מקרה של אי תשלום שכר המומחה, רשאי בית המשפט למחוק את כתב הטענות של בעל הדין שלא עמד בחובת התשלום, או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר "עד שיקיים את ההוראה". 1. המבקש ביצע עבודות שיפוצים בבית המשיבים. לטענתו, המשיבים נותרו חייבים לו סכום של 16,190 ש"ח על חשבון ביצוע העבודות. מכאן התביעה שהגיש המבקש לבית המשפט לתביעות קטנות. המשיבים חלקו על טענות המבקש, ובכלל זה בנוגע לתוכן ופרטי ההסכמות שהיו ביניהם, והוסיפו וטענו, כי המבקש גרם להם נזקים, שכן העבודות שביצע היו לקויות. בגדר כך הגישו המשיבים תביעה שכנגד, בה עתרו לחייב את המבקש בתשלום סך של 17,800 ש"ח. 2. בדיון שהתקיים ביום 16.9.03 החליט בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט וינוגרד) למנות מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר אחי קליין (להלן - "המהנדס"). בהחלטה זו נקבע, כי הצדדים יישאו במימון ביניים של שכר טרחת המהנדס בחלקים שווים וכי חוות הדעת תומצא עד ליום 9.11.03. 3. ביום 30.9.03 פנה המהנדס לבעלי הדין וביקש כי יעבירו לידיו מקדמה על חשבון שכר טרחתו (בסך 1,180 ש"ח כולל מע"מ לכל אחד) עד ליום 15.10.03. המהנדס קבע ביקור בדירת המשיבים ליום 22.10.03. ביום 1.10.03 החליט בית המשפט, כי על בעלי הדין לפעול על פי האמור במכתב המהנדס. ביום 21.10.03 הודיע המהנדס לבית המשפט, כי הביקור בדירת המשיבים בוטל שכן המבקש לא העביר את חלקו בתשלום המקדמה. המהנדס הוסיף, כי שוחח עם שני הצדדים וסוכם כי התשלום יועבר למחרת היום ובהמשך ייקבע מועד חלופי לביקור במקום. ביום 9.11.03 הודיע המהנדס לצדדים ולבית המשפט, כי המבקש טרם שילם את חלקו בשכר הטרחה. ביום 10.11.03 החליט בית המשפט, כי אם המבקש לא ישלם את המקדמה על חשבון שכר המהנדס בתוך 14 יום "ייחשב הדבר כויתור על טענותיו הנוגעות לביצוע העבודות". ביום 27.11.03 פנו המשיבים בבקשה לדחות את התביעה שהגיש המבקש ולקבל את התביעה שכנגד, מהטעם שהמבקש לא שילם את חלקו עבור שכר המהנדס. ביום 27.11.03 ניתן על ידי בית המשפט פסק דין, לפיו, לנוכח אי התשלום למהנדס נחשב המבקש כמי שוויתר על כל טענותיו. כתוצאה מכך נדחתה תביעת המבקש והתקבלה התביעה שכנגד. המבקש חוייב לשלם למשיבים סך 17,800 ש"ח בצירוף הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. מכאן בקשת רשות הערעור. 4. מתיק בית המשפט קמא עולה עוד, כי ביום 2.12.03, לאחר מתן פסק הדין וככל הנראה מבלי שהמהנדס ידע על קיומו של הפסק, הודיע המהנדס לבית המשפט כי המבקש שילם את חלקו וכי נקבע ביקור בדירה ליום 16.12.03. לאחר שמזכירות בית המשפט הודיעה למהנדס על מתן פסק הדין, ביטל המהנדס את הביקור והורה לבעלי הדין לפנות אליו להסדיר את החזר שכר טרחתו. 5. בבקשה מפרט המבקש את הסיבות לאי העמידה במועדים שקבע בית המשפט לתשלום המקדמה למהנדס, שעיקרן קשיים כלכליים ועיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו (ושבוטל בינתיים). עוד מציין המבקש כי הוא סבר בתום לב, שדי בארכה שניתנה לו על ידי המהנדס וכי טובים סיכוייו להוכיח טענותיו. 6. בתשובה מדגיש בא-כוחם של המשיבים, כי לא ראוי שערכאת הערעור תתערב בשיקול הדעת שהפעילה הערכאה הדיונית, במיוחד כאשר מדובר בבית משפט לתביעות קטנות, וכאשר לא נפלה בפסק הדין טעות משפטית בולטת. המשיבים מציינים, כי מחדליו של המבקש הם שהביאו לכך שניתן פסק דין ללא בירור התובענות לגופן וכי אין להשלים עם משיכת ההליך ובזבוז הזמן שנגרם לכל המעורבים עקב אי ביצוע התשלום למהנדס. 7. למרות שהמשיבים התנגדו לכך שאדון בבקשה כבערעור על פי הוראת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), נחה דעתי כי אם אפעל כך לא תפגע זכותם של המשיבים כבעלי דין. לפיכך אני דן בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. מסקנתי היא, שדין הערעור להתקבל. 8. אכן, מחדלו של המבקש אינו ענין של מה בכך, והוא לא היה רשאי להתעלם מהחלטת בית המשפט בדבר מועד התשלום למהנדס. אם אכן היו למבקש קשיים בביצוע ההחלטה, היה עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. מנגד, אין להתעלם מכך שמדובר בהליך שבו אין בעלי הדין מיוצגים ולא ניתן לשלול את האפשרות שהמבקש סבר שדי בארכה שניתנה לו על ידי המהנדס. אות לקיומה של ארכה זו היא העובדה שבסופו של דבר קיבל המהנדס את חלקו של המבקש בשכר הטרחה, למרות ששולם באיחור (אף כי הדבר נעשה לאחר שכבר ניתן פסק הדין, עליו לא ידע המהנדס). זאת ועוד, וזה העיקר, התוצאה, לפיה נדחתה התביעה והתקבלה התביעה שכנגד, אינה מידתית ביחס להיקף מחדלו של המבקש. יתכן שפני הדברים היו שונים, אילו היה מדובר, במצב בו תובע לא עומד במועד לתשלום שכר המומחה, אך בסנקציה של מחיקת תביעה, כאשר כנגדה לא עומדת תביעה שכנגד. אוסיף גם, כי מדובר באיחור קל יחסית, שכן על פי ההחלטה מיום 10.11.03, היה המבקש יכול לשלם את שכר המהנדס עד ליום 24.11.03. פסק הדין ניתן כבר ביום 27.11.03 וביום 2.12.03 הודיע המהנדס כי השכר שולם. יצויין, כי האיחור בתשלום לא גרר אחריו ביטול דיונים או בזבוז זמן שיפוטי, כך שמצבו של המבקש שונה ממצבם של בעלי דין שעקב מחדלם נאלץ בית המשפט לבטל את זמנו ואת זמנם של בעלי הדין, העדים וכו', ולדחות דיונים. מכאן שהאיחור בתשלום שכר המומחה, בנסיבות המקרה דנן, לא הצדיק דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד ללא בירור לגופו של ענין. 9. על פי תקנה 131(ב) לתקנות, במקרה של אי תשלום שכר המומחה, רשאי בית המשפט למחוק את כתב הטענות של בעל הדין שלא עמד בחובת התשלום, או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר "עד שיקיים את ההוראה". לבית המשפט לתביעות קטנות נתונות הסמכויות הקיימות בידי בית משפט השלום בעניינים שבסדרי דין (תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976). אין ספק שהסנקציה שננקטה במקרה דנן, היא סנקציה מרחיקת לכת, שיש לנקוט בה אך במקרים יוצאי דופן, מה גם שעל פי תקנה 131(ב) הנ"ל, היה מקום למחוק את כתבי הטענות של המבקש, ואילו בית המשפט דחה את התביעה העיקרית, ובכך החמיר עם המבקש אף מעבר להוראת התקנה. בענין שנדון בע"א (מחוזי-י-ם) 2270/01 ש.ל.ד. צדוק חברה להשקעות בע"מ ואח' נ' בן-עמרם ואח', דינים-מחוזי, כרך לג(4), 674, היה מדובר בנתבעים אשר עכבו למשך שבעה חודשים את תשלום המקדמה למומחה שמינה בית המשפט. לאחר מכן, כשהגיעה השעה לתשלום יתרת שכרו של המומחה, לא העבירו הנתבעים את ההפרש למומחה. בית משפט השלום סרב למחוק את הגנת הנתבעים עקב כך. רק בגדר בקשת רשות ערעור, לה לא הגיבו הנתבעים הנ"ל, נמחקה הגנתם, ובית משפט השלום פסק בהתאם, לאחר מחיקת ההגנה. ערעור שהוגש על פסק דין זה התקבל, וכך נפסק בערעור: "אין מחלוקת כי מחדלי המערערים ובכללם אי תשלום שכר טרחת המומחה במועד, ואי מתן תגובה לבקשת הרשות לערער, הביאו לכך שעד היום, במשך מספר שנים, לא נתבררה התביעה לגופה. עקב מחדלי המערערים הוציאו המשיבים כספים ובזבזו זמנם לריק. בגין כך יש לחייב את המערערים בהוצאות. עם זאת, משנתנו המערערים הסבר למחדלם, ולאור סיכוייהם להדוף לפחות בחלקה את התביעה, היה מקום לקבל את בקשתם לביטול ההחלטה למחיקת כתב הגנתם. זאת, כדי לאפשר הכרעה אמיתית בסכסוך, שאינה מתבססת על פגם דיוני בלבד" (ההדגשה אינה במקור). ראו גם בש"א (מחוזי-ת"א) 11106/02, ת"א 2292/99 סביון תעשיות (1978) בע"מ נ' סעדון ואח', דינים-מחוזי, כרך לג(3), 787, בו נפסק כי: "קשה התוצאה של מחיקת כתב הגנה, שמשמעה פסק דין על פי צד אחד". על פני הדברים, מחדלו של המבקש אינו עולה כדי חומרת מחדלם של המערערים בע"א 2270/01 הנ"ל, ואם ניתנה למערערים הנ"ל הזדמנות נוספת, על אף מחדלם, קל וחומר שראוי לחרוץ את גורל התובענות דנן לגופן ולא בהתבסס על פגם דיוני בלבד. 10. ובטרם סיום, עוד שתי הערות: האחת, בית המשפט קמא קבע בהחלטתו מיום 10.11.03, כי אם לא ישולם שכר המהנדס, ייחשב הדבר כויתור מצד המבקש "על טענותיו הנוגעות לביצוע העבודות". המבקש לא הוזהר כי התוצאה תהיה דחיית תביעתו העיקרית ומחיקת הגנתו בתביעה שכנגד. כאמור, תוצאה זו היא קיצונית, חורגת אף מהסנקציה שנקבעה בתקנה 131(ב) לתקנות ואינה עומדת ביחס ראוי למחדלו של המבקש. השניה, בהחלטה הנ"ל נקצב מועד לתשלום בתוך 14 יום. באותה עת היו מזכירויות בית המשפט בתקופת עיצומים, כך שספק אם המבקש לא עמד במועד. הואיל ולא נטען בענין, לא אחרוץ את גורל הערעור על יסוד ענין זה. 11. אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק הדין מיום 27.11.03 ומחזיר את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שימשיך בבירור התובענה ובכלל זה ייקבעו מועדים חדשים בכל הנוגע לפעולת המהנדס. עם זאת, מאחר שבזבוז הזמן והצורך בניהול ההליך דנן נגרמו כתוצאה ממחדל המבקש, יישא המבקש בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. שכר טרחת מומחהמומחהשכר טרחה