כתב אישום חמור נגד עורך דין נגד המשיב, עו"ד במקצועו, הוגש כתב אישום חמור המייחס לו ביצוע של עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש בו, קשירת קשר לביצוע עבירה מסוג פשע, הכל - ריבוי מקרים, לאחר שחבר לאחרים, עשה שימוש בידיעותיו כעו"ד, וביחד מכרו דירות לא להם לקונים תמימים שנפלו בפח. עוד מייחס כתב האישום למשיב עבירות שיבוש. מאידך גיסא, זה המקום לציין, כי המשיב נעדר עבר פלילי ועל פני הדברים נטענן, ואני יכול להניח שיש רגליים בדבר, שהשהות במעצר אינה נוחה לו כלל ועיקר, וקיים לכאורה - לפחות כך נטען - סיכון מיוחד נוכח מצבו ונוכח היקף הודעותיו במשטרה. אני מקבל את עמדת המדינה, לפיה על פני הדברים, ספק אם קיים קשר, לפחות ישיר והדוק, בין ביצוע העבירות החמורות לבין התמכרותו של המשיב לסמים. מכאן, נשאלת השאלה, האם חייב להיות קשר הדוק בין העבירות המבוצעות לבין ההתמכרות? האם אך ורק משפורץ לרכב או דירה בשביל למהר ולהניח ידיו על מנת סם יהא זכאי לבחינת גמילה בשלב מעצר עד תום הליכים או שמא גם עבריין מתוחכם יותר, שצווארון עברותיו לבן יותר, גם הוא יהיה זכאי לפחות לבחינת אפשרות שילובו בגמילה? לאחר שהפכתי בדבר, ובהינתן העובדה כלל הוא כי מלכתחילה גמילה ושיקום בשלב המעצר עד תום ההליכים הוא החריג לכלל לפיו זמנם של אלה בשלב המאסר וריצוי העונש, הרי שלא יתכן להפוך את שלב המעצר עד תום ההליכים לפלטפורמה לשליחת מאן דהוא לגמילה, שעה שעניין זה הוא אגבי לביצוע העבירות נושא כתב האישום. לא נראה לי הולם לבחון אפשרות של גמילה מסם, אפילו אניח התמכרות, כאשר לכאורה אין קשר בין ביצוע העבירות לבין עצם ההתמכרות הנטענת. שלב המעצר עד תום ההליכים לא יכול לשמש "טרמפ" להליכי גמילה, מקום בו אין צורך בשבירת מעגל שוטה, כעמדת התביעה, בין ביצוע העבירות לבין התמכרות לסם. לא זה המקרה בענייננו. שללתי איפוא את עצם הגמילה, לפחות זו הבאה מטעם בית המשפט. אין בכל האמור לעיל בכדי לשלול את עצם בחינת חלופת המעצר, שלא על דרך הגמילה. המשיב, עו"ד, אדם שעד לאחרונה נחשב נורמטיבי לכל דבר ועניין, שלח ידו בביצוע מעשים כעורים, שהביאו אותו עד הלום. לאחר ששקלתי את נסיבות העניין, והסרתי את העננה המבלבלת של הגמילה המתבקשת, מתבהרת התמונה, לפיה אני מוצא כי בהחלט ניתן לאיין, או למצער, להקהות במידה רבה, את המסוכנות מן המשיב דנן, בחלופת מעצר. אם יהא המשיב נתון במעצר בית, תחת פיקוח אנושי ואיזוק אלקטרוני קשה לי לראות כיצד ישלח ידו בעוד הרפתקאות פליליות כדוגמאת אלה הנזכרות בכתב האישום. לא עצמתי עיני לנוכח טיעוני התביעה בדבר החומרה המיוחדת הנשקפת ממעשי המשיב, בהיותו איש חוק, אולם עניין זה הוא לחלוטין נושא לשלב העונש. אומר שוב, כי איני רואה לנגד עיני מצב בו יעז המשיב, מי שחווית המעצר טלטלה אותו ללא ספק (כאמור בתסקיר שירות המבחן), אפילו להרהר בעניינים לא כשרים. כאמור, על מנת להבטיח כי כך יהיו פני הדברים, אזי "אאבטח" ואחזק את הפיקוח האנושי בפיקוח של איזוק אלקטרוני שאינו מבדיל בין נרקומן דר רחוב, לבין עו"ד שחצה את הקווים. אסגור את המעגל, ואציין כי אם יחפוץ המשיב להראות כי פיו וליבו שווים, אזי לאחר שיהיה נתון במעצר בית יגיש בקשה נפרדת, לשקילת גמילה כזו או אחרת ואזי יבחנו הדברים לגופם, כאשר על פני הדברים קהילה סגורה ומטפלת יכולה לשמש בהחלט חלופת מעצר לא פחות טובה ממעצר בית. אולם, מכאן ועד לקבלת הטבה על חשבון המדינה, ועל חשבונם של אחרים כאמור ברישא של החלטתי - הדרך ארוכה. לפיכך, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: א. ערבות עצמית בסך 10,000 ₪. ב. ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪, שתחתם על ידי אביו של המשיב ואימו. ג. הפקדה במזומן בסך 10,000 ₪. ד. מעצר בית מלא, ברח' מרדכי מאיר 8ג' תל-אביב, בפיקוח לסירוגין של המפקחים דלעיל. ה. איזוק אלקטרוני. ניתנת בזאת אורכה להסדרת האיזוק האלקטרוני עד ליום 20.02.2011 שעה 12:00. ו. צו עיכוב יציאה מן הארץ. רשמתי בפני הצהרת המשיב כי הדרכון שלו מופקד בתחנת המשטרה. ז. איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה. בהיעדר ערבויות, ישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 22.02.2011 שעה 09:00, באמצעות שב"ס. מאפשר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה. החלטה (למשיב 2) גם למשיב זה מיוחסות עברות מרמה חמורות, אך בעניינו מדובר בשלוש מתוך שמונה העברות המנויות בכתב האישום, כאשר ההגנה טוענת, במיטב הז'רגון הפלילי, כי מדובר ב"קוף", ואילו ה"מוח", עורךֿֿהדין שעמד מאחורי הפרשה - שוחרר זה עתה למעצר בית מוחלט. לציין עוד, כי למשיב זה, להבדיל מעורךֿֿהדין, משיב 1, יש עבר פלילי לא-פשוט, אולם מדובר בעבר שהסתיים בשנת 2000, ומאז, משך למעלה מעשור, ידע המשיב לשמור עצמו מרע. עיינתי עיין היטב בתסקיר שירות המבחן, ולא נעלמה מעיניי העובדה כי שירות המבחן מצא - נוכח בעיית התמכרות להימורים - סיכון להישנות ביצוע עברות מצד המשיב. ואולם, דעתי היא כי עברות מסוג זה אינן העברות הקלסיות המובילות לעתים למעצר עד תום ההליכים. לעניין זה אני נתלה באילן גבוה, שכן אלה בדיוק הן מילותיו של כבוד השופט אשר גרוניס במסגרת בש"פ 1873/08 בעניין אלמלח, ששם דובר בעורר בעל עבר נכבד, שעשק - תוך כדי איומים (מה שאין כן בענייננו) - עובדים זרים, כך שהוציא מידיהם כמעט 50,000 דולר, במרמה. נחזור לתסקיר שירות המבחן. גם בפרשת אלמלח היה התסקיר שלילי, אולם המילה "גם" בענייננו היא מרחיקת לכת, לדעתי, שכן עיון מעמיק יותר בתסקיר מגלה פן חיובי בהחלט, שאותו מצינו בדמותם של המפקחים שנבדקו. שירות המבחן כתב, ברחלֿֿבתךֿֿהקטנה, לאחר שיחה עם גרושתו, עם בתו ועם גיסו של המשיב, כי מדובר בבני משפחה מעורבים מאוד בחייו, המשמשים לו דמויות משמעותיות מאוד ודומיננטיות בחייו. השירות התרשם כי המפקחים גילו הבנה ביחס לתפקידם האמור, ויוכלו להציג לו גבול ברור בכל הקשור להתנהגותו. המניעה היחידה שעמדה בבסיס המלצתו השלילית שבתסקיר ביחס לתסקיר נבעה מן העובדה כי המשיב הסתיר מן המפקחים המוצעים את מעשיו. עם כל הכבוד, לא ירדתי לפשר הסבר זה. אין זה מדרכו של אדם, בוודאי לא אדם שמשך 11 שנים משך ידיו מדרכי הפשע, לשתף את משפחתו בחזרתו שמה. פשיטא בעיניי שאדם יימלא בושה נוכח המעשים המיוחסים לו היום בכתב האישום, וגם הימורים אינם עניין לשתף בו את הזולת. בין כך ובין כך, הפגם הוא במשיב עצמו, שהסתיר את הדברים מעיני המפקחים, ולא במפקחים - כך גם אליבא דתסקיר שירות המבחן עצמו. יתרֿֿעלֿֿכן, לא יכול להיות חולק על כך שעתה יודעים המפקחים, ויודעת המשפחה, כי המשיב מעד וחזר אחורה עשור, והחשוב בעיניי הוא שהם (לרבות גרושתו) נמצאים שם ומושיטים לו יד ובית, כחלופת מעצר. אשרֿֿעלֿֿכן, בהינתן מפקחים ראויים, ועל מנת שלא להפלות בין משיבים באותה פרשה, קל וחומר שעה שההגנה טוענת כי מבחינה זואולוגית נמצא המשיב בתחתית הסולם, אני מוצא לשחררו לחלופת מעצר מוחלטת, בתוספת איזוק אלקטרוני, כפי שהוריתי ביחס ל"מוח". לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: א) התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪. ב) ערבות צד ג בסך ₪ 10,000,31848-9) ג) הפקדה במזומן בסך 7,000 ₪. עם הפקדת 3,000 ₪ תינתן ארכה להפקדת יתר הסכום - עד ליום 20.02.11, שעה 1300. ד) מעצר בית מלא ברח' שלמה המלך 29, תלֿֿאביב, בפיקוח, לסירוגין, של המפקחים דלעיל. ה) איזוק אלקטרוני. ניתנת בזאת ארכה לשם הסדרת האיזוק עד ליום א, 20.02.11, שעה 1200. ו) צו עיכוב יציאה מן הארץ. ז) איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה. בהעדר ערבויות יישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 22.02.11, שעה 0900, באמצעות שב"ס. מאפשר למשיב לקיים חמש שיחות טלפון על חשבון המדינה. עורך דיןמשפט פלילי