הודעה לצד שלישי נגד בעל הרכב בתביעה נגד קרנית: 1. התובע, יליד 4.2.93, נפגע בתאונת דרכים ביום 20/2/1997, בעת שאופנוע מ.ר. 01-192-19 פגע בו. האופנוע היה נהוג בידי הנתבע מס' 1, ומבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת מס' 2 (להלן: "המאגר"). לטענת המאגר, הכיסוי הביטוחי היה לבעל הפוליסה בלבד, מר אורן פרדס. על כן, בהעדר כיסוי ביטוחי לנהג הפוגע, אין המאגר חייבת בפיצוי התובע. נתבעת 3 (להלן: "קרנית") סבורה כי כיוון שבעלי האופנוע (יעקב פרדס) ובעל תעודת הבטוח (אורן פרדס) הרשו לשלום קדוש לנהוג באופנוע בלא ביטוח, רשאית קרנית לחזור עליהם לפי הוראות סעיפים 7, 7א' ו- 9 לחוק פצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפצויים"). הודעה לצד שלישי אכן הוגשה מטעם קרנית נגד שלום קדוש, אורן פרדס ויעקב פרדס. אורן ויעקב פרדס הגישו הודעה לצד רביעי נגד שלום קדוש, ונגד המאגר. במקביל למינוי מומחים רפואיים, נקבעה שאלת החבות לדיון. פסק דין חלקי זה עוסק רק בשאלת החבות. 2. עם פתיחת הדיון בשאלת החבות הודיעה קרנית, כי אין לה עוד טענה נגד המאגר, לאחר שהתברר כי אכן הפוליסה שהוצאה לרכב היתה נקובה בשמו של אורן פרדס בלבד, ואותו אורן פרדס איננו מי שנהג באופנוע. ב"כ התובע אף הוא סבור היה שבנסיבות אלו המאגר אינו נתבע דרוש בתביעה, וביקש למחקו (ראה החלטתי מיום 18/1/2004 בעמוד 34 לפרוטוקול). לאור החלטתי בהמשך לגופו של ענין, אני משנה את ההחלטה מיוום 18/1/2004, באופן שהתביעה נגד המאגר נדחית. שאר התנאים נותרים בעינם. ב"כ פרדס סבור היה שאין מקום למחוק או לדחות את התביעה נגד המאגר. 3. שמעתי עדויות אורן ויעקב פרדס, וכן עדות הגב' טובה סמנה, מנהלת מדור פוליסות במאגר. מר שלום קדוש לא התיצב אלא לקדם המשפט שנערך ביום 12/5/2003. באותה הזדמנות נמסרה לו ההודעה לצד ג' נגדו. 4. השתלשלות הארועים כפי שהוצגה על ידי אורן פרדס ויעקב פרדס היתה כדלקמן: במועד מסוים (בדיעבד ידוע כי זהו מועד התאונה), הגיע שלום קדוש וביקש לבחון את האופנוע לשם רכישתו. אורן פרדס נתן בידי שלום קדוש את מפתחות האופנוע, תוך שהם מסכמים, כי שלום קדוש לא ינהג באופנוע, אלא ישתמש במפתחות לפתיחת הכידון בלבד. שלום קדוש החזיר את המפתחות לאחר זמן מה. כיוון שלא היה בידיו כל הסכום שביקשו ה"ה פרדס - סוכם בין הצדדים כי הרכב יועבר לרשות הקונה רק עם השלמת כל ומלוא הסכום שסוכם עליו. כעבור תקופה מסויימת, אכן הושלש מחיר האופנוע במלואו, ואז הועברה הבעלות באופנע לשלום קדוש. רק בדיעבד נודע לה"ה פרדס, כי בעת ששלום קדוש יצא לבחון את האופנוע, נהג בניגוד להסכמתם, ופגע בתובע. לתמיכה בגרסתם הוגשו תצהירי אורן פרדס, נ/8, ויעקב פרדס, נ/6. רוב התצהיר האחרון נמחק, בהיותו עדות שמיעה. נותרו מן התצהיר רק תמיכה של האב בעדות הבן, כי יתרת התמורה עבור האופנע שולמה רק כעבור חדשים אחדים, בהם נותר האופנוע בידי אורן פרדס. תצהירו של אורן פרדס אינו נוקב בתאריכים כלשהם. לא למועד שבו בחן שלום קדוש את האופנוע ושלם חלק מן התמורה, ואף לא למועד בו נלקח האופנוע על ידי שלום קדוש, לאחר תשלום יתרת התמורה. אורן פרדס מוסיף בתצהירו, כי את פוליסת הביטוח רכש מן המאגר לאחר שיחה טלפונית, וכי לא ידע שהפוליסה שרכש היא לנהג נקוב בשם בלבד, וכן כי לא היתה מניעה לרכוש פוליסה לכל נהג. (ראה גם עדותו בעמוד 22 שורה 22 ואילך, בה מסר כי אינו יודע מדוע רכש פוליסה נקובה בשם, וכי אינו יודע שהיא זולה יותר). לעומת זאת, משנחקר באורח מפורט יותר, אמר בענין זה כך (עמוד 26 שורה 19 ואילך): "ש. למה אמרת לקדוש לא לנסוע על האופנוע? ת. לא זוכר. ש. אם אין שום בעיה עם הביטוח, ולדעתך כל אחד יכול לנסוע על האופנוע, למה אמרת לקדוש לא לנסוע? למה נתת לו את המפתחות. ת. לא לנסוע. לבדוק אותו. ש. לחוקר סיפרת שהיית נותן לחברים שלך לרכב על האופנוע הזה. ת. אולי כשהיה לי ביטוח. אני חושב שהיתה תקופה שכן היה לי ביטוח לכל נהג. ש. כלומר, ידעת שיש הבדל בין ביטוח לכל נהג לבין ביטוח לנהג נקוב בשם? ת. לא יודע". נדמה כי התובע ידע גם ידע ההבדל בין פוליסה לכל נהג לבין פוליסה לנהג נקוב בשם. 5. עיקר הגנתם של ה"ה פרדס צריך היה להיות כי לא התירו לשלום קדוש לנהוג באופנוע ביום ארוע התאונה. ואולם, דוקא בנקודה זו לא התבררו העובדות: אורן פרדס מבהיר בתצהירו כי מסר את המפתחות רק כדי לשחרר את הכידון שהיה נעול, אך לא כך שיסע. לעומת זאת, בחקירתו הנגדית הבהיר, כי שלום קדוש לא חזר מיד לאחר בדיקת הרכב. פרדס גם לא היה מודאג מכך שחלף זמן עד אשר חזר שלום קדוש עם הרכב. לכאורה, אם לא הותר לקונה הפוטנציאלי לנהוג ברכב, הגיוני היה שבעל הרכב היה מתלווה אליו לבדיקה החיצונית שביקש לערוך. אין זאת אלא שבנסיונם להמנע מתשלום בתביעה זו רחקו ה"ה פרדס מן העובדות האמיתיות, והצהירו מה שיכול היה לעזור לגרסתם, אך שאינו לחלוטין נכון. 6. מן התעוד הנוסף שהוגש עולות העובדות הבאות: מתיק המשטרה נ/5 עולה כי נגד שלום קדוש הוגש כתב אישום המיחס לו נהיגה ברכב ופגיעה בתובע ביום 20/2/1997. בהודעתו במשטרה הודה שלום קדוש בנהיגה ברכב ובפגיעה בתובע. אין בהודעת מר קדוש התיחסות לשאלת ההיתר לנהוג ברכב, כיוון שלא נשאל על כך. מעדות הגב' טובה סמנה בתצהירה נ/1 עולה כי אורן פרדס חתם על הצעת ביטוח, בה מסר מפורשות כי רק הוא ינהג באופנוע (נ/2). לפיכך הוצאה תעודת בטוח לבעל פוליסת הביטוח בלבד (נ/3). כן נמסר, כי הפוליסה נסתימה ביום 14/3/1997, ועד 30/6/1997 לא חודש הביטוח אצל המאגר. העברת הבעלות לשלום קדוש נעשתה כנראה רק ביום 22/7/1997 (אישור רשות הרישוי נ/7). 7. יש חשיבות לתאריכים האמורים. אורן פרדס הבהיר, כי לא מסר את האופנוע לידי שלום קדוש, משום ששלום קדוש לא שלם לו את יתרת התמורה, אלא כעבור חודשים אחדים. לפיכך, אין מנוס ממסקנה כי האופנוע עמד בבית פרדס במשך חדשים אחדים, כשלפחות במשך שלושה חודשים לא היתה לו פוליסת ביטוח כלל. אתמהה. אורן פרדס יכול היה לתמוך את דבריו בהוכחות לקבלת סכומי הכסף משלום קדוש, אך לא עשה כן. אורן פרדס לא הבהיר כיצד זה עמד האופנוע בביתו ללא ביטוח. ומעל לכל - וזה החשוב לעניננו, אורן פרדס לא הסביר כיצד זה נתן המפתחות לשלום קדוש, לא ליווה אותו אל האופנוע, וגם כאשר לא שב מיד, לא בדק היכן הוא. לדעתי, הדברים מעידים בבירור על כך שהתכוון ונתן לשלום קדוש את מפתחות האופנוע על מנת שירכב עליו ויבחן אותו. הגרסה לפיה נדרש שלום קדוש רק לפתוח את הכידון, ולהחזיר את מפתחות האופנוע לאורן פרדס אין בה הגיון, ואין היא נתמכת במאומה מדברי מי מן העדים או במסמכים השונים. בהיותה עדות יחידה של בעל דין, יש לחפש את התמיכה בה. כיוון שאין תמיכה כזו, אף לא בהגיונם הפשוט של הדברים, וכיוון שכפי שיאמר לעיל סבורני כי אורן פרדס לא דייק בקורות האופנוע גם לאחר יום התאונה - מצאתי לנכון לדחות את גרסתו. 8. מכל מקום, אין דרישה להוכחת היתר של ממש לנהיגה ברכב, ודי בכך שניתן היתר מכללא. דהיינו, שגם אם אורן פרדס לא אסר על שלום קדוש את הנהיגה באופנוע, יש לראות בכך משום היתר, שדי בו כדי לחייב את אורן פרדס ואת יעקב פרדס, מכח סעיפים 7, 7א ו- 9 לחוק הפצויים. "הלכה פסוקה היא, שרשות אינה חייבת להינתן במפורש. רשות יכולה להינתן מכללא. ראה אנגלרד, בספרו הנ"ל, בעמ' 69. די ב"דרך התנהגות של בעל הפוליסה, שממנה משתמעת הסכמה, או אף השלמה עם מעשיו של אותו נהג, שיכולה להתבטא באי-נקיטת אמצעים יעילים למניעת מעשיו של הנהג". כך הוחלט בע"א 5[ 139/64], בעמ' 421, לגבי פרשנות סעיף בפוליסת ביטוח חובה וראה פרידמן בספרו הנ"ל, בעמ' 270-269; ת"א (י-ם) 8[ 321/64]; ת"א (ת"א) 9[ 516/67]. אותם שיקולים יפים גם לעניין מתן ההיתר לצורך סעיף 2(ב) של החוק. מטרתה של הטלת האחריות על בעל הרכב מתיר השימוש היא להגיע באמצעותו אל המבטח. הוא אשר חייב לבטח את הרכב. אם היתר מכללא טוב הוא כדי להחיל את הביטוח על הנהג מבחינת תנאי הפוליסה, די בו להתרת השימוש לצורך חיובו של המתיר." ע"א 483/84 "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עוזי אברהם פ"ד מא(4)754, 768. לית מאן דפליג שאורן פרדס לא נקט "אמצעים יעילים" למניעת הנהיגה באופנוע על ידי שלום קדוש. 9. החוקר רונן וענונו הקליט שיחות עם יעקב פרדס ועם אורן פרדס, שבוצעו לאחר הגשת התביעה בבית משפט השלום באילת. בתצהירו נ/9 הוא מוסר תקציר של האמור באותן שיחות. לפי תקציר זה, קדוש לקח את האופנוע לשם בדיקה במוסך. לאחר הבדיקה החזיר את הרכב למשפחת פרדס, וכעבור מספר ימים שלם את הסכום המלא, קבל את האופנוע, ונרשמה העברת הבעלות. כיוון שכבר ידוע, כאמור לעיל, כי העברת הבעלות לא בוצעה אלא כעבור כארבעה חדשים, לא ניתן להשתמש במידע מפי החוקר לקביעת העובדות הרלוונטיות. מהתמליל עצמו עולה כי לאחר ששלום קדוש שלם חלק מן התשלום על חשבון האופנוע, נשאר האופנוע בידיו של קדוש, אך העברת הבעלות בו לא בוצעה אלא כאשר השלים את מלוא התשלום עבורו (עמוד 22 לחקירת אורן פרדס). 10. התוצאה היא, שלא אוכל לקבל את דברי אורן פרדס, כי לאחר התאונה הוחזר האופנוע לביתו, ונשאר שם, ללא תעודת ביטוח בחלק מן התקופה, והמתין לשלום קדוש עד שיהיה בידיו מלוא הסכום לתשלום. תוצאה כזו עומדת בניגוד להגיונם הפשוט של דברים, ואינה נתמכת בדבר. סביר יותר להניח, כי בניגוד לדברים שאמר אורן בבית המשפט, מסר את מפתחות האופנוע ואת האופנוע עצמו לשלום קדוש ביום התאונה. יתכן שגם התמורה שולמה לו במלואה באותו מועד. לצורך התביעה שבפני אין צורך לקבוע, כמובן, היכן היה האופנוע פיזית החל מיום התאונה ועד יום העברת הבעלות בו. 11. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי בעת ארוע התאונה היה האופנוע נהוג בידי שלום קדוש, שנהג בו ברשות המחזיק באופנוע ובעל הפוליסה, אורן פרדס. על כן תישא קרנית בנזקי התובע, ותעמוד לה זכות החזרה על אורן פרדס ויעקב פרדס בכל סכום שתישא בו כלפי התובע. ההודעה לצד ד', המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (הפול), נדחית. שולחי ההודעה ישאו בהוצאות המאגר, בסכום של -.2,500 ₪ בצרוף מע"מ. ההודעה לצד ד', שלום קדוש, מתקבלת בהעדר התייצבות של שלום קדוש. על כן, על שלום קדוש לשאת בכל תשלום שישאו בו אורן פרדס ויעקב פרדס בתביעה זו. הודעה לצד שלישיקרנית