחד בבוקר לקבל מנת אדולן בתחנת הסמים אשר ברח' הגפן. הנאשם מס' 1 קיבל את המנה שלו, אך אנשי התחנה לא נתנו לנאשם מס' 2 את מנתו, ואמרו כי עליו להמתין ולבצע בדיקה מסוימת. על כן, הנאשם מס' 1 חזר לביתו בעוד הנאשם מס' 2 נשאר בתחנה ברח' הגפן. בשעת צהריים, יצא הנאשם מס' 1 מהדירה והלך לקטנוע שחנה ברח' סמוך. או אז הגיע הנאשם מס' 2. לדברי הנאשם מס' 2 הוא ראה את הנאשם מס' 1 הולך לכיוון הקטנוע, ועל כן החליט להצטרף אליו, והלך מרחק מה מאחוריו. בשלב מסוים, כאשר כבר התקרב לקטנוע, שם כבר עמד הנאשם מס' 1, ראה הנאשם מס' 2 מכונית, והעריך כי היא מכונית סמויה של המשטרה. כאשר ראה את השוטרים יוצאים מהמכונית, השליך את חבילת הסמים שאחז בידו אל תוך ארגז האחסון של הקטנוע וסגר את המושב, המשמש כמכסה. הנאשם מס' 1 טוען, כי ראה שהנאשם מס' 2 זורק משהו לתוך ארגז האחסון של הקטנוע, אך לא ידע במה מדובר, ורק לאחר שהשוטרים מצאו את חבילת הסמים, הבין כי מדובר בסמים שהנאשם מס' 2 השליך אל תוך ארגז האחסון. לטענת הנאשם מס' 1, כאשר הלך לכיוון הקטנוע כלל לא שם לב שהנאשם מס' 2 הולך במרחק מה מאחוריו, ורק לאחר שהגיע לקטנוע, הגיע לשם אף הנאשם מס' 2. 9. על פי גרסת הנאשם מס' 2, הוא רכש יום קודם לכן 51 מנות סם, ואחת מהן הספיק כבר לצרוך. לדבריו רכש את הסם לצריכתו העצמית, והכין לעצמו מלאי שיספיק לו לתקופה מסויימת. לדבריו, לצורך רכישת הסם משך סכום של כ- 7,000 ₪ מחשבון הבנק שלו, ובכך רוקן למעשה את חשבון הבנק, ואולם, נראה כי טענה זו לא נבדקה, ולא הוגש לפני תדפיס התנועות בחשבון הבנק האמור. 9. ככל שהדברים נוגעים לפריטים השונים שנמצאו בדירה בה התגוררו הנאשמים, טוען הנאשם מס' 2 כי יריעות הניילון שייכות לו, ולאחר שארז את חבילת הסמים, החביא את יריעות הניילון בין הכריות בספה בסלון מבלי שהנאשם מס' 1 ידע על כך. באשר למטחנה החשמלית, הנאשם מס' 1 טען בתחילה כי הוא מצא אותה (מוצג ת/14, גיליון 2 שורה 45), ולאחר מכן שינה טעמיו, וטען כי הנאשם מס' 2 מצא את המטחנה והביאה לדירה (עמ' 61 לפרוטוקול, שורה 26). דיון 10. לחובת הנאשם מס' 1 עומדות העובדות הבאות: (א) חבילת הסמים המסוכנים נמצאו בארגז האחסון של הקטנוע, כאשר הנאשם מס' 1 עומד בקרבתו. (ב) בדירה בה הוא מתגורר נמצאו יריעות ניילון וסרט איזולירבנד, הדומים במידה רבה לאלה ששימשו לעטיפת חבילת הסמים שנמצאה בקטנוע. (ג) בדירה נמצאה מטחנה חשמלית, המשמשת לטחינת סמים מסוכנים, ובתחילה טען הנאשם מס' 1 כי היא שלו. לעומת עובדות אלה, עומדת גרסת הנאשמים, כי הם לא הגיעו לקטנוע ביחד אלא שהנאשם מס' 1 הגיע תחילה ורק לאחר מכן הגיע למקום הנאשם מס' 2, והוא היה זה שהחזיק בסמים וזרק אותם לארגז האחסון של הקטנוע, מבלי שהנאשם מס' 1 ידע מה תוכנה של החבילה. כמו כן, על עטיפות הניילון שנמצאו בחבילת הסמים, לא נמצאו טביעות אצבע של הנאשם מס' 1. 11. עדותו של הנאשם מס' 2 לא עשתה עלי רושם חיובי, ואף עדות הנאשם מס' 1 מעוררת תהיות שונות. על עדותו של הנאשם מס' 2 קשה מאוד לבסס ממצאים עובדתיים. עדות הנאשם מס' 2 רצופה סתירות לעומת ההודעה שמסר בחקירתו, ואפילו מביא אני בחשבון את הקושי שיש לנאשם מס' 2 להתבטא בשפה העברית, קשה לסמוך על עדותו. במיוחד יש לתמוה, כיצד זה טוען הנאשם מס' 2, שהכין לעצמו מלאי של מנות סם שיספיק לו למשך תקופה מסוימת, ובמקום שיחביא את המלאי שהכין בדירה בה הוא מתגורר, כפי שהחביא את יריעות הניילון ששימשו לעטיפת הסמים, נטל הוא את חבילת הסמים עמו, ואף מתבקש מעדותו, כי נטל את החבילה עמו בעת שיצא בבוקר והלך לתחנת הטיפול לנפגעי סמים שברח' הגפן. עם זאת, לא מצאתי בהודעותיו של הנאשם מס' 2 אמרה כלשהי העשויה לקשור את הנאשם מס' 1 לסמים שנתפסו בקטנוע, ואף לאור הודעותיו ועדותו של הנאשם מס' 2, הראיות הקושרות לכאורה את הנאשם מס' 1 לחבילת הסמים הן ראיות נסיבתיות, ולחובתו אף עומדת הלכת ה"החזקה התכופה". גם עדותו של הנאשם מס' 1 אינה נקיה מספקות. כך למשל סתר הנאשם מס' 1 את עצמו בכל הנוגע למטחנה החשמלית. 12. שקלתי את הראיות שלפני ואת טענות הצדדים, והגם שלא התרשמתי לחיוב מעדויותיהם של הנאשמים, עדיין מנקר בליבי הספק, האם לנאשם מס' 1 קשר לסמים שנתפסו. אפשר ואילו היה עלי להכריע דינו של הנאשם מס' 1 לפי "מאזן ההסתברות", כי אז הייתי בוחר להרשיעו. ואולם, בבואי לשקול האם התביעה הרימה את נטל ההוכחה מעבר לכל ספק סביר, הנני סבור שהתביעה לא הרימה את הנטל. אמנם, לכאורה עולה מעדויות השוטרים ומדו"חות הפעולה, כי שני הנאשמים הלכו יחדיו לעבר הקטנוע, ואולם, עדויות השוטרים לא שכנעו אותי מעבר לכל ספק, שהנאשמים הגיעו לקטנוע יחדיו. לדעתי, עדיין קיים פתח לקבל את טענת הנאשמים כי הגיעו לקטנוע בנפרד, כאשר הנאשם מס' 2 הגיע אליו זמן קצר ביותר לאחר שהנאשם מס' 1 כבר עמד לידו, וזרק לארגז האחסון את חבילת הסמים, מבלי שהנאשם מס' 1 ידע על כך. לכך יש להוסיף את העובדה, כי על יריעות הניילון שעטפו את חבילת הסמים לא נמצאו טביעות אצבע של הנאשם מס' 1, ובדירה בה הוא מתגורר עם אחותו, לא נתפסו סמים או שרידי סם, למרות שלמקום הוזמן כלבן במהלך החיפוש בדירה. 13. אמנם הנאשם מס' 1 נעצר כשהוא מצוי בקרבת חבילת הסמים שנתפסה, ובביתו נמצאו יריעות ניילון וסרט איזולירבנד שחור, דומים לאלה שעטפו את חבילת הסמים, ולכאורה נסיבות אלה מקימות את הלכת ה"החזקה התכופה". ואולם, הנאשמים מסרו גרסה, והצליחו לעורר ספק בליבי, האם ניתן במקרה זה לבסס את הרשעתו של הנאשם מס' 1 על סמך ה"החזקה התכופה" בלבד. בדו"ח הפעולה (מוצג ת/2) שערך אלקבץ, ציין אלקבץ, כי כאשר הוא וכפיר הגיעו אל הנאשמים, שעמדו ליד הקטנוע, הנאשמים קפאו. לדעת באת כוח המאשימה, דברים אלה מלמדים על כך ששני הנאשמים חששו שהם עומדים להתפס בכף על החזקת חבילת הסמים, ועל כן שניהם קפאו, ומכאן ניתן ללמוד על הקשר שבין הנאשם מס' 1 לחבילת הסמים. עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענה זאת. קפיאתם של הנאשמים בשעה שהשוטרים התקרבו אליהם, אינה יכולה ללמד על קיומה של זיקה בין הנאשם מס' 1 לחבילת הסמים שנמצאה בקטנועו. קפיאתו של הנאשם מס' 1 יכולה לכל היותר לחזק ראיות אחרות. ואולם, גם אם אניח שהנאשמים שניהם קפאו בעת שהשוטרים התקרבו אליהם, עדיין אין בכך להפיג את הספקות שהתעוררו בי בעת ששקלתי משקלן של הראיות שלפני. הספק הסביר בדבר זיקתו של הנאשם מס' 1 לחבילת הסמים, אפילו זו נתפסה בארגז האחסון של הקטנוע שבבעלותו, פועל לזכות הנאשם מס' 1, ומחייב את זיכויו, ולו מחמת הספק. 14. בתאריך 18.6.2008 הונחה על שולחני בקשה שהגישה באת כוח המאשימה, בה עתרה להתיר לה להגיש סיכומים משלימים. לטענת באת כוח המאשימה, מבקשת היא להשלים טיעוניה בנוגע לסתירות שנמצאו בעדותו של הנאשם מס' 2, לעומת ההודעות שמסר, הודעות, שלטענתה, חל עליהן סעיף 10א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971. לטענת באת כוח המאשימה, בתום שמיעת הראיות היא ביקשה לאפשר לה לעיין בפרוטוקול הישיבה האחרונה, במהלכה העידו שני הנאשמים, ובקשתה נדחתה, ועל כן התייחסותה לסתירות שבין עדות הנאשם מס' 2 להודעותיו, לא הייתה שלמה. בהחלטתי מיום 18.6.2008 דחיתי בקשת באת כוח המאשימה. עדויות שני הנאשמים נשמעו בישיבה בה באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם, ועדויותיהם היו טריות בזכרון באי כוח הצדדים ובזכרוני שלי, ואף באת כוח המאשימה הייתה ערה לסתירות שבין עדות הנאשם מס' 2 והודעותיו, שהרי בהסתמך על סתירות אלה ביקשה להכריז כי הנאשם מס' 2 הוא "עד עוין". מכל מקום, הסתירות בין עדותו של הנאשם והודעותיו לא נעלמו מעיני בעת שבאתי ליתן הכרעת דין זאת, ומשקראתי את הפרוטוקול והראיות, והספק בדבר אשמת הנאשם מס' 1 נותר על כנו, סברתי, שאין מקום לאפשר הגשת סיכומים משלימים, דבר אשר יאריך את המשפט ואת מעצרו של הנאשם מס' 1. על כן דחיתי הבקשה. 15. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט לזכות את הנאשם מס' 1 מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום. כיוון שהנאשם מס' 1 נתון במעצר, יש לשחררו מהמעצר לאלתר.החזקת סמיםסמים