פגיעה בגב עקב עבודה בנהיגה

פגיעה בגב עקב עבודה בנהיגה - האם מיקרוטקרומה ? לפניי בקשה מטעם התובע (להלן - המבקש) לפסילת המומחה הרפואי, ד"ר אורי בלנקשטיין (להלן - המומחה) ולמינוי מומחה אחר תחתיו. הנתבע - המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב) מתנגד לבקשה. למען שלמות התמונה יצוין, כי המבקש הגיש בקשה לפסילת המומחה עוד בטרם ניתנה חוות דעתו של המומחה, מן הטעם שהמומחה מחזיק באסכולה רפואית השוללת קשר סיבתי בין תנאי עבודה כלשהם לפגימות בגב ובצוואר. ביום 24.7.12 ניתנה החלטת בית הדין לפיה לא ניתן, בשלב זה, לבטל את מינוי המומחה וזאת מאחר והחומר הרפואי נשלח זה מכבר אל המומחה. כן נקבע כי לאחר שתינתן חוות דעתו של המומחה וככל שב"כ התובע יסבור כי נפל פגם בחוות הדעת, יוכל הוא לחזור על בקשתו לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר/נוסף. טעמי הבקשה בתמצית - א. המומחה דוגל באסכולה אשר שוללת כל קשר סיבתי בין עבודה כנהג לבין כאבי גב. ב. חוות דעתו של המומחה הרפואי נכתבה תוך שהוא יורה את החץ ורק לאחר מכן מסמן את המטרה. חוות הדעת כתובה בזלזול וחוסר ההשקעה בכתיבה ניכר בה. ג. חוות הדעת מחזיקה חצי עמוד ברווח כפול, דבר המעיד על חוסר הרצינות בה התייחס המומחה לנושא שלפניו. תשובותיו של המומחה לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין קצרות מאוד, נעדרות הנמקה ונעדרות פירוט וזאת בניגוד לפסיקה הקובעת כי חוות דעת המומחה צריך שתהא מנומקת. ד. המומחה לא פירט את עמדתו נוכח התשתית העובדתית העולה מן התיק, אלא בחר לפסול את הקשר הסיבתי באופן מוחלט ומבלי שהתעמק בממצאי מחלתו של המבקש והקשר בינה לבין עבודתו. ה. המומחה לא פירט מהם גורמי הסיכון של המבקש למעט אלו הנובעים מעיסוקו חוות הדעת של המומחה היתה צפויה לאור העובדה כי המומחה מחזיק באסכולה השוללת קטגורית אפשרות של מיקרוטראומה בגב ובצוואר. ו. המומחה הביע זלזול במחלתו של המבקש ובכאבי הגב מהם הוא סובל (בסעיף 4ב' כתב המומחה "מחלתו של התובע" במרכאות) זאת חרף החומר הרפואי המעיד על מצבו הקשה של המבקש. ז. מסקירת פסקי דין רבים בהם התמנה המומחה ד"ר בלנקשטיין, עולה כי המומחה לא הכיר באף אחד מהם כמקרה של מחלת מקצוע או מיקרו טראומה. ח. בעניין ב"ל 26117-07-10 אופיר אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן - עניין אברהם) קבע ד"ר בלנקשטיין - "מבחינה רפואית בעמוד השדרה אין הוכחה כי בגין מיקרוטראומות (טראומות מזעריות חוזרות ונשנות) אכן נוצר נזק מצטבר אלא, אם מתייחסים לחיים עצמם כמיקרוטראומה אחת רציפה". קביעה זו מעלה כי לדעתו של המומחה לא קיים מצב של פגיעה בגב כתוצאה ממיקרוטראומה הנובעת מעבודתו של אדם שכן, לדעתו, רק מהלך החיים יכול להיחשב למיקרו טראומה אחת רציפה. גישה זו מנוגדת לעמדת הפסיקה המכירה בפגיעה בגב עקב עבודה בנהיגה במשך שנים כתאונת עבודה. ט. בהנחיות נשיא בית הדין לעבודה, נקבע כי טעם למינוי מומחה אחר הינו מקום בו המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי, כפי שקרה במקרה שלפנינו. י. בית הדין מתבקש לפסול את המומחה הרפואי ולמנות תחתיו מומחה רפואי אחר בתחום הרפואה התעסוקתית. מאחר והמחלוקת העיקרית הינה הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לעבודתו על דרך של מיקרוטראומה, יש למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית ולא מתחום האורטופדיה כפי שהמליץ בית הדין הארצי במקרה דומה (עב"ל 17019-05-10 אשר גולדנברג - המוסד לביטוח לאומי. 4. מנגד טען המשיב - א. המשיב מתנגד לפסילת חוות הדעת של המומחה ולמינוי מומחה חלופי תחתיו. ב. המשיב מסתייג ממלוא הטענות שהועלו בבקשת המבקש לרבות טענותיו בדבר הזלזול של המומחה בכתיבת חוות הדעת. ג. חוות הדעת מפורטת ומנומקת ולא נפל בה כל פגם. המבקש, מלכתחילה, רצה שהמומחה לא ישמש כמומחה מטעם בית הדין בתיק דנן וכעת הוא מבקש להחליפו תוך שהוא מייחס לו טענות שאין להן כל בסיס. ד. המומחה הסביר היטב כי מצבו של המבקש מתאים לגילו ואינו קשור לתנאי עבודתו. ה. אין כל ממש בטענה כי המומחה שולל באופן קטגורי אפשרות של מיקרו טראומה. מחוות דעתו של המומחה עולה כי חוות הדעת ניתנה על סמך הנתונים הספציפיים של המבקש. ו. על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת הוכחתה. המבקש לא הוכיח כי ד"ר בלנקשטיין שולל עקרונית כל אפשרות קיום של קשר סיבתי בין הפגימה לה טוען המבקש לבין עבודתו. ז. הקביעה אם יש קשר סיבתי בין העבודה לבין מצבו הרפואי של המבוטח נבדקת בכל מקרה לגופו. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה כמו גם חוות דעתו של המומחה הנני קובעת להלן - 5. ככלל, הדרך אינה לפסול חוות דעתו של המומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפניית שאלות הבהרה, ובכל מקרה אין מקום לפסילת חוות דעת של מומחה - רק מאחר ואיננה עולה בקנה אחד עם עמדת אותו צד. 6. ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פ"ד נו (4) 673), נקבע כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת. 7. בעב"ל 421/08 המוסד לביטוח לאומי נ' בן סימון, (מיום 8.3.10) נדון, בין היתר, עניין מינויו של מומחה אחר ובית הדין הארצי, תוך הסתמכות על הנחיות הנשיא (בדימוס) אדלר, קבע - "על פי הנחיית הנשיא, אם מצא בית הדין כי המומחה חרג בחוות דעתו ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או מצא טעם אחר שלא להתחשב בחוות דעתו, ימנה מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה, לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, הראשון שמונה, לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - התעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת לב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות דעת לבית הדין. בעיקרו של דבר, הטעמים בהם יחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש, דומים לטעמים בגינם יש למנות מומחה רפואי אחר בשלב ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה" (ההדגשות הוספו - א.ס.). 8. מקובלת עליי עמדת ב"כ המשיב לפיה חוות הדעת הינה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם. המומחה התייחס לעובדות שהונחו לפניו כראוי וכן נימק את חוות דעתו תוך התייחסות למסמכים הרפואיים שהונחו בפניו, ועל כן אין המקרה מושא תיק זה מסוג המקרים החריגים המצדיקים מינוי מומחה אחר. עיון בחוות הדעת מלמד כי המומחה לא חרג מהתשתית העובדתית שקבע בית הדין וכי התשובות בחוות הדעת הינן בהירות וברורות וכוללות התייחסות תמציתית לשאלות שנשאל אחת לאחת. 9. קביעתו של המומחה לפיה ישנם "ממצאים קלים בבדיקות ההדמיה", נעשתה, בין היתר, לאור תוצאות הבדיקות שנערכו למבקש ושהונחו לפני המומחה ובין היתר, בדיקת ה- C.T שבוצעה למבקש בה נרשם "אין עדות לבלט משמעותי או לסימני ספינל סטנוזיס" וכן לאור בדיקת ה- M.R.I שבוצעה למבקש שם נרשם כי ישנו "ממצא מזערי של בלט הקפי קל L5 - L3". 10. לא מצאתי כי המומחה זלזל במבקש, אלא כי סבר, לאור הממצאים הרפואיים שהונחו לפניו, כי הפגימות מהן סובל המבקש הינן קלות ועל כן מדובר, לכל היותר, בתחושה סובייקטיבית של המבקש. למותר לציין כי הנני מסתייגת מהטענות הקשות שהעלה ב"כ המבקש כלפי המומחה. 11. יחד עם זאת, במקרה חריג זה, לאור תחושתו הסובייקטיבית הקשה של המבקש כפי שהיא עולה מבקשתו, לפיה המומחה זלזל בתלונותיו, החלטתי, למען מראית פני הצדק, למנות מומחה רפואי נוסף. 12. לבקשתו של המבקש ומאחר והנתבע הודיע שאם תתקבל בקשתו של המבקש הוא לא יתנגד למינויו של מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, הנני קובעת כי המומחה הרפואי הנוסף שימונה יהיה מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית. 13. החלטה על מינוי מומחה תעסוקתי תינתן בנפרד. משפט תעבורהעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהכרה בתאונת עבודה