ראיה בכתב בחתימת הנתבע כללי לפנינו ערעור שהוגש על החלטת כב' השופטת מ' מזרחי מיום 6.4.03. המערערות הן עמותות המפעילות מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ. המשיבה היא חברה פרטית הנותנת שירותי ייעוץ הנדסיים אזרחיים וגם מספקת שירותי בניין. המשיבה טוענה בתביעתה, כי היא העניקה למערערות שירותים שונים, החל משנת 1994 וקיבלה שכר עבור שירותיה בשיעור 1% מההקצבה שמשרד החינוך אישר להקמת כיתות לימוד ברשויות המקומיות. על כן, היא תובעת הפרשי שכר שהגיעו לה עד לחודש אוקטובר 1999, פיצוי בגין ביטול הסכם שנחתם עם המערערת 1 ב- 4.10.03 ושבוטל על ידה, וכן פיצוי בגין שלילת תקופת האופציה שהועמדה למשיבה עפ"י ההסכם שבוטל. כתב התביעה הוגש בסדר דין מקוצר ב- 23.01.03. מבין חמשת הבקשות האזרחיות אשר הוגשו, נתייחס לבש"א 770/03, שכותרתה מחיקת כותרת, ובה ניתנה ההחלטה מושא ערעור זה. בערעור שלפנינו עולה סוגייה הקשורה בשאלה מהו סכום קצוב והתנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר. עיקר טענות הצדדים: 4. המערערות טוענות, כי שגה בית המשפט בהחלטתו כי הסכום הנתבע הינו סכום קצוב. הן גם מערערות על עצם הקביעה, כי אכן קיימת "ראייה או ראשית ראיה בכתב" המקימה את הקביעה הנ"ל. לטענתן, אין בתביעה כדי לקיים את התנאים של "סכום קצוב" או "ראשית ראיה", ולכל הפחות ובמיוחד כלפי מערערת 2. לדידם, סכום התביעה נסמך על השערות, ניחושים, היקשים, וכי "חלקו טרם בא לעולם". לעומתם, טוענת המשיבה, שאין עילה לערעור, וכי החלטת כב' השופטת מעוגנת היטב בדין ובפסיקה ומנומקת כדבעי, ואין מקום להתערב בה. לגרסתה, התביעה היא פשוטה למדי ומדובר בה על סכום קצוב; הפרשי ההצמדה והריבית הנתבעים הם בגדר סכומים קצובים; שההסכם על בסיסו היא תבעה הוא הסכם בכתב (בחתימת המערערות), וכי כל סכום אחר שנתבע נובע באופן ישיר מההסכמים הנ"ל, ולפיכך הוא תוצאה של חישוב אריתמטי פשוט. המסמכים אשר צירפה לתביעה מפרטים כל מרכיב ומרכיב בתביעה (ראו, נספח ד' ונספח ו'). כמו כן, מציינת המשיבה, כי חשבונות אלה הוגשו ישירות למנכ"ל המערערות דאז, והוא לא חלק עליהם מעולם. דיון 6. אקדים ואומר, כי דין הערעור להידחות. אנמק את דברי. נבהיר תחילה, מספר עניינים הנוגעים לסוגיית ה"סכום הקצוב". תביעה בסדר דין מקוצר אפשרית להגשה, כאשר היא לסכום כסף קצוב מכוח חוזה ונתמכת בראיה בכתב. תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק". אם כן, התנאים המצטברים הם אלה: א. התביעה היא לסכום כסף קצוב - סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ובלשון הפסיקה: ".. התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, בין היתר, משום שנשואה הוא סכום קצוב, היינו, סכום שאינו זקוק להערכה או לשומה, אלא ניתן לחישוב אריתמטי. העובדה שהמערערים חולקים על סכומי הריבית והפרשי ההצמדה יכול שתצדיק מתן רשות להתגונן, אך היא בוודאי אינה שוללת את היות הסכום קצוב, שהרי שיעורי הריבית והפרשי הצמדה, לכשעצמם, ניתנים לחישוב אריתמטי .. והם כאמור אינם זקוקים לא להערכה ולא לשומה" (ע"א 38/77, ישראל צימרינג ואח' נ' דבורה גורדין, פד"י לא(3), 401, בעמ' 404, מול האותיות ד-ה)". (ראה גם: ע"א 236/64 חברת "ארדה" בע"מ נגד משה ואליעזר כץ וערעור שכנגד, פד"י כרך יח(3) 518, עמ' 523; המ' 609/65, עמוס רוזובסקי נגד ויליאם זבידה, פד"י, כרך כ(1), עמ' 236, בעמ' 239, מול האות ה'; וכן בש"א (רמלה) 1893/02 - מר גל עבודות צנרת נ' אלרם מערכות שמש, תק-של 2002(4), 297 ,עמ' 298). ומכאן למדנו: החשבונות שהוגשו בתביעת המשיבים, הוגשו בערכים נומינליים וכן חשבונות משוערכים, שאין בהם הערכה או שומה, הם ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט, ולפיכך קצובים הם בהחלט . בענייננו לא מדובר בהפעלה של סעיף פיצויים מוסכמים. המשיבה תבעה פיצויים על ביטול חד-צדדי של הסכם השירות מצד המערערות. לטענת המערערות, מתבסס החישוב על הערכות. המשיבה ציינה, שאכן נעשתה הערכה, ואולם הערכה זו שימשה בסיס להתקשרות והינה הערכת עבר, בעוד שבתביעתה, הסכום אותו היא תובעת, נסמך על תקציב משרד החינוך, תקציב שאושר והוא ידוע, ולפיכך הוא סכום קצוב, דברים אלה מקובלים עלי. יתר על כן, גם בעניין "ארדה", לא שלל בית המשפט יכולת של מתן פיצויים בהסתמך על ריבית, אלא ששם היתה בעיה של הסתמכות על דין לא תקף. (ראה שם, בעמ' 523 מול האות ז'). בספרו של המלומד זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית נקבע: "תביעה לתשלום ריבית אינה פוסלת את התביעה מלהתברר בסדר דין מקוצר והוא הדין בתביעה להפרשי הצמדה" (שם, עמ' 658, ראה גם האסמכתאות שם). 7. ב. מכוח חוזה: מעבר לדרישה ל"סכום קצוב" ישנה דרישה שהתביעה תהיה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. התביעה יכולה להיות בגין הפרת הסכם או סיכולו. אף קיימת סברה בפסיקה שהתביעה יכולה להיות אפילו על יסוד עילה "מעין חוזית" (ראה ספרו של זוסמן לעיל בעמ' 661) כולל תביעות השבה בעילה מעין חוזית ובלבד שהיה חוזה מוקדם בין הצדדים (ע"א 186/77 סוכנויות השכרת רכב בע"מ ואח' נ' מימי טרבלוס ואח', פד"י לג(1) 197). לדוגמה: תביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט שבסיסה נעוץ בחוזה, כשרה להתברר בסד"מ (רע"א 76420/95 אריאל נ' רותם, פד"י נ(4) 514). 8. ג. ראשית ראיה: כשאנו מדברים על תביעה מכוח חוזה, בין יתר התנאים שעל התובע למלא, הוא קיומה של "ראיה שבכתב" (ראה, פסק הדין בעניין "ארדה"). בע"א (חיפה) 57/95 ח.ש.ת. כרמיאל (א.י) 1984 נ' לוי כהן, תק-מח 96(2), 2141 נאמר: "... שכן הלכה פסוקה היא, כי די בהבאת ראיה בכתב לחוזה עצמו, ואין צורך להביא ראיה בכתב אף לענין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר" (ראה ר"ע 104/86 פ"ד מ(1) עמ' 787 בעמ' 788 (ראה גם המר' 609/65 פס"ד כ(1) עמ' 236 בעמ' 240). עוד אוסיף, ש"תקנה 203 מחייבת לצרף לכתב התביעה, הנושא את הכותרת 'סדר דין מקוצר', עותקים של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה" (סוגיות בסדר דין אזרחי, אורי גורן, מהדורה שביעית, עמ' 301). בענייננו, צירפה המשיבה לתביעתה את החשבונות הדרושים, סימנה אותם ואף פירטה את אלמנט "הסכום הקצוב" לגבי כל סכום וכל מרכיב שבתביעה עפ"י נושאים וכן מבחינה כרונולוגית, השכילה המשיבה להסביר את קציבת הסכומים עפ"י התקופות השונות (חובות עבר, הפרשי ריבית והצמדה מאז ועד היום וכו'). בכך, לדעתי, תביעת המשיבה קיימה את התנאי האמור די הצורך. 9. כאמור, המערערות טוענות, כי המשיבה לא הרימה את נטל הוכחת ראשית ראייה לגבי מרכיבי התביעה. טענה זו אין לקבל. אומנם בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעורים אינו נזקק לבדיקת הממצאים העובדתיים, כפי שקבעה אותם כב' השופטת, אך יחד עם זאת, לאחר בדיקה מדוקדקת של טיעוני הערעור והתשובה, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה (לעניין ה"ראיה בכתב" ראו ספרו של השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 302-303). על פי פסק דין "ארדה", אין צורך ש"כל פרט ופרט של התביעה צריך ראיה בכתב" (שם, עמ' 522). עוד נאמר בפסיקה: "ההלכה היא, כי אין על תביעה בסדר דין מקוצר להיתמך בראיות בכתב לכל מרכיביה וכי די בראשית ראיה, בלבד" (ת"א (תל-אביב) 2298/90 - מלכה כרמל נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 93(2), 924 ,עמ' 929). נקבע גם, שדי בראיה על קיום חוזה ואין צורך בראיה על הפרתו: "משהמציא המבקש עותק מן החוזה עמד בדרישת הראיה בכתב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרתו של החוזה ואין הוא חייב להביא ראיה בכתב נוספת למעשה ההפרה" (ר"ע 104/86 - אסתר ביטון נ' אליהו פרץ, פ"ד מ(1), 787, עמ' 788-789). בפסק הדין בעניין רוזובסקי נ. זבידה, התייחס השופט חיים כהן ז"ל, לפסק הדין בעניין חברת "ארדה": "בא בית משפט זה ופסק שדי בראשית ראיה, ואין צורך בראיה בכתב על העילה כולה: הוכח קיום החוזה בראיה בכתב כשרה התביעה על הפרתו לבוא לפני ביהמ"ש בסדר דין מקוצר. והוא הדין כאן: משיש בידי התובע ראיה בכתב על עשית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע בסדר דין מקוצר, לא רק אותן תביעות שהזכות לתבען קבועה בהסכם עצמו, כי אם גם את כל אותן התביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם..." (עמ' 240, מול האות ה'). ובלשונה של המשיבה: "לא מדובר במספר עילות כי אם בעילה אחת - קרי ביטול חד צדדי ושלא כדין של ההסכם - המולידה מספר סעדים..." (עמ' 10 לעיקרי הטיעון). כסיכום לכל מה שנאמר אזכיר, כי בכל מקרה, עניין כשירותה של תביעה להתברר בסדר דין מקוצר, "צריך ויבחן לפי האמור בכתב התביעה ובנספחיו" (זוסמן, שם, בע' 665). אחריות מערערת 2 10. אני בדעה שאין מקום לטענה שמערערת 2, אינה צד להליך זה, ולפיכך כל הדיון בסוגייה אינו נוגע לה. מן ההסכמים ומהנספחים עולה בבירור, שלמערערת 2 יש זיקה הן למערערת 1 והן למשיבה. הווי אומר, המערערות מעורבות בסוגייה זו "ביחד ולחוד". כך למשל המערערת 2 "חלקה" מנכ"ל עם מערערת 1, השירותים שבענייננו הוזמנו עבורה וניתנו לה, ישנה עדות החשב אברהם שמואלי (עמ' 13, פרוט' 30.3.03) הגורסת כי בפועל המערערות פועלות יחד, ועולה מתצהיריהן כי הן פעלו לענייננו "ביחד ולחוד". לפיכך, אני קובע כי מערערת 2 לא תופרד מההליך דנן, ואין ממש בטענה החלופית של המערערות לפיה אין ראשית ראיה כנגד מערערת 2, דבר המחייב מחיקת הכותרת. לאור מסקנה זו, אין מקום להיזקק לטענה החלופית אשר הועלתה בסוף עיקרי הטיעון (ראה סעיף 38). 11. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל פגם בהחלטה דנן המחייבת התערבות. אכן, הגשת הערעור מעלה חשד שהוא נועד ליצור סחבת ולהאריך את ההתדיינות ללא צורך. לאור האמור, דין הערעור להידחות. המערערות תשלמנה למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. ראיות בכתבמסמכים