החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין

להלן גזר דין בנושא החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין: גזר דין 1. א. בטרם הוחל בשמיעת הראיות, ובמסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום, הנאשמים חזרו בהם מכפירתם והודו בכתב האישום המתוקן, לאור זאת הרשעתי את הנאשם 1, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין להחזקתם, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), והרשעתי את הנאשם 2, על פי הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 (1)+(2) לחוק העונשין. ב. בהסדר הטיעון הוסכם כי, באשר לנאשם 1 תעתור המדינה לעונש ראוי של 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת ביהמ"ש, ואילו הסניגור יטען באופן חופשי. באשר לנאשם 2 הוסכם כי יוטל עליו 5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בנוסף מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן כאשר הסכום שהופקד ישמש כפיצוי למתלונן. 2. בכתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים, נטען כי שני הנאשמים מתגוררים בבית אחד ביפיע, כאשר נאשם 2 מתגורר עם הוריו בקומה התחתונה ונאשם 1 מתגורר בקומה עליונה עם אשתו וילדיו. בתאריך 22/11/07 ביפיע, נערך על ידי המשטרה חיפוש בביתם של הנאשמים, במהלך החיפוש נתפסו בקומה העליונה בה מתגורר הנאשם 1 אקדח מסוג ברטה 7.65 מ"מ, 2 מחסניות כשבכל אחת מהן 7 כדורי 7.65 מ"מ, שקית המכילה 8 כדורי 7.65 מ"מ ושקית נוספת המכילה 10 כדורי 9 מ"מ, אשר הוחזקו כולם על ידי הנאשם 1 שלא כדין. במהלך החיפוש, הגיע נאשם 2 לביתו, משהבחין בניידות המשטרה, עצר את מכוניתו בחריקת בלמים, והחל מקלל ומשתולל. בשלב זה, על מנת למנוע התלהמות במקום, ניגשו מספר שוטרים, ובניהם איציק קוסקס (להלן: "איציק") לנאשם 2 ובקשו להרגיעו ולהכניסו לביתו. נאשם 2 לא חדל מהתנהגותו האלימה והפראית ועל אף ניסיונות השוטרים להרגיעו, תקף את השוטר איציק תחילה באגרופו בפניו, ולאחר מכן נטל לידיו גלגל אופניים ממתכת שהיה מונח על הרצפה, וחבט באמצעותו בעוצמה בפניו של איציק. גם כשפעלו השוטרים על מנת לאוזקו, לא חדל נאשם 2 מהתנהגותו האלימה. כתוצאה ממעשיו של נאשם 2, נגרם לאיציק חתך בעומק בינוני באורך 2 ס"מ מעל גבה שמאל, ודם רב ניגר מפניו. הוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבי"ח ונזקק לתפירת החתך. 3. א. בטיעוניה לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם 1 מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. הדגישה את החומרה הטמונה בעבירות הנשק, זאת נוכח הסיכון הממשי הנשקף מהן לחיי אדם ולביטחון הציבור ובמיוחד נוכח החשש כי כלי נשק המוחזק שלא כדין וללא פיקוח ימצא דרכו לגורמים עבריינים ואף לארגוני טרור. ציינה כי הפסיקה מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה ויש לתת משקל יותר לאינטרס הציבורי. עוד הפנתה לתסקיר שירות המבחן, וציינה כי שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על הטלת עונש מאסר שלא לתקופה ארוכה בנוסף לקנס כספי מרתיע. באשר לנאשם 2 ביקשה המאשימה לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך גישור ואשר תמך בו המתלונן. ב. מנגד, טען ב"כ הנאשם 1 כי, מלכתחילה יוחסה לנאשם עבירה של נשיאת נשק, אך כתב האישום תוקן לעבירה של החזקת נשק, שהינה בסמכות העניינית של ביהמ"ש השלום, כאשר העונש עליה, בהעדר נסיבות מחמירות, הינו מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. עוד טען, כי זה לא המקרה המצדיק הטלת מאסר בפועל של ממש, וציין כי בדרך כלל, נשק תועה עלול להגיע לגורמים עוינים בעבירות של סחר בנשק ולא בעבירות של החזקת נשק. בנוסף טען כי אמנם מדובר בעבירה חמורה , אולם בעבירה כגון דא, צריך לבחון את נסיבות ביצועה ומידת העונש המגיע לנאשם. ב"כ הנאשם 1 הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם 1, המדובר באב ל- 5 ילדים, מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד בעבודות עפר, לקח אחריות גם בפני שירות המבחן, הודה והביע חרטה. עוד טען כי התסקיר מתאר אורחות חיים ואפשר לראות כי מדובר בנאשם אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי. בנוסף, הדגיש כי הנאשם 1 היה נתון במעצר של 6 חודשים. לכן, ביקש ב"כ הנאשם 1 כי ביהמ"ש יטיל על הנאשם 1 מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות. ב"כ נאשם 2 הצטרף לדברי ב"כ המדינה וביקש לכבד את הסדר הטיעון. טען כי הסדר הטיעון הינו ראוי ומאוזן בנסיבות העניין. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של נאשם 2, שהינו בן 26 אשר ניהל אורח חיים נורמטיבי, והאירוע נשוא כתב האישום הינו אירוע חריג. 4. ב"כ הצדדים הניחו לפתחו של בית המשפט אסופה של אסמכתאות ותקדימים למקרים דומים, כאשר באסמכתאות אשר הגישה ב"כ המאשימה ניתנו מאסרים בפועל לתקופה משמעותית, ומאידך באסמכתאות שהגיש ב"כ הנאשם 1, ניתנו עונשי מאסר לתקופות קצרות ביותר ואף לריצוי בדרך של עבודות שירות. עיינתי בכל האסמכתאות ונחה דעתי, כי יש לדון ולבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, ואינני רואה כל מקום לאבחון המקרה שלפנינו מהמקרים האחרים. באשר לנאשם 1: 5. עיון בתסקיר שירות המבחן אודות נאשם זה, עולה כי המדובר בנאשם בן 30, נשוי ואב לחמישה ילדים, עובד בעבודות עפר ואין לחובתו הרשעות קודמות. עוד עולה כי הנאשם קיבל אחריות למיוחס לו בעובדות כתב האישום. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתחבר לעולמו הפנימי ולחלקים האישיותיים והסביבתיים שהביאו לביצוע העבירה. עוד ציין שירות המבחן, כי אורחות חייו של הנאשם עונים על ציפיותיו מעצמו, אם התקשה לגלות מודעות עצמית לכישלונו. לאור עמדתו של הנאשם מס' 1 ביחס לנסיבות העבירה והתייחסותו לעצמו ולאורחות חייו, שירות המבחן מעריך כי הנאשם אינו פנוי רגשית לתהליך בדיקה עצמית במסגרת קשר טיפולי, לפיכך נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית אודותיו והמליץ על הטלת עונש מאסר שלא לתקופה ארוכה בנוסף לקנס כספי מרתיע. 6. אין כל ספק כי מעשיו של נאשם זה חמורים ביותר, סבורני, כי בתי המשפט מצווים להוקיע מעשים אלה, וזאת על ידי הטלת עונשים חמורים ומרתיעים ביותר, אשר כוללים מאסר בפועל, וזאת על מנת לשמור על ביטחונם של כלל הציבור, וכן על מנת להרתיע את הנאשם ואחרים כדוגמתו. בתי המשפט פסקו לא אחת, כי עבירה של החזקת נשק שלא כדין הינה חמורה בשל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בה. כל הנושא נשק שלא כדין מסכן את הסובבים אותו ואת החברה כולה. הסכנה הטמונה בעבירה זו מצדיקה השתת מאסר בפועל אף על מי שזו הרשעתו הראשונה (ראו ע"פ 6583/06 אגא אדהאם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.12.06), ראו גם רע"פ 2718/04 פואד אבו דאחל נ' מדינת ישראל). יחד עם זאת, יש לבחון כל עבירה ונסיבותיה וכל נאשם ונסיבותיו, כאשר הכלל הוא שהענישה אינדיווידואלית, ובית המשפט מחוייב למצוא את האיזון הראוי בין השיקול ההרתעתי לבין נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם. אכן בבואי לגזור על נאשם זה את העונש הראוי לו בגין מעשיו החמורים, ראוי להביא במניין השיקולים לקולא את העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הודאה זו מלבד שחסכה בזמן שיפוטי יקר, יש בה כשלעצמה כדי ללמד על חרטה כנה ואמיתית של הנאשם. זאת ועוד, הנאשם קיבל אחריות, ואף הביע חרטה בגין מעשיו. בנוסף נסיבותיו האישיות של הנאשם, כעולה מתסקיר שירות המבחן, פועלים לזכותו. כמו כן ראוי לזקוף לקולא את העובדה כי נאשם זה נעצר מאחורי סורג ובריח תקופה של כחודש ימים ואף היה נתון במעצר בית מלא תקופה של כחמישה חודשים. זאת ועוד, הרי מבלי לזלזל או להקל ראש בחומרת העבירה בה הורשע הנאשם 1, נסיבות ביצוע העבירה אינן מלמדות על כך כי הנאשם 1 החזיק בנשק לצורך ביצוע עבירה ספציפית בעתיד, כאשר לדברי הנאשם, כפי שהם עולים מהתסקיר, הנאשם מצא במקרה את הנשק בחורשה סמוכה לביתו, נבהל ולא ידע מה לעשות, הוא חשש להודיע למשטרה והסתיר את הנשק בביתו. מכלול נסיבות ביצוע העבירה מצביע על כך שהמקרה דנן עומד במדרג הנמוך של עבירות הנשק. מעבר לכך, יש לשקול לקולא את העובדה כי חרף העובדה כי הנאשם 1 הינו כיום בן 30 שנה, אין לו כל עבר פלילי מכל סוג שהוא והתיק הנדון הינו מעורבותו הראשונה עם החוק. בנוסף לכך, הוכח כי הנאשם 1 איש עבודה ונהל אורח חיים נורמטיבי ככל אדם אחר מן היישוב. נראה לי כי הטלת עונש של מאסר בפועל בנסיבות המקרה, תחטיא את המטרה ויש בה כדי להזיק לנאשם ולחברה, מאידך גיסא הטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, יש בה מענה הולם לחומרת העבירה שהורשע בה חרף נסיבותיו האישיות, עברו הנקי ונסיבות ביצוע העבירה, כפי שפירטתי לעיל וזאת על מנת להרתיע את הנאשם שלפנינו וכן להרתיע אחרים כדוגמתו. באשר לנאשם 2: 7. נאשם זה הורשע בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הנאשם תקף את השוטר איציק תחילה באגרופו בפניו, ולאחר מכן נטל לידיו גלגל אופניים ממתכת שהיה מונח על הרצפה, וחבט באמצעותו בעוצמה בפניו של איציק. גם כשפעלו השוטרים על מנת לאוזקו, לא חדל הנאשם מהתנהגותו האלימה. נראה לי כי גם בעבירה זו אין להקל ראש, ובתי המשפט מצווים להוקיע מעשים אלה על ידי הטלת עונשים חמורים וזאת כדי להגן על השוטרים המופקדים על שמירת בטחון הציבור וכן על שליטת הסדר הציבורי בחברה. עם זאת, ראוי להביא במניין השיקולים לקולא את העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הודאה זו מלבד שחסכה בזמן שיפוטי יקר, יש בה כשלעצמה כדי ללמד על חרטה כנה ואמיתית של הנאשם. זאת ועוד הנאשם קיבל אחריות, ואף הביע חרטה בגין מעשיו. בנוסף לכך, עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, עולה כי לחובתו של הנאשם הרשעה אחת בלבד וזאת בגין עבירה של ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע. בנוסף לכך, יש לזקוף לטובתו של הנאשם את העובדה כי הוא ביצע את העבירה שהורשע בה ללא כל הכנה או תכנון מראש. לסיכום, סבורני כי עבירות של אלימות בכלל ובפרט כלפי אנשי משטרה, הופכות ומתפשטות בחברה ובתי המשפט מצווים להירתם למלחמה בתופעות אלו על ידי הטלת עונשים חמורים ומרתיעים, עם זאת, נראה לי כי הנימוקים שפירטתי לעיל, מהווים נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות ויוצאות דופן אשר מצדיקות סטייה ממדיניות הענישה הנהוגה ומצדיק כיבוד הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. הסדר הטיעון מאוזן, מידתי ואף נתמך על ידי המתלונן , לכן ראוי לכבדו. 8. סוף דבר, לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ולכלל נסיבות העניין, תוך זיקה לרמת הענישה הראויה במקרים כגון אלה, ולאחר שערכתי את מכלול השיקולים הראויים, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 1: א. מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא, שבמשך שלוש שנים, לא יעבור הנאשם על כל עבירה בניגוד לסעיף 144 לחוק העונשין. ג. קנס בסך 5000 ₪, או חמישה חודשי מאסר תמורתם. סכום ההפקדה ע"ס - 5,000 ₪ שהופקד בקופת בית המשפט, ייזקף על חשבון הקנס. ד. נקבע להמשך דיון ליום 07/07/08 שעה 10:30. עד אז ימציא הממונה על עבודות שירות חוות דעת אודות הנאשם 1. על נאשם 2 א. מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. על פי הסכמתו, הנאשם 2 יבצע את עבודות השירות בישיבת מגדל אור במגדל העמק, הוא יתחיל את ביצוע עבודות השירות בתאריך 16/6/08 בשעה 8:00 , הכל על פי התנאים המפורטים בחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות. ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא, שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר בתיק זה, לא יעבור הנאשם 2 על כל עבירה של אלימות מסוג פשע. ג. פיצוי למתלונן, השוטר איציק, בסך של 5,000 ₪. הסכום שהופקד בקופת ביהמ"ש ישמש כפיצוי למתלונן. 9. הוסברה לנאשמים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.נשקעבירות נשקהחזקת נשק