בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע בל 001251/02 בפני: כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן סגן שופט ראשישאול סימון - נציג ציבור ישראל שלמה - נציג ציבור 19/10/03 בעניין: יוסף רבינוביץ ע"י ב"כ עוה"ד טיירו דרור התובע נגד המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד פסה מרקוביץ הנתבע פסק דין 1. מדובר בתביעה להכיר בבקע דיסק כ"תאונת עבודה". 2. העובדות פורטו בהחלטה מיום 16/1/03 והינן חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. עניינו של התובע הועבר למומחה - יועץ רפואי, ד"ר דוד אנגל. 3. למומחה הופנו השאלות הבאות: א. מהי המחלה ממנה סובל התובע? האם מדובר בבקע דיסקלי כפי שטוען התובע? תשובת המומחה : לתובע כאבי גב תחתון. בסיטי. נמצא בקע של שני דיסקים בעמוד שדרה מותני (L4 - 5 ו- L5 - S1). ב. האם קיים קשר סיבתי בין אי כושרו של התובע לעבוד כמרכיב מעליות החל מ-1.8.01 לבין ה"אירוע התאונתי" מיום 28/6/01 וכפי שפורט בסעיף 2 לעיל, בשים לב למחלתו שפורטה בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה? תשובת המומחה: בתעודת המחלה הראשונה וכן בביקור הראשון אצל רופא נרשמו שתי אבחנות. הראשונה היא כתף קפואה (כאב הגבלה קשה בתנועות הכתף), והשניה היא כאב גב תחתון. התעודות שלאחר מכן היו עקב כאב גב תחתון. להערכתי אין קשר בין מחלתו לאירוע. כלל לא סביר שיגרם בקע דיסק ב 28/6/01 והנפגע ימשיך לעבוד בעבודה פיסית כולל הרמת משאות ויפנה לרופא 12 יום אח"כ. הרישום ב- 9/7 לא מתאים למצב של בקע דיסק חריף. עיקר תלונתו היתה בכתף שנרשמה גם כאבחנה ראשונה. הומלצו סה"כ 3 ימי מנוחה. ידוע גם שלתובע היו כאבי גב קלים יותר גם לפני האירוע. האירוע ביום 28/6/01 לא השפיע להערכתי על מחלתו. כאבי גב תחתון וכן בקע דיסקים הינם ממצא שכיח ביותר באוכלוסיה הכללית. ג. למען הסר ספק, האם ניתן לקבוע, כי הבקע הדיסקלי נגרם בשל "הארוע התאונתי" שפורט לעיל? תשובת המומחה: להערכתי (כפי שהסברתי) לא אירע בקע דיסק או אף החמרה בבקע דיסק בתאריך 28/6/01. 4. למומחה הופנו שאלות הבהרה וכדלקמן: א. לשאלה: האם פעולה מסוג זו שעשה התובע ביום 28/6/01, הרמת משקולות כאשר חלקן במשקל כ-24 ק"ג וחלקן במשקל של 12 ק"ג, יכולה לגרום ללחץ תוך שדרתי שיגרום לפריצה דיסקאלית (הופעת בקעים דיסקאליים)? תשובת המומחה: הרמת משקל כבד יכולה לגרום לבקע או פריצת דיסק. הסיבה ששללתי קשר סיבתי אינה שהאירוע אינו מתאים, אלא שהרישומים בתיק הרפואי אינם מתאימים לאפשרות כזו. ב. לשאלה: האם בחומר הרפואי שהיה בפניך, נרשמו תלונות או פניות חוזרות על כאבי גב תחתון אצל התובע לפני אירוע התאונה מיום 28/6/01? תשובת המומחה לא קבלתי תיק רפואי מתקופת חייו שקדמה ליוני 01 (להוציא 3-2 רישומים לקוניים מאמצע שנת 2000). בהחלטת ביה"ד נקבע כי לפני האירוע היו לו כאבים קלים יותר אולם לא דומים לכאבים הנידונים. ג. לשאלה: האם סביר שהתובע סבל מבקעים דיסקאליים עוד לפני אירוע התאונה, יעבוד בעובדה פיסית כולל הרמת משאות, ללא כל פניות או תלונות חוזרות על כאבי גב תחתון לפני אירוע התאונה? תשובת המומחה: בהחלט סביר ואף שכיח כי אנשים עם בלט דיסקים בעמוד השדרה המותני יתפקדו בעבודות שונות כולל עבודות פיסיות. לרוב האוכלוסיה יש בלטי דיסק בע"ש מותני. 5. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם. ה ה כ ר ע ה 6. נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח קיום קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין פריצת הדיסק בגבו. 7. ההכרעה בשאלה האם אירוע מסוים מהווה תאונת עבודה, כן או לא, היא הכרעה בשאלה משפטית שעל בית הדין לענות עליה ולא על המומחה יועץ רפואי (דב"ע מט/185-0, זהבה בודנר נ. המוסד, פד"ע כא 171). בחשבון הסופי בית הדין הוא זה שמכריע בשאלת הקשר הסבתי המשפטי שבין המחלה ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה תוך הסתייעות באמור בחוות הדעת מטעם המומחה היועץ הרפואי. בדרך כלל תשמש חוות הדעת את בית הדין בתחום שלבית הדין אין ולא יכול להיות ידע עליו. יועץ - מומחה רפואי, כתוארו כן הוא - יועץ ותו לא אולם בית הדין אינו חייב לאמץ את חוות הדעת (דב"ע מב/154-0 המוסד נ. שושנה פוגלמן, פד"ע ט"ו, 20) וזאת מאחר ו"אשר לרפואה לרופא, ואשר למשפט, לשופט". (דב"ע מו/ 37-0 המוסד נ. מדלן נתנאל, פד"ע י"ח 78), ומכאן, כי חוות דעת המומחה אינה "סוף פסוק" ולפיכך ההכרעה בשאלה המשפטית, האם ארוע מסויים מהווה תאונת עבודה, אם לאו הינה שאלה שעל בית הדין לענות בה, ולא על המומחה - יועץ רפואי. ההבדל בין המושג המשפטי לבין המושג הרפואי של "סיבתיות" נובע מהשוני הבולט שבבעיות אשר בפניהם עומדים שני המקצועות ומהשוני שבדרישות אשר מוצבות בפניהם בהקשר לסיבתיות. בשל הכשרתו, חושב הרופא במושגים של סיבה יחידה וודאית למצב מסויים. המשפטן, מאידך, משתדל להגיע למסקנה, שיש בה מידה סבירה של וודאות רפואית ממאורע מסויים או משורת מאורעות, ומכיר הוא ביותר מסיבה אחת לתוצאה פגיעתית מסויימת (דב"ע נה/ 200-0 עמיחי קרביצקי נ. המוסד (לא פורסם). כללי הקשר הסיבתי המשפטי אינם מיועדים להסביר ארועים, כי אם לקבוע איזהו המעשה (או המחדל) הגורר אחריו אחריות (ע"א 71/704 זכריה אגבריה נ. דוד המאירי ואח', פד"י כו (1) 743). 8. מעיון בחוות דעתו של המומחה - יועץ רפואיל רבות תשובותיו לשאלות ההבהרה אין ספק,כ המומחה בדיעה, כי הרמת משקל כבד יכולה לגרום לבקע או לפריצת דיסק והמומחה מציין עובדה זו בתשובה לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו האם פעולה מסוג זה שעשה התובע ביום 28/6/01 יכולה היתה לגרום לפריצה דיסקאלית. למרות האמור לעיל שולל המומחה קשר סיבתי בשל העובדה, כי הרישומים בתיקו הרפואי של התובע אינם מתאימים לאפשרות זו, הכל כפי שפורט בחוות דעתו הראשונה מיום 12/4/03 וצוטטה לעיל. המומחה מציין, כי אין זה סביר שייגרם בקע דיסק ב- 28/6/01 והתובע ימשיך לעבודה בעבודה פיסית מלאה ויפנה לרופא 12 יום לאחר מכן. כך גם באשר לימי המנוחה המועטים שניתנו לתובע בפעם הראשונה. 9. למרות האמור לעיל, גירסת התובע כפי שפורטה בסיכום טענותיו עדיפה מגירסת הנתבע ולטעמנו התובע השכיל בסופו של דבר קיום קשר סיבתי בין "הארוע התאונתי" הנ"ל לבין פריצת הדיסק. לא הוכח כי לתובע היה מצב רפואי קודם. מצב רפואי קודם צויין כאחד מהנימוקים לשלילת קיום קשר סיבתי על ידי ד"ר דוד אנגל אולם, ד"ר אנגל מודה, כי לא הובא בפניו כל רישום רפואי על מצב קודם. אין די בנימוק זה לשלילת קיום קשר סיבתי משפטי. שכן, לא הוכח ברישום רפואי כלשהו מצב רפואי קודם. העובדה שהתובע התלונן בעבר על כאבי גב וציין כי מדובר בכאבים קלים אין די בעובדה זו כדי לשלול קשר סיבתי משפטי. וטיעוני התובע בסיכומי 4ב לסיכום טענותיו מקובלים עלינו. אמנם, התובע המשיך בעבודתו ימים ספורים לאחר האירוע הנ"ל אולם, פריצות הדיסק התגלו לאחר האירוע הנ"ל וכאשר אין כל רישום רפואי התומך בדבר מצב קודם השכיל התובע להוכיח בסבירות ראויה כי אכן פריצות הדיסק נגרמו בסופו של דבר בשל "האירוע התאונתי" הנ"ל ובעקבות הרמת משקל כבד באותו יום. יצויין, כי אמנם בתחילה הציג התובע תעודות מחלה ולאחר מכן הונפקו תעודות רפואיות לנפגע בעבודה לתקופה ארוכה עד 31/10/01. בנסיבות אלה התובע עמד בנטל המוטל עליו והנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח הסיפא שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}, תשנ"ה - 1995, היינו, כי השפעת העבודה או השפעת ה"אירוע התאונתי" על פריצת הדיסק היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים חיצוניים. 10. לפיכך, דין התביעה להתקבל. 11. יש להכיר בפריצת הדיסק כ"תאונת עבודה". 12. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ פלוס מע"מ 13. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. עמוד השדרהקשר סיבתיבקע דיסקבקע