שיפוי בעלויות בגין פדיון ימי מחלה 1. זוהי תביעה לתשלום הפרשים בגין פיצויי פיטורים מוגדלים , מענק הסתגלות ופדיון דמי מחלה, ולהכרעה במחלוקות באשר לאופן חישוב זכויות התובעת הנלוות ליציאתה לפנסיה מוקדמת. 2. לידתו של הליך זה בתובענה להגשת חשבונות באשר לאופן חישובי התשלומים ששילמה הנתבעת לתובעת עת יציאה לפנסיה מוקדמת. במהלך הדיון שנתה התובענה פניה לתובענה כספית להשלמת הפרשי התשלומים. לכל אורכו של ההליך החליפו הצדדים בניהם מהלומות לשון וטילי טילים של האשמות הדדיות. ננסה אנו לפלס דרכנו בין אלה, להוציא את המוץ מן התבן, ולהכריע במחלוקות המהותיות בניהם. 3. עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת ולהלן עיקרן: א. התובעת עבדה בין השנים 1.9.77 - 31.8.97 כמורה בבית הספר על שם לייבוביץ, נתניה שבבעלות הנתבעת. ב. התובעת פרשה מעבודתה בראשית שנת הלימודים תשנ"ח. על פי ההסדרים המקובלים לפרישה מוקדמת של מורים הייתה התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מוגדלים בסך 50%, חמישה חודש מענק הסתגלות ופדיון ימי מחלה לא מנוצלים. ג. בעת פרישתה קבלה התובעת מהנתבעת תשלום בסך 99,773₪ בגין זכויות שהוקנו לה במסגרת הסדרי הפרישה המוקדמת. ד. במהלך ההליך המשפטי שלפנינו הודתה הנתבעת כי נעשו טעויות חישוב ושלמה לתובעת הפרשים על פי החישובים החדשים שנעשו על ידה. 4. טענות התובעת: א. היקף המשרה בשנת השתלמות צריך להקבע על פי ממוצע היקפי המשרה בשנים שקדמו לשנת ההשתלמות על פי המחזורים הקבועים. ממוצע זה משמש לחישוב מענק ההשתלמות והוא מבטא בצורה הנאמנה ביותר את שנת ההשתלמות. ב. לגבי שנת עבודתה האחרונה של התובעת, בה שהתה בשנת השתלמות ובנוסף עבדה אצל הנתבעת בהיקף 45%, היקף המשרה צריך להיות צירוף היקף המשרה בשנת ההשתלמות והיקף המשרה בפועל וזאת עד לתקרה של משרה מלאה. במקר שלפנינו: 92.73 + 104.55 +95 + 95 + 106.25 = 493.5 = 98.7% (היקף המשרה בשנת 5 ההשתלמות) + 45% (היקף משרה בפועל) =143.7% = 100% (תקרת משרה מלאה). ג. בהתבסס על היקף המשרה בשנת ההשתלמות בשיעור של 100%, היקף המשרה הרב שנתי הוא 81.7% ולא 80.56 כפי שקבעה הנתבעת. בשל השוני בהיקף המשרה זכאית לתובעת לתשלום הפרש בסך 766₪. ד. טוענת התובעת, כי את היקף המשרה לחישוב מענק ההסתגלות יש לקבוע על פי משכורתה האחרונה או על פי ממוצע היקפי המשרה ב- 4 השנים האחרונות, אשר בשני המקרים עומד הוא על 100%. דרך חישוב זו מבססת התובעת על חוזר משרד החינוך המבהיר את אופן חישוב היקף המשרה לצורך מענק הסתגלות (ת/2), מיום 8 בנובמבר 1998 אשר לטענתה חל למפרע. על פי חישוביה זכאית התובעת לתשלום הפרש בסך 6,965₪. 5. טענות הנתבעת: א. לצורך פיצויי הפיטורים המוגדלים, יש לחשב את היקף המשרה בשנת ההשתלמות על פי הממוצע הרב שנתי של היקפי המשרה או על פי היקף המשרה שעבדה התובעת בשנת ההשתלמות בפועל - הגבוה מבניהם. ב. שיעור היקף המשרה בשנת ההשתלמות, לעניין מענק ההסתגלות, הוא ממוצע היקפי המשרה במהלך כל שנות עבודתה של התובעת. היקף המשרה בשנת ההשתלמות לא ילקח בחשבון או יחושב לפי היקף המשרה בפועל - הגבוהה מבניהם. 6. השאלות העומדת להכרעה בפני בית הדין הן: א. כיצד יש לחשב את היקף המשרה בשנת עבודתה האחרונה של התובעת, בה שההתה בשנת השתלמות ובנוסף עבדה בפועל בהיקף משרה של 45%, לצורך חישוב הפיצויים המוגדלים ב. מהו היקף המשרה לצורך חישוב מענק ההסתגלות והאם הוראות משרד החינוך כפי שהן באות לידי ביטוי ב- ת/2 חלות על התובעת ג. מהי הדרך בה יש לחשב את זכאות הנתבעת לפדיון ימי מחלה, על פי ימים או על פי שעות 7. פיצויים מוגדלים: א. שנת השתלמות הנה שנת ותק המוכרת לצורך פיצויי פיטורים מוגדלים, בכך אין הצדדים חלוקים. כמו כן, מסכימים הצדדים כי היקף המשרה הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא הממוצע הרב שנתי של היקפי המשרה בתקופת עבודתה של התובעת. ב. השאלה הראשונה היא, מהו היקף המשרה בשנת ההשתלמות עצמה, ללא המשרה בפועל. הממוצע הרב שנתי, כעמדתה של הנתבעת או הממוצע שלפיו נקבע מענק ההשתלמות, כעמדת התובעת. ג. לטענת הנתבעת, כדרך קבע מחושב היקף המשרה בשנת השתלמות, לצורך פיצויי פיטורים, על פי הממוצע הרב שנתי. על מקור דרך חישוב זה העיד מר אבי דנצינגר, מנהל מחלקת השכר של הנתבעת (להלן - "דנציגר"),: "ש. האם אתה יכול להפנות את בית הדין להוראות מ. החינוך הכתובות שתומכות בגירס החישוב שלך, לעניין דרך חישוב הממוצע הרב שנתי ת. הוראות משרד החינוך אינן בהכרח הוראות שהן כתובות. יש הוראות שניתנות תוך כדי העבודה השוטפת והעברת חישובים ומשרד החינוך להעברת שיפוי מתאים.... אין הוראה כתובה כללית, אלא מעצם אישור התחשיב והעברת השפוי המתאים ש. לא ניסית להגיש שיפוי שמבוסס על דרך אחרת ונענית בסירוב ת. מה הכוונה דרך אחרת ש. אתה אוחז בדרך שהמצאת, מבקש מבית הדין שזה תואם ת הוראות מ. החינוך, כי מ. החינוך אישר את דרישת השיפוי - אני אומר לך מהעובדה שהוא אישר, זה לא אומר מה היא ההוראה של משרד החינוך כיוון שלא ניסית להגיש את דרך החישוב השפוי שאני גורס ולכן ההעובדה שלמו לפי דרישתך אינה הוכחה לכלום ת. אני רוצה לדעת מה הדרך שאתה טוען (עמוד 13 לפרוטוקול). ....." ד. מעדות של מר דנצינגר עולה כי דרכה של הנתבעת לחשב את היקף המשרה בשנת השתלמות לצורך פיצוי פיטורים נסמכת על נוהג שבינה ובין משרד החינוך, שאינו מגובה בהנחיות כתובות ואף לא עמד במבחן דרך חישוב אלטרנטיבית. משכך הם פני הדברים, עלינו לבחון האם דרך חישוב זו משקפת בצורה הנאמנה ביותר את היות שנת ההשתלמות "שנת עבודה לכל דבר" כפי שהעיד מר דן שקד (מנהל המחלקה לעובד הוראה בנתבעת מזה שנתיים (להלן - "שקד") (עמוד 13, שורות 8-10)). כך הוא, אף לפי ההסכם החל עובדי ההוראה (נספח א' לסיכומי התובעת) (להלן - "ההסכם"). ה. היקף המשרה המשקף בדרך הנאמנה ביותר את שנת ההשתלמות הוא ממוצע היקפי המשרה בשנים שקדמו לה, המחושב לצורך קביעת מענק ההשתלמות. כפי שנזכר קודם לכן בשנת השתלמות נשמרות זכויותיו הסוציאליות של עובד ההוראה, המטרה הנה לשמור על רצף זכויות למרות הפסקת עבודתו בפועל. רצף זכויות זה נשמר באופן האמין ביותר כאשר מחושב היקף המשרה לגבי אותה שנה על פי ממוצע השנים שקדמו לה. החשוב הרב שנתי מביא למצב לפיו היקף המשרה בשנת ההשתלמות מושפע מהיקף המשרה בשנים קודמות, אף 10 שנים לפני שנת ההשתלמות. בכך אין כדי לשמר את רצף הזכויות שהיה ניתן לעובד ההוראה אילו לא היה יוצא לשנת ההשתלמות. כפי שעולה מחישובי הנתבעת (סעיף 15.4 לסיכומה) דרך חישוב זו אינה תמיד מיטיבה עם העובד. ו. מכאן, שלצורך חישוב הממוצע הרב שנתי, לפיצויי פיטורים, היקף המשרה של שנות ההשתלמות הנו ממוצע היקפי המשרה בשנות הצבירה עובר לכל אחת מהן. ז. השאלה השנייה היא, מהו היקף המשרה בשנת השתלמות בה עבד העובד ההוראה בפועל. האם זהו הגבוה מבין היקף המשרה הממוצע וההיקף בפועל, כטענת הנתבעת. או שמע זהו ההיקף הממוצע בתוספת היקף המשרה בפועל, ועד לתקרה של משרה אחת, כטענת התובע. ח. כפי שאמרנו קודם לכן בשנת ההשתלמות נשמרות זכויותיו של עובד ההוראה. שנת ההשתלמות הנה, לצורך פיצויי פיטורים, ככל שנת עבודה. בגין שנת עבודה רגילה זכאי העובד לפיצויי פיטורים על כל שכרו עד להיקף של משרה אחת. מה לו לעובד ההוראה שבעבור מה שעבד בפועל בשנת ההשתלמות, או בעבור שנת ההשתלמות עצמה, הנמוך מבניהם, לא יקבל פיצויי פיטורים. במה שונה הוא ממי שעבד למעלה ממשרה מלאה ומקבל הוא פיצויי פיטורים בגין 100% משרה. דרך חישוב זו נוגדת כאמור את הוראות ההסכם אשר ביקש לשמור על זכויות העובד בשנת ההשתלמות. ט. מכאן, היקף המשרה בשנת השתלמות בה עבד בעובד בפועל היא ממוצע היקפי שנות הצבירה, עובר לשנת ההשתלמות, בצירוף היקף המשרה שעבד בפועל. עד למשרה אחת. היקף משרה זה שנקבע לשנת ההשלתמות יחושב במסגרת הממוצע הרב שנתי. י. לטענת התובעת אין לערוך את חישוב היקף המשרה בשנת ההשתלמות תשמ"ב באופן אותו הציעה היא עצמה, ממוצע שנות הצבירה. שכן, שנות הצבירה עובר לשנה זו הן ארבע בלבד ובעוד שלצורך זכאות למענק השתלמות נדרשות שש שנים. את השנתיים הראשונות עבדה התובעת, לטענתה, אצל מעסיק אחר. יא. אין בידי לקבל טענה זו. חישוב ממוצע שנות הצבירה אינו נועד במקרה שלפנינו לצורך חישוב המענק בשנת ההשתלמות. לגבי המענק יכולה היא לטעון כי חישב שכזה יקפח אותה, שכן אין הוא לוקח בחשבון את השנתיים בהן "תרמה" לקרן ההשתלמות. אולם, בכל הקשור לפיצויי הפיטורים מהווה הממוצע שיקוף היקפי המשרה אצל הנתבעת עובר לשנת ההשתלמות, ולכן אין התובעת מקופחת מכך שבחישוב הממוצע נלקחות בחשבון ארבע שנים בלבד. אין התובעת יכולה לטעון לדרך חישוב הנראת לה ולהחיל אותה אך במקרים הנוחים לה. כפי שהזכרנו קודם לכן, הגם ששיטת חישוב זו הנה נכונה יותר אין היא תמיד לטובתו של העובד. יב. סיכום ביניים: היקף המשרה בשנת ההשתלמות תשמ"ב הנו: 64.74% היקף המשרה בשנת ההשתלמות תשנ"א הנו: 77.78% היקף המשרה בשנת ההשתלמות תשנ"ז הנו: 100% (על פי תקרת משרה אחת) 98.7% + 45% = 143.7% היקף הרב שנתי לצורך פיצויי פיטורים הוא: 80.6% שהם סך היקפי המשרה (1450.89) חלקי שנות עבודתה של בתובעת (18). מכאן, שזכאית התובעת לפיצויי פיטורים מוגדלים הנה בסך 55,142₪, ולאחר מה שכבר שולם לה זכאית היא להפרש בסך 27.3₪. 8. מענק הסתגלות: א. הצדדים חלוקים בניהם באשר למועד תחולתו של של "נוהל שיפוי בעלויות בגין חודשי הסתגלות - הבהרה" (ת/2). התובעת טוענת כי יש להסיק מהתצהירים שהוגשו על ידי הנתבעת וחקירת עדיה כי הוא חל למפרע. הנתבעת טוענת כי לא כך הוא ואין להחילו על התובעת. ב. על פי מכתב ההבהרה (ת/2) יש לחשב את אחוז המשרה לצורך מענק חודשי ההסתגלות לפי היקף המשרה בשנה האחרונה או ממוצע ארבע השנים האחרונות - הגבוה מביניהם. עובר למסמך זה חושב אחוז המשרה לפי ממוצע היקפי המשרה בכל שנות העבודה. ג. זכותה של התובעת קמה לה ביום סיום העבודה. ביום זה מחושבים התשלומים המגיעים לה עקב פרישתה על פי ההנחיות והנהלים הקיימים באותו המועד. אין התובעת זכאית לתבוע סכומים נוספים בגין נהלים שנתגבשו לאחר סיום עבודתה שכן אין לדבר סוף. ד. האמור בסעיף 8(ג) לעיל הוא הכלל, המבקש לסטות מכלל זה עליו הנטל להוכיח כי הייתה כוונה מפורשת להחיל את ההוראות למפרע. כוונה כזו אינה עולה מתצהיריהם ועדויותיהם של הצדדים ואף לא מהנספחים עצמם. ה. מסמך ההבהרה (ת/2) אינו קובע כי הוא חל למפרע. מר שקד הצהיר כי ביחס ל"נוהל שיפוי בעלויות בגין פיצויי פיטורין מוגדלים ו/או חודשי הסתגלות" (נספח ב' לתצהירו) כי "בנושאים הרלוונטיים לענייננו ההוראות המצורפות חלו גם במועד פרישת התובעת" (סעיף 5.3 לתצהירו). בעדותו (עמודים 21 - 22) אמר כי הנושאים הרלוונטים אליהם התייחס הם הנושאים בהם לא נעשה שינויי בין הנוהל הישן והנוהל החדש (נספח ב' לתצהירו) כמו כן העיד במפורש כי הנוהל וההבהרה כשלעצמם אין חלים למפרע. מר דנצינגר הצהיר גם כן מפורשות כי אין ההבהרה חלה למפרע (9.2-9.3 לתצהירו). מעדתו של מר דנצינגר במסגרת דמ 3949/00 לא ניתן להסיק לגבי תחולתן של ההוראות המופיעות ב - ת/2 למפרע, התייחסותו היא למצב הנוהג בזמן עדותו. ו. מן האמור לעיל עולה כי היקף משרת התובעת לצורך מענק הסתגלות הוא ממוצע היקפי המשרה בכל שנות העבודה. חישוב היקפי המשרה בשנות ההשתלמות יעשה כפי שתואר ופורט בסעיף 7 לעיל. כלומר, ממוצע היקפי המשרה בשנות הצבירה שקדמו לשנת ההשתלמות ובצירוף היקף העבודה בפועל אם היה כזה. ז. היקף המשרה הרב שנתי הוא - 80.6 (ראה סעיף 70יב) לעיל). מכאן שזכאית בתובעת לתשלום בגין חודשי הסתגלות בסך 29,412.15 ולאחר מה שכבר שולם לה זכאית היא להפרש בסך 14.15 ₪. 9. פדיון ימי מחלה: א. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לאופן חישוב הזכאות לפידיון ימי מחלה, האם צריך הוא להערך לפי ימים או לפי שעות, כפי שעולה מהוראות והנחיות משרד החינוך בתקופות שונות במהלך עבודת התובעת. אלא מאי חישובי התובעת מעלים כי היא קבלה תשלומי יתר בגין פדיון ימי מחלה ומודה היא כי יש לקזז את ההפרש העומד על סף 240 ₪ מיתר הסכומים הנתבעים על ידה. מן האמור עולה כי שאלת אופן חישוב הסכומים בגין תשלומים אלו הנה שאלה אקדמית שאינה נדרשת להכרעה במקרה שלפנינו. הדיון בהלכה שיפוטית אינו אלא כלי ואמצעי לגיבושה של ההכרעה השיפוטית במקרה הקונקרטי ולא היפוכו של דבר (ד"נ 2/84 פרץ רוזנברג - רוחמה רובינשטיין, פ"ד לח (3), 689). מכאן, שאין אני מוצאת מקום לדון בעניין זה. סיכומם של דברים, לאחר סיכום ההפרשים אותם חבה הנתבעת ובקיזוז תשלומי היתר בהם זכתה התובעת, אין הנתבעת חבה בכל תשלום נוסף. לאור זאת שנתקבלו חלק מטענותיה של התובעת באשר לדרך חישוב התשלומים, סכומם הנמוך וקיזוזם. ולאור גילוי טעויותיה של הנתבעת במסגרת ההליך ותיקונן , ישא כל צד בהוצאותיו. רפואהשיפוידמי מחלה