להלן החלטה בנושא המצאת חומר חקירה: החלטה המבקש עותר, זו פעם שנייה בפני, להמצאת חומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"). נגד המבקש הוגש כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, משיכת שיקים ללא כיסוי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בעת שהנאשם היה מנהל של חברת קור לוגיסטיקה העוסקת בשיווק מזגנים, הוא קשר קשר עם שניים אחרים, הבל דובלינסקי ומקס ארבולניק, לביצוע מעשי מרמה שקורבנותיהם סוחרים במזגנים. במסגרת הקשר הנ"ל הקימו דובינסקי וארבולניק במימונו של הנאשם חברה בשם ארבולניק-מקס ארמקס בע"מ (להלן: "ארמקס"), פתחו חשבונות בנקים על שם החברה (בבנק פועלים בתל-אביב ובבנק דיסקונט בבאר שבע), הזמינו פנקסי שיקים מאותם חשבונות בנק, פתחו תיקים לארמקס ברשויות המס ונחזו להיות חברה בעלת פעילות עסקית, כביכול. לאחר מכן, במסגרת הקשר הנ"ל רכשו הקושרים את אמונם של סוחרי מזגנים ורכשו מהם מזגנים וציוד תוך שימוש בשיקים של החברה ביודעם כי אין להם כוונה לעמוד בהתחייבויותיהם, כל זאת, כמפורט בכתב האישום. המבקש כפר באופן עקרוני במיוחס לו בכתב האישום וטוען כי אינו קשור כלל למעשי המרמה המפורטים בכתב האישום. בבקשה שהגיש המבקש במסגרת ב"ש 1529/07 להמצאת חומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק, הוא עתר בין השאר לקבלת "כרטסת הנהלת חשבונות מלאה" של מספר מתלוננים בהתייחס ללקוח המופיע אצלם בשם ארבולניק, חומר שלא היה מצוי עד לאותה עת ברשות המשיבה כחומר שנאסף על ידי היחידה החוקרת. בסופו של דיון, בהסכמת המשיבה והמתלוננים (הגם שהתביעה לא סברה מלכתחילה כי מדובר בחומר שהוא "חומר חקירה") ניתן צו על ידי בית המשפט להעברת חומר זה למבקש (ראה החלטתי מיום 28.6.07). כעת, בבקשה הנוכחית, מצביע ב"כ המבקש על כך שכרטסת הנהלת החשבונות שהומצאה לו בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 28.6.07 היא אומנם כרטסת הנהלת חשבונות מלאה, כפי שביקש, ועם זאת מדובר בכרטסת ממוינת לפי תאריכי אסמכתא ולא כרטסת ממוינת לפי "מנות". לדבריו יש לדבר חשיבות לצורך הגנתו, שכן בניגוד לתאריך החשבונית שניתן לשינוי על ידי המנפיק, הרי שמספר המנה במחשב הוא גורם קשיח שאינו ניתן לשינוי. עוד עותר ב"כ המבקש לקבל חומר כדלקמן: א. את פנקסי תעודות המשלוח המתייחסים לתעודות המשלוח שהומצאו לו במסגרת חומר החקירה, כדי להוכיח שהרצף הקיים בתעודות המשלוח אינו הגיוני. ב. שיקים של ארבולניק מחשבון בבנק הפועלים ובבנק המזרחי. ג. דוגמאות חתימה של פתיחת החשבונות בבנק פועלים ובבנק המזרחי. ד. פלט כניסות ויציאות של מקס ארבולניק מן הארץ. בתשובתה לבקשה הדגישה ב"כ המשיבה כי זוהי בקשה חמישית המוגשת על ידי המבקש להמצאת חומר חקירה וכי מן הראוי שב"כ המבקש היה מרכז את כל בקשותיו על מנת למנוע פיזור וסחבת בהליכים הפליליים. עוד נטען, כי בחקירתו במשטרה המבקש הרחיק עצמו מכל מעשה וטען כי אינו קשור למעשי דובינסקי וארבולניק, זאת הסיבה שחלק מאותם נתונים שאותם הוא מציין כיום כרלוונטיים ביותר להגנתו, לא נראו רלוונטיים כלל בשלב החקירה לאור עמדתו וקו ההגנה שלו. לגופו של עניין טענה ב"כ המבקשת: א. אשר לכרטסת הנהלת חשבונות, החומר נמסר לידי ב"כ המבקש בהתאם לבקשתו הקודמת ואין מקום לפנות פעם נוספת למתלוננים. במידה שב"כ המבקש סבור שבידי המתלוננים מסמכים שונים מאלה שהם מסרו למשטרה- הדרך פתוחה בפניו לחקור אותם בבית המשפט כאשר יעידו בתיק. ב. ככל שהדבר מתייחס לפנקסי תעודות המשלוח, הנושא הועבר ליחידה החוקרת בניסיון להשיג את המבוקש ועם קבלת ממצא הוא יועבר לידי ההגנה. ג. ככל שהדבר מתייחס לשיקים: לא ידוע למשיבה על חשבון כלשהו בבנק מזרחי שקשור לעוקץ המדובר. בהתייחס לבנק דיסקונט, כל החומר שתפסה המשטרה מן הבנקים נמסר להגנה, מה עוד, שבמצב שבו אין כל טענה בכתב האישום שהמבקש הוא שפתח את החשבון באותו בנק והוא מי שחתם על השיקים, הרי שאין כל רלוונטיות לנושא לצורכי הגנתו. ג. אשר לפלט הכניסות לארץ של מקס: בעבר הוגשה בקשה זהה על ידי המבקש והחומר שהיה ברשות התביעה או בתחום השגתה -נמסר לו. מסתבר, כי באמצעות המסוף המשטרתי ניתן להנפיק פלט כניסות ויציאות רק לפרק זמן של שנתיים אחורה. ככל שהדבר נוגע לתקופות מוקדמות יותר- יש לפנות למחלקת ביקורת הגבולות במשרד הפנים לאחר קבלת צו בית משפט ומשכך-ב"כ המבקש ראשי לעתור בפני בית המשפט לקבלת צו כזה . דיון ומסקנות: 1. נקבע בפסיקה (ראה בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נגד שרים), כי גם אם, אומנם, העובדה שחומר מסוים אינו מצוי ברשות התביעה אינה שוללת אוטומטית את סמכות בית המשפט להיזקק לבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, עדיין, יש במצב כזה כדי לצמצם את השימוש בסמכות זו. במצב הדברים הרגיל בו החומר מצוי בידי רשויות התביעה ואין מתעורר חשש מפני פגיעה בזכויותיו של אדם אחר או אינטרס מוגן-די באפשרות כלשהי, גם אם רחוקה, כי יתכן שהחומר רלוונטי לאישום ויוכל לשמש להגנת הנאשם על מנת שבית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 74 לחסד"פ. לעומת זאת, כאשר החומר אינו מצוי בידי רשויות התביעה והחקירה, מהווה עובדה זו אינדיקציה לכך שעל פני הדברים אין מדובר ב"חומר חקירה". לפיכך, אף שעובדה שזו אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לפעול לפי סעיף 74, מהווה היא שיקול נכבד להימנע מלעשות שימוש בסמכות זו. 2. במקרה שלנו, אין חולק, כי כל החומר שנתפס על ידי היחידה החוקרת ונמצא בתיק החקירה- הועמד לעיונו של המבקש. כל הבקשות והעתירות דכאן מתייחסות לחומר שאינו נמצא בתיק החקירה ואפילו לא נמצא בשליטת המאשימה. מראש, לאור כפירתו הכללית של המבקש, בטענה שאין לו כל קשר וזיקה לאירועים המפורטים בכתב האישום, יש קושי לברר כבר בשלב זה עד כמה החומר שהוא עותר לקבלתו אכן, באמת, רלוונטי להגנתו- והנטל עליו לשכנע. אחרי הכל, אין הצדקה להתיר מסע ציד ודיג, תוך הטלת נטל על התביעה לחפש ולהשיג עבור המבקש חומר שלא רק שאינו מצוי ברשותה, אף מידת הרלוונטיות שלו מוטלת בספק. 3. ככל שיכולתי להתרשם מהתנהלות העניינים עד כה, ב"כ המאשימה עשתה מצדה מאמץ לבוא לקראת ההגנה ולא דקדקה דקדוקי עניות, תוך היצמדות לנימוקים פרוצדוראליים גרידא, כדי לחסום את דרכה של ההגנה מפני קבלת חומרים שונים, גם אם אלה לא נכללו מראש בחומר החקירה. מאידך נדמה, כי ב"כ המבקש מבקש לפרש פרשנות רחבה ומופרזת מידי את פסיקת בית המשפט העליון בהקשר לסעיף 74, עד שהוא סבור, אולי, כי על התביעה מוטל לכלכל גם את הגנתו של הנאשם. כך למשל, עיננו רואות, כי המבקש קיבל את כרטיסי הנהלת החשבונות המלאה של המתלוננים, כפי עתירתו בב"ש 1520/07. כעת הוא מבקש כי יונפק לו טופס מחשב אחר שבו המיון ייעשה לא לפי מספר האסמכתא אלא לפי מספר ה-"מנה", כל זאת, למרות שמספר המנה מוצא תיעוד בטופס המחשב שהומצא לו. הבקשה נראית לי מופרזת והעתרות לה תהא בלתי מדתית. אם בבוא היום, יבקש המבקש להראות כי נעשו מעשי רמייה או זיוף בהנהלת החשבונות של המתלוננים, לטעמי לא תהא כל מניעה לעשות כן על בסיס החומר הקיים, כמובן, תוך העזרות בחוות דעתו של רואה חשבון. אם סבור המבקש, כי המתלוננים פעלו בדרך של רמייה לגבי אותה כרטסת הנהלת חשבונות, או שמא יש ברשותם חומר אחר שיכול לסייע לו, הוא יהא רשאי לחקור אותם בעניין זה בחקירה נגדית ולפנות, במידת הצורך, בבקשה לבית המשפט לחייב את המתלוננים להמציא חומר זה לבית המשפט בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ. איני רואה כל סיבה לחייב את התביעה במסגרת עתירה לפי סעיף 74 לפעול ולחקור בכגון דא, מעבר למה שכבר עשתה. 4. אשר לפנקסי תעודות המשלוח: לאור תשובת המשיבה כי פנתה ליחידה החוקרת בניסיון להשיג חומר זה - איני רואה סיבה להידרש לבקשה. במידה שהחומר יימצא, הוא יועבר לידי ב"כ המבקש. 5. ככל שהדבר מתייחס לחשבון בבנק המזרחי-לנוכח דברי ב"כ המשיבה, כי אין כל אינדיקציה בחומר הראיות לכך שבמסגרת הקשר בוצעה פעילות גם בבנק המזרחי- נראה כי מדובר בחומר בלתי רלוונטי, או שאולי בבקשה מוטעית. בהתייחס לשיקים ודוגמאות חתימה של דף פתיחת חשבון בבנק הפועלים: אין מחלוקת, כי לא הנאשם הוא זה שפתח את חשבון הבנק הנ"ל או מי שמשך ו/או הפקיד שיקים כלשהם במסגרת הקשר הפלילי. גם אם, אולי, ניתן יהיה לברר באמצעות תצלומי גב השיקים המבוקשים מי היו מקבלי הכספים בפועל, לא יהא בכך, בהכרח, כדי לשלול את מעורבות הנאשם בקשר הפלילי כמיוחס לו בכתב האישום. יהא אשר יהא, מאחר שקו ההגנה של הנאשם לא ברור די צורכו, הרי שאם הנאשם סבור, כי יש טעם בביצוע חקירות שונות מטעמו, שלצורכן הוא ייזקק לאותם מסמכי בנק, הוא יהיה רשאי לעתור בפני בית המשפט לקבלת צו מתאים שבאמצעותו יוכל לפנות לבנק הנוגע בדבר ולקבל את החומר שהוא מבקש. אין שום סיבה והצדקה לדרוש כי התביעה תפעל להשגת חומר זה, כאשר ברור שהוא אינו ברשותה. 6. הוא הדין לגבי תדפיס הכניסות לארץ של מקס ארבולניק. התביעה פעלה ככל שהיה לעיל ידה, באמצעים העומדים לרשותה, כדי לספק אינפורמציה זו להגנה. משהודיעה התביעה כי החומר המבוקש אינו ברשותה וכי לצורך השגתו יהא עליה לקבל צו מתאים מבית המשפט, הרי מקום שמדובר בטענת הגנה מובהקת, איני רואה סיבה להטיל דווקא על התביעה את הצורך לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הצו האמור. מדובר בהליך שגם ב"כ הנאשם יוכל לנקוט בו, אם ימצא לנכון. 7. סיכומו של דבר, לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה על כל סעיפיה.חומר חקירה