עניינו של תיק זה בתביעת התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) - בין כמחלת מקצוע ובין כמיקרוטראומה. לאחר מספר דיוני הוכחות, הגיעו הצדדים לרשימה מוסכמת של עובדות לצורך העברתן למומחה הרפואי. בהתאם, מונה ד"ר שבתאי ורסנו, מומחה למחלות ריאה, כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין לצורך חיווי דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה בריאותיו. להלן העובדות המוסכמות, כפי שהועברו למומחה: התובע עבד כצבעי במשרה מלאה בחברת לסק ושות' בע"מ (להלן - לסק) החל מיום 1.11.80 ועד ליום 6.12.04. בין יום 1.11.80 ועד לשנת 1996 נשלח התובע, כעובד של לסק, לבצע עבודות צבע במקומות שונים ובהם התעשייה הצבאית ובעיקר התעשייה האווירית. בין השנים 1997 ועד 2001 הוצב התובע על ידי לסק, אשר בתקופה זו החלה לעבוד בשיטה של אספקת עובדים צבעים לפי שעה, לעבוד כצבעי מבנים במשרה מלאה בתעשייה האווירית בבאר יעקב ומשנת 2001 ועד 2004 הוצב התובע לעבוד כצבעי מבנים במשרה מלאה בעיקר במכון למחקר ביולוגי ישראלי. במהלך שנות עבודתו אצל לסק שימש התובע כצבע מבנים, אולם מעת לעת הוא נדרש גם לצבוע חלקי מטוסים וכן נדרש הוא לצבוע במקומות סגורים, בחדרים אטומים, במנהרות ובהאנגרים. כך גם ביצע התובע, מעת לעת, עבודות צביעה באמצעות מכשיר הרלס (מכשיר לצביעה בהתזת צבע). התובע צבע קירות, רצפות ותקרות של מבנים, משקופים מעץ ומברזל, דלתות ברזל, תריסי ברזל, מעקות, אבני שפה. התובע כצבעי מבנים, השתמש בעבודתו בין היתר בצבעים פלסטיים, צבעי שמן, צבעי סיד וצבעים אפוקסיים. כמו כן מעת לעת, בין החומרים והצבעים השונים בהם השתמש התובע במהלך עבודתו כצבעי עבור לסק, השתמש התובע בצבעים ובחומרים הבאים: מדלל טינר 4-100 (טמבור), טינר 21, מולסיפוקסי אלומיניום (טמבור), קופן 3000 LS, צבע לסימון אבני שפה (טמבור), מסיר צבע (טמבור), המרייט, אנטירוסט (טמבור), ווש פריימר (טמבור), ממיר חלודה (טמבור), צבעים אפוקסיים (טמבור), בונדרול עם דילול של טרפנטין. רשימת הצבעים והחומרים המדויקת צורפה למומחה כנספח. הצבעים בהם השתמש התובע מעת לעת הכילו, בין היתר, חומרים פעילים קסילן/ בוטנול, מתילן כלוריד, מולטי פטקסי ובו החומרים הפעילים אתילנדיאמין 6,3, ודואיזוקסינתילנדיאמין, חומר פעיל אתיל מתולקטוקסי. התובע לא עישן. ד"ר ורסנו, לאחר עיון בכלל החומר הרפואי שנשלח אליו, קבע בחוות דעתו כדלקמן: "קיימת סבירות מעל 50% כי התובע סובל מאסתמה ובנוסף גם מהתרחבות פתולוגית של הסימפונות באונה תחתונה של ריאה שמאלית... התובע מתלונן מזה שנים על אירועי קוצר נשימה, שיעול וליחה. בבדיקות חוזרות מתוארת נשימה בועית עם נשיפה מאורכת מלווה צפצופים מפוזרים. תפקודי ריאה ממועדים שונים מדגימים פעם הפרעה משולבת חסימתית ורסטריקטיבית... ממצאים אלה תומכים באבחנה של מחלת ריאות חסימתית משתנה שניתן להגדירה כאסתמה... ממצא תחלואי נוסף הוא... ברונכיאקטזיות שתוארו כקלות, באונה התחתונה של ריאה שמאל בלבד... קיימת סבירות גבוהה כי מחלת הריאות החסימתית/ אסתמה של התובע קשורה לחשיפותיו המקצועיות. לעומת זאת, מחלת הסימפונות הממוקמת, ברונכיאקטזיות, לא קשורה לדעתי לחשיפותיו המקצועיות... לא סביר בעיני כי הברונכיאקטזיות קשורות לחשיפה המקצועית וגם לא להחזר הושטי (רפלוקס קיבתי) מכיוון שהן ממוקמות רק לצד אחד ודווקא לצד שמאל ולא ימין... על פי הנתונים לא ניתן להגדיר את מחלתו כמחלת מקצוע כהגדרתה בחוק אלא אם נחשף לחומרי צבע שהכילו גם איזוצינטים (לרוב בצבעי מתכת), דבר שלא הוזכר בחומר הראיות... סביר כי מירב הנזק נגרם בתהליך של מיקרוטראומה. חשיפה לרסינים אפוקסיים או לאיזוציאנטים עלולה לגרום להופעת מחלה על רקע אלרגי שגם בו יש צורך בחשיפה חוזרת ונשנית ליצירת ריגוש של הסימפונות... סביר יותר כי תנאי עבודתו של התובע השפיעו יותר מאשר גורמי סיכון אישיים על התפתחות מחלתו. התובע לא עישן..., לא ידוע על רקע אלרגי קודם ואילו ההחזר הושטי, כאמור למעלה, לא מסביר את כל מחלתו הריאתית". למומחה הופנו, לבקשת הצדדים, שאלות ההבהרה הבאות: ... האם נכון כי ייתכן בסבירות גבוהה, כי הברונכיאקטזיות נגרמו בשל זיהומים משניים למחלתו העיקרית של התובע, היינו מחלת הריאות החסימתית/ אסתמה? תשובת המומחה הייתה - "אסתמה בד"כ ובוודאי לא בדרגתה כפי שהיא אצל התובע (שתפקודי ריאה יכולים לחזור לערכם התקין) אינה מהווה גורם סיכון לזיהומים חוזרים ולפיכך אינני חושב שהברונכיאקטזיות המוזכרות קשורות בדרך שכזו לאסתמה". בסעיף 3(ד) לעובדות אשר הופנו אליך נרשם כי "התובע צבע... משקופים מעץ וברזל, דלתות ברזל, תריסי ברזל... האם לאור האמור ולאור מחלתו של התובע, ניתן לדעתך לקבוע בסבירות גבוהה, כי התובע נחשף במהלך עבודתו לאיזוצינטים? אם תשובתך הינה "כן" - האם ניתן לקבוע כי מחלת התובע הינה מחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות? תשובת המומחה הייתה - "האפשרות שהתובע נחשף לאיזוצינטים כמרכיב בצבעים אליהם היה חשוף בעבודתו היא אפשרות לפי שעה תיאורטית מבחינתי... במידה ואכן הכילו איזוצינטים והתובע עבד עם צבעים אלו זמן ממושך (חודשים עד שנים) הרי שקיימת סבירות גבוהה כי מחלתו היא מחלה על רקע חשיפה תעסוקתית כפי שהיא מוכרת גם בתקנות הביטוח הלאומי רשימת מחלות מקצוע...". ב"כ הנתבע, בסיכומיה, הסכימה להכיר במחלת הריאות החסימתית/ אסטמה ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, וביקשה לדחות את התביעה בכל הנוגע למחלת הסימפונות - ברונכיאקטזיות - על בסיס חוות דעתו של המומחה. ב"כ התובע, בסיכומיו, ביקש להכיר במחלת הריאות החסימתית/ אסטמה כפגיעה בעבודה גם כמחלת מקצוע. כן ביקש להכיר גם במחלת הסימפונות - ברונכיאקטזיות - כפגיעה בעבודה. ב"כ התובע הסביר כי ד"ר ורסנו סבר כי הברונכיאקטזיות אינן קשורות לאסטמה מתוך הנחה כי תפקודי הריאה של התובע "יכולים לחזור לערכם התקין", אך הנחה זו שגויה. ב"כ התובע הסתמך בהקשר זה על חוות דעתו של מומחה אובייקטיבי בתחום הרפואה התעסוקתית אשר מונה מטעם בית משפט השלום בתביעה נזיקית שהגיש התובע כנגד מעסיקתו, וקבע כי מחלת הריאות החסימתית ממנה סובל התובע הינה "כרונית" - היינו כי היצרות דרכי הנשימה היא "הפיכה רק בחלקה ויש בה תהליך של החמרה עם הזמן". לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה, תשובותיו לשאלות ההבהרה כמו גם סיכומי הצדדים, אני קובעת כי יש להכיר במחלת הריאות החסימתית ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק, מכוח עילת המיקרוטראומה. נוכח תשובותיו של המומחה, ומשלא הובהר ברשימת העובדות המוסכמות כי הצבעים עימם עבד התובע כללו איזוצינטים, לא מצאתי לנכון להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. באשר לליקוי בסימפונות - הברונכיאקטזיות - לאור חוות דעתו של המומחה אין ליקוי זה מוכר באופן עצמאי, ועם זאת התובע יהא רשאי לטעון בפני הוועדה הרפואית כי נובע הוא ממחלת הריאות החסימתית. סוף דבר - התביעה מתקבלת כמפורט בסעיף 7 לעיל. התובע אמנם ביקש כי ייפסק לזכותו סעד כספי, אך כמקובל בתיקים מסוג זה - הסעד הניתן הינו הצהרתי בלבד. הנתבע יחשב את הזכויות הכספיות הנובעות מהסעד ההצהרתי וישלמן לתובע בכפוף לכל דין. ככל שהתובע טוען לדרגת נכות - עליו להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות כמקובל. בהתחשב במשך הזמן הרב בו נוהל תיק זה, לרבות שני דיוני הוכחות וחיוב התובע להגיש סיכומים מטעמו על אף חוות דעת המומחה, הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך של 7,000 ₪. ניתן היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים. ריאותרפואההכרה בתאונת עבודה