הוצאות רפואיות נזקי גוף

התובעים הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). לטענת התובעת בתאריך ,18.12.01 כאשר נסעה עם בנה (להלן: "התובע") בכביש ראשי בכפר יאסיף, פגע בהם רכב אחר בעוצמה (להלן: "התאונה"). הרכב בו נסעו התובעים היה מסוג פזו 304 והיה מבוטח ע"י הנתבעת בפוליסה שמספרה 121508932001. הנתבעת כפרה בקרות האירוע, אולם במכתב שנשלח מטעמה בתאריך- 4.12.03 חזרה בה מכפירתה. ב"כ הצדדים הסכימו ביניהם כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 4 ג' לחוק הפלת"ד. התובעת טענת בכתב תביעתה כי כתוצאה מהתאונה האמורה נגרמו לה הנזקים הבאים: נזק מיוחד - הפסד השתכרות בעבר, עזרת צד ג' בעבר, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר. נזק כללי - כאב וסבל, הפסד השתכרות בעתיד, עזרת צד ג' בעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעתיד. התובע, טען בכתב התביעה כי כתוצאה מהתאונה יהא על הנתבעת לפצותו בגין הנזקים הבאים- נזק מיוחד - עזרת צד ג' בעבר, נסיעות והוצאות רפואיות בעבר. נזק כללי - כאב וסבל, עזרת צד ג' בעתיד, טיפולים רפואיים ונסיעות בעתיד. מנגד, טענה הנתבעת, כי אין מקום לפצות את התובעים, שכן לא נגרם להם "נזק גוף" כהגדרתו בחוק. לחלופין טענה הנתבעת, כי גם לו נפגעו התובעים בתאונה האמורה, הרי שפגיעה זו הינה זניחה ושולית. דיון ומסקנות- בנוגע לתובעת - לאור המסמכים, אותם צרפה התובעת לכתב תביעתה, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן נגרם לתובעת נזק גוף כהגדרתו בחוק וכי יהא על הנתבעת לפצותה בגין נזק זה. פיצויי בגין כאב וסבל התובעת ביקשה בסיכומיה את הסכום המקסימלי אשר בסמכות בית המשפט לתת בהתאם לתקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976. את תביעתה זו היא מבססת על סמך הפגיעות שנגרמו לה בעקבות התאונה, אשר בגינן נבצר ממנה לתפקד הן במקום עבודתה והן במשק הבית. בנוסף טענה התובעת כי נוכח הפגיעות האמורות סבלה מכאבי תופת בגב ובצוואר והיתה נתונה לטיפוליים רפואיים אינטנסיביים. מנגד, טענה הנתבעת בסיכומיה כי אין לפנינו נזק גוף, ולחלופין טענה, כי אם יחליט בית המשפט שאכן מדובר בנזק גוף, הרי שעסקינן בפגיעה של מה בכך, שדי ב-500 ₪ על מנת לפצותה. התובעת צרפה לסיכומיה גיליון חדר מיום של בית החולים נהריה (נספח "ב"). בגיליון צויין כי התובעת מתלוננת על כאבי ראש ועל כאבים באוזן שמאל ובגב התחתון. הממצאים שהעלתה בדיקתה של התובעת היו ברובם חיוביים (בלא ממצא פטולוגי) והיא שוחררה באותו יום עם המלצה לנוח במשך שלושה ימים. מפאת תלונותיה על כאבים באוזן שמאל, נבדקה התובעת בבית החולים ביום התאונה ע"י ד"ר סגלצ'יק יעקב, וממצאי הבדיקה היו: "אוזניים תקינות, אין הגבלה בפתיחת הפה ניתן כאבים במישוש באוזן מפרק טמפורו מנדיבולרי". התובעת טענה בסיכומיה כי בעקבות התחזקות הכאבים באיזור הגב והצוואר פנתה בתאריך 5.1.02 אל ד"ר דקואר ריאד, מומחה לאורתופדיה כללית. ד"ר דקואר בדק את התובעת והמליץ לה על מסאג' , חימום מקומי, U.S טינס והרפיית שרירים. בנוסף ניתן לתובעת ע"י ד"ר דקואר אישור מחלה לתקופה של 18 יום. יש מקום לציין כי הבדיקה נערכה כפי שציינתי ביום 5.1.02 ואישור המחלה ניתן מיום 3.1.02, הווה אומר, ניתן לתובעת יומיים מחלה באופן רטרואקטיבי. זאת ועוד, הנתבעת מתעכבת בסיכומיה בנקודה זו ומלינה כי התובעת "נזכרה" לפנות לרופא לאחר שמונה עשר ימים מיום קרות התאונה. לדידי, לא חריג הוא המצב, בו כאבי גו תוקפים את הנפגע בתאונת דרכים מספר ימים לאחר מועד האירוע והא ראיה לכך , שאכן ד"ר דקואר מצא שהתובעת נפגעה ויש מקום לטפל בה. התובעת צרפה אישורים המעידים על קבלת טיפולים פיסיותרפיים (נספח "ה" לסיכומים). לאור כל המסמכים האובייקטיבים, המעידים על מתן טיפול רפואי, סבור אני כי יש מקום לפצות את התובעת בגין כאב וסבל בסכום של 4,000 ₪ . הפסד השתכרות בעבר: התובעת, ילידת 1974, צרפה לסיכומיה תלושי שכר ממקום עבודתה מחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, בנוסף צרפה התובעת אישורי אי כושר (18 ימי מחלה- החל מ-3.1.02 ועד 20.1.02) וטענה כי במסגרתם לא הגיעה לעבודה (נספח "ו").אולם התובעת לא צרפה לתביעתה תלושי שכר מהתקופה שלאחר התאונה, היינו תלוש שכר של חודש ינואר וכן נמנעה מהטעמים השמורים עמה לצרף את אישור המעביד על היעדרותה מהעבודה. אי צירוף המסמכים הנ"ל אשר בוודאי נמצאים בחזקתה ובשליטתה של התובעת, מערערת את אמינות גרסתה, לפיה נעדרה מהעבודה. יצויין כי התובעת עובדת במוסד ציבורי מוכר_ משרד החינוך והתרבות) ובהתאם לא היתה לכאורה כל מניעה לקבל אישור על היעדרות מהעבודה או להציג אישור, לפיו לא שולם לה שכר בגין אותה תקופה, או אישור על ניצול ימי מחלה בתקופה זו. יתרה מכך, התובעת אכן נפגעה, כפי שקבעתי דלעיל, בתאונת דרכים, אך אין תאונה זו מצדיקה חופשת מחלה כה ארוכה של 32 יום, מה עוד שהתאונה התרחשה בעת חגים בהם קיבלה התובעת שכר בלאו הכי. לפיכך סבור אני כי יש מקום לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה בסכום (מופחת) של 600 ₪. הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר: התובעת צרפה לסיכומיה חשבונית על סך 1600 ₪ שניתנה עבור שירותי אמבולנס (נספח "ז" לסיכומים) וכן סך 43 ₪ בגין הוצאות בנק. כל הטיפולים שקיבלה התובעת, פרט להוצאה האמורה, נכללים במסגרת סל השירותים של קופת החולים, לפיכך יש מקום לפצותה בסכום של 1,643 ₪ . נראה לי, כי יש לפצות את התובעת בנוסף, בסכום של 750 ₪ בגין הוצאות שונות, לרבות נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה. עזרת צד ג': התובעת בסיכומיה ציינה כי בעקבות התאונה נזקקה לעזרת בני משפחה , לפיכך היא תובעת סכום העומד על 2500 ₪ בגין ראש נזק זה. בגיליון חדר המיון של בית החולים נהריה תואר מצבה של התובעת לפני שחרורה לביתה ולא עולה ממנו צורך בעזרה חריגה. זאת ועוד, לא הוגשו קבלות על תשלומים בגין עזרה זו והראה לי כי גם אם היה צורך בעזרת צד ג'', עזרה זו היתה מיזערית, וניתנה, כמקובל, על ידי בן משפחה ללא תמורה. לאור האמור, אין מקום לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה. התובעת ביקשה לפצותה בגין נזק כללי ה"צופה פני עתיד" , אולם לא התרשמתי כי לתובעת אכן ייגרם נזק בעתיד, כתוצאה מהתאונה, הטעון פיצויי. תביעת התובע - כבן 15 חודשים ביום התאונה: בעת קרות התאונה היה התובע בן חמישה עשר חודשים. מגיליון חדר המיון (נספח "ה" לסיכומים) עולה כי מצב התובע היה טוב, ולא נמצאו כל ממצאים אשר יעמדו בגדרו של המונח "נזק גוף" כהגדרתו בחוק. לפיכך אין מקום לפצות את התובע בגין ראשי הנזק שנדרשו על ידו, שכן אין פגיעתו עולה לכדי "נזק גוף" כהגדרתו בחוק. עם זאת, הואיל ומדובר בקטין , תינוק, למען הזהירות בלבד, אנקוט בכלל "מי שאינו יודע לשאול, את פתח לו" - ואקבע כי יש לפצותו בסכום של 500 ₪. לסיכום: לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, הריני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: לתובעת: בגין כאב וסבל - סך של 4,000 ₪. בגין הפסדי שכר - סך של 600 ₪ בגין הוצאות אמבולנס סך של- 1,643 ₪. בגין הוצאות נסיעות וכו' סך של 750 ₪ לתובע: בגין כאב וסבל סך של - 500 ₪ סך הכל - 7,443 ₪ לאור האמור הריני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 7,443, ₪ לסילוק מלא וסופי של תביעתם בתיק זה. הריני מחייב את הנתבעת, בנוסף, לשלם הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 12% מהסכום הנ"ל בתוספת מע"מ כחוק. הסכומים הנ"ל יהיו צמודים למדד וישאו ריבית כחוק מיום 10.9.04 ניתן היום כ"ד באב, תשס"ד (11 באוגוסט 2004) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ר.ש. צמח, שופטסגן נשיא הוצאות רפואיותרפואהנזקי גוף