בקשה לתיקון כתב אישום

בקשה לתיקון כתב אישום לפני בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום בדרך של הגשת כתב אישום מתוקן לפיו, בנוסף לעבירה של נהיגה בשכרות בה הואשמה הנאשמת בכתב האישום המקורי, היא תואשם גם בעבירות של מסירת פרטים כוזבים, אי הצגת רישיון נהיגה ושימוש במרמה ברישיון של אחר. כמו כן, תתוקן רשימת עדי התביעה. השלב בו נמצא הדיון בתיק הינו שלב של תחילת פרשת התביעה, כאשר ע.ת. אחד העיד והדיון נדחה להמשך פרשת תביעה לשמיעת עדותם של יתר ע.ת. ולפרשת הגנה. המאשימה מנמקת את הבקשה לתיקון כתב האישום בשלב זה של הדיון בכך שבמועד הדיון הקודם, דהיינו, ביום 12.7.11, כאשר החלת להישמע פרשת התביעה, הבין ב"כ המאשימה כי קיים חומר חקירה נוסף שלא היה ידוע לו קודם לכן, ולאחר בדיקת החומר הנוסף התברר כי קיימות ראיות לביצוע עבירות נוספות. ב"כ המאשימה הפנה את ב"כ הנאשם לצילום הראיות בתיק המשטרה. ב"כ הנאשמת מתנגד לתיקון כתב האישום. לטענתו הוגש כתב האישום המתוקן לאחר שהמאשימה נחשפה לקו ההגנה של הנאשמת בדיון שהתקיים והחליטה לפגוע בקו ההגנה על ידי הגשת כתב אישום מתוקן, הכולל עבירות שהוחלט שלא להגיש בגינן כתב אישום. לטענתו הוגש כתב האישום המתוקן על מנת "להעניש" את הסנגור. עוד טוען ב"כ הנאשמת כי חומר הראיות הנוסף היה בידי המשטרה ואף בפני התובע בעת הדיון הקודם והוא לא ביקש לתקן את כתב האישום באותו דיון, אלא רק להוסיף עד תביעה. לדבריו, בעת הדיון הגיש התובע מסמכים מתוך החומר הנוסף שכבר אז היה בידו. לטענתו, תיקון כתב האישום בשלב זה של ההליך פוגע קשות ביכולתה של הנאשמת להתגונן ובתחושת הצדק וההגינות. על פי סעיף 92 (א) לחסד"פ , רשאי בית המשפט להיענות לבקשה לתיקון כתב אישום לאחר תחילת המשפט " ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ". על בית המשפט לבחון האם נפגעה זכותו של הנאשם להתגונן כראוי כנגד כתב האישום שתיקונו מתבקש והאם יגרום התיקון עיוות דין לנאשם. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים אני נעתרת לבקשה ומתירה למאשימה להגיש את כתב האישום המתוקן שכן ניתנה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן. אנו נמצאים בתחילתה של פרשת התביעה כאשר מטעם התביעה העיד עד תביעה אחד בלבד והדיון נדחה להמשך שמיעת ההוכחות. ככל שמדובר בשלב מוקדם יותר של הדיון יטה בית המשפט לאפשר תיקון כתב האישום. מפרוטוקול הדיון הקודם עולה כי רק אז התברר הן לב"כ המאשימה והן לב"כ הנאשמת כי קיים חומר ראיות נוסף כנגד הנאשמת אשר בגינו נפתח תיק חקירה במקביל לתיק נשוא כתב האישום. אותו חומר לא היה בפני ב"כ המאשימה. היה בידו רק מסמך אחד שצורף לתיק התביעה וממנו למד על קיומו של חומר נוסף. אין לבית המשפט עילה לפקפק בדברי ב"כ המאשימה כי לא היה ידוע לו על קיומו של חומר חקירה נוסף, קודם למועד הדיון. ב"כ הנאשמת הודיע בדיון הקודם כי הוא מבין מדברי ב"כ המאשימה כי קיים תיק נוסף הקשור בעקיפין לתיק והוא מבקש לעיין בראיות הנמצאות בו. אין כל תימוכין לטיעוני ב"כ הנאשמת כי " כבר הוחלט שלא להגיש כתב אישום " בגין אותו חומר החקירה הנמצא בתיק הנוסף. המאשימה מבקשת להגיש כתב אישום מתוקן הכולל מסכת עובדתית ואישומים הקשורים לאירוע נשוא כתב האישום המקורי והמבוססים על חומר ראיות שלא היה בידי המאשימה. גם אם התיקון, מקורו בטעות של המאשימה, אין לחסום בפניה את הדרך להגשתו. מטרתו של ההליך המשפטי הינה גילוי האמת, ובכפוף למתן אפשרות סבירה לנאשם להתגונן, יש לאפשר תיקון כתב אישום. ב"כ הנאשמת מופנה לעיון וצילום חומר הראיות כמפורט בבקשה לתיקון כתב האישום. ישיבת הוכחות נוספת קבועה ליום 31.10.11, כך שלב"כ הנאשמת הזדמנות סבירה ללמוד את חומר הראיות ולהיערך לחקירת העדים. אם יבצר ממנו להיערך למועד הקבוע יאפשר בית המשפט דחיית המועד על פי בקשתו. בתי המשפט נעתרים לבקשות התביעה לתקן את כתב האישום גם בשלבים מאוחרים של הדיון, הן עובר לסיום פרשת התביעה ואף בשלב הסיכומים, כל זאת כאשר לא גורע התיקון מזכותו של הנאשם להתגונן. ברע"פ 2363/10 יצחק בן אברהם נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר תיקון כתב אישום ולהוסיף שני אישומים חדשים, כל זאת בטרם הסתיימה פרשת התביעה, ונפסק : " סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי בית-המשפט רשאי לאפשר את תיקון כתב האישום בכל שלב שלאחר תחילת המשפט, ובלבד ש"ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". לעניין זה הדגיש בית המשפט המחוזי כי תיקון כתב האישום בוצע עובר לסיום פרשת התביעה, ועל כן יכול היה המבקש לעסוק בכך במהלך פרשת הגנתו. יתרה מכך, שניים מעדי התביעה נקראו לשוב לדוכן העדים, ועל כן מקובלת עלי השקפתו של בית משפט קמא, לפיה דבר לא נגרע מזכותו של המבקש להתגונן כנגד עבירות שבינן לעבירות המקוריות שיוחסו לו קיימת זיקה הדוקה". בת"פ (שלום רמ') 12561-04-10 מדינת ישראל - תביעות שפלה נ' אוסמה בדוי, ביקשה התביעה להגיש חוו"ד מז"פ וראיות נוספות שהתקבלו בהשלמת חקירות במהלך ניהול התיק, כל זאת בשלב בו פרשת התביעה קרובה לסיום. בית המשפט התיר את התיקון וקבע : "השלמת החקירה בוצעה על-ידי המאשימה עקב מידע שמסר המתלונן בבית-המשפט. השלמה זו נועדה להביא לחשיפת האמת, ואיני סבור שיש מקום לקבוע כי מדובר בפעולה פסולה של המאשימה. השוואת החלקים השונים במעבדה לזיהוי פלילי עשויה הייתה להשליך על גילוי האמת, בין אם לזכותו של הנאשם ובין אם לחובתו, ולפיכך מן הראוי היה לעורכה. איני סבור כי העובדה שפעולת חקירה מסוימת לא בוצעה במועדה סותמת את הגולל על האפשרות לתקן את המחדל". בע"פ 951/80 קניר נ' מ"י, התיר בית המשפט הגשת ראיות בשלב שלאחר סיכומים וקבע :   " המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע: המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות".   עוד נפסק בע"פ 951/80 :" על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית". בת"פ (מחוזי יר') 366/99 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (בן אמריה), נפסק כי על בית המשפט לבחון האם תיקון כתב האישום כמבוקש על ידי התביעה יפגע בזכותו של הנאשם ויגרום לו עיוות דין באופן שיפגע ביכולתו להתגונן כראוי, וקבע : " אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו. " נוכח כל האמור לעיל לא נפגעה זכותה של הנאשמת להליך הוגן, לא נפגעה הגנתה בכל דרך ולא נפגעה אפשרותה לתכנן את הגנתה. עדי התביעה טרם העידו, ובמידת הצורך יוכל ב"כ הנאשמת לזמן לעדות נוספת את עד התביעה היחיד שכבר העיד. אני נעתרת לבקשת התביעה להגשת כתב אישום מתוקן . משפט פליליתיקון כתב אישום