להלן החלטה בנושא החזקת סמים בצוותא: החלטה ‏ בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש נגדו ונגד אחר בשם עפארה (להלן: "עפארה) כתב אישום מתוקן והמייחס לשניהם עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בצוותא, עבירה בניגוד לס' 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") + ס' 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), סחר ועסקה אחרת בסמים מסוכנים בצוותא, עבירה בניגוד לס' 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים + ס' 29 לחוק העונשין וקשירת קשר לפשע עבירה בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין. כמו כן, למשיב בלבד, יוחסה בנוסף עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו עבירה בניגוד לס' 275 לחוק העונשין. יצויין, כי עניינם של שני שותפיו לכאורה של המשיב הסתיים כבר והם נעצרו עד לתום ההליכים בשתי החלטות נפרדות (בש 4481/07 באגיאן+ בש 4617/07 עפארה). א. כתב האישום המתוקן וטענות הצדדים: בכתב האישום המתוקן, אמור מעתה כתב האישום, נטען, כי במהלך שנת 2007 היו המשיב ועפארה בקשר עם מרינה באגיאן (להלן: "מרינה"). במהלך כחודש לערך, החל מחודש אוקטובר 2007 ועד ליום 18.11.07, קשרו המשיב, עפארה ומרינה קשר להחזיק בביתה של מרינה ברחוב הרב קניאל 11 בחיפה שם התגוררה עם אביה ואחיה (להלן: "הבית") סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בלבד ולמכור סמים מסוכנים מסוג הרואין ומסוג קוקאין לצרכני סם, שלא כדין, כאשר הכסף שולם למשיב. עוד נטען בכתב האישום, כי המשיב לספק לנאשמת סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין לצריכתה העצמית וכן נהג ליתן לנאשמת כסף לשם רכישת מזון ומוצרים בסיסיים שונים. במסגרת הקשר החזיקו המשיב ושותפו לכאורה עפארה, ומרינה בביתה של מרינה סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין שלא לצריכה עצמית בלבד. המשיב ועפארה נהגו לשהות בתדירות גבוהה בביתה של מרינה משם מכרו סמים מסוכנים לצרכני סם שהגיעו לקרבת מקום, וקיבלו בתמורה סכומי כסף שונים, כל זאת בידיעתה ובהסכמתה של מרינה. ביום 18.11.07 ומספר ימים לפני כן, הביא המשיב 1 לביתה של מרינה סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בלבד. נטען עוד, כי המשיב ועפארה חילקו את הסמים לאריזות ואחסנו אותם בחדרה של מרינה. המשיב, עפארה ומרינה החזיקו בסמים אלה בחדרה של מרינה וכן החזיקו כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, שלא כדין, אשר נתפסו ביום 18.11.07, כפי שיפורט להלן: נמצא בחדרה של מרינה אריזות הרואין במשקל 137.74 גר' לערך + קוקאין במשקל 39.7519 גר' לערך + 5 טבליות MDMA. כמו כן, נמצא בחדרה אריזות נוספות של הרואין במשקל של 1.4545 גר'. עוד נטען, כי על גופה של מרינה נמצא סם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 0.3752 גר'. נטען כי המשיב החזיק על גופו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 4.9963 גר'. בהמשך נטען, כי בביתה של מרינה נמצאו 16,200 ₪ ומשקל אלקטרוני. בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטה זו. ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר היא הפנתה לכך כי המשיב נעצר בביתה של מרינה כשברשותו סם מסוכן. כמו כן, היא ציינה כי הוא ניסה להימלט מידי המשטרה ואף תקף אותם. בהמשך הפנתה ב"כ המאשימה להודעתה של מרינה שבה היא מסבכת בין היתר את המשיב. בהמשך הפנתה ב"כ המאשימה לעבר הפלילי של הנאשם וטענה כי לא קיימת חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו. ב"כ הנאשם הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך ביקש מבית המשפט להורות על שליחת הנאשם להכנת תסקיר מעצר לשם בחינת אפשרות גמילה. לטענת ב"כ הנאשם נסיבות עניינו מצדיקות הכנת תסקיר בעניינו של הנאשם זאת כשם שהוכן תסקיר מעצר בעניינה של שותפתה לכאורה של הנאשם. ב. דיון והכרעה: בחנתי את חומר הראיות הנמצא בתיק החקירה והגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להוביל להרשעת המשיב במיוחס לו בכתב האישום. מסקנה זו זהה למסקנה אליה הגעתי בעניינם של שותפיו לכאורה. כעולה מדו"ח הפעולה של השוטר אלי פלד מיום 18.11.07 השוטרים הגיעו לדירה של מרינה שבה שהה המשיב באותה העת והוא נעצר, שעה שהוא היה בדרכו החוצה מהדירה. כפי שעולה מאותו דו"ח המשיב תקף לכאורה את השוטרים אף כי אלה הזדהו בפניו כשוטרים. לאמור לעיל יש להוסיף, כי בהודעותיה השונות מרינה, שותפתו לכאורה של המשיב, היא מסבכת גם אותו בעובדות כתב האישום, וכפי שהעולה מאותן הודעות למעשה, היה המשיב האדם אשר הפעיל את כל נושא הסחר בסמים ואף הסתייע במרינה ובאותו עפארה. לכאורה, אם מרינה ועפארה היו חוליה בשרשרת הפצת הסמים, אזי, עמד המשיב בראש הפירמידה והיה מי שניהל את העסק. אכן חזרה מרינה באחת מהודעותיה מהגרסה המפלילה את המשיב. בעניין זה אציין, כי מיד באותה חקירה היא הפלילה אותו שוב. אך העיקר הוא, כי בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.10.06)). זאת ועוד, בית המשפט אינו דן בשלב זה במהימנות הגרסאות וגרסתו של מי מהעדים עדיפה, בבוא העת יחליט המותב שישב בתיק העיקרי את גרסתו של מי לקבל ואת גרסתו של מי לדחות. בנסיבות אלה סבורני כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי של ממש להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. העבירות המיוחסות למשיב מקימות חזקת מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים)- התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). אך מעבר לאמור קיימת מסוכנות מהותית בעבירות כגון דא. הפצת סמים, במיוחד כאשר המפיץ הינו משתמש בסמים כפי שמעיד עליו בא כוחו, יש בה מסוכנות רבתי, משום שלאותו מפיץ המטרה שהוא שם לנגד עינו מכשירה את כל הדרכים, והגם שיש בדרכים אלה משום הרס וחורבן לכלל החברה. כאמור, לכאורה, עמד המשיב בראש חוליה אשר הפיצה סמים בקרב הציבור. בתי המשפט ציינו לא אחת, כי המדובר בנגע רע שהפך לאחרונה למה שמכונה "מכת מדינה" ולמגפה התוקפת את חברתנו ומכאן קמה החובה להתייחס בחומרה רבה למבצעי עבירות הסמים (ראו לדוגמא: ע"פ 2410/07 תורכ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.10.07)). גם בהליך המעצר עד תום ההליכים בתי המשפט נוהגים להתייחס בחומרה לעבירות הסחר בסמים ואחזקתו (ראו לדוגמא: בש"פ 3861/07 נאסר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.8.07)). בשים לב לאמור לעיל, קמה עילת מעצר של מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק. עוד יש לציין, כי במקרה דא קיימת עילת מעצר נוספת של חשש מפני שיבוש מהלכי משפט והתחמקות מהדין כאמור בס' 21(א)(1)(א) לחוק, זאת בשים לב לטיב הראיות המצויות בתיק ולנסיבות האחרות של התיק לרבות העובדה כי המשיב ניסה להשפיע על עדותה של מרינה באמצעות עורכי דין ששילח אליה לכאורה על מנת להניאה מעדותה. מעבר לכך שמצער כי לכאורה עורכי דין נתנו ידם לקרות דבר זה, הרי בכך העיד המשיב על עצמו, כי אף שהוא נמצא במעצר לא יהסס לכאורה לפעול בדרכים לא כשרות, ומכאן שמסוכנותו הינה גבוהה. אשר על כן אני מגיע למסקנה כי קיימות עילות מעצר נגד המשיב. גם כאשר קיימות עילות מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופות המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בס' 21(ב) לחוק. כבר נקבע באחת הפרשיות: "חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן תק-על 99(2) 10, (1999); ראו גם: בש"פ 7524/06 מרדכי נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 4652 (2006)) כפי שנקבע בפסיקה על מנת להכריע בשאלת מסוכנותו של הנאשם יש לבחון בעיקר שני היבטים. ההיבט הראשון הינו של נסיבות העבירה וההיבט השני הינו נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפניי בית המשפט. כך למשל נקבע באחת הפרשיות: "בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה תק-על 2004(3) 322, (2004)). על החומרה הנודעת מעבירות סמים אין להרבות מילים, אשר כל מה שעומד מאחורי עבירות אלה בצע כסף, תוך אטימות ואדישות להרס הרב שסמים אלה מחוללים בחברה. לא אחת נקבע, כי בעבירות סמים הכלל הוא שיש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כך למשל באחת הפרשיות נקבע: "הכלל במקרי סחר בסמים הוא מעצר, בעקבות החזקה הסטטוטורית שבחוק המעצרים כאמור, ועל פי אופי העבירה, תוך שעל הנאשם, במקרה דנא העורר, לשכנע כי יש לילך לחלופה, והמקרים יהיו חריגים" (בש"פ 6466/06 עקול נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.8.06)) סבורני כי נסיבות מקרה זה אינן מאפשרות שחרור לחלופת מעצר. לכאורה המשיב היה המוח, המפעיל, המספק ואף גובה הרווחים העיקרי מכל העסק המסוכן שהוא הפעיל, כל זאת לצד עבר פלילי עשיר הכולל 29 הרשעות פליליות בעבירות רבות ומגוונות לרבות עבירות סמים, עבירות אלימות, רכוש ותקיפת שוטרים. כן יש לציין, כי מעל ראשו מרחף מאסר מותנה בר הפעלה בן 39 חודשים בשלושה תיקים נפרדים. לאחרונה חזר והדגיש בית המשפט העליון כי מסוחרי סמים, נשקפת מסוכנות רבה ורק במקרים מיוחדים וחריגים יש להיעתר לשחרור לחולפת מעצר, וכך בלשון המקור: "עבירת הסחר בסמים היא מהחמורות שבעבירות. בית משפט זה, במספר רב של הזדמנויות, חזר והבהיר כי מעורבות בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה. הסחר בסמים הורס חייהם של רבים ומצמיח עבירות קשות. לפיכך, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להפיג את מסוכנותם של העוסקים בו בחלופת מעצר [...] ברי, כי כאשר מדובר בכמות גדולה של סם מסוכן הסכנה לשלום הציבור חריפה שבעתיים, במידה שתצדיק מעצר עד תום ההליכים [...] המעצר אינו מקדמה על חשבון העונש זאת ידענו. ואולם גם בשלב המעצר אין מקום ליחס הסלחני שדומה כי הופך מקובל במקומותינו לעברייני הסמים. את פגיעתם הרעה בחוסנה של החברה, בערכיה, בחייהם של פרטים ושל משפחות שלמות, יש למנוע כבר בשלב המעצר" (בש"פ 684/08 מדינת ישראל נ' אוחנה (ניתן ביום 24.1.08)). בנסיבות האמורות לעיל, יהא זה סיכון בלתי סביר בעליל לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. כמו כן, בנסיבות העניין אינני סבור כי יש מקום לשלוח את המשיב להכנת תסקיר מעצר, שאף אם יהא חיובי ביותר אין ביכולתו לשנות את מסקנתי כי אין זה המקרה הראוי לשחרור לחלופת מעצר. עוד אני סבור כי אין מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר לצורך גמילה. הלכה היא, כי עניין זה הינו שיקול במסגרת הטיעונים לעונש ורק במקרים חריגים ביהמ"ש מורה על שחרור לחלופת מעצר לצורך גמילה, שבוודאי עניינו של המשיב אינו נמנה עליהם (ראו למשל: בש"פ 1731/07 אברהם ממן נ' מדינת ישראל (6.3.07)). לא מצאתי גם, כי המשיב יכול להבנות מההחלטה שבה הוריתי על הכנת תסקיר מעצר בעניינה של באגיאן שותפתו לכאורה. עניינה של באגיאן שונה מעניינו של המשיב, ומכאן שהייתה הצדקה להכין תסקיר מעצר בעניינה של באגיאן ואילו בעניינו של המשיב לא נמצאה הצדקה להחלטה כזו. אשר על כן ייעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פ 6174/07.החזקת סמיםסמים