כאב וסבל אישה מבוגרת בפני תביעה שעניינה טענתה של התובעת ילידת 1928 לתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונה שאונו לה לטענתה ביום 22/9/00 בשעה 07.00 בקירוב במדרגות ביתה ברח' שפרינצק 304/12 בקרית שמונה, דירה אשר נרכשה מאת עמידר, הנתבעת מס' 1 ואשר התובעת מתגוררת בה שנים רבות. עפ"י האמור בכתב התביעה, סע' 3(ב) אני מצטט: "כאשר יצאה מביתה וירדה התובעת במדרגות ליד ביתה, דרכה על מדרגה שהיתה לא תקינה ובאותו זמן היתה שבורה ובמצב של התפוררות, נפלה ונחבלה בכל חלקי גופה ובמיוחד בראשה, בצוואר, בכתף ימין וכו'..". לאור הפערים בין חווה"ד הרפואיות שהוגשו לביהמ"ש, מינה ביהמ"ש כמומחה מטעם ביהמ"ש את פרופ' רופמן. פרופ' רופמן נתן חוו"ד רפואית במהלכה קבע לתובעת בגין החבלה בכתף ימין שתואמת את סעיפי המל"ל 41(4)(ב) ומחציתו בלבד וזאת בשל מצב פתלוגי קודם שרק החמיר באופן שהגדיר את הנכות כנכות בשיעור של 8%. עלי להדגיש ולציין כי חשיבות חווה"ד לא היתה רק בקביעת אחוזי הנכות אלא גם בקביעת הקשר הסיבתי שבין התאונה ובין אחוזי הנכות ובשים לב לעובדה שמומחה מטעם הנתבעות קבע לתובעת נכות גבוהה יותר ואולם ציין כי נכות זו אינה קשורה לאירוע התאונה והיא בבחינת תוצאה של מצב קודם. הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה את נסיבות אירוע התאונה ואת חבותה לפיצוי בגין נזקי גוף וכן העלתה טענות נוספות שונות אשר מצאו את ביטויין בסיכומיה בעל פה בישיבת ההוכחות מיום 8/6/03. בישיבת ביהמ"ש מיום 8/6/03 העידו התובעת (עזר לה בתרגום מר מוריס), העד מר דוד פינקלשטיין, מומחה מטעם התובעת מר אלכס אלפרד אשר חוות דעתו הוגשה לתיק ביהמ"ש וסומנה ת/1 ומטעם הנתבעת העידה הגב' שולמית קשן נציגת הנתבעת. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח לפתחי, בחנתי את חווה"ד ההנדסית ואת עדויות הצדדים, אני מחליט לתת אמון בתביעתה של התובעת ולקבל את תביעתה. עם זאת, נראה לי נכון והוגן בנסיבות תיק זה להשית על התובעת רשלנות תורמת בגין העובדה שהיא גרה שנים רבות בבניין זה, ידעה היטב על מצב המדרגות אשר הוכח לי כי היו מדרגות רעועות ולא מתוחזקות בצורה סבירה ומניחה את הדעת וכן ירדה במדרגות אלה יחד עם פח זבל בצורה שאולי היתה בה כדי ללמד על חוסר זהירות מצידה בשים לב למצבם של המדרגות, כאשר התמונות בהקשר זה וחווה"ד לא משאירים מקום לספק ולכן, אני אפחית מהפיצוי אשר ייפסק לה בגין רשלנות תורמת בשיעור של 20%. להלן הסיבות לקבלת התביעה ולקבלת אחריות בתיק זה, לרבות ניתוח טיעוני הנתבעת בכל הקשור לחתימתה של התובעת על כך שכביכול היא זו האחראית כביכול על אותן מדרגות והנתבעות אינן אלה אשר צריכות לשאת כביכול בפיצוי במקרה של תביעת נזיקין ו/או פיצוי נזקי גוף. 1. ראשית דבר אציין כי עדותה של התובעת היתה עדות שהיתה בדר"כ עדות אמינה. התובעת התקשתה עקב בעיות שפה וכו' להסביר בהתחלה את מיקום נפילתה ואולם, אני נותן אמון לאחר שבחנתי את הסך הכל הכולל ויש לציין כי ביהמ"ש כשהוא מחליט לתת אמון, בוחן את הסך הכל הכולל של העדות ולא מרכיבים בודדים בתוך עדות זו כי אכן נפלה והתגלגלה מכל 12 המדרגות. נכון הדבר שהעד פינקלשטיין נתן עדות שונה ואולם, אין ספק והדבר הוברר לביהמ"ש שאכן הנפילה היתה בגרם המדרגות בחלק העליון ולא בחלק התחתון ובעניין זה יש גם לבחון את המסמכים הרפואיים ואת עוצמת הפגיעה בגופה של התובעת, עוצמה של פגיעה שכזו ונזקים שכאלה לא היו יכולים להגרם בגרם המדרגות התחתון אלא בהכרח בחלק העליון ומשכך זו סיבה נוספת לקבל ולהכשיר את עדותה כמהמנה ומשקפת את דרך התרחשות התאונה. לא ייתכן שהתובעת נפלה ממדרגה בגובה כה נמוך כפי שציין מר פינקלשטיין ונגרמו לה נזקים בסדר גודל כזה למרות שמדובר באישה מבוגרת, הדבר אינו נראה סביר. 2. הוצג לביהמ"ש סע' רכישת הדירה הנוגע לרכישת הדירה מעמידר. אינני סבור שניתן להסתמך על חתימה על מסמך לפיו האחריות יוצאת מידיה של הנתבעת מס' 1 אשר גם אחראית על פרמטרים שונים בתחזוקת הבית המשותף, עפ"י עדותה של הגב' קשן שהיא נציגת הנתבעת בהקשר זה ואשר הבהירה את מידת האחריות אשר יש לנתבעת מס' 1 בהקשר לרכוש המשותף והבית המשותף. מה גם שלא התרשמתי מכך שהתובעת ידעה כלל את משמעות חתימתה בהקשר זה על כך שהיא כביכול תמצא בסיטואציה שלא ניתן יהיה לקבל תביעת נזיקין היה והיא תיפול במקום. לא נעלמה מעיני טענתו של ב"כ הנתבעת שכביכול יש כאן מצב במהלכו נקנות הדירות במחיר נמוך ומתחת למחיר השוק אולי ואולם, אח"כ כשקורה מקרה נזיקין, פונים אל הנתבעות בבחינת "כיס עמוק". ואולם בכל הכבוד אינני יכול לקבל עמדה זו גם מבחינה ציבורית כעמדה ראויה. לא ייתכן מצב שבמהלכו תעיד הגב' קשן כי היתה מודעת למצבם של המדרגות ונדמה לי שמצבן של המדרגות לא נסתר ובשים לב גם למצבם הסוציאוקונומי הנמוך יחסית של המתגוררים באותם דירות, לא תעשה דבר וחצי דבר על מנת להסדיר את אותן מדרגות מה גם שהובהר בביהמ"ש שהיה בעבר נסיון לטפל במדרגות ואולם בסופו של דבר ועקב קשיי תקציב החליטו אצל הנתבעת מס' 1 להקפיא את הדבר. משכך, אני לא מקבל את עמדתו של ב"כ הנתבעת בהקשר זה אשר טוען כי חובתה של התובעת היתה לעשות פעולות משלה בין על ידה ובין באמצעות וועד הבית ובין באמצעות רוכשי הדירות ואני סבור בכל הכבוד כי עקרון זה ראוי שיילקח בחשבון בבואו של ביהמ"ש לפסוק רשלנות תורמת אך לא דבר היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לדחיית התביעה. זו גם הסיבה שביהמ"ש נכון היה להשית רשלנות תורמת על התובעת בהיקף של 20% בין השאר לאור העובדה כי חלו היו עליה חובות כמו גם על הנתבעת מס' 1 שלא להשאיר את המדרגות כפי מצבן או בכל מקרה לעשות מעשה דבר שלא נעשה מתוך כוונה להביא ולתקן את המדרגות ומכאן גם אחריותה בהקשר זה. 3. בחנתי את טענות הנתבעת המתייחסות למצב המדרגות כשלעצמן. העובדה שצויין כי המדרגות שבורות ובמצב של התפוררות אל מול מצב שבו יש שקעים ו/או פגמים אחרים אינו להערכתי דבר היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לאיין ו/או לסתור את האינפורמציה שעלתה בביהמ"ש. 4. אינני סבור גם ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי מעברה של התובעת ולמדתי גם את תגובתו של ב"כ התובעת למסמכים אלה כי הנפילה היתה יכולה להיות תוצאה ועל רקע של מצב רפואי קודם וכתוצאה מכך בהכרח ניתוק הקשר הסיבתי שבין הנזק ובין הנפילה, דהיינו כי העובדה שהתובעת סבלה מסחרחורות ו/או ממצב רפואי שהיה בו כדי כביכול לגרום לנפילה ואני נותן אמון בעדותה כי המדובר היה בנפילה כתוצאה מאותו פגם ולא כתוצאה מנסיבות אחרות. 5. עדותו של העד פינקלשטיין אכן התגלתה כעדות בעייתית ואכן היו בה סתירות אל מול עדות התובעת. ואולם כאמור הסך הכל הכולל של מה שהועמד בפני ביהמ"ש והשקלול הכולל של הראיות אינו מביא למסקנה שיש בסתירות או בקיעים בעדותו כדי לרדת לשורשו של עניין וכדי לגרום לדחיית התביעה. 6. עדות המהנדס ויש לציין כי לא הוגשה חוו"ד נגדית מצידה של הנתבעת לסתור את חווה"ד הזו, דבר שרק מחזק כי אכן זהו היה בפועל המצב של המדרגות ומדובר אכן במדרגות שהן בבחינת מדרגות לא תקינות עפ"י כל סטנדרט כפי שניתן היה ללמוד גם מעדותה של הגב' קשן, לא נסתרה וגם לא הוכח לביהמ"ש כי כביכול המדובר במצב עניינים שבמהלכו הציג הנ"ל כביכול חוו"ד על בניין אחר ו/או על מקום נפילה אחר ואני דוחה את הטענות הנטענות בהקשר זה ע"י הנתבעת. אשר על כן ובשים לב לכל הנימוקים המצויינים דלעיל, דין התביעה להתקבל בגין עוולת הרשלנות וזאת תוך הפחתה של 20% רשלנות תורמת מכל סכום אשר יחליט ביהמ"ש לפסוק לתובעת בנסיבות העניין. משסיימתי את הדיון בשאלת האחריות, אני עובר לדיון בשאלת הנזק. המדובר בילידת 1928, מטבע הדברים זו אישה מבוגרת ולכן אין כל מקום להתייחסות לדיון בשאלות של הפסדי שכר. בסופו של יום, תיק זה עניינו בכאב וסבל ובדרישה להוצאות וכן בעזרת צד ג' הן לעבר והן לעתיד כעולה מדרישת התובעת עצמה. ב"כ התובעת הפנה לכך שעפ"י עדות התובעת היא זקוקה לעזרה פעם אחת בשבוע, כאשר היא משלמת 30 ₪ לשעה והמשמעות היא לטענתו כי יש לחשב לה לפי 500-600 ₪ לחודש. הוא מפנה את ביהמ"ש לכך כי התאונה התרחשה בשנת 99 (22/9/99) וכי עפ"י טענתו, לתובעת ישנם עוד 10,15 שנים נוספות לעתיד והוא משאיר את נושא החישוב של הנזק לשיקול דעת ביהמ"ש. עוד צירפו לי בהמשך קבלה על סך 1,500 ₪ ששולמה בגין חוות דעתו של ד"ר דניאל מטעם התובעת וכן סכום ששילמה משפחתה של התובעת בגין העדתו של המהנדס מטעמה בסך של 2,950 ₪ וכן הוצאות משפט בשים לב לעדותו של מר פינקלשטיין בסך 300 ₪ ובסך כולל של 3,250 ₪. לטענת התובעת אין באירוע אחר במהלכו נפגעה בכתף כדי לפגוע בטענותיה בהקשר זה ובשים לב ליחסיות הפגיעה שבפנינו. יש לציין כי בתצהירה התובעת מתייחסת בעבור עזרה לתקופה שלא תפקדה כלל בסכום של 5,000 ₪ (ואני מניח שאין המדובר בכל פרק הזמן עד למועד הגשת תצהירה ו/או ביצוע תחשיב הנזק). הנתבעת בסיכומיה לעומת זאת מבהירה כי לא הוצגה כל אסמכתא על הוצאה בעבר והעובדה שחלפו 3 שנים לאחר האירוע, מלמד מן הסתם לטענתה כי אם הצליחה לעבור את התקופה מאז ועד היום בלי לקחת עזרה, הרי לא תזדקק לעזרה כזו גם בעתיד. לטענתה אם מגיע פיצוי, יש לפסוק כאב וסבל בלבד וזאת בהתבסס ועפ"י חוות דעתו של פרופ' רופמן. לאחר שבחנתי את כל מכלול הראיות שבפני הכוללות את טיעוני הצדדים בהקשר זה, את חווה"ד של פרופ' רופמן שמבחינתי היא מהווה את אבן הבסיס לנושא הרפואי ואשר בצדק היא נותנת את דעתה על מכלול בעיותיה הרפואיות של התובעת בכתף ובכלל אבל בעיקר בכתף, תוך הפרדה בין אותו מרכיב אשר יש לייחס לתאונה לבין המרכיב אשר אינו קשור לתובע ולכן לא צריך לתת בגינו פיצוי ויש לקחת כאשר נותנים פיצוי עובדות אלה בחשבון בצורה מפורשת, אני נותן בזאת את פסק דיני לעניין הפיצוי. באשר לכאב וסבל, אדגיש ואומר כי אין המדובר באירוע תאונת דרכים ולכן החישוב כאן הוא לא חישוב אריתמטי אלא חישוב המבוסס על התרשמותו של ביהמ"ש והמכיל את המרכיבים המתייחסים לתביעת התובעת, דהיינו סוג הפגיעה, הנכות שנגרמה, גילה של התובעת ואשפוזים ו/או טיפולים רפואיים שעברה. ביהמ"ש העליון כבר הנחה בהחלטותיו כי לא רק שביהמ"ש אינו נדרש לבצע חישוב אריתמטי כפי שמתבצע הדבר עפ"י חוק הפיצויים אלא אף שהוא מנוע מלעשות כן ועליו לפסוק את כאב וסבל עפ"י מידת התרשמותו ושיקול דעתו. בשים לב לכל האמור לעיל, אני פוסק בראש נזק של כאב וסבל סך של 35,000 ₪. לגבי מרכיב של הוצאות, הרי אני מכיר בהוצאות משפט, בסכום חווה"ד ששולמה לד"ר דניאל בסך של 1,500 ₪ ובצירוף 2,950 ₪ ששולמו בגין חווה"ד ההנדסית וכן 300 ₪ הוצאות משפט ששולמו לעד פינקלשטיין, סה"כ 3,250 ₪. לא הוצגו לביהמ"ש ראיות נוספות לגבי הוצאות הכוללות נסיעות ו/או טיפולים רפואיים ואולם יש להניח בסוג כזה של פגיעה כי היו הוצאות שכאלה ולכן אני אוסיף סכום גלובלי נוסף בשיעור של 2,000 ₪. השאלה האחרונה היא שאלת עזרת צד ג'. כאן יש לזכור כי מדובר באישה מבוגרת, אינני מקבל את התזה כי יש לקחת בחשבון עוד 10-15 שנים בעתיד וגם שתוחלת החיים במדינת ישראל היא מן הגבוהות בעולם, הרי ניתן להתרשם גם מתוך עיון בדוחות המכון הישראלי לסטטיסטיקה כי וודאי שכאשר מדובר בגיל מתקדם שכזה, לא ניתן לעשות חישוב לפי עוד 10-15 שנים. אין לי ספק שהיה כאן מרכיב של עזרת צד ג'. יש לציין כי גם העובדה שאין קבלות על נזק בעבר, אין בו כדי למנוע קבלה של פיצוי שכזה וביהמ"ש כבר אמר את דברו כי העובדה שהעזרה ניתנה ע"י מטיבים שהם בני משפחה ו/או עזרה בהקשר זה, אינם שיקול או הצדקה שלא לתת פיצוי בראש נזק מן הסוג הנ"ל. עם זאת, בבואי לבחון את העניין, עלי לקחת בחשבון את מצבה הרפואי של התובעת עובר לתאונה, את העובדה שגם הכתף נשוא תיק זה לא היתה תקינה וכי היו לה בעיות רפואיות נוספות ואת העובדה שממילא היתה נזקקת לעזרה בהיקף כזה או אחר, שלא לדבר על כך שאכן חלפו מס' שנים מיום האירוע והתובעת היתה גם חשופה לאירועים גופניים נוספים. משכך, אני סבור כי עזרת צד ג' לעבר ולעתיד צריך שתינתן עפ"י שיקול דעתו של ביהמ"ש, עפ"י השיטה הגלובלית ואני פוסק לתובעת בראש נזק זה סך של 25,000 ₪. סך כל הפיצוי אשר נפסק איפוא לתובעת הינו 62,250 ₪ עפ"י מרכיבי הנזק וללא רכיב ההוצאות שהן הוצאות משפט. מסכום זה אני מפחית 20% רשלנות תורמת, דהיינו 13,050 ₪, באופן שסך הפיצוי הנפסק הינו 49,200 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ ובתוספת הוצאות משפט הכוללות אגרת בימ"ש ששולמה משוערכת. היה ותחול יתרת אגרה בתיק זה, מי שתישא בה, תהיה הנתבעת. סכום זה יש לשלם עפ"י פסה"ד תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כאב וסבל