טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי לפניי שתי בקשות שהוגשו מטעם התובע, בנק הפועלים בע"מ - בקשה להורות על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעים, מכח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), וכן (ככל שכתב ההגנה לא יימחק) - בקשה למתן צווים כלפי בנק לאומי בישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק פועלי אגודת ישראל בע"מ להמצאת מסמכים בנקאיים מסוימים. במסגרת התביעה עותר התובע להצהיר על בטלות כל התקשרות שנערכה בין הנתבע 1 והנתבעים 2 ו- 3 לגבי דירת מגורים מסוימת בתל אביב; לקבוע כי לנתבע 1 אין כל זכויות בדירה; להצהיר על בטלות הרישום בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב בדבר התחייבותם הלכאורית של הנתבעים 2 ו- 3 להעברת זכויותיהם בדירה לנתבע 1 ולהורות על מחיקתה של הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של הנתבע 1 ביום 7/4/09, על זכויותיהם של הנתבעים 2 ו- 3. על פי כתב התביעה, ביום 27/1/09 הגיש התובע, בלשכת ההוצאה לפועל, בקשה כנגד הנתבע 2 לביצוע תביעה על סכום קצוב, בסך 31,507 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבע 2 הגיש התנגדות לביצוע התביעה, והיא הועברה לדיון לפני בית משפט השלום, במסגרת בש"א 209486/09 , ובסופו של דבר, ביום 28/12/09, נדחתה ההתנגדות וניתן פסק דין בתובענה הכספית (נספח ב' לכתב התביעה). ביום 1/2/10 הוכרז החייב, לבקשתו, כחייב מוגבל באמצעים, מכח סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, וזאת, בין היתר, מאחר שמתנהלים כנגדו שבעה הליכי הוצל"פ בהיקף של כ-230,000 ₪. במסגרת החלטה זו, הוחלט על עיקול זכויותיו של הנתבע, בין היתר, בנוגע לזכויות בדירה נשוא התביעה. לאחר הטלת העיקול התברר, כי ביום 7/4/09, כשלושה חודשים לאחר שבנק הפועלים הגיש תביעה כנגד הנתבע, נרשמה הערת אזהרה על זכויות הנתבעים 2 ו- 3 בדירה, לטובתו של הנתבע 1, אחיה של הנתבעת 3. בנוסף, טוען התובע, כי ביום 23/4/09 , הנתבעת 3, שהייתה רשומה עד אז בשם נעמי אלבוים, שינתה את שמה, וכעת היא רשומה כנעמי רובינשטיין. לטענת התובע, ביום 6/7/10 נערכה חקירת יכולת לנתבע 2, שבמהלכה הודה הנתבע 2 כי הוא מכר את הדירה לנתבע , וכי למרות שהדירה נמכרה לנתבע 1, גיסו, הוא ובני משפחתו ממשיכים להתגורר בדירה, בשכירות. התובע טוען כי הנתבע 2 לא הציג הסכם מכר, הסכם שכירות, אישורים על העברת תשלומים, אישורים על דיווח לרשויות המס וכל מסמך אחר המעיד על כך שעסקת מכר הדירה אינה פיקטיבית, וזאת למרות החלטת כב' ראש ההוצל"פ בדבר המצאת המסמכים לתיק האיחוד. התובע טוען, כי ההסכם בין הנתבע 1 לנתבעים 2 ו- 3 הוא הסכם למראית עין, הסותר את תקנת הציבור, מהווה הסכם בלתי חוקי ונעשה בחוסר תום לב, ולפיכך יש להורות על בטלותו. בכתב ההגנה טוענים הנתבעים, כי עסקת המכר שבוצעה בין הצדדים היא עסקה כשרה, אשר אכן משקפת מכירת זכויות. על פי הנטען, הנתבעים 2 ו- 3 מכרו את זכויותיהם בדירה לנתבע 1 על פי חוזה מכר שנערך ביום 1/4/09, ובמסגרת זו, שולמו חובות רבים בגין הדירה, לרבות חובות משכנתא ועיקולים. לטענתם, שולמה תמורה מלאה בגין עסקת המכר וכן נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבע 1, כאשר קיבל את החזקה בדירה מכח הסכם המכר. הנתבעים טוענים, כי השלמת רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין התעכבה, בשל קיומו של חוב גבוה במיוחד לעיריית תל אביב אשר בעטיו לא היה ניתן להפיק אישור עירייה, ובלעדיו לא ניתן להשלים את רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. ביום 14/6/11 הגיש התובע בקשה לחייב את הנתבעים בהשלמת ההליכים המקדמיים. בהחלטתי בדיון מיום 22/6/11 קבעתי כי ככל שלא יימצא פתרון מוסכם תוגשנה תשובות לבקשה ותינתן החלטה. בהעדר תשובה, הגיש התובע בקשה למתן החלטה, ובהחלטתי מיום 27/9/11 הוריתי על מתן צו כמבוקש, וכן חייבתי את הנתבעים בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ . בבקשה הנוכחית, למחיקת כתב ההגנה, טוען התובע כי חלף המועד לביצוע צו הגילוי, אך עד כה טרם קוים הצו, ולפיכך, אין מנוס ממחיקת כתב ההגנה ומתן פסק דין בהעדר הגנה. במקביל, כאמור, עותר התובע לחיוב בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות ובנק פועלי אגודת ישראל להמציא מסמכים בנקאיים רלוונטיים, אשר טרם הומצאו על ידי הנתבעים. בתגובתם לבקשה למחיקת כתב ההגנה, טוענים הנתבעים, כי עקב חלוף הזמן הם מתקשים לאתר את המסמכים הרלוונטיים לצורך גילויים ולצורך מענה על שאלות. הנתבעים טוענים, כי הם פנו לבנק מזרחי טפחות, בו מצוי תיק ההלוואה, לצורך קבלת המסמכים הרלוונטיים, אך בשל חלוף הזמן, תיק ההלוואה לא היה בהישג יד והיה צורך להזמינו מהארכיב, והדבר התעכב עקב תקופת החגים. הנתבעים צירפו לתגובתם תצהיר גילוי מסמכים (שנחתם בידי הנתבע 2) ושני תצהירי תשובות לשאלון (חתומים בידי הנתבעים 1 ו- 2), וטוענים כי המסמכים החסרים להשלמת הליכי הגילוי יועברו לידי ב"כ התובעת מייד עם קבלתם מבנק מזרחי טפחות. בתשובתו לתגובה, טוען התובע כי המסמכים שהומצאו הם חלקיים, מרביתם צורפו לכתב ההגנה ורק מיעוטם הומצא במסגרת הליכי הגילוי. התובע מפרט את המסמכים שגילויים נדרש ואת השאלות אשר עליהן נדרש מענה משלים. בתגובתם לבקשה המופנית כלפי הבנקים, טוענים הנתבעים, כי תיק ההלוואה הוזמן מבנק מזרחי טפחות; בנק לאומי הפיק תדפיס מחשבון הבנק בבנק לאומי, המעיד על כך שתשלומי המשכנתא החודשיים לבנק מזרחי טפחות משולמים באמצעות הוראת קבע; וכן נשלח לתובעת העתק הוראת העברת כספים במסגרת ביצוע הלוואת המשכנתא מבנק פועלי אגודת ישראל, המעיד על כך שביום 17/5/09 הועבר לחשבונו של הנתבע 2 סכום של 430,531 ₪, כאשר הנתבע 2 משך את הכספים מחשבונו של הבן מייד עם ביצוע ההעברה, אך מאחר שהחשבון נסגר, לא ניתן היה לקבל תדפיס. כידוע, מחיקת כתב טענות על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי היא מהלך דרסטי שיינקט רק במקרים חריגים. בפסק הדין ברע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי (8/2/11), קבעה כב' השופטת מרים נאור: "...מחיקת כתב-טענות של בעל-דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית-המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית-המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות. אך אם נוכח בית-המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית-המשפט, עשוי בית-המשפט למחוק את כתב-טענותיו, ובית-המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (2009), 217)". (ראו בנוסף: ת"א (מחוזי באר שבע) 1091-07 מועצה אזורית שדות נגב נ' עיריית נתיבות (9/1/12); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 4694-12-09 ברזין נ' לונטל (22/11/11); ת"א (מחוזי מרכז) 25969-06-10 מישורים חברה לפיתוח בע"מ נ' סגל (2/3/11)). בענייננו, הנתבעים מסרו לתובע תצהיר גילוי אחד ושני תצהירי תשובות לשאלון מיום 2/11/11, כך שאין המדובר במצב בו הנתבעים הפרו את צו הגילוי בזדון או תוך זלזול בצו בית המשפט. מנגד, המסמכים המבוקשים על ידי התובע ומאוזכרים בסעיף 10 לתשובתו לתגובה, עשויים להיות רלוונטיים להליך, שכן הם עשויים להעיד על נסיבות עריכת העסקה, אלא שבתגובתם לבקשה ובמהלך הדיון לפניי, טענו הנתבעים כי אין ברשותם מסמכים נוספים מעבר למסמכים שגולו, וכי הם נתקלים בקושי לאתר את המסמכים הנדרשים מהבנק. הצהרה מעין זו ראוי לה שתינתן תוך הקפדה על נוסח התצהיר הנדרש לפי טופס 11 המצורף לתקנות סדר הדין האזרחי. טופס זה דורש, ולא בכדי, כי תצהיר הגילוי יפרט את ההצהרות הבאות: "אני הח"מ מצהיר בזה לאמור: (1) בחזקתי או בשליטתי מצויים המסמכים דלקמן, הנוגעים לענינים השנויים במחלוקת במשפט זה: תיאור המסמך ותאריכו (אם המצהיר מתנגד להצגת מסמך פלוני, יתאר את המסמך ויציין את נימוקי התנגדותו). (2) בחזקתי או בשליטתי היו מצויים המסמכים דלקמן, הנוגעים לענינים השנויים במחלוקת במשפט זה, אך אין הם נמצאים עתה בחזקתי או בשליטתי: תיאור המסמך ותאריכו מתי יצא משליטתיהיכן נמצא המסמך עתה (3) לפי מיטב ידיעתי ואמונתי לאחר חקירה ודרישה שעשיתי אין — ומעולם לא היו — בחזקתי או בשליטתי, או בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמי, כל תעודה, חשבון, פנקס חשבונות, שובר, קבלה, תזכיר, כתב או העתק או תמצית של מסמך כזה, וכל מסמך אחר, הנוגע לענינים השנויים במחלוקת במשפט זה, פרט למסמכים שפרטתי לעיל...". בנסיבות המקרה אני רואה לנכון לחייב את הנתבעים 1 ו- 2 לשוב ולתת תצהירי גילוי מסמכים נפרדים, ערוכים ומפורטים בדיוק לפי הנוסח הנדרש, זאת בתוך 20 יום, עם העתק לתיק בית המשפט. לאחר קבלת תצהירים אלה ועיון בהם אתן החלטה משלימה בדבר הצווים המבוקשים כלפי הבנקים. באשר לשאלונים - מרבית השאלות המאוזכרות בתשובת התובע לתגובת הנתבעים, שלגביהן התבקש מענה נוסף, הן למעשה דרישות גילוי מוסווית, אשר אין להן מקום בשאלון, ולכן אין מקום לחיוב הנתבעים במענה עליהן (למעט שאלה 6, המופיעה בסעיף 22 לתשובה לתגובה). לאור זאת, נדחית בשלב זה הבקשה למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים; הנתבעים יפעלו כמתחייב מהחלטתי זו, בתוך 20 יום. אין צו להוצאות. טפסים משפטייםמסמכיםתקסד"א 1984 (הישנות)