פיצוי מוגדל למורה שפוטר שלא כדין 1. התובעים עבדו בשירות הנתבעת כמורים בבית ספר שבבעלותה, ופוטרו מעבודתם. בתביעה שבפנינו הם תובעים תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 300% מאחר ופיטוריהם היו שלא כדין, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבודה בגין שלושה חודשי עבודה, וכן תשלום בגין 6 חודשי הסתגלות לכל אחד מהם. הנתבעת, מצידה, טוענת כי התובעים פוטרו מתוך שיקולים ענייניים, ובתום לב. הנתבעת מפנה לכך שהתובעים עתרו לבית דין זה וביקשו לבטל פיטוריהם, ובית הדין נמנע מלהעניק להם את הסעד האמור, אך חייב את הנתבעת לשלם להם פיצויי פיטורים, ועל כן אין לתובעים עילה והצדקה לרכיבי התביעה נשוא התביעה, וכי בהעדר היתר לפיצול סעדים - קיים בענייננו מעשה בית דין. עוד טוענת הנתבעת, כי היא ביקשה לשלם לתובעים את פיצויי הפיטורים - אך הם סירבו. 2. העובדות הרלבנטיות לענייננו הן הבאות - א) התובעים עבדו בשירות הנתבעת כמורים לנגרות בבית הספר העל יסודי שבבעלותה. התובע מספר 1 עבד החל מחודש 09/91. שכרו הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים עמד על סך של 4,133 ₪. התובע מס' 2 עבד החל מחודש 01/85. שכרו הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים עמד על סך של 2,766 ₪. ב) ביום 27/5/99 קיבלו התובעים מכתבי פיטורים והנימוק לפיטורים היה כדלהלן: 1. העדר מספר חוקי של תלמידים לפתיחת מגמה. 2. קיצוצים בבי"ס התיכון. 3. התמחות המפוטר אינה מתאימה למגמות אחרות. ביום 21/8/99 הוזמנו התובעים לשימוע שאמור היה להתקיים ביום 30/8/99. באותו מועד התקיימה ישיבה , ולבסוף הוחלט לפטר את התובעים. ג) בעקבות פיטוריהם, עתרו התובעים לבית דין זה וביקשו לבטל את הפיטורים. התביעה נדונה במסגרת תיק עב' 1818 , וניתן בה פסק דין ביום 01/05/00 ע"י מותב בראשות כב' השופט הראשי (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נקבע כי בפיטורי התובעים נפל פגם במובן זה שהנתבעת לא קיימה לתובעים שימוע כדין , אלא שאין מקום לבטל את פיטורי התובעים מאחר ש"משרות התובעים קוצצו , נתקבלה החלטת ועדה פריטטית בעניינם , ובנסיבות העניין לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, הואיל וזאת התוצאה אליה נגיע גם אם יבוטלו הפיטורים" (סעיף 7(א) לפסק הדין). יחד עם זאת קבע בית הדין כי בנסיבות העניין יש מקום לחיוב הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין הפגם שנפל בפיטוריהם , וזאת בשיעור 4 משכורות (שכר יסוד ללא נלווים). הפיצויים שולמו כמצוות פסק הדין. ד) הנתבעת הפרישה בגין התובעים הפרשות למבטחים ולקרן דפנה. על פי העולה מהמסמכים שהוגשו מטעמה , שוחררו ההפרשות לטובת התובעים. התובעים טענו , אמנם , כי לא משכו את הכספים , אולם עובדה זו אינה שוקלת לענייננו. 3. הצדדים הגיעו לידי הסדר דיוני לפיו הסמיכו את בית הדין להכריע בתביעה זו על בסיס סיכומים בכתב שיוגשו, בלוית מסמכים שימצאו לנכון לצרף אליהם , וזאת על דרך פסיקה לפשרה בהתאם להוראות ס' 79א' לחוק בתי המשפט. 4. להלן , אם כן , השיקולים אשר לקחנו בחשבון לצורך קביעת הסך לתשלום בפשרה - א) הנתבעת טענה כי בענייננו קיים מעשה בית דין אשר מצדיק דחיית התביעה על כל רכיביה. התובעים , מצידם , טענו כי בהליך נשוא פסק הדין, כהגדרתו לעיל, תבעו הם רק צו עשה, לביטול הפיטורים והשבתם לעבודה. לטענתם, עילת התביעה קמה רק כאשר בית הדין החליט שלא לבטל את פיטוריהם. דע עקא שהלכה למעשה עילת התביעה הראשונה למתן סעדים הייתה פיטורי התובעים וסיום יחסי העבודה בינם לבין הנתבעת , וזו גם עילת התביעה עליה מושתתים הסעדים נשוא התביעה שבפנינו. לפיכך , לכאורה , היה מקום לדחות על הסף את התביעה בה עסקינן , אלא שהנתבעת הסכימה , כאמור , כי בית הדין יפסוק בתביעה לפשרה. ב) אשר לתביעות לתמורת ההודעה המוקדמת - לקחנו בחשבון כי מהחומר שבפנינו עולה כי התובעים לא קיבלו, הלכה למעשה , הודעה מוקדמת כדין , שכן ההודעה על הכוונה לפטרם לא הוצאה לפועל עד קיומה של הועדה הפריטטית, ערב פיטוריהם. יחד עם זאת , התובעים לא הצביעו על כל מקור משפטי אשר מכוחו יש מקום לפסוק להם תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבודה בגין 3 חודשים. ג) אשר לתביעה לתשלום פיצויים מוגדלים וחודשי הסתגלות - התובעים לא הצביעו על כל מקור משפטי מכוחו יהא מקום לחייב את הנתבעת לשלם להם רכיבי תביעה אלה , והסתפקו בהצביעם על העובדה שמדובר במורים שפוטרו בתחילת שנה"ל. התובעים הציגו , אמנם , חוזר כלשהו המתייחס לפנייה לועדה לפיצויים מוגדלים, אך ודאי שאין בו כדי להעיד על חבות כלשהי בתשלום. בסיכומי התובעים נטענה, לראשונה, מעין טענת נוהג, שלא בא זכרה בכתב התביעה, ובכל מקרה הינה בעלת אופי סתמי וכללי מכדי להשתית עליה מסקנות כלשהן. לקחנו בחשבון גם את העובדה שלתובעים שולם , מכוח פסק הדין , פיצוי בשיעור שכר עבודה בגין 4 חודשים , אשר נפסק מכוחו של הפגם שבפיטוריהם. ד) אשר לתביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים - הנתבעת טוענת כי מאחר ומדובר בחינוך העל יסודי, הרי שההפרשות שהפרישה בגין התובעים באות במקום פיצויי פיטורים בהתאם להוראות 14 לחוק פיצויי פיטורים. מהמסמכים שצורפו לסיכומיה עולה כי אכן הפרישה בגין התובעים כספים ל"מבטחים" , לרבות בגין הרכיב של פיצויי פיטורים, ואף הודיעה לקרן על הסכמתה לשחרור הכספים עם פיטורי התובעים. לטענתה - הסכום שההצטבר בקרן בגין התובע מס' 2 היה אף גבוה מזה המגיע לו בגין פיצויי פיטורים על פי דין , ואת ההפרשים שהיה עליה להשלים בגין התובע מס' 1 מעבר לשחרור ההפרשות -שילמה היא בחודש 03/01 , דהיינו רק בחלוף כמעט שנתיים ממועד הפיטורים. יחד עם זאת , בחלוף התקופה האמורה , התיישנה עילת התביעה לפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים. לאחר ששקלנו את השיקולים שפורטו לעיל , במצטבר , החלטנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן - א) לתובע מס' 1 סך של 7,000 ₪. ב) לתובע מס' 2 סך של 7,500 ₪. במידה והסכומים דלעיל לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום עד לתשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין אין אנו מוצאים לנכון לתת צו להוצאות. התובעים פטורים מאגרה דחויה. 5. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה , עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. דיני חינוךפיצוייםפיטוריםמורים