עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי
.1התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו
לתובע מיום 7.11.97, בטענה שהתובע איננו מבוטח בביטוח אבטלה לפי סעיף 158לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995(שייקרא להלן:נ
"החוק") ובטענה שלא צבר תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 161לחוק.
.3התובענה שבפנינו הוגשה כנגד מכתב הדחיה האמור. בכתב התביעה טען התובע
כי עבד כמתמחה אצל עו"ד צדיק נסאר, בתקופה שמיום 13.11.95ועד ליום .13.11.96כן טען התובע כי בתחילת חודש אוקטובר 1996, החל לעבוד בעבודה נוספת במסגרייתו של מר נזים נסאר עד שהפסיק לעבוד שם (מועד ההפסקה לא פורש), מחמת צמצום בעבודה וכי בסוף חודש דצמבר 1996החל לעבוד בעבודה חדשה אצל קבלן הריצוף, מר טהא נסאר, שם עבד עד לפיטוריו בתחילת חודש מאי 1997, חודש שבו החל להתייצב בלשכת שירות התעסוקה, כמובטל.
הנתבע, בכתב הגנתו, טען כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין ה"ה
נזים נסאר וטהא נסאר.
.4ההליכים בתיק התנהלו בעצלתיים.
תחילה, הודיעה באת כח הנתבע כי אין מחלוקת על כך שאכן היו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין עו"ד צדיק נסאר בזמן התמחותו של התובע במשרדו של עו"ד נסאר. לפיכך, התעוררה השאלה מדוע אין הנתבע מכיר בתובע כמי שצבר תקופת אכשרה גם בלא להתחשב בעבודות הנטענות אצל ה"ה נזים נסאר וטהא נסאר, לאור בחינת תקופת האכשרה במשך 540הימים שטרם התאריך הקובע (1.5.97).
הנתבע השתהה זמן רב בבדיקה זו.
לאחר סיום הבדיקה, התברר כי הנתבע איננו מוכן כבר להכיר בתקופת ההתמחות אצל עו"ד נסאר כתקופת אכשרה, בשל כך שלטענת הנתבע, עבודתו של התובע אצל עו"ד נסאר היתה בלא שהיה זכאי לשכר, כך שלטענת הנתבע - התובע לא היה מבוטח לפי סעיף 158לחוק. התובע, לעומת זאת, גרס שהוא היה זכאי לשכר בתקופת ההתמחות, ואף טען כי קיבל - לאחר תקופת ההתמחות - חלק מהשכר שהגיע לו. על כן, התיק נקבע להוכחות, תוך שניתנה החלטה על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים.
גם לאחר קביעתו של התיק להוכחות, לא היתה התקדמות של ממש בדיון, תחילה
מאחר שב"כ התובע ביקש לשקול את עמדתו בתביעה, ולאחר מכן בשל בקשות דחיה שונות
(הן מטעם העדים והן מטעם הצדדים).
כשבסופו של דבר הגיעו הצדדים לישיבת ההוכחות האחרונה שנקבעה, הם הגיעו להסכמה דיונית (עליה יש לברך), לפיה לא יישמעו עדויות בעל פה, ופסק הדין יינתן על סמך ראיות שבכתב שהוגשו בהסכמה, ולאחר הגשת סיכומים.
פסק דין זה ניתן לפיכך, בהתאם להסכמתם של הצדדים.
אלה העובדות אותן ניתן ללמוד מן המסמכים שהוגשו לנו:ב
.5התובע היה כשיר להתמחות בעריכת דין. התובע החל להתמחות במשרדו של עו"ד צדיק נסאר, ביום .13.11.95בתקופת התמחותו, עבד התובע במשרדו של עו"ד נסאר, 5ימים בשבוע, בימי א'-ה'. בימי א',ב',ד' ו-ה' - שעות העבודה היו משעה 00:ו 08עד שעה 00:נ 13ומשעה 00:ב 16עד שעה 00:ו .19בימי ג' - שעות העבודה היו משעה 00:נ 08עד שעה 00:ב.13
.6בין התובע לבין עו"ד נסאר יש מחלוקת בשאלה אם סוכם ביניהם שהתובע יקבל שכר מעו"ד נסאר. לאור הסכמתם הדיונית של הצדדים, לא שמענו עדויות ואין באפשרותנו להכריע במחלוקת עובדתית זו, אך לדעתנו, לאור המצב המשפטי (עליו ידובר להלן), אין כלל צורך להכריע במחלוקת האמורה. מכל מקום, אין חולק שבתקופת ההתמחות או לפחות במרביתה - התובע לא קיבל שכר עבודה מעו"ד נסאר, אשר לפי הודעתו לחוקר הנתבע מתברר כי הוא סבור ש"מתמחים בדרך כלל לא מקבלים שכר". עם זאת, אין חולק שהתובע ביקש מעו"ד נסאר שעו"ד נסאר ידווח עליו למוסד לביטוח לאומי. עו"ד נסאר נעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת לחודשים ספטמבר ואוקטובר 1996ודיווח לנתבע שבאותם חודשים הוא העסיק את התובע בשכר חודשי של 376, 2ש"ח (לגרסת עו"ד נסאר, הוא אכן שילם לתובע את שכר אותם חודשים, והתובע, כנראה, איננו מודה בכך). מלבד זאת, התובע קיבל מעו"ד נסאר החזר הוצאות שהוציא לצרכי עבודתו (כגון הוצאות רכב), ולעתים קיבל תשלומים שונים כעזרה משפחתית (בין התובע לבין עו"ד נסאר יש קרבה משפחתית).
.7תקופת התמחותו של התובע אצל עו"ד נסאר, הסתיימה ביום .13.11.96לאחר סיום תקופת ההתמחות פנה התובע בתלונה כנגד עו"ד נסאר אל לשכת עוה"ד.
ביום 10.12.97, או סמוך למועד זה, נתן עו"ד נסאר לתובע שיק על סך 500,7
ש"ח, כתשלום שכר. ככל הנראה, לאחר מכן - ביטל התובע את תלונתו כנגד עו"ד
נסאר, והוחלט לגנוז אותה.
.8בחודש אוקטובר 1996, החל התובע לעבוד, בנוסף לעבודתו כמתמחה, בעבודות
שונות בלתי מקצועיות, במסגרייתו של דודו - מר נזים נסאר, בטורעאן. אנו מתקשים
לקבל את גרסתו של התובע על כך שעבד אצל מר נזים נסאר 6- 7ימים בשבוע, שכן
גרסה איננה מתיישבת היטב עם הגרסה בדבר עבודתו של התובע אצל עו"ד נסאר ואף לא
עם האמור בהודעתו של מר נזים נסאר עצמו לחוקר הנתבע. לפיכך, אנו קובעים,
כגרסתו של מר נזים נסאר, שלפחות בתקופה שעד לסיום התמחותו של התובע, כלומר -
עד ליום 13.11.96, התובע עבד אצלו, לעתים, בימי ששי ושבת וכן בימי שלישי
אחה"צ. מכל מקום, בכל תקופת עבודתו של התובע אצל מר נזים נסאר, לא היו לו
שעות עבודה קבועות, והוא בא לעבוד במסגריה, בשעות הפנאי שלו.
.9למר נזים נסאר לא צמחה תועלת רבה מהעסקתו של התובע, ונראה כי הוא העסיק אותו יותר למענו של התובע מאשר למען עסקו של מר נזים נסאר. אילו מר נזים נסאר לא היה מעסיק את התובע, הוא לא היה מעסיק עובד אחר במקומו, כי למעשה - הוא לא נזקק לעובד מסוגו של התובע בעסקו.
.10לגרסתו של מר נזים נסאר - התובע מסר לו כל חודש את מספר שעות עבודתו, ומר נזים נסאר שילם לו שכר, לפי שעה. לעומת זאת - לגרסתו של התובע - מר נזים נסאר שילם לו שכר חודשי, לפי בסיס חודשי קבוע. מר נזים נסאר הוציא בעבור התובע תלושי משכורת, שלפי האמור בהן, השכר חושב לפי סך נטו של .100- ש"ח ליום, ולפי 25ימים, בחודש, בכל אחד מהחודשים, כך שכל חודש נרשם בתלוש שכר נטו של 500, 2ש"ח. לאור האמור לעיל בענין מספר ימי העבודה אין אנו סבורים שתלושים אלה משקפים את הנתונים האמיתיים. לא הובאה לנו ראיה כלשהי על האופן בו שולם לתובע השכר שנרשם בתלושים או שכר כלשהו ממר נזים נסאר לתובע. התוצאה היא שאין אנו יכולים לקבוע אם שולם לתובע שכר כלל, ואם כן - מה היה שכרו בגין עבודתו אצל מר נזים נסאר.
.11בחודשים שמינואר 1997ועד אפריל 1997, או בחלק מהם, עבד התובע כעוזר
לקבלן הריצוף מר טהא נסאר, במקומות עבודה בטבריה. עם זאת, לאור אי- התאמות
בין הודעותיהם של התובע ושל מר טהא נסאר לחוקר הנתבע, אין אנו יכולים לקבוע
די עובדות על עבודתו של התובע אצל מר טהא נסאר. התובע מסר לחוקר כי עבד
בריצוף דירות בטבריה, שחלקן מאוכלסות, ואילו מר טהא מסר כי התובע עבד בריצוף דירות בשני בניינים, שאינם מאוכלסים. התובע מסר כי עבד 6ימים בשבוע ומר טהא נסאר אמר שהתובע עבד 4- 5ימים בשבוע. התובע טען כי פוטר מעבודתו בשל צמצומים ואף הסתמך על מכתב פיטורים שמר טהא נסאר נתן לו. מר טהא נסאר אישר כי נתן את מכתב הפיטורים, הוא סבר שהדבר נעשה בעצת מנהל החשבונות שלו, אך עמד על דעתו שהתובע הפסיק את עבודתו מיוזמתו, בשל רצונו להתכונן למבחן של לשכת עוה"ד.
.12מר טהא נסאר הוציא בעבור התובע תלושי משכורת שלפיהם השכר היה אכן שכר חודשי (כגרסתם של התובע ושל מר טהא נסאר), תחילה בסכום ברוטו של 300, 2ש"ח (לחודשים ינואר ופברואר 1997), בהמשך בסכום ברוטו של 600, 2ש"ח (לחודשים מרץ ואפריל 1997). לא נמסר הסבר להעלאה בשכר. אנו חוששים שמא התלושים הוצאו למראית עין בלבד. חשש זה מבוסס על כך שתלוש המשכורת של חודש מרץ 1997, הודפס - לפי הרשום בו - ביום .13.3.97אין אנו סבורים שהתלוש אכן הודפס ביום זה, אלא שהדבר מצביע לדעתנו על האפשרות שמא התאריכים של ההדפסה שונו באופן מכוון, כדי שהדבר ייראה כאילו התלושים הוצאו במועד סביר בחודש שלאחר החודש שלגביו הוצא התלוש (כשם שעל תלוש החודשים ינואר ופברואר 1997נרשם שהם הודפסו ביום 13.3.97). נעיר עוד, כי בהתאם להחלטה מיום 14.3.00, אין אנו מתייחסים לתצהירו של מר עמאד דח'לה שהוגש לתיק ביום 13.3.00, במטרה לנסות להסביר את ענין תאריך הדפסתו של תלוש חודש מרץ .1997
מכל מקום, גם אם לא היתה כל בעיה עם מועד ההדפסה הנטען של התלושים, הרי שלאור העובדה שהשכר חושב כשכר ברוטו, קשה מאד לשער שגרסת התובע על כך שקיבל את שכרו (נטו) במזומנים, בסוף כל חודש, היא נכונה. שכן אם תלושי החודשים ינואר ופברואר 1997הודפסו - כאמור בהם - ביום 13.3.97, כיצד ידע מר טהא נסאר בסוף חודש ינואר ובסוף חודש פברואר ששכרו נטו של התובע הוא דווקא 167.52, 2ש"ח? לא נמסר הסבר לכך.
.13בחודש מאי 1997, החל התובע להתייצב כמובטל בלשכת התעסוקה לאקדמאים.
מעמדו של התובע אצל ה"ה נזים נסאר וטהא נסאר
.14אנו סבורים שלאור העובדות שנקבעו לעיל - לא ניתן לקבוע שהתובע הרים את הנטל לשכנע שיש לראות אותו כ"עובד" אצל ה"ה נזים וטהא נסאר.
.15בעניינו של מר טהא נסאר, כבר אמרנו לעיל שאנו מתקשים לקבוע עובדות של ממש, לאור הסתירות בין הודעותיהם של התובע ושל מר טהא נסאר, כשברור שהתמיהות בענין תלושי השכר ותשלום השכר - רק מוסיפות קשיים נוספים.
.16בעניינו של מר נזים נסאר, אנו נסמכים, בין השאר, על ההלכה הפסוקה
בענין ההקפדה היתרה הנדרשת בעת בחינת טענה של קיום יחסי עובד-מעביד בין אדם
לבין קרוב משפחתו. (ראו, בין השאר, את פסקי הדין הבאים:ו דב"ע לג/801-0 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31, דב"ע לג/951-0 מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134, דב"ע מח/141-0 גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי,
פד"ע כ 98, דב"ע נא/6-0 שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 202,
דב"ע נג/87-0 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283, דב"ע נו/522-0
טויטו - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).
כשאנו מביאים בחשבון את הבעייתיות בגרסאות, את קביעתנו בענין הסברה שהתלושים שמר נזים נסאר הוציא אינם משקפים את המציאות, ואת גרסתו של מר נזים נסאר על מהות העזרה שקיבל מהתובע, אנו מגיעים לכלל מסקנה, שההקפדה היתרה בבחינת הטענה מחייבת אותנו לקבוע שלא עלה בידי התובע לשכנע שהיו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מר נזים נסאר ושעיסוקו בעסקו של מר נזים נסאר לא חרג מיחסים של עזרה משפחתית בשעות הפנאי.
.17אין אנו שוללים את האפשרות שאכן התובע ביצע עבודות אצל ה"ה נזים נסאר וטהא נסאר, ואף שקיבל תמורה כספית בגין עבודותיו אלה, אלא שלאור האמור לעיל, אין אנו יכולים לקבוע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין מי מהם.
.18התוצאה היא, שהתובע לא צבר תקופת אכשרה כתוצאה מעבודתו הנטענת אצל מר נזים נסאר ואצל מר טהא נסאר.
מעמדו של התובע אצל עו"ד נסאר
.19שונה המצב בענין מעמדו של התובע כמתמחה אצל עו"ד צדיק נסאר.
.20כזכור, אין חולק שהתובע עבד כמתמחה אצל עו"ד נסאר, בתקופה שמיום 13.11.95ועד ליום 13.11.96, והמחלוקת בין הצדדים נובעת מהשאלה אם נכון לראות את התובע כ"עובד הזכאי לשכר" כמשמעות מונח זה בסעיף 158לחוק.
ב"כ הנתבע התרכזה בסיכומיה בשאלה מה סוכם בין התובע לבין עו"ד נסאר,
וביקשה למעשה לאמץ את גרסתו של עו"ד נסאר על כך שסוכם בינו לבין התובע שהתובע
לא יהיה זכאי לשכר.
כבר לעיל הבענו את דעתנו שאין אנו חייבים להכריע במחלוקת העובדתית שבין
התובע לבין עו"ד נסאר, בשאלה אם אכן סוכם שהתובע אינו זכאי לשכר. הטעם לכך הוא שאף אם אכן צודק עו"ד נסאר בגרסתו, ואף אם סוכם שהתובע, כביכול, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת התמחותו - הרי שלסיכום מעין זה - אין כל תוקף.
סעיף 41א(א) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961(שב"כ התובע הפנה אליו
בסיכומיו, אך סיכומי הנתבע התעלמו מטענה זו), קובע, כך:נ
"דינו של מתמחה, לכל דבר וענין, למעט
החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו
של המאמן ...".
בתוספת לחוק לשכת עורכי הדין, מנויים חיקוקים שונים שאינם לענייננו, באשר אין הם עוסקים בזכאות לשכר עבודה.
.21החשוב לענייננו הוא שהתוספת לחוק לשכת עורכי הדין, איננה כוללת את חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958ואף לא את חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ומכאן ברור שהתובע, כמתמחהו של עו"ד צדיק נסאר, היה זכאי לקבל מעו"ד נסאר שכר, אשר לא יפחת משכר המינימום.
השאלה אם עו"ד נסאר קיים את חובתו לשלם שכר או לא קיים אותה, וגם השאלה
אם סיכם עם התובע שהתובע לא יהיה זכאי לשכר - איננה רלוונטית כלל וכלל. אם
אמנם, הושג סיכום בין התובע לבין עו"ד נסאר על כך שהתובע לא יהיה זכאי לשכר העבודה המגיע לו, הרי שהדבר מצער ומפתיע, אך אין בכך כדי לשלול את היותו של התובע בבחינת "עובד הזכאי לשכר", במשך כל תקופת התמחותו.
בחינת זכאות התובע לדמי אבטלה
.22כיון שבתקופת התמחותו היה התובע "עובד הזכאי לשכר", הרי שעו"ד נסאר היה חייב לשלם בעד התובע דמי ביטוח לנתבע (כאמור בסעיף 342(ב) לחוק). העובדה שעו"ד נסאר, כפי הנראה, לא שילם את דמי הביטוח (למעט בעבור חודשים ספטמבר ואוקטובר 1996), איננה יכולה לגרוע מזכויותיו של התובע (מכח האמור בסעיף 365לחוק).
.23התוצאה היא שבמשך כל תקופת התמחותו היה התובע מבוטח לפי סעיף 158
לחוק.
.24"התאריך הקובע" (כמשמעות מונח זה בסעיף 158לחוק), של התובע היה יום
.1.5.97
בהתאם לסעיף 161לחוק, את תקופת האכשרה יש לבחון על פני תקופה של 360ימים או 540ימים טרם התאריך הקובע, דהיינו החל מיום 6.5.96או החל מיום .8.11.95
.25קשה לדעת אם יש לראות את התובע כ"שכיר יום" (כמשמעות מונח זה בסעיף
161(ב) לחוק), או אם לאו - אך אין לכך נפקות שכן בין אם כך ובין אם כך -
התובע צבר תקופת אכשרה מספקת, כמוסבר להלן.
.26אם התובע איננו בבחינת "שכיר יום", הרי שהיה עליו לצבור תקופה של 180ימים שבעדם היתה חובה לשלם בעבורו דמי ביטוח במהלך התקופה שמיום 6.5.96, או 270ימים כאלה במהלך התקופה שמיום .8.11.95
מאחר שההתמחות החלה ביום 13.11.95ונמשכה עד ליום 13.11.96, הרי שמיום 6.5.96ועד ליום 13.11.96, חלפו 192ימים שבעדם היתה חובה לשלם דמי ביטוח , ומיום 8.11.95ועד ליום 13.11.96חלפו 366ימים שבעדם היתה חובה כזו. כך שהתובע צבר תקופת אכשרה מספקת, בין ב- 360הימים ובין ב- 540הימים שטרם התאריך הקובע.
אם התובע הוא בבחינת "שכיר יום" הרי שהיה עליו לצבור 150ימי עבודה במהלך התקופה שמיום 6.5.96, או 225ימי עבודה במהלך התקופה שמיום .8.11.95
מאחר שההתמחות נמשכה שנה, שבמהלכה עבד התובע 5ימים בשבוע, הרי שמיום
6.5.96ועד ליום 13.11.96, עבד התובע כ- 135ימים, תקופה שאיננה מספקת לתקופת אכשרה, אך מיום 8.11.95עבד התובע כ- 260ימי עבודה, כך שהוא צבר תקופת אכשרה ב- 540הימים שטרם התאריך הקובע.
לסיכום
.27הגם שלא עלה בידינו לקבוע שהתובע היה "עובד" של נזים נסאר ושל טהא נסאר, הרי שהתובע צבר תקופת אכשרה מספקת, בעת התמחותו אצל עו"ד צדיק נסאר.
לפיכך, התובע זכאי לדמי אבטלה (בהנחה ששאר תנאי הזכאות התקיימו בו), שיחושבו לפי שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום למשרה מלאה, כפי שהיה בעת הרלוונטית.
.28על הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 1ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.11.00, אם לא ישולמו קודם לכן.
בסכום ההוצאות הבאנו בחשבון את העובדה שדחינו חלק מטענותיו של התובע.
.29מאחר שבפסק דין זה נאמרו דברים העשויים להתפרש כביקורת על עו"ד צדיק נסאר, ועל מנת שעו"ד נסאר לא ימצא את עצמו מופתע מול דרישות שייתכן שתהיינה לנתבע לאור פסק דין זה, אנו מורים למזכירות לשלוח העתק של פסק הדין גם לעו"ד צדיק נסאר (לפי הכתובת האמורה ב"הזמנה לעד" שנשלחה לו).

.30כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה
בירושלים, תוך 30ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ביטוח לאומי המלא

  2. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי

  3. עורך דין ביטוח לאומי המלצה

  4. דמי ברית מילה מביטוח לאומי

  5. עובד שלא נרשם בביטוח לאומי

  6. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי

  7. תקופת אכשרה בהכשרה מקצועית

  8. מחלת ידיים ביטוח לאומי

  9. ירידה בתפקוד - ביטוח לאומי

  10. עורכי דין דיני ביטוח לאומי

  11. הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי

  12. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  13. מיאלומה נפוצה - ביטוח לאומי

  14. סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי

  15. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  16. סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי

  17. תשלום רטרואקטיבי מביטוח לאומי

  18. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  19. תוספת ותק לעולים בביטוח לאומי

  20. תנאי שירות מתנדב בשירות לאומי

  21. סעיף 330(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  22. שינוי הגדרת מבוטח בביטוח לאומי

  23. הגדרת "עגונה" בחוק ביטוח לאומי

  24. חוזה בכירים לעובדי ביטוח לאומי

  25. החזר כספים שהתקבלו מביטוח לאומי

  26. ועדה מקומית מקצועית בביטוח לאומי

  27. זכאות לשיקום מקצועי בביטוח לאומי

  28. תביעה לתשלום הפרשים - ביטוח לאומי

  29. ניכוי גמלאות ביטוח לאומי מפיצויים

  30. התדרדרות במצב הרפואי - ביטוח לאומי

  31. הגדרת התאריך הקובע בחוק ביטוח לאומי

  32. תקנות העברת מידע מהמוסד לביטוח לאומי

  33. תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)

  34. הפסקת תביעה עד לקביעת נכות בביטוח לאומי

  35. תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ''ג-1963

  36. תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי''ד-1954

  37. צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי), התש"ע-2010

  38. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל''ח-1978

  39. תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ''ד-1984

  40. צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי), התשס"ח-2008

  41. פטור מתשלום החזרים בגין חובות עבר לביטוח לאומי

  42. תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל''ו-1976

  43. הסכם שירותי ייעוץ חיסכון תשלומים לביטוח לאומי

  44. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום רבית), תשכ''ו-1966

  45. סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי צבירת תקופת אכשרה

  46. תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי''ח-1958

  47. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל''ט-1979

  48. תקנות הביטוח הלאומי (שיקום-מקצועי), תשט''ז-1956

  49. צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984

  50. הוצאת כספים במרמה מביטוח לאומי - עובדים פיקטיביים

  51. תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ''ה-1965

  52. תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) (תיקון), התשמ''ה-1985

  53. תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל''ה-1975

  54. תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) (הוראת שעה), התש''ן-1990

  55. חוק הביטוח הלאומי גובר על החוק לתיקון התקנות לשעת חירום

  56. תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש''ל-1969

  57. תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעגול סכומים), התשמ''ו-1985

  58. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ''א-1981

  59. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות) (תיקון), התשמ''ה-1985

  60. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות) (תיקון), התשמ''ב-1982

  61. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל''ט-1979

  62. תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי''ז-1956

  63. תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל''ט-1979

  64. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי''ד-1954

  65. תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד) (הוראת שעה), התשס''ז-2006

  66. תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפו ליולדת ולילוד), התשנ''ד-1993

  67. תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי), התשמ''ז-1987

  68. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מעבר), התשמ''ד-1984

  69. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל''ד-1974

  70. תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס''ה-2004

  71. תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס''ב-2002

  72. תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל''ג-1973

  73. תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ''ה-1994

  74. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ''ד-1984

  75. תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט''ז-1956

  76. תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ''ח-1968

  77. צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל) התשמ"ז-1987

  78. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל''ט-1978

  79. תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסויימות), תשל''ז-1977

  80. תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים) התשמ''ז-1987

  81. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אשה שנפטרה), תשל''ג-1973

  82. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס''א-2000

  83. תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל''ב-1972

  84. תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ''ח-1988

  85. תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ''א - 1991

  86. תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ''ז-1997

  87. תקנות הביטוח הלאומי (ועדת ערר להטבות סוציאליות ולהענקות מטעמי צדק) (ביטול), התשנ''ה-1995

  88. תקנות הביטוח הלאומי (סוגי מבוטחים שאינם זכאים לתשלום בעד הילד הראשון והשני), התשנ''א-1990

  89. תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ''ז-1987

  90. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון