תאונת עבודה של סדרן סחורה

תאונת עבודה של סדרן סחורה
1. התובע הגיש לבית-הדין תביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונה מיום 28/5/00. זאת בעקבות מכתב פקידת תביעות נפגעי עבודה, שנשלח אל התובע ביום 4/3/01, ובו הודע לו, כי אינו זכאי לדמי פגיעה כאמור, משום שלא הוכח קיום אירוע תאונתי, שארע תוך כדי ועקב עבודתו.
 
2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות מחומר הראיות:


א. התובע הינו יליד 1956, ועובד ברשת הריבוע הכחול כמחסנאי-סדרן של סחורה.נ
ב. במסגרת עבודתו גורר התובע עגלות סחורה מהמחסן אל אולם המכירות, פורק סחורה מהעגלות, מקדד מחירים ומסדר את הסחורה על המדפים.ב
ג. התובע היה מעורב בשתי תאונות דרכים קודם לאירוע הנטען בכתב התביעה.ו
 
 
 
3. ואלה טענות ב"כ התובע:
א. התובע נפגע בכתפו הימנית במהלך עבודתו ביום 28/5/00, או לחילופין ביום 18/5/00 או בסמוך להם, כתוצאה מסחיבת 12 משטחים שמשקלם בין 600 ק"ג ל- 1 טון. מדובר בעבודה מאומצת ביותר וחריגה שגרמה לפגיעה.
ב. התביעה הוגשה לנתבע כ- 6 חודשים לאחר קרות תאונת העבודה, בשל עיכוב אישור טופס תאונת עבודה על-ידי המעסיק. לכן לא זכר התובע את התאריך המדוייק שבו ארעה התאונה.
ג. הכאבים בכתפו של התובע אינם קשורים לתאונות הדרכים בהן היה מעורב. כך עולה אף מן המסמכים בתיק בית-הדין.נ
ד. אם ייקבע כי לתובע לא ארע אירוע תאונתי במועד הנטען, הרי שבמקרה זה מתקיימים יסודות תורת המיקרוטראומה. התובע העיד על אופי הפעולות החוזרות ונשנות שהוא מבצע במהלך עבודתו, ועדותו זו לא נסתרה. התובע אף הדגים את הפעולות בפני בית הדין.
 
4. מנגד טוענת ב"כ הנתבע טענות אלה:
א. עדות התובע ביום 20/5/02 סותרת את גרסתו בהודעה לחוקר הנתבע בעניין משקל המשטחים ותכולתם.
ב. התובע לא הצביע על תנועה לא נכונה, או על תחושה ברגע מסוים בו חש בקריעת שריר או גיד בכתף. כמו כן ביום הנטען, לא עבד התובע עבודה מאומצת במיוחד, שכן חג הפסח הסתיים כחודש קודם לאירוע הנטען.
ג. על-פי הרישומים הרפואיים, התובע פנה לטיפול רפואי רק כעבור 15 ימים, וגם אז לא ציין כל אירוע פגיעה בעבודה. רק בנובמבר 2000 הוצאה התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/2). יתרה מכך, גם במסמך מיום 9/8/00 (נ/3) צויין, כי הכאבים התחילו באופן ספונטני, ובלא חבלה. ברור אם כן, כי בטרם כותב הרופא ממצאיו ומסקנותיו, מברר הוא עם התובע כיצד התחילו הכאבים.ב
ד. התובע בעצמו הודה, כי הקשר הנטען בין העבודה לליקוי נעשה בשלב מאוחר מאוד, לדבריו על-ידי מחלקת הרווחה של המעביד. לא על-ידי התובע עצמו ולא על-ידי רופאיו.ו
ה. האמור במסמכים הרפואיים מערער גם את גרסת התובע לגבי מועד התאונה. זאת ועוד, התובע לא הפסיק את עבודתו עד לסוף 5/00 (נ/6, נ/7). לכן יש לדחות את טענת התובע ביחס לקיום אירוע תאונתי ביום 28/5/00, וזאת אף מבלי להיכנס לשאלה העקרונית האם עבודה מאומצת במהלך יום עבודה יכולה להיחשב אירוע טראומתי חד.
ו. יש לדחות גם את טענתו החלופית של התובע ליישום תורת המיקרוטראומה. אומנם המדובר בעבודת ידיים מרובה, אך אין המדובר בתנועות זהות חוזרות ונשנות. התובע לא המציא ראשית ראיה רפואית לפגיעה מסוג מיקרוטראומה, ואף המסמך של ד"ר יצחקי, שצורף לתצהירו, שולל אפשרות כזאת.
 
5. האם ארעה לתובע תאונת עבודה?
בסעיף 3 לתצהירו הצהיר התובע כי:
”במסגרת עבודתי אצל רשת הריבוע הכחול סחבתי עגלות רבות וביום 28/5/00 גם סחבתי 12 משטחים בבת אחת. מדובר במשטחי עץ כבדים הכוללים סחורה מרובה“ (ההדגשה במקור ד.פ.).נ
 
כך אמר התובע גם בחקירה הנגדית (ע' 3 ש' 14-10). לדבריו, לאחר כיומיים החל להרגיש כאבים בכתף. התובע אישר כי במועד הנ"ל לא עשה כל פעולה או תנועה חריגה (ע' 6 ש' 7-4).ב
הרישומים הרפואיים שהוצגו בפנינו אינם מבססים את גרסתו של התובע. על פי הרישומים פנה התובע לטיפול רפואי כבר ביום 23/5/00. במסמך הרפואי נכתב:
”כאבים חזקים בכתף ימים 5-4 ימים לא ברור לו איך התחיל הכאב“ (נ/3, ההדגשה הוספה ד.פ.).ו
 
התובע טען, כי פנה לטיפול רפואי ביום 1/6/00 אל הד"ר שרצר, היינו בסמוך למועד אירוע התאונה הנטען. ואולם, הרישום שהוצג לפנינו הוא מיום 12/6/00 (נ/3), וגם בו לא הוזכר כל קשר עם העבודה. ד"ר שרצר העניק לתובע 20 ימי מחלה, ולא הפנה אותו למחלקת נפגעי עבודה. לאחר כ- 3 ימים, ביום 15/6/00, פנה התובע שוב לרופא, ואז קבע זה האחרון, כי קיימים סימנים קליניים של קרע ניווני. שוב, אין כל התייחסות במסמך הרפואי לאירוע תאונתי בעבודה. לא זו אף זו, ב"כ התובע מציינת כי ייתכן שהתובע נפגע דווקא ביום 18/5/00 או בסמוך לו (סעיף 12 לסיכומים), ובשל כך, בכרטיס החולה של התובע (נ/3), צויין כי ביקר אצל ד"ר שרצר ביום 23/5/00 והתלונן על כאבים בכתף ימין מזה 4-5 ימים. ואולם התובע לא ידע להסביר זאת בחקירתו הנגדית, ואמר כי מדובר בטעות (עמ' 5 ש' 2-1). לשאלת בית-הדין בעניין זה, השיב התובע:
”אני אומר לגבי יש טעות בתאריך, כי התביעה שלי הוגשה באיחור. אני הייתי לפני ה- 28 לחודש אצל ד"ר שרצר. אני לא אומר שזה היה משהו ספציפי, לא נפלתי והביאו אמבולנס, אני עבדתי פחות ימים ממה שנדרשתי לאור מצבי. אני מניח שהפגיעה היא מהעבודה המרובה שבוצעה בסניף“
 
המסמך היחיד המעיד על פגיעה בעבודה הינו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 14/11/2000, היינו, כ- 6 חודשים לאחר התאונה הנטענת.
 
6. גם לגבי מהות ה"תאונה" נתגלו סתירות בין גרסאותיו השונות של התובע. בעדותו ציין כי המשטחים שגרר הכילו מוצרים של חברת "אוסם" במשקל שבין 600 ק"ג ל- 1 טון. אך בהודעתו לחוקר הנתבע ביום 31/1/01, כנשאל התובע מה משקלם של המשטחים שגרר, אמר:
”כ- 200 ק"ג שזה משקל יחסית קל. כיוון שמדובר בעוגיות, שקדי מרק ופתיתים“ (ע' 2 ש' 12-11).נ
 
חוקר הנתבע, שהעיד בפנינו, דחה את טענת ב"כ התובע כי התובע לא אמר לו שמשקל המשטחים הוא 200 ק"ג. לדבריו:
”ממש לא יתכן, מכיוון שלי אין מושג במשקלים של משטחים, ואני ודאי לא בודה מליבי משקלים של סחורות, ולכן אין לי ספק שמה שכתבתי זה מה שאמר לי התובע“ (ע' 15 ש' 6-5).ב
 
 
7. גם בעדותו מר אילוז, שהעיד מטעם התובע (ע' 13-10) לא מצאנו חיזוק לגרסתו של התובע. העד אמר דברים כלליים ביותר, ולא אישר את גרסת התובע, לא לעניין מספר המשטחים שגרר (ע' 12 ש' 18-1), ולא לעניין מועד שבו היה לחץ גדול במיוחד בעבודה (ע' 12 ש' 28, ע' 13 ש' 13-1). כאשר נשאל העד אם זכור לו יום מסויים שדווקא בו הובאה סחורה רבה, ענה:
”בעבודתי יש לי 120 ספקים, קשה לי לזכור עכשיו אחרי שנה וחצי לזכור יום מסויים“ (ע' 12 ש' 26-25).ו
 
גם לעניין המועד שבו קיים לחץ גדול בעבודה, לא תמך העד בגרסת התובע. לדבריו הלחץ הגדול הוא בערך שבוע שבועיים לאחר פסח (ע' 13 ש' 2-1). העד ניסה אמנם בדבריו לסייע לתובע (ע' 13 ש' 12-1), אולם קשה להניח כי דווקא חודש תמים לאחר הפסח היה לחץ יוצא דופן.נ
מכל האמור לעיל עולה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו. לא הוכח בפנינו, כי ביום הנטען אכן הגיעה אספקה בכמות יוצאת דופן, וכי עבודת התובע היתה מאומצת במיוחד ביום זה, או אף בתקופה הנטענת. יתר על כן, יש להדגיש כי הגדרתה של "תאונת עבודה" כוללת בחובה יסוד של "פתאומיות", היינו אירוע שניתן לאתרו בזמן התקיים, על מנת להכיר בפגיעה כתאונת עבודה (דב"ע לא/5-0 ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200). לא עלה בידי התובע לשכנענו כי אירע בעבודתו אירוע קונקרטי חד פעמי ופתאומי, שהינו בגדר תאונת עבודה כמשמעו בחוק.

8. מיקרוטראומה
ב"כ התובע טענה, לחלופין, כי בעניינו של התובע מתקיימים יסודותיה של תורת המיקרוטראומה. פגיעה מסוג מיקרוטראומה נדונה בבית הדין הארצי לעבודה פעמים רבות. וכך נקבע בעניין זה:
”התנאים הדרושים לישום תורת המיקרוטראומה לגבי ליקוי של עובד, כוללים ראשית כל, קיום ארוע תאונתי שיש בו פגיעה זעירה שאין בה ממש, אך במצטבר לאירועים זעירים נוספים חוזרים וזהים אך דומים, באה הפגיעה. כמו כן, נדרשת חוות דעת רפואית בדבר פגיעות זעירות וחוזרות והקשר הסיבתי ביניהן לבין התוצאה שבה רואים פגיעה בעבודה המזכה בגימלה“ (דב"ע לה/61-0 המוסד לביטוח לאומי - יעקב לוי, פד"ע ז 345; דב"ע נג/228-0 אלזם - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 25, 27-26).ב
 
ועוד נפסק כי:
”השאלה, אם הוכחה תשתית עובדתית המחייבת ישום הלכת המיקרוטראומה, היא שאלה עובדתית (דב"ע נו/103-0 שלמה עטר - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). אשר על כן, במקרה שלפנינו יש לבחון האם הוכח בבית-הדין האזורי ארוע תאונתי (תנועה) החוזרת ונשנית והגורמת לפגיעה שאין להשיבה, או אין ספור פגיעות זעירות החוזרות בתדירות ממושכרת על עצמן“ (דב"ע מח//77-0 המוסד לביטוח לאומי - טואיטו, פד"ע ט 8, 13; דב"ע מח/77-0 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 538, 540; דב"ע נא/116-0 המוסד לביטוח לאומי - כמליה חורי, פד"ע כ"ה 25).ו
 
 
מן האמור לעיל עולה, כי התנאים הנדרשים ליצירת התשתית העובדתית לצורך החלת תורת המיקרוטראומה הינן פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, הנגרמות בשל תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, הנעשות בתדירות גבוהה והפועלות על מקום מוגדר. עבודתו של התובע, כפי שפורטה בתצהירו, וכעולה מחקירתו הנגדית ומחומר הראיות כולו, אינה עונה על הדרישות הנ"ל. התובע ביצע בכל תקופת עבודתו, אף אם נתייחס גם לתקופה שקדמה לעבודה בסופר הספציפי (האחרון), פעולות רבות, מגוונות ושונות לחלוטין זו מזו.
 
9. התובע שימש כסדרן סחורה, אשר גרר עגלות של סחורה מהמחסן אל אולם המכירות, פרק אותן, קידד מחירים, סידר על המדפים, ולעיתים השתמש בסולם, על מנת להעלות סחורה עודפת למדף עליון. כפי שפירטה ב"כ הנתבע בסיכומיה, המדובר בעבודת ידיים מרובה, אך אלה הן פעולות שונות ומגוונות הפועלות על מקומות שונים בגוף.נ
עבודתו של התובע אכן הייתה כרוכה בהרמת משאות מסוגים שונים, אך לא הובאו בפנינו ראיות התומכות בכך שהיה מדובר במאמצים זהים במהותם, שפעלו בזה אחר זה, פעולה זהה ומזיקה על מקום מוגדר, עד שנוצר נזק רבתי. כמו כן, לא הוכחו בפנינו תנועות זהות חוזרות ונשנות, לא מבחינת התנועה עצמה, ולא מבחינת המשקל שהרים התובע. כך אמר התובע בעדותו:
”ש. זו היתה עבודתך מאז חודש ינואר, מה היתה כמות המשטחים שהיית מכניס ביום רגיל.ב
ת. מעט מאוד, כי לא היה לחץ בסניף. זה לא היה עיקר העבודה שלי מכיוון שעברתי ניתוח מעקפים, אני הייתי מסדר סחורה קלה בעיקר, לוקח מתוך המחסן לתוך האולם, מידי פעם היו עוזרים לי שהיה אפשר. בדרך כלל הייתי לוקח סחורה עם עגלת שירות של לקוחות.ו
ש. כמה משטחים נהגת בימים רגילים להוציא מן המחסן.נ
ת. שניים שלוש, זה היה הרבה יותר קלים מהמשטחים ביום ההוא.ב
ש. למה הם היו יותר קלים, מה הייתה תכולתם.ו
ת. בעיקר וופלים ועוגיות, אני הייתי מסדר, חטיפים.נ
ש. וופלים ועוגיות שוקלים פחות מפסטה.ב
ת. הרבה פחות“ (ע' 4 ש' 13-4).ו
 
גם מר אילוז, שהעיד מטעם התובע, הדגיש בעדותו כי עבודת התובע היתה מגוונת:
”ש. מה היה התפקיד של התובע.נ
ת. סדרן. הוא מכניס מוצרים לחנות מהמחסן פנימה. מגיע ספק, מוריד את המשטח, מכניס פנימה, ממלא את המדפים.ב
ש. כמה משטחים סדרן כמו התובע מכניס.ו
ת. העבודה זה לא בלוק, זה חלקים מסוימים. אין אפשרות שסדרן יתרכז רק במשטח מסויים, כי הדרישה היא לכל הכיוונים. הוא לא עוסק רק בהכנסת משטחים אלא בהרבה דברים, מילוי מדפים וכד'.נ
ש. כמה משטחים ביום רגיל התובע נהג להכניס מהמחסן לאולם.ב
ת. גם משטחים וגם עגלות.ו
ש. אני שואלת על המשטחים.נ
ת. זה עניין של דרישה, יש מצבים שמכניסים את כל המשטח פנימה, ויש מצבים שחצי משטח חוזר למחסן אלי.ב
ש. זה נכון להגיד שהיו ימים שהוא הכניס 5 משטחים.ו
ת. יכול להיות, בעיקר בחגים“ (ע' 12 ש' 13-1, ההדגש הוספה ד.פ.).נ
 
 
10. מן האמור לעיל עולה, כי לא הוכחה במקרה דנן תשתית עובדתית כנדרש על-פי תורת המיקרוטראומה. לא זו בלבד שלא הוכח בפנינו כי התובע ביצע תנועות זהות במהותן חוזרות ונשנות, אלא שאף הטענה בדבר עבודה מאומצת במיוחד, והכנסת 12 משטחים ביום, לא זכתה לביסוס ראייתי לפניו. יפים לענייננו, ובשינויים המחוייבים, הדברים שנאמרו בדב"ע מח/77-0 מזרחי- המל"ל:
”היסוד הראשוני להיות התפתחות פתלוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. בענייננו לא הובא שמץ של הוכחה בדבר פגיעה החוזרת ונשנית מאיזה סוג או מין שהוא, המערער אומנם עשה מאמצים פיסיים גדולים כולל הרמת משקולות כבדים, אך אין טענה, שמאמצים אלה, היו זהים במהותם ופעלו בזה אחר זה פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף, עד שנוצר נזק רבתי“ (פד"ע יט 538, 540).ב
 
והוסיף בית-הדין עוד באותו עניין ואמר:
”נוסיף כי תורת המיקרוטראומה איננה הופכת כ"במטה כסף" שורה של כאבי גב לסדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות“
 
 
לפיכך, דין התביעה להידחות.ו
אין צו להוצאות.נ
ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.
 




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת תאונת עבודה

  2. תאונת עבודה קטין

  3. תאונת עבודה נגריה

  4. תאונת עבודה בנגריה

  5. תאונת עבודה של טבח

  6. תאונת עבודה של נער

  7. תאונת עבודה עם סכין

  8. תאונת עבודה יום כיף

  9. תאונת עבודה עולה חדש

  10. תאונת עבודה עם מכונה

  11. תאונת עבודה קשה במפעל

  12. תאונת עבודה בשנת שבתון

  13. אי הכרה בתאונת עבודה

  14. התחשמלות כתאונת עבודה

  15. פגיעה במצח בתאונת עבודה

  16. תאונת עבודה של עולה חדש

  17. תאונת עבודה - כפל ביטוח

  18. תאונת עבודה עקב סחרחורת

  19. תאונת עבודה של עובד נמל

  20. דיסק השחזה - תאונת עבודה

  21. תאונת עבודה עם מסור חשמלי

  22. נכות בעין עקב תאונת עבודה

  23. עובד תברואה - תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה - דחיית תביעה

  25. תאונת עבודה של סדרן סחורה

  26. תאונת עבודה של טכנאי כבלים

  27. תאונת עבודה בבגלל תקלה במסוע

  28. תאונת עבודה של משגיח כשרות

  29. השתחררות קפיץ - תאונת עבודה

  30. עורך דין תאונות עבודה מומלץ

  31. תאונת עבודה בזמן תיקון מכונה

  32. אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  33. קטיעת חלק מהאצבע בתאונת עבודה

  34. תאונת עבודה הפעלת מכונה בטעות

  35. דחיית כיסוי ביטוחי בתאונת עבודה

  36. האם ירי בעבודה הוא תאונת עבודה ?

  37. אובדן ראיה בעין אחת בתאונת עבודה

  38. אסטמה כתאונת עבודה - ביטוח לאומי

  39. תאונת עבודה של עובד עם ניסיון רב

  40. תאונת עבודה של עובד ניקיון בסופר

  41. כניסת נוזל קירור לעין - תאונת עבודה

  42. תאונת עבודה לפני 10 שנים - התיישנות

  43. פס"ד בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה

  44. תאונת עבודה בשעת ארוחת צהריים בעבודה

  45. נפילת פלטה כבדה על עובד תוך כדי עבודתו

  46. הפחתת פיצויים בערעור בגין תאונת עבודה

  47. תאונת עבודה במקום מבודד, בו לא נכחו עדים

  48. נפילת קרש ממרחק גבוה על הראש והאוזן בעבודה

  49. מאז פגיעה קשה בתאונת העבודה לא חזר התובע לעבוד

  50. תביעה להכרה באירוע שגרם לכיב קיבה כתאונת עבודה

  51. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - דוגמא לפסק דין

  52. תאונת עבודה של עובד שהתחיל לעבוד יומיים לפני התאונה

  53. שרברב נדקר בחצר ביתו, האם האירוע יוכר כתאונת עבודה ?

  54. תביעה להכיר בתאונת עבודה כאשר עקב בפינוי אשפה במסגרת העבודה

  55. בקשה להכיר במחלת ה-CTS בנזקים בגב ובפגיעת הפיסורה כתאונת עבודה

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון