האם תאונה של מתווכת עצמאית העובדת בביתה מהווה פגיעה בעבודה ?

זהו פס"ד בתביעת התובעת להכרה בתאונה שארעה לה בביתה ביום 30/9/09 כתאונת עבודה. העובדות הרלבנטיות: א. התובעת הינה מתווכת דירות, עצמאית, העובדת מחדר עבודתה שבבית. ב. ביום 30/9/09 בסביבות השעה 17:00 נפלה התובעת במדרגות שבתוך ביתה ובעקבות זאת נזקקה לטיפול רפואי ממושך וניתוח ברגלה. ג. ביום הדיון לא הופיע נציג ציבור נוסף שהוזמן, ועל מנת למנוע עינוי דין ובזבוז זמנם של הצדדים - קויים הדיון בהעדרו. 3. המחלוקת: בענייננו, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, והטיפול הרפואי וכל מה שארע לאחר התאונה. השאלה היחידה שבמחלוקת הינה: האם הנפילה - שארעה במדרגות בתוך ביתה של התובעת - הייתה תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת. 4. דיון: א. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:החוק) קובע: "תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כידוע, על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתית הקבועה בסעיף 83 לפיה רואים תאונה "תוך כדי", גם "עקב". המחוקק והפסיקה מטילים על עובד עצמאי את נטל ההוכחה בדבר היות התאונה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. לעניין זה ראה עב"ל 104/99 גבריאל ברדה, - המוסד לביטוח לאומי פד"י לח' עמ' 241 וכן עב"ל 1561/04 רחמים קטיעי - המל"ל פד"ע אור 06 (5) 265. במקרה שבפנינו - התאונה לא ארעה בתוך חדר העבודה של התובעת (חדר הממוקם בקומה הראשונה, סמוך לסלון), אלא במדרגות הבית, המקשרות בין הקומה הראשונה לשנייה. לדברי התובעת, נזקקה - כחלק מהעבודה - למלא דפים לפקס, ודפי המחשב ממוקמים בקומה השנייה, בחדר הילדים. לכן עלתה לחדר לקחת דפים, וכשירדה - מעדה במדרגות ונפלה. כמו כן הסבירה כי היא עובדת בשעות לא מוגדרות, כולל אפשרות שיום - יומיים לא תעבוד כלל, ובימים אחרים תעבוד בשעות רבות, ובעיקר אחה"צ. כאמור - החוק עצמו קובע נטל גבוה יותר לעובד עצמאי. במקרה שבפנינו - משמדובר בתאונה שארעה שלא בחדר העבודה, וכשעבודתה של התובעת הינה עבודה בשעות גמישות - על אחת כמה וכמה. הנטל הוא אפוא, על התובעת - לשכנע את בית הדין כי אכן מדובר בתאונה שארעה תוך כדי עיסוקה במשלח ידה ועקב עיסוקה במשלח ידה, למרות האמור לעיל. עוד יצויין, כי כשמדובר בשכיר - ניתן לאמת את גרסתו עם המעסיק, ולוודא כי אכן העבודה בוצעה בשירות המעסיק, בזמן ובמקום בו נפגע. כשמדובר בעובד עצמאי, כשאין "מעסיק" נוסף - יש צורך בד"כ בחיזוק לטענתו זו - בין בדרך של עדויות נוספות ובין בראיות המלמדות על העבודה שאמור היה לבצע, כמו - דפי יומן, פירוט שיחות טלפון שקדמו לאירוע וכד'. עדות התובעת:כאמור, התובעת עובדת כמתווכת דירות, ועל פי עדותה - בשעות עבודה גמישות ולא קבועות. בסעיף 3 לתצהירה נאמר:"משרדי נמצא בקומת הכניסה, חדר ליד הסלון. המחשב נמצא בקומה השנייה (לנוחיות בני הבית, בעיקר הילדים)." בהמשך תיארה כיצד באותו יום הזמינה את העוזרת, כיוון שמדובר היה בתקופה שלפני פסח, אשר הגיעה בשעה 17:00, ומה שארע לאחר מכן:"באותה עת שוחחתי עם לקוח במשרדי ועמדתי לשלוח פקס. דפי הפקס נגמרו והיה עלי לעלות לקומה השנייה לחדר המחשב על מנת להביא דפי מחשב לפקס." בהמשך תיארה איך נפלה כשירדה במדרגות לאחר שהביאה את הדפים. התובעת לא הביאה לעדות את הלקוח עימו שוחחה בטלפון קודם שעלתה במדרגות להביא את דפי הפקס, ועל כך שסיכמה איתו שתישלח לו פקס, כאמור בתצהירה. גם לא הובאה הוכחה לשיחת הטלפון שעשתה זמן קצר ביותר לפני הנפילה, בטרם ניסיונה לשלוח פקס, ולא הוצג כל יומן ממנו ניתן ללמוד על הדברים בהם עסקה עובר לתאונה. בחקירה שנערכה לתובעת על ידי הנתבע (נ/1) נשאלה התובעת לעניין זה:"ש. איזה פקס בדיוק רצית לשלוח באותו יום אחה"צ? למי?ת. אני לא זוכרת . יתכן וראיתי את הפקס ריק מדפים, או שרציתי לשלוח פקס. לא יודעת מה היה לי ככה דחוף.אעפ"כ, בתצהירה כן ידעה לומר בוודאות כי עמדה לשלוח פקס - אך לא ציינה למי היה מיועד. התובעת נחקרה על ידי חוקרת המוסד . בתחילת החקירה (עמ' 1 ל-נ/1) הודיעה התובעת כי לא תסכים לחתום על ההודעה, וכדבריה:"אני לא חותמת על תוכן האזהרה, כי אני לא מוכנה להיות חשודה במסירת פרטים כוזבים, על פי מה שאת אומרת....ש. אני הגעתי אליך לביתך. האם את מוכנה שהחוקר הנוסף שלנו יצטרף ויכנס לביתך על מנת להיות נוכח בחקירהת. בשום אופן לא"בהמשך (שם עמ' 4) נשאלה:"ש. מי מהשכנים שלך היו שם אחרי שנפלת ביום 30/3/09?ת. יוסי. לא רוצה להגיד לך, אל תתחילי לחקור אותם, נתראה בבית משפט.ש. את מוכנה לומר לי את שמות השכנים?ת. לא, ותרשמי - נגיד שהיו פה מים ועבדתי במשרדי, והחלקתי, אז זה לא פגיעה בעבודה?... העובדה שהתובעת לא הסכימה, מחד, לתת לחוקר נוסף להיות נוכח, ומאידך, סירבה למסור את שמות השכנים שהגיעו סמוך לאחר הנפילה - אומרת דרשני. במיוחד כאשר על שאלות אחרות - ענתה. לטענת התובעת החוקרת התנהגה עימה בגסות, כאשר אף שאלה אותה האם לא שמה לעצמה את הגבס. בנקודה זו ראוי שהנתבע יבדוק עצמו האם הוטחו בפני התובעת טענות כנטען על ידה, אף שעל פניו מדובר בחוקרת אובייקטיבית. אף על פי כן - לא ברור מדוע התובעת השיבה לשאלות החוקרת בחלק מהשאלות, ודווקא לשאלה מי היו השכנים שהיו עימה - שאלה שיכולה לאמת את גרסתה - לא הסכימה לענות. כך גם לא ברור מדוע סירבה לנוכחותו של חוקר אחר. ולהיפך: אם החוקרת הטיחה בה, כדבריה, דברים פוגעניים, טוב היה שיהיה אדם נוסף כעד לטענותיה. מכל מקום התנהלות התובעת כאמור לעיל, וסירובה לתת את שמות השנים שנכחו - פועלת לחובתה. עדותה של עוזרת הבית, גב' אורלי אמסלם:הגב' אורלי אמסלם, העידה בבית הדין, כי התובעת עלתה לקומה השנייה לקחת דפי מחשב, וכשירדה - נפלה, וכפי שאמרה לחוקרת המוסד (נ/4):"... אמרה שיורדת למטה לחדר העבודה שלה. ירדה במדרגות ופתאום שמעתי צעקה "אורלי" ירדתי וראיתי אותה שוכבת... הבאתי לה כוס מים, הייתי איתה לבד בבית ולא ידעתי מה לעשות פחדתי שהיא תאבד את ההכרה"... בסעיף 5 לתצהירה הצהירה כי התובעת: "תמי עלתה לקומה השנייה לקחת ניירת מהמחשב וביורדה במדרגות שמעתי פתאום צעקות וצרחות וקראה לי בשמי. מיד ירדתי למטה ומצאתיה שכובה על הרצפה בסלון בצמוד למדרגות וניירות פזורים סביבה".עדות זו תמוהה: מניין היה עליה לדעת לשם מה עלתה התובעת לקומה השנייה, כשהיא למעשה עשתה את עבודות הבית בקומה השנייה? הלא כל מה שסיפרה בחקירת המוסד היה ששמעה אותה כשהיא צועקת מהנפילה, כשירדה מהמדרגות! נראה אפוא, שעדה זו העידה זאת ממה ששמעה לאחר מכן מהתובעת, ולא ממה שידעה בזמן אמת. עוד העידה כי ראתה שסביבה היו פזורים דפים - פרט חשוב, שהאחרים לא העידו, ושלא נזכר בהודעתה לחוקר. האם ייתכן שבמצב זה של הבהלה לשלומה של התובעת, אספה את הדפים לפני שקראה לשכנים לסייע לה עם התובעת? ואם לא אספה אותם (כפי שסביר להניח) - כיצד האחרים לא תיארו את הדפים מסביב? יצויין כי בחקירתה למוסד מסרה התובעת לחוקר המוסד כי:"... אני רק צרחתי מכאבים הסתחררתי, הקאתי. אורלי ירדה מהר מלמעלה וקראה לשכנים ונהיה פה בלאגן". סביר אפוא, כי במצב אקוטי זה, לא עניין את העוזרת לאסוף את הדפים אלא אך לקרוא לעזרה. יצויין כי כיוון שאין מחלוקת על עצם הנפילה והטיפול הרפואי - אין משמעות לעדויות האחרות שהובאו לעניין זה, ולמה שקרה לאחר שנזקקה לטיפול רפואי , הגם שלא נסתרו, פרט לעובדה שאיש מהם לא ציין כי ראה דפים פזורים על הארץ, חוץ מגב' אמסלם (כאשר, כאמור, גם היא לא ציינה זאת כשנחקרה לראשונה על האירוע, אצל חוקר נתבע). מכל האמור לעיל - לא הורם הנטל המוטל על התובעת כי התאונה ארעה תוך כדי ועקב עבודתה, כנדרש בחוק ובפסיקה, ועל כן דין התביעה להידחות. בשולי הדברים יצויין כי ב"כ התובעת קובל לא רק על התנהלות חוקרת המוסד, אלא גם על הפרמדיקים שהגיעו ממד"א, בטענה כי מדובר בנערים, שלא ניתן לסמוך על מה שכתבו בדו"ח שלהם. איננו מוצאים לנכון לפקפק בדו"ח שכתבו, ומשמדובר בפרמדיקים מוסמכים - חזקה שגם ידעו לרשום את אשר ראו. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. נציג ציבור(ע)שרה פנסו יפה שטיין, שופטתאב"ד שאלות משפטיותעצמאיםתאונת עבודה