להלן החלטה בנושא בקשה לעיין בפרוטוקול הדיון בתיק פלילי: ה ח ל ט ה 1. לפניי בקשה שהגיש המבקש לעיין בפרוטוקול הדיון בתיק פלילי 366/04 מדינת ישראל נ' בידרמן (להלן - התיק הפלילי) ולצלם את החלקים הרלוונטיים שבו. המבקש מציין בבקשתו כי הוא מייצג את עיריית מודיעין עילית (להלן - העירייה) בבוררות המתנהלת בפני כבוד השופט בדימוס זיילר בינה לבין חברת א. א סוכנויות גז בע"מ (להלן - החברה). הוא מוסיף כי בבוררות זו הוגש תצהיר עדות של מר ישראל אנגל שהוא נאשם בתיק הפלילי, וכי אדם בשם אלי אטרקצ'י המשמש כמנהלה של החברה, העיד בבית המשפט במסגרת התיק הפלילי. בנוסף לכך טוען המבקש כי התיק הפלילי עוסק בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים (להלן - החוק) וכי גם בבוררות הועלו על ידי העירייה - אותה הוא מייצג - טענות המבוססות על חוק זה. לפיכך פונה המבקש בבקשה לאפשר לו לעיין בתיק ולצלם את חלקי הפרוטוקול הנוגעים לשני העדים הללו (מר אנגל ומר אטרקצ'י). 2. הרשות להגבלים עסקיים הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה. נאשמים 15, 16 ו-18 בתיק הפלילי הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. מר אנגל (נאשם מס' 12 בתיק), הודיע כי הוא מתנגד לבקשה. יש לציין כי משפטם של נאשמים 1-11, 13-14, 17 ו-19 הופרד, ועל כן הם אינם מהווים צד לבקשה שבפניי. החברה התנגדה לבקשה וביום 28.9.08 הגישה את תגובתה לבקשה. 3. כאמור, אנגל הודיע על התנגדותו לבקשה. לטענתו, המבקש לא עמד בחובתו להגיש בקשה מנומקת לפי טופס 2 בתוספת לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בחוקים), התשס"ג-2003 (להלן - התקנות) ולא ציין את מטרת העיון ואת הטעמים המצדיקים אותו. אנגל מוסיף וטוען כי אין לאשר למבקש את העיון בתיק מהטעם שאין ולו ראשית ראיה לגבי עניינו של המבקש בתיק. לטענתו, עצם הלאקוניות של הבקשה מצדיקה את דחייתה. אנגל מוסיף כי הוא פנה אל החברה בבקשה לקבל פרטים על הליך הבוררות אותו היא מנהלת עם העירייה. לטענת אנגל, מתשובת החברה עולה כי אין כל קשר בין הליך הבוררות ובין התיק הפלילי: התיק הפלילי עוסק בתקופת השנים 1994-1997 בעוד שהבוררות עוסקת בתקופה המתחילה בשנת 1998. לטענתו, הבוררות אינה עוסקת בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וממילא תם שלב הבאת הראיות לעניין המחירים במסגרת הבוררות. 4. אנגל טוען כי במקרה הנדון מתקיימים שיקולים שלא ליתן זכות העיון: התיק שלגביו מתבקש העיון הוא תיק פלילי קיים ועומד, בו הוא מכחיש בתוקף את האשמות המיוחסות לו למן היום הראשון לחקירות. הוא מוסיף וטוען כי הוא מכהן כיום בתפקיד בכיר בענף הבנקאות ומנסה לחיות חיים נורמליים במקביל לניהול הגנתו במשפט, כך שכל גילוי מידע אודות דבר קיומו של אישום פלילי נגדו ברבים עלול לגרום לו נזק משמעותי, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, בשעה שהוא זכאי לחזקת החפות כל עוד מתנהל משפטו. 5. החברה טוענת כי הליך הבוררות נמצא כבר לאחר שלב הבאת הראיות ואף הוגשו בו סיכומים. החברה טוענת כי מדובר בניסיון לערוך מחטף, משום שלמבקש אין זכות קנויה להגיש ראיות נוספות בהליך הבוררות לאחר ששלב הגשת הראיות הסתיים זה מכבר. לטענתה, התרת הגשתן של ראיות נוספות בכלל ובפרט בסוגיית הגבל עסקי והשפעתו על הליך הבוררות מסורה לסמכות הבורר. כמו כן טוענת החברה כי המבקש עורך "מקצה שיפורים" ומנסה לחמוק מהכרעת הבורר בסוגיה זו. לטענת החברה המבקש אינו עומד במבחני הפסיקה לעניין זכות העיון ולא הציג אינטרס לגיטימי לעיון בחומר המבוקש שיש בו כדי להתגבר על הזכות לפרטיות ועל השמירה על סודיות מסחרית של החברה ושל אנגל. 6. במענה להתנגדותו של אנגל טוען המבקש כי בהתאם לתקנה 4(א) לתקנות ולפסיקה, זכות העיון אינה נתונה רק לבעלי הדין עצמם אלא לכל אדם, כאשר בחינת הבקשה לעיון כוללת שלושה שלבים - הראשון נוגע לקיומו של איסור בדין לעיון בחומר, השני נוגע להצדקה לעיון בחומר והשלישי נוגע לאופן בו ניתן להגשים את מטרת העיון. ביחס לשלב הראשון טוען המבקש כי אין איסור בדין לעיין בחומר מאחר והתיק מתנהל בדלתיים פתוחות, הוא פורסם בהרחבה בכלי התקשורת ואין כל הוראה האוסרת על העיון בו. ביחס לשלב השני הנוגע להצדקה לעיון בחומר, המבקש טוען כי מטרת העיון היא ללמוד מחקירתו של אנגל ומעדותו של אטרקצ'י בהליך הפלילי אם יש בהן כדי להשליך על הבוררות. המבקש טוען כי לא יהיה בעיון כדי לגרום לעיוות דין או לפגיעה בלתי מידתית באחד מבעלי הדין. לטענתו, קיימת ודאות קרובה כי העיון בחומר המבוקש יוכל לסייע לגילוי חקר האמת בהליך הבוררות. המבקש מוסיף כי חששו האמיתי של אנגל הוא שיימצאו סתירות מהותיות בין חקירתו בתיק הפלילי לבין התצהיר שהגיש במסגרת הליך הבוררות. עוד טוען המבקש כי אם הטענה בדבר סודות מסחריים היתה נכונה אזי היא היתה מועלית גם בתגובותיהם של הנאשמים האחרים, שלא התנגדו לבקשה והותירו את ההחלטה בה לשיקול דעת בית המשפט. לסיכום טוען המבקש כי הבקשה עומדת במבחן התלת-שלבי שנקבע בתקנה 4(א) לתקנות ובפסיקה ועל כן יש לאפשר לו לעיין בפרוטוקול בכל הנוגע לחקירתם של אנגל ואטרקצ'י. 7. לאחר שבחנתי את הבקשה, את התגובות השונות ואת המצב המשפטי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 8. תקנה 4 לתקנות קובעת: "4. זכות העיון של מי שאינו בעל דין (א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. (ב) ... (ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת. (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. (ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט. (ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע כהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת. (ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון". 9. התקנה קובעת שלושה מבחנים עוקבים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט בבקשה לעיון בתיק. בעניין זה ציין כבוד השופט מרזל, רשם בית המשפט העליון: "ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות, באופן הבא: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה ואין איסור בדין לעיון, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבות בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט". (ע"א 8849/01 צבי סבוב, עו"ד נ' פז-גל חברה לשווק, פ"ד נט(5) 385, עמ' 392-393). 10. במקרה שלפני נראה כי בחינת המתווה הנורמטיבי, על שלושת שלביו, מצדיקה את קבלת הבקשה. אשר לשלב הראשון, הדיון בתיק הפלילי מושא הבקשה לעיון, נעשה בדלתיים פתוחות ואין כל איסור בדין על גילוי החומר. אשר לשלב השני, נראה כי באיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, יהיה זה מוצדק לאפשר למבקש לעיין בתיק. על בית המשפט לבחון בשלב זה את עניינו של המבקש בתיק ואת הפגיעה שעלולה להיגרם למתנגדים כתוצאה מהתרת העיון, ולאזן ביניהם. יש לזכור כי בשלב זה הכלל העקרוני הוא כי יש לאפשר את העיון ועל המתנגד להראות כי אין זה כך (לעניין זה ראו בג"צ 9271/02 דנון נ' רשם האגודות השיתופיות ובג"צ 4405/97 המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט נ' שר החינוך והתרבות, מפי הנשיא אהרון ברק). 11. במקרה שלפנינו, המבקש טוען כי חקירתם ועדותם של אנגל ואטרקצ'י במסגרת התיק הפלילי עשויה להפריך או לערער את אמינות התצהירים שהגישו בבוררות בה הוא מעורב ובכך אף לסייע לחקר האמת. מאחר ונקודת המוצא העקרונית היא כי יש לאפשר את העיון, הרי שהעניין שהמבקש צריך להראות אינו בהכרח עניין אישי וחיוני מהדרגה הגבוהה ביותר אלא כל עניין הקושר אותו באופן סביר ואמיתי לחומר המבוקש. במקרה זה, המבקש סבור כי החומר המבוקש יוכל לסייע לו בהליך הבוררות, לאור הקשר הקיים בין העדים המשותפים בבוררות ובתיק הפלילי. די בכך כדי לבסס את עניינו של המבקש בתיק ולהעביר את נטל השכנוע אל המתנגדים. יש לזכור גם כי בין עניינו של המבקש בתיק ובין הפגיעה העלולה להיגרם למתנגדים מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שהפגיעה במתנגדים פחותה כך גם העניין הנדרש מהמבקש פחות ולהיפך. בהקשר אחרון זה טען אנגל כי עומדת לו חזקת החפות וכי שמו הטוב ייפגע כתוצאה מקבלת הבקשה, ואילו החברה טענה בצורה כללית כי סודותיה המסחריים עלולים להיחשף. אולם מאחר והדיונים בתיק הפלילי נערכים בדלתיים פתוחות, אין לטענות אלה בדבר פגיעה אפשרית כל בסיס ואין כל נפקות מבחינה זו לעובדה שחלקים מהפרוטוקול, הגלוי ממילא, ייפתחו לעיונו של המבקש. מכאן נראה כי הפגיעה שעלולה להיגרם למתנגדים אינה מן החמורות, מסקנה שיש בה כדי לחזק את ההצדקה להתיר את העיון המבוקש בתיק. 12. אשר למבחן השלישי - דרישת המידתיות - מדובר בבקשה לעיון מוגדרת וספציפית המתייחסת לחקירתו של אנגל ולעדותו של אטרקצ'י בלבד, ולא לעיון בכל 4,000 עמודי הפרוטוקול של התיק הפלילי. לפיכך נראה כי הבקשה לעיון עומדת בשלושת המבחנים הנדרשים וקיימת הצדקה להיעתר לה. 13. יש להדגיש כי מקבלת הבקשה לא ניתן ללמוד דבר לעניין הרלוונטיות של החומר המבוקש להליך הבוררות ולעצם האפשרות להגישו באותו הליך. שאלות אלה יוכרעו במידת הצורך על ידי הבורר ואין להן נגיעה לבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה היה על המבקש להצביע על עניין כללי שלו בחומר כפי שאמנם עשה, אך אין כל מקום או צורך להיכנס לנבכי ההליך האחר ולהראות כי החומר המבוקש דרוש או ניתן להגשה באותו הליך, עניינים המסורים לסמכותו והחלטתו של הבורר. 14. לאור כל האמור לעיל אני מתירה את העיון המבוקש. המבקש יוכל לעיין בחלקי הפרוטוקול של התיק הפלילי המתעדים את עדותם של אנגל ואטרקצ'י ובמידת הצורך לצלמם. פרוטוקול דיוןמשפט פליליבקשת עיוןפרוטוקול דיון בית משפטדיוןמסמכיםפרוטוקול