בקשה לגילוי חומר חקירה

להלן החלטה בנושא בקשה לגילוי חומר חקירה: החלטה בפניי בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: ס' 74(א)), בת"פ 5617/06 המייחס למבקש עבירות של גניבה בידי מורשה ומשיכת שיק ללא כיסוי. להלן השתלשלות העניינים וטענות הצדדים: ביום 5.9.07 הוגשה הבקשה לקבלת רשימת כל חומר החקירה שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, כלשונה בסעיף 74(א), ונטען כי חומר הראיות שהועבר לב"כ הנאשם לוקה בחסר, באשר אינו כולל רשימת חומר חקירה כנדרש בחוק ובפסיקה, וכן חסרות בו הודעותיהם וחקירותיהם במשטרה של שלושה מעדי התביעה. ביום 17.9.07 התנגדה המשיבה לבקשה, בטענה כי הפרקליטות אינה עורכת ואינה אמורה לערוך רשימה עצמאית נוספת על זו שהכינה המשטרה, אלא רק נדרשת לוודא כי רשימת חומר החקירה שנערכה ע"י המשטרה, אכן תואמת את חומר החקירה המצוי בתיק החקירה. כן טענה המשיבה, כי ביום 13.12.06 צילמה באת כוחו הקודמת של המבקש את חומר החקירה בתיק, במלואו, עוד בטרם פורק התיק לקראת ישיבות ההוכחות וכי גם לאחר מועד זה ועד לחילופי הייצוג בתיק, לא פנתה לב"כ המשיבה בטענה כי חומר הראיות שבידה לוקה בחסר או כי רשימת חומר החקירה בתיק אינה עונה על הנדרש, מה גם שבתיק כבר נשמעו עדויות עדי תביעה, לרבות המתלונן, מבלי שנטענה טענה מקדמית זו. בהקשר זה ביקשה המשיבה לציין, כי החלפת סנגורים אינה מהווה עילה לשינוי חזית בהגנה, להצדקת ניהול התיק מתחילתו וכיוצב'. שלישית, טענה המשיבה כי אין חולק על זכות המבקש לפי סעיף 74(א), אלא שהיום, לאחר שתיק החקירה "פורק" עובר לישיבת ההוכחות, שחזורו והשבתו למצבו הקודם, כך שיאפשר עריכת רשימת חומר חקירה כדת וכדין, יהוו מעמסה בלתי סבירה על כתפי התביעה והיות והמבקש "ישן על זכותו" לבקש לקבל רשימה זו במשך חדשים לא מועטים, לא יהא זה הוגן ונכון להטיל על התביעה מעמסה זו. עוד ציינה המשיבה, כי עובר להגשת הבקשה דנן לא פנה ב"כ המבקש לב"כ המשיבה בבקשה להשלמת החסרים הנטענים בחומר החקירה אשר צולם על ידו ביום 20.8.07, כשם שפתוחה בפניו הדרך לפנות אף אל באת כוחו הקודמת של המבקש ולקבל העתק החומר שבידה. ביום 29.10.07 התקיים דיון בבקשה ומועד מתן ההחלטה נדחה. ביום 8.1.08 השלים המבקש טיעוניו בכתב, שם תיאר כי בהמשך לדיון מיום 29.10.07, הועבר לידיו מפתח תיק החקירה אולם מדובר ברשימה תמציתית ולאקונית אשר אינה ממלאת אחר הוראות הדין והפסיקה בנוגע לרשימת חומר חקירה ואינה יכולה לשמש בידי ההגנה ככלי עזר ובקרה על פעולות החקירה. כך, נטען כי חומר הראיות נחלק לשתי חטיבות זמן כרונולוגיות, אשר האחת תוחמת פעולות חקירה בוצעו עד ליום 27.6.00 והשניה תוחמת פעולות חקירה שבוצעו החל מחודש ינואר 2002, ואילו בחומר הראיות אין כל אינדיקציה לגורם אשר הביא לחידוש הליכי החקירה, באופן שנוצר "ואקום חקירתי". עוד נטען כי ממזכרים המצויים בחומר הראיות ובכללם תכתובות בין אנשי רשויות החקירה עולה שיהוי בלתי סביר בביצוע השלמות חקירה וסיום מלאכת איסוף ראיות, שיהוי אשר נפרש על פני למעלה משנה ומחצה, דבר המקבל משנה תוקף נוכח "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1200 - זירוז הטיפול בהליכים", ולפיה תיק שנתקבל בפרקליטות המחוז ולא הוגש בו כתב אישום בתוך שישה חודשים, מחייב דיווח בכתב לפרקליט המדינה וכן תיק כאמור, אשר לא הוגש בו כתב אישום תוך שנה, מחייב דיווח לפרקליט המדינה עם העתק ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, טען המבקש כי באיזון בין זכותו לקבל חומר חקירה לבין המעמסה על רשויות התביעה, הרי שידו על העליונה וזכותו לנהל הליך הוגן וראוי גוברת. בסיום טיעוניו שב המבקש על בקשתו לקבלת חומר החקירה שנאסף ונרשם וכן ביקש את תמצית דיווח המשיבה לפרקליט המדינה באשר לשיהוי שבהגשת כתב האישום (אשר הוגש רק בשנת 2006). ביום 29.1.08 הגיבה המשיבה להשלמת טיעוני המבקש. ראשית, ציינה המשיבה כי הן בבקשה המקורית מיום 5.9.07 והן בדיון מיום 29.10.07 לא נזכר כלל עניין תמצית הדיווח לפרקליט המדינה, אשר עלה לראשונה בהשלמת טיעוני המבקש. שנית, נטען שוב כי תיק החקירה פורק במסגרת ההיערכות לדיוני ההוכחות שהחלו זה מכבר ביום 18.6.07, ומשכך אין ביד המשיבה לשחזרו האופן בו היה החומר ערוך עובר לפירוקו, אך ביכולתה להבטיח כי כל חומר החקירה שנאסף בתיק, למעט חומר שאינו "חומר חקירה", הועמד לעיון המבקש ולהעתקתו כמצוות סעיף 74 לחסד"פ, מה גם שהוצע למבקש לקבל את רשימת החומר שהוצא מן התיק באשר אינו "חומר חקירה", כך שיהיה בידיו הן את חומר החקירה אשר ממילא נמסר לו זה מכבר וצולם על ידו והן את רשימת המסמכים אשר הוצאה מתיק החקירה, המהווים יחדיו את כל החומר שנאסף בתיק. לעניין הדיווח לפרקליט המדינה אודות השיהוי שבהגשת כתב האישום, טענה המשיבה כי מעבר לעובדה שאינו קיים, דיווח כזה הנו תרשומת פנימית פר- אקסלנס, ולפיכך, אינו נחשב "חומר חקירה" שיש להעביר למבקש. דיון סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 קובע כדלקמן: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו" התכלית לשמה עוגנה זכות העיון בחומר החקירה, יונקת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן ולניהול הגנתו בהתבסס על מלוא חומר החקירה בעניינו. אשר לזכות העיון ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת שהוספה לזכות העיון בחומר החקירה, "מקורה של תוספת זו לסעיף 74(א) בתיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי מתשנ"ה (סח' 1514, תשנ"ה, עמ' 164) אשר שולבה במהלך חקיקת התיקון האמור בכנסת. תוספת זו נועדה להרחיב את זכות הידיעה של הנאשם בדבר חומר ומהלכי חקירה המצויים ברשות החוקרת בעניינו, וזאת מעבר ל"חומר החקירה" כמובנו הדווקני בחוק. תכלית ההרחבה האמורה לאפשר לנאשם לקבל רשימה של כל החומר הנוגע לאישום שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת הלכה למעשה, גם אם אינו בגדר חומר רלבנטי לאישום המסווג כ"חומר חקירה". בכך התכוון החוק להשיג את שני אלה: ראשית, להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף או נרשם כאמור, כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין "חומר חקירה" לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה; שנית, הרחבה זו נותנת בידי גורמי התביעה כלי בקרה יעיל לגבי כלל החומר שנצבר בתיק המשטרה, החורג מעבר לחומר החקירה גופו שהועבר לידיה והמוצג לעיונו של הנאשם" (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי). בענייננו, כאשר מי מהצדדים אינו חולק אודות מהות זכות העיון של המבקש מכוח סעיף 74(א), כל שנותר הוא לבחון האם ניתן להשית על המשיבה את החיוב להמציא רשימה של כל החומר שנאסף או שנרשם, על מנת להעמידה לעיונו של המבקש, בהתחשב בנסיבות הקיימות: נגד המבקש הוגש כתב אישום. בסמוך לאחר הגשת כתב האישום, צילמה סנגוריתו דאז את כל חומר החקירה בתיק ולא ראתה להלין או לקבול על חסרים או ליקויים כלשהם, הפוגעים בזכויותיו של המבקש, מכוח סעיף 74(א). מן הון להון, הוחל בדיוני ההוכחות ובשמיעת העדויות והנה נתחלפו הסנגורים ואף לרשות הסנגור החדש (והנוכחי) הועמד חומר החקירה לעיון והוא אף צילמו, אלא שלדידו חומר החקירה חסר ונעדר רשימת חומר כנדרש בחוק ובפסיקה. סבורני, כי לו במצב דברים רגיל עסקינן, הרי שאך מתבקש היה להורות לתביעה להעמיד לעיונו את הרשימה המבוקשת, אלא שבנסיבות דנן, רשימה כאמור אינה בנמצא, ולטענת המשיבה, אף אין באפשרותה להכינה, משתיק החקירה "פורק" עובר לישיבות ההוכחות בתיק העיקרי (ת"פ 5617/06) ולצורך היערכות והכנה להן, באופן שהמצאת רשימה כמבוקש תהווה מעמסה קשה ונטל כבד על כתפיה. במצב דברים זה, על מנת להכריע האם ראוי ומוצדק לחייב המשיבה בהכנת הרשימה אם לאו, יש לבחון האם יש בכוח זכותו של המבקש מכוח סעיף 74(א) כדי לגבור על המעמסה הבלתי סבירה שתוטל על המשיבה, בשימת לב לשיהוי הניכר בו הוגשה הבקשה, ובנסיבות דנן מצאתי כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר מתבקשת הכנת רשימת חומר חקירה יש מאין, אין להתעלם כלל מעיתוי הגשתה וממכלול הנסיבות והגורמים הנוגעים לעניין. הבקשה שבפניי הוגשה ע"י סנגור חדש, לאחר שסנגוריתו הקודמת של המבקש לא מצאה כל פגם בחומר החקירה שהועבר לידה, מה גם שהבקשה הוגשה בשלב דיוני מתקדם ובעיצומה של פרשת התביעה, שלב בו טכנית ומעשית אין ביכולת המשיבה להכין רשימה כמבוקש, באשר תיק החקירה "פורק" עובר לתחילת ישיבות ההוכחות. בעניין עיתוי בקשה להכנת רשימה כזאת באופן מיוחד נפסק: "סעיף 74 (א) לחסד"פ קובע כי הזכות לעיין ולהעתיק כל חומר חקירה, לרבות רשימת חומר חקירה, הינה ברת מימוש "בכל זמן סביר". סבירות הזמן צריכה להימדד הן בשים לב למועד ביצוע החקירה והן בשים לב לשלבי הדיון בבית המשפט. ככל שמתרחק הזמן ממועד ביצוע חקירה, לא ניתן יהיה לערוך רשימה שתשקף פעולות שבוצעו ולא תועדו בחומר המצוי ממילא בידי ההגנה. ככל שמתקדם ההליך המשפטי כך יש כדי להעיד כי אין עוד צורך ממשי ברשימה כדי להגן על נאשם. אין מקום להטיל על המאשימה לבצע עבודה עבור ההגנה, אם אין בכך כדי לתרום להגנתו וכל שיש בביצוע עבודה זו הוא הכבדה מיותרת על המאשימה" (בש (חי') 1854/02 חלאילה פהד נ' מדינת ישראל). והדברים יפים אף בענייננו. בשלב זה, בעיצומה של פרשת התביעה, יהא זה בלתי סביר לחייב את המשיבה להכין את הרשימה באופן מיוחד, נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך המשפטי, מה גם שטכנית יקשה עליה הדבר בהיות התיק "מפורק" למעשה, באופן שהכנת הרשימה משמעה שיחזור התיק עובר לפירוקו, העולה כדי חוסר סבירות של ממש: "ברי לי, שכיוון שהמבקש "ישן על זכותו" לבקש ולקבל את רשימת חומר החקירה במשך חודשים אחדים, לא יהיה זה הוגן ונכון להטיל כעת על התביעה מעמסה קשה מנשוא של שחזור החומר "המפורק" כך שיאפשר עריכת רשימת חומר חקירה כדת וכדין" (בש (ת"א) 93222/02 מטר רוני נ' פרקליטות מחוז ת"א פלילי (להלן: "מטר")). נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי דין הבקשה לקבלת הרשימה, להידחות, ואולם לכלל הדברים האמורים מצטרפת אף הצעת המשיבה להעמיד לרשות המבקש את רשימת החומר אשר הוצא מתיק החקירה באשר אינו מוגדר "חומר חקירה" המקנה זכות עיון לפי סעיף 74(א). הצעתה זו למעשה תאפשר למבקש לנהל הבקרה הנדרשת על מנגנון הסינון והסיווג של כל החומר ל"חומר חקירה" ולחומר שאינו כזה, באשר בשלב זה כל "חומר החקירה" כבר מצוי בידו ומשכך באפשרותו להכין לגביו את הרשימה בעצמו (כשם שביקש כי תכין המשיבה עבורו) תוך השוואה לרשימת החומר שלא הוגדר כ"חומר חקירה" ואשר מוצע כי תועמד לרשותו. סבורני, כי בהצעה זו יש כדי להבטיח מימוש זכותו של המבקש באופן אופטימאלי, בהתחשב בנסיבות דנן ובקשיים האובייקטיביים שהעלתה המשיבה, ולפיכך, אני מורה למשיבה להעביר למבקש את רשימת החומר שהוצא מתיק החקירה באשר אינו "חומר חקירה". אשר לתמצית הדיווח לפרקליט המדינה לפשר השיהוי שבהגשת כתב האישום, הבקשה למסמך זה לא נזכרה כלל בבקשה המקורית שהוגשה ביום 5.9.07 ואף לא בדיון מיום 29.10.07, אלא עלתה לראשונה רק בהשלמת הטיעונים מיום 8.1.08 ואך מן הטעם הזה אינני רואה להידרש לה, אך למעלה מן הצורך אעיר, כי מסמך זה, שעניינו דיווח הסיבה לשמה משתהה הגשת כתב האישום, ונקיבה במועד המשוער להגשתו, הנו בבחינת מסמך פנימי המתעד תכתובת פנימית ביחס לתיק ואינו מכיל מידע מהותי הנוגע לחקירה, ובוודאי לא כזה העולה כדי "חומר חקירה" שיש להעבירו לעיון המבקש (ר' גם בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625, 635-636), ומן הטעם הזה, אף דין בקשה זו להידחות. בטרם אניח קולמוסי, אני רואה לשוב ולחדד את דברי כב' השופט, ד"ר ע' מודריק, בעניין מטר הנ"ל: "בשולי הדברים אבקש להעיר הערה שאיננה שולית בעיני. הזכות לקבל את רשימת חומר החקירה היא זכות חשובה מאוד שהחוק העניק לנאשם. הנאשם איננו יכול להתוודע לחומר החקירה הנאסף כל עוד החקירה מתקיימת בטרם הוגש כתב אישום. על כן, אין הוא יכול לעקוב אחר החומר הנמסר לעיונו ואין הוא יכול לדעת אם מלוא החומר מתקבל בידו. רשימת חומר חקירה שערוכה כראוי ומבארת את עצמה כראוי, כך שהנאשם יכול להשוותה לחומר החקירה שהתקבל בידו, בין שהוא "מפורק" ובין שאיננו "מפורק", היא כלי עזר, ראשון במעלה, ביד הנאשם והסניגור.נ המשטרה חייבת להקפיד לערוך רשימת חומר חקירה המותאמת למילוי יעדה. אין די ברישומי יומן תיק, הנעשים כדי לצאת ידי חובה או שהם נערכים מתוך הנחה שחומר החקירה יישאר לעולם צמוד אל יומן התיק. רצוני להדגיש, יומן תיק חקירה בהחלט יכול להוות אקוויוולנט מתאים לרישום חומר חקירה, בלבד שיהיה ערוך כהלכה ושיעודכן מעת לעת גם לאחר שהחקירה מסתיימת ו"נאסף" חומר חקירה חדש. סברתי שבגלל מחדלי הנאשם לא ניתן לעשות את הפניה הקונקרטית הזו ל"פניה לדוגמא" ולחייב את התביעה או המשטרה בעבודת נמלים של שחזור תיקי החקירה המקוריים. לדעתי, במקרים הולמים אחרים, לא יהיה מנוס אלא לנקוט בצעד הזה ואתם הממונים על תיקי החקירה המשטרתיים, ראו הוזהרתם. העתקי החלטתי יועברו לפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), פרקליטת מחוז המרכז, פרקליטת מיסוי וכלכלה, על מנת שינחו את גורמי רשויות החקירה המתאימים". דומה, כי דברים אלה נפלו על אוזניים ערלות ואינם מיושמים הלכה למעשה, באופן ששוב "נחלצים" גורמי החקירה והתביעה מאימת שיחזור תיקים ש"פורקו", אך בשל מחדלי הנאשמים - המבקשים, אלא שלא לעולם חוסן ועל גורמי החקירה והתביעה להפנים זאת, פן יאולצו לעשות כן, אף במחיר עבודת נמלים קשה וסיזיפית.חומר חקירה