פיצויים בגין הצפת ביוב

פיצויים בגין הצפת ביוב 1. תביעה ותביעה שכנגד. תביעה זו נולדה עקב סתימה בצינור ביוב בסמוך לדירה ששכרו התובעים מהנתבע. לטענת התובעים, נגרם להם נזק עקב הצפת ביוב ועקב תיקון שבוצע במשך תקופה ארוכה מידי ולא בצורה מוצלחת. הנתבע שלח הודעה צד ג' לנציגות הבית המשותף בטענה שהצינור נמצא באחריות הנציגות היות שהצינור שייך לבניין ולאו דווקא לדירה מסוימת. טענות התובעים 2. התובעים (הנתבעים שכנגד) בסיכומיהם טוענים כי היתה הצפה חמורה של מי ביוב מהשירותים במושכר. התובעים נאלצו לעזוב את המושכר וחזרתם נתאפשרה רק לאחר 3 שבועות, אולם לטענתם לא ניתן היה להתגורר במושכר עקב תקלות שונות כפי שקבע גם, לטענתם המומחה מר גיל נאמן. התובעים טוענים כי הנתבע לא פעל בזמן ולא פעל בצורה מוצלחת לתיקון הנזקים, לא הפעיל מיד את פוליסת הביטוח ובסופו של דבר גרם הדבר לכך שהתובעים לא גרו יותר במושכר, עברו בין כמה כתובות עד שמצאו דירה אחרת. עוד טוענים התובעים כי התביעה שכנגד לא נועדה אלא להפעיל לחץ על התובעים ולהפחידם, נטען כי סכום התביעה נופח ללא כל פרופורציה. טענות הנתבע 3. הנתבע טוען כי התובעים מנסים להתחמק מתשלום דמי שכירות, וכן טוען כי גרמו נזקים כבדים למושכר וכן עגמת נפש לנתבע. למען הזהירות הגיש הודעת צד ג' לנציגות הבית המשותף. הנתבע טוען כי השכיר את הדירה תמורת 900$ לחודש. התובעים הפרו את ההסכם ולכן עליהם לשלם פיצוי מוסכם בסך 5,000$. הנתבע טוען כי התובעים נמנעו מלשלם שכר דירה עבור חודשים דצמבר, ינואר ופברואר 2002 וכן לא שילמו תשלומי ועד בית. הנתבע טוען כי הנזקים עקב ההצפה היו מצומצמים והנזק שנגרם היה למושכר עצמו ולשטיחים של הנתבע אולם לא למטלטלין של התובעים. נטען כי הדליפה מקורה בצינורות של הבניין השייכים לרכוש המשותף. עוד נטען כי הנתבע פעל במהירות ובמקצועיות כדי לתקן את הדורש תיקון. עוד נטען כי הנתבעים לא פינו בזמן את המושכר וכן הגישו תלונה במשטרה כנגד הנתבע בחוסר תום לב, אלא שהמשטרה החליטה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה. דיון 4. אין מחלוקת שהיתה סתימת ביוב שגרמה הצפה מסוימת של ביוב, הוזמן בעל מקצוע שהחל לטפל, אולם התיקון נמשך זמן, התובעים נאלצו לעזוב את הדירה למשך מספר ימים ואולי יותר, ובסופו של דבר החליטו להפסיק את השכירות ולעבור דירה. 5. ההחלטה לעבור דירה היתה החלטה סבירה בנסיבות. הבעיה לא נפתרה על נקלה ולאחר שהתובעים נתנו ארכה סבירה לנתבע לפתור את הבעיה החליטו לעבור דירה. 6. הצדדים פיתחו יריבות קשה למרות שהארוע כשלעצמו, התקלה בביוב, הוא מסוג המקרים אשר קורים לעיתים בדירות. עדיף לפתור את התקלה במאמץ משותף, תוך שיתוף פעולה, והפנית אנרגיות לפתרון הבעיה במקום להתנגחות הדדית. הצדדים לא הגיעו להבנה לאחר פינוי הדירה. נותרו מחלוקות שונות שיש להסדיר. 7. אין מחלוקת כי אחד התובעים לא שילם דמי שכירות עבור חודש אחד ותובע שני לא שילם עבור 3 חודשים. התובעים מבקשים בין השאר לקזז דמי שכירות מול נזקיהם. לעניין זה יש לקבוע כי בהתחשב בנסיבות רשאי כל תובע להימנע מלשלם עבור חודשיים, כולל התקופה שבה לא היו בדירה עקב התקלה. מכאן שלתובע אחד יחזיר הנתבע דמי שכירות של חודש אחד והתובע השני ישלם חודש אחד ולא ישלם עבור חודשיים. 8. באשר להוצאות ארנונה וועד בית, יחזיר הנתבע לתובעים הוצאות אלה בגין חודשיים ימים, לאחר שנטען כי ארנונה וועד הבית שולמו במלואם ע"י התובעים. באשר לחשמל ולמים, היות שלא היו דיירים אחרים במושכר אין צורך להחזיר לתובעים דמי חשמל, מים, טלפון, גז וכיו"ב תשלומים עד למועד שפינו בפועל. החל ממועד זה אין התובעים חייבים לשלם עבור מים, חשמל וגז, ואם שילמו יש להחזיר להם חלק יחסי המבטא את התקופה שבה לא היו במושכר החל מהפינוי, (בשונה מהתקופה שנעדרו בה מן המושכר עד ליום שהחליטו לפנות לגמרי). 9. באשר לצד שלישי: הצד השלישי טוען בסיכומיו כי לא הוכח כי מקור ההצפה היה בביוב המשותף, ובנוסף מרבית הנזקים שנטענו אינם קשורים להצפה והיה מקום, אם בכלל, ליחס לצד ג' רק את הנזקים הנוגעים להצפה. עוד נטען כי בכל מקרה מרבית האחריות לנזקים, אם ידחו הטענות הקודמות,נגרמו באחריות הנתבע. נתברר כי בדירה נעשה שיפוץ, נעשתה הזזה של צינורות ביוב עקב הזזת השירותים ומכאן שלא ניתן לקבוע כי התקלה היתה באחריות נציגות הבית המשותף. מכאן שהודעת צד ג' לא הוכחה. המומחה מטעם הנתבע קבע קביעות כלליות, אולם מצד שני, לפי דברי מר הירשברג וגב' רשף, טענות המומחה לא היו הגיוניות, לא התאימו לנסיבות. צד ג' לא חייב היה להביא מומחה מטעמו היות שניתן היה לסתור או להפחית ממשקל חוות הדעת על ידי ראיות אחרות או חקירה נגדית. התוצאה היא שיש לדחות את הודעת צד ג'. 10. באשר לחוו"ד מהנדס גיל נאמן. מקריאת חוות הדעת ברור כי בדירה בוצע תיקון. נותרה רטיבות בחול שמתחת לרצפות. הדבר אופייני לתיקוני צנרת הכרוכים ברטיבות. בנסיבות כאלה אין מנוס מתקופה מסוימת שבה מתייבש החול מתחת למרצפות, דבר הבא לידי ביטוי בלחות מסוימת המופיעה בקירות סמוך למרצפות, ולעיתים גם בתקרה שמתחת לדירה. הלחות נעלמת בהדרגה עקב ההתייבשות. לא השתכנעתי כי בתקופת הייבוש לא ניתן לגור בדירה באופן מוחלט, יחד עם זאת, עקב התקלה, אופן הטיפול בתקלה, והתוצאות לא ניתן לפסול את החלטת התובעים לעזוב את הדירה. התובעים רשאים היו, בהתאם להסכם השכירות, לגור בדירה במצב תקין ואם אינה תקינה, רשאים היו לבחור בין המשך השכירות ובין הפסקתה. 11. בנסיבות, ברור כי אין הצדקה לחיוב התובעים בפיצוי מוסכם, היות שעזיבת הדירה היתה מוצדקת. אמנם לאחר התיקון נעשה ניקוי הדירה על חשבון הנתבע, אולם הדירה לא חזרה למצבה הקודם. הסכמתו של הנתבע לשלם עבור חברת ניקיון על סך של 3,750 ₪, היתה למעלה מסבירה בנסיבות וניתן להתרשם כי לא חסך כסף כדי להחזיר את הדירה למצב סביר. 12. באשר לשטיחים שניזוקו והוסרו, טען הנתבע כי הזמין, למרות שלא היה חייב לעשות כן, נציגי חברת שטיחים על מנת להתקין שטיחים חדשים. לא ברור אם השטיחים החדשים הותקנו בסופו של דבר. הנתבע מאשר כי בכל מקרה הסכים לשחרר את התובעים מהסכם השכירות אם כי ביקש דמי הודעה מוקדמות לתשלום חובות העבר. למרבה הצער הסלים הסכסוך, סכסוך שלא היה אלא כלכלי והתובעים הגישו תלונה למשטרה בגין כניסה בלתי מורשית לכאורה לדירה. ספק אם נדרשה התערבות המשטרה במקרה זה ואכן המשטרה החליטה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך החקירה או העמדה לדין. 13. הנתבע טוען כי התקלה, הדליפה וההצפה היו בגדר כח עליון או באשמת נציגות הבית המשותף. כאמור אחריות הנציגות לא הוכחה, כמו כן ברור כי התקלה לא נגרמה במתכוון או במזיד מכאן שלא היה צורך להיגרר לסכסוך כה אמוציונלי. 14. התובעים מפרטים רשימת נזקים שנגרמו לחפציהם, ואילו הנתבע מפרט נזקים לתכולת הדירה, פינת ישיבה, וילונות, חלון שבור וכסא שבור. שני הצדדים לא הוכיחו כראוי את הנזקים, ובייחוד את שיעורם. סביר שהיו נזקים מסוימים לשני הצדדים, אלא ששיעורם המדויק אינו ידוע. מבחינה זו אין מקום לקבל את התביעה שכנגד. לא בלי היסוס לא פסקתי הוצאות לחובת התובע שכנגד שהפריז בתביעה שכנגד. 15. באשר לעגמת הנפש אשר נתבעה בסכום גבוה ביותר. אין ספק כי הסכסוך גרם עגמת נפש רבה לשני הצדדים. הצדדים לא פעלו במזיד. הנתבע ניסה לתקן את התקלה באופן סביר והתובעים אפשרו את תיקון התקלה בתחילה, דבר שאף הוא היה סביר. בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להבנה והתובעים עזבו את הדירה. בנסיבות אלה אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש. 16. התוצאה היא שהתובעים רשאים לקזז חודשיים דמי שכירות כפי שפורט לעיל. הקיזוז הנ"ל טומן בחובו גם פיצוי מסוים בגין הצורך לעבור דירה היות שאין מחלוקת שתקופת התיקון לא נמשכה חודשיים, אלא קרוב יותר לשבועיים, ולטענת הנתבע רק מספר ימים. מכאן שיש בקבלת פטור למשך חודשיים דמי שכירות משום פיצוי לתובעים. אין צו להוצאות בין התובעים לנתבע. 17. באשר לנציגות הבית המשותף. היות שהתביעה (ההודעה כנגדם) לא היה בה ממש, ישלם הנתבע לצד ג' הוצאות בסך 2,000 ₪. 18. הסכסוך עצמו היה סכסוך קטן יחסית, בנסיבות שאינן בלתי מקובלות ביחסי שכירות. הצפות מים או ביוב מתרחשות לעיתים, בייחוד בדירות ישנות יותר, המשמשות בחלקן להשכרה. במקרים של תקלות מסוג כזה, עדיף שהצדדים ישתפו פעולה לפתרון הבעיה באופן משותף, ואם בכל זאת נותר סכסוך עדיף להשאיר אותו בפרופורציות הנכונות. בתיק זה השקיעו הצדדים מאמצים גדולים, הגישו כמות גדולה של חומר כתוב, תצהירים, מסמכים וסיכומים. יש לאפשר בירור הסכסוך בבית המשפט אולם אופן ניהול הסכסוך התאים למסגרת מצומצמת יותר, שבה ניתן היה לסיים את המחלוקת במהירות ביעילות, וללא הקצאת משאבים רבים של הצדדים. נזקי מיםפיצוייםהצפהנזקי מי ביובביוב