חתימה תחת מחאה על ערבות 1. המשיב (להלן, גם "הבנק") הגיש תובענה כספית כנגד המערערים, חברה ומנהלה, בגין יתרת חוב כספית בחשבון סניף חיפה של המערערת 1 (להלן-"המערערת") בחיפה. המערער 2 (להלן-"המערער") נתבע בגין כתב ערבות ללא הגבלת סכום שניתן להבטחת חובות המערערת למשיב. עיקר החוב נובע בגין עיסקת פקטורינג, שמהותה תפורט להלן. החוב בגין עילה זו עמד על סך של כ- 156,000$ ליום הגשת התביעה. מיעוט החוב הוא בגין יתרת חובה בחשבון העו"ש שעמדה על סך של כ- 85,000 ₪ ליום הגשת התביעה. 2. עם הגשת התביעה עתר המשיב להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד ומבוקשו זה ניתן לו. לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול צו עיקול זמני שנענתה באורח חלקי. בהמשך נדונה במעמד הצדדים בקשת המערערים בתיק בש"א 2948/03 לביטול העיקול הזמני מכל וכל. בקשה זו נדונה בפני כב' הרשמת ספרא-ברנע. היא שמעה את עדויותיהם של מנהל סניף המשיב בחיפה, מר אבי צור, ואת עדותו של המערער. בהחלטתה מיום 22.07.03 דחתה כב' הרשמת את הבקשה לביטול העיקולים הזמניים, ואף החזירה לתוקפם את העיקולים הזמניים שבוטלו באופן חלקי לראשונה. עוד חייבה כב' הרשמת את המערערים בהוצאות הבקשה. 3. החלטה זו של כב' הרשמת הותקפה בערעור שבפניי. הוצגו בפניי עיקרי טיעון ונעשו ניסיונות לסלק הסכסוך בדרכי שלום שנכשלו. על יסוד זאת, ולבקשת ב"כ הצדדים, הונחו בפניי סיכומי השלמה מטעם ב"כ הצדדים. אקדים ואציין כי בסיכומי ב"כ המשיב הוגנבו באורח לא ראוי ראיות, ללא נטילת רשות, על אודות תביעה לפסק דין הצהרתי שהגיש המערער ואשתו, וברי שבדעתי לא להידרש לראיות אלה. 4. מטיעוני ב"כ הצדדים נלמדה מהותה של עיסקת פקטורינג. עיסקה זו מסדירה את מערכת היחסים בין בנק לבין מוכרי נכסים, ובעיקר יצואנים, דוגמת המערערת שבפניי. במסגרת מערכת יחסים זו רוכש הבנק את חובות הלקוחות של היצואן, וכנגד תשלום שאותו מקבל היצואן, ממחה היצואן את כל זכויותיו לקבלת כספים מן הקונה לבנק, ואילו הבנק מעניק לו, כאמור, מימון עוד בטרם קיבל הכנסות ממכירת הנכסים. ברי כי בעיסקת הפקטורינג בודק הבנק את פרטי העיסקה הנקשרת ומתקשר בעיסקת הפקטורינג לאחר בדיקה כאמור. במסכת שבפניי אין חולקים כי בין הצדדים נקשרו שתי עיסקאות פקטורינג. האחת- עלתה יפה. השניה- עלתה על שרטון והולידה את עיקר המחלוקת בתיק שבפניי. בעיסקת פקטורינג שניה זו התקשרה המערערת עם חברה אמריקאית, היא חברת "ולקו" (להלן- "ולקו"). ולקו רכשה מן המערערת תריסים ומסילות. בסופה של דרך לא שילמה ולקו למערערת את חובה הנטען. לשיטת המערערת הוברר, לנוכח מכלול חליפת מכתבים בין המערערת לולקו, כי ולקו אמורה הייתה לרכוש סחורה מן המערערת, בכל מקרה, באופן שקיימת עיסקה בת-תוקף בין השתיים, אך ולקו לא משלמת למערערת את יתרת החוב הנטענת כתוצאה מאי יכולת תשלום בלבד. לשיטתו של המשיב קיימת בין הצדדים מחלוקת כספית. די במחלוקת כספית זו על מנת לגרום לכך שהמערערת תשיב למשיב את סכום האשראי בגין עיסקת הפקטורינג בה התקשרו השניים. לא זו אף זו: המשיב טוען להתנהלותה הנפסדת של המערערת. לשיטתו, כבר כאשר התקשרו השניים ביום 29.04.02, ידעה המערערת כי לא קיימת עיסקה בת-תוקף בינה לבין ולקו. 5. במחלוקת האמורה העדיפה כב' הרשמת את טיעונו של המשיב. לאחר ניתוח חליפת מכתבים בין המערערת לבין ולקו, היא הגיעה למסקנה כי "ולקו לא הסכימה לקבל לחזקתה את המכולה, למעט חלק קטן מהסחורה בשווי של כ- 4,000$ ששולם..." ועוד היא ציינה כי "ברור שמדובר באי עמידה בתנאי התשלום הנקובים בחשבונית ובמחלוקת מסחרית לשמה, ועל המבקשת 'הלקוח' להשיב לבנק את המקדמה, כאמור בסעיף 5(ד) ו-6(ב) להסכם מיום 29.04.02" (עמ' 3 להחלטה). 6. ב"כ המשיב סבור כי לא ראוי להתערב במסקנות עובדתיות של כב' הרשמת. הגם שאני סבור שיש טעם בטיעון זה, הרי בדעתי לאמץ את טיעון המשיב, אך לא מן הטעם הזה, אלא משום שמקובלת עליי השקפתו המשפטית כי גם אם במחלוקת האזרחית בין המערערת לבין ולקו, יהא הדין עם המערערת, הדבר אינו יכול להושיע, משפטית, למערערת ככל שעסקינן במסכת היחסים החוזית שלה עם הבנק-המשיב. 7. סעיף 5(ד) להסכם הפקטורינג (נספח א' למוצגי המשיב) מורה אותנו כי קיימת הגדרה גורפת ביותר לעניינה של "מחלוקת". זו מוגדרת ככל מצב שבו "החייב לא יפרע כל חוב מאושר מחמת טענת הגנה שיש לחייב כלפי הספק, ו/או טענת עיכבון, ו/או קיזוז, ו/או תביעה שכנגד (להלן-'מחלוקת')". משמע: גם אם אקבל את טענת המערערת כי עובר לחתימת הסכם הפקטורינג הייתה בין הצדדים עיסקה בת-תוקף, תיתכן האפשרות כי המערערת תהיה חייבת להשיב למשיב את סכום האשראי שקיבלה, ככל שתתגלע מחלוקת מאוחר יותר. ברי, למשל, כי טענות של עיכבון, קיזוז ותביעות שכנגד יכולות, פוטנציאלית, להתעורר דווקא בעקבות קשירתה של עיסקה ברת-תוקף. מחליפת המכתבים ברי לי כי בין ולקו למערערת קיימת-גם-קיימת מחלוקת. אין בדעתי להיכנס לפרטיה, אף אין בדעתי ובסמכותי, כמובן, לחוות דעה באשר לצידקת טיעונו של צד זה או אחר. 8. ממשיך סעיף 5(ד) ומתווה את הדרך הראייתית, שאין בלתה, כי מקום שמתעוררת מחלוקת כאמור, הרי על מנת לשלול מן הבנק את זכות החזרה על המערערת להציג מסמכים מוגדרים כ- "פסק דין מוסמך לטובת הספק" או מסמך ממנו עולה כי "החייב יחזור בו ויודה בכתב, ו/או ללא כל תנאי בחבותו בגין החוב נשוא המחלוקת". מקום שמסמכים אלה אינם קיימים, אין לשמוע לטענה כי ולקו "מפברקת" מחלוקת, כשיטת המערערת, כאשר לאמיתם של דברים היא לא משלמת את הכסף, בפשטות, משום חוסר הסולבנטיות שלה. כך, לא משום שהטענה נכונה או לא נכונה, אלא משום שהצדדים היתוו את הדרך הראייתית הייחודית בה יכול לקוח להתגבר על מכשול של "מחלוקת". 9. הפרקטיקות האמורות הן פרקטיקות סבירות של בנק. אכן, כטענת המשיב המקובלת עליי, הבנק אינו נוטל על עצמו את הסיכון של תשלום כאשר זה נובע בשל מחלוקת מסחרית בין היצואן לבין הקונה, אלא נוטל על עצמו רק את הסיכון הנובע מאי תשלום בגין חוסר סולבנטיות של הקונה. פשיטא, אין לבנק כלים להכריע במחלוקת בין יצואן לבין קונה, האם אמיתית היא או מסווה "העדר סולבנטיות". משום כך דורש הבנק, בכתובים, ראייה חד-משמעית על עיסקה בת-תוקף, טרם ההתקשרות בהסכם הפקטורינג, או ראייה מוצקה המחזירה חד-משמעיות לעיסקה האמורה, בדמות פסק דין או הודייה חד-משמעית של הקונה בחבותו ליצואן. ברי, איפוא, כי די בהעלאת טענה של הקונה, המעלה מחלוקת, כדי לזכות את הבנק בהשבת סכום האשראי. 10. המערערים אינם מתמודדים כהלכה עם מכשולים אלו. הם ממקדים מעייניהם למערכת היחסים בינם לבין ולקו, וכן אף לטענת מניעות שהם משמיעים כלפי הבנק שבדק את העיסקה, באופן מקצועי, ועמד על רצינותה ותקפותה. אך בכך לא סגי. גם אם אלו הם פני הדברים, באופן שבהמשך הדרך התגלעה "מחלוקת", די בכך, לאור הוראות הסכם הפקטורינג וההיגיון העומד בבסיסו, על מנת לחייב את המערערת להשיב כספי האשראי למשיב. 11. עיסקת פקטורינג מלווה בביטוח. אין חולק כי בענייננו ביטחו המערערים עצמם אצל "החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ" (להלן- "ב.ס.ס.ח"). הם אינם יכולים לתבוע את ב.ס.ס.ח שהרי הם הימחו אף זכות זו לבנק. הם קובלים כנגד הבנק על כך שאינו נוקט בצעדים משפטיים כנגד ב.ס.ס.ח שיכולים לגרום לכך שהוא יזכה בתביעה זו באופן שלא יימצא בחסרון כיס. אף בעניין זה בדעתי לאמץ את טיעוניו של המשיב. ראשית, הבנק פנה לב.ס.ס.ח וניסה לקבל תקבולי ביטוח, ואולם זו השיבה כי לאור פוליסת הביטוח, הרי "כל עוד קיימת מחלוקת מכל סוג שהוא בין הקונה ובין המבוטח", הרי "עד אשר יתחייב הקונה באופן מפורש לשלם החוב במלואו, אין החיסוי הביטוחי חל", ומכל מקום הוא יחול "רק לגבי אותו חלק החוב שלגביו יצהיר הקונה מפורשות כי הוא חייב בתשלומו, או במקרה הקיצוני בהתבסס על פסיקה של בית-משפט" (מוצג ז' למוצגי המשיב). זאת ועוד: נבדקה אף טענת "הסולבנטיות" של ולקו וממצאיה העלו, כך תשובת ב.ס.ס.ח, כי "ככל הידוע לנו ומבדיקה שערכנו, הקונה משלם לספקיו ולא ידוע על קשיי נזילות של הקונה". שנית, זכאותו של המשיב כלפי המערערת נובעת מהסכם הפקטורינג, ללא כל קשר לפוליסת הביטוח אצל ב.ס.ס.ח. שלישית, וזה העיקר: גם לו הייתה מוגשת תביעה נגד ב.ס.ס.ח, מכח פוליסת הביטוח, היא הייתה נכשלת. אכן, המערערים תולים יהבם בסעיף 3.1.2 לפוליסה, הקובע כי הסיכון המבוטח מוגדר כ"אי תשלום מתמשך על ידי הקונה למבוטח". ואולם, הם מתעלמים מכך שבגדר הסייגים בפוליסה הופטרה ב.ס.ס.ח מתשלום, "בכל מקרה של סכסוך עסקי". סעיף 1.6 מגדיר כי "סכסוך עסקי" הוא "כל מחלוקת עובדתית, ו/או משפטית בין הקונה למבוטח הנוגעת לתשלום תמורת הסחורה, ו/או השירות למבוטח...", ובהמשך הגדרות רחבות ביותר באשר להתפרסותה של אותה "מחלוקת". ולהסיר ספק, מבאר סעיף 4.2 כי "במקרה בו טען הקונה כי הוא פטור מלשלם את תמורת הסחורות....בשל סכסוך עסקי, כהגדרתו בסעיף 1.6 לעיל, לא יראו את ההפסד כהפסד שנעשה ודאי, אלא לאחר שיינתן פסק דין סופי של בית-משפט מוסמך... הדוחה את טענת הקונה...". משמע, אף הפוליסה הגדירה באורח מובהק דרכים ראייתיות המוטלות על המבוטח, שבהעדרן מופטרת המבטחת מתשלום. 12. הנה כי כן, וככל שעסקינן במרבית החוב, ברי כי הונחה בפני בית המשפט ראייה לכאורית להנחת הדעת לקיומה של עילת תביעה. לא נמצא כל ספק סביר לעניין יתרת החוב על סך 85,000 ₪. לא נעשה כל נסיון להתמודד עם מכתבים שנשלחו על ידי הבנק למערערת באשר ליתרת חוב זו (מוצגים ט' ו- י' למוצגי המשיב). 13. כל אלו, כשלעצמם, אינם מצדיקים הטלת עיקולים זמניים, טרם שניתן פסק דין. שומה על מבקש העיקול להמציא נתונים המצביעים על חשש מבוסס המוליד צורך במתן צו עיקול. נתונים אלו נפרסו בהחלטתה של כב' הרשמת. הם מתבססים, ביסודו של דבר, על התרשמות עובדתית. אם עד הנה ביססתי מסקנתי, ביסודו של דבר, על שיקולים משפטיים, אין בדעתי לעשות כן לעניין הנתונים העובדתיים שנקבעו על ידי כב' הרשמת. כב' הרשמת התרשמה באופן שלילי מעדותו של המערער. היא ציינה כי "מדובר באדם שאינו מגלה את מלוא הנתונים הנדרשים, אינו עומד במוסכם עמו (לרבות, סילוק חוב בבנק וביטול השיקים לאחר מכן) ובמצטבר מתעורר חשש סביר ואף למעלה מכך כי בבוא המועד לפרוע את החוב על פי פסק דין, לא יוכל המשיב לעשות כן, אם בגלל שהמבקש יבריח נכסיו ואם בגלל שהם ימומשו על ידי נושים אחרים" (עמ' 5). 14. ב"כ המערערים מבקש, למצער, לבטל את העיקולים הזמניים שהוטלו על המערער אישית. המערער נתבע מכח כתב הערבות. לשיטתו, כתב הערבות ניתן רק להבטחת חשבון חוב העו"ש הפתוח, ולא להבטחת חובות כתוצאה מעיסקאות הפקטורינג. טענה זו היא חסרת שחר. לא מצאתי כל סייג בכתב הערבות המצביע על כך. לעומת זאת התרשמתי לרעה מיומרתו של המערער לבטל את כתב הערבות במכתב מיום 22.12.02 (מוצג י"ד למוצגי המשיב). במכתב זה רשם המערער כי "ביום 05.11.01 חתמתי תחת מחאה על ערבות בלתי מוגבלת בסכום למוסדכם. הנני להודיעכם בזאת על ביטול כתב ערבות זה, ככל שאינו בטל מעיקרו בנסיבות הנ"ל". טענת המערער על חתימה "תחת מחאה", כאשר היא מושמעת למעלה משנה לאחר חתימה על כתב ערבות, ואי חזרה על טענה חסרת שחר זו בהמשך הדרך, אכן מעלה חשד לניסיון התחמקות ולמי שאינו בוחל בהפרכת טענות, מן הגורן ומן היקב. 15. כב' הרשמת שקלה כהלכה אף את איזון האינטרסים המתנגשים. משום כך היא לא נתנה צו גורף ולא כללה חשבונות עו"ש. היא ניתחה כי "העיקול הוא מידתי והולם. העיקולים הם נכסי מקרקעין, רכב וביטוחי חיים שאינם מכבידים, וממילא חלקם כפופים לשיעבודים קודמים" (עמ' 5). הנני מאמץ דעתה זו. אוסיף ואציין כי המערערים לא המציאו כל ראייה מתועדת אובייקטיבית, למעט אמירה סתמית בעל-פה בעלמא, על אפשרות קריסת המערערת, ובגינם של העיקולים הזמניים האלו דווקא. 16. כללם של דברים: הנני דוחה את הערעור. הנני מחייב את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. 17. המזכירות תגנוז תיק ע"א 206/03. 18. בדעתי לדון בתובענה העיקרית. המזכירות מתבקשת לעדכן רישומיה בהתאם. 19. לא מצאתי כי הוגש כתב הגנה בתיק העיקרי. חרף זאת נתבקשתי ע"י ב"כ התובע לקבוע מועד לדיון. שמא הוגש כתב הגנה והוא לא מצוי בתיק עצמו. ב"כ הצדדים מתבקשים להבהיר עניין זה ומכל מקום, ככל שלא הוגש כתב הגנה, הנני מורה על הגשתו תוך 20 יום מיום המצאת החלטתי זו כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור. לאחר שיונח בפניי כתב הגנה אזמן ישיבת קדם-משפט. מסמכיםתשלום / חתימה תחת מחאהערבות