עבודה בחצי משרה בהוראת רופא תעסוקתי. 1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופדיון דמי חופשה. 2. העובדות : א. הנתבעת הינה בעלת מפעל לייצור ופלים. ב. התובעת עבדה בנתיבות מיום 1.9.94 ועד ל- 1.2.01 כפועלת בפס יצור. תפקידה היה לסדר לתוך תבניות עוגיות שנעו על סרט נע. ג. עד לשנת 1998, עבדה בעבודתה ללא כל בעיה בריאותית אך החל משנה זו החלה להרגיש כאבים בצוואר, בכפות ידיים, במפרקי הידיים. ד. בעקבות מצבה הבריאותי פנתה למנהל הנתבעת וזה הפנה אותה לרופא תעסוקתי. ה. התובעת צירפה לתצהיריה במקום עדות ראשית אישור רפואי מיום 6.12.98 לפיו ממליץ ד"ר רון דן, רופא אורטופד, שלא להעסיק התובעת בעבודה על סרט נע למשך 3 חודשים עד לגמר הטיפול הרפואי (מוצג מס. 14). ו. בעקבות כך, פנתה לרופא תעסוקתי וצירפה מכתב מטעמו ובו ממליץ להעסיק התובעת בחצי משרה למשך חודשיים ימים עד 20.4.99 (מוצג מס. 15). ז. התובעת המשיכה בעבודתה במשרה מלאה גם לאחר התעודה הנ"ל ובמקביל קיבלה טיפולים תרופתיים וטיפולי פיזיותרפיה. ח. ביום 10.9.00, קיבלה מכתב הפניה נוסף מאת האורטופד לרופא התעסוקתי בשל החמרת הכאבים שפורטו לעיל. במכתב ההפניה צויין, כי להערכת האורטופד התובעת אינה מתאימה לסוג העבודה שהיא מבצעת, היינו עבודה בפס ייצור (מוצג מס. 15). ט. בעקבות כך קיבלה אישור מאת רופא תעסוקתי לעבודה בחצי משרה בפס הייצור למשך 3 חודשים. המכתב הינו לתקופה זמנית מיום 18.9.00 ועד 18.12.00 (צורף לכתב התביעה). י. התובעת פנתה עם המכתב למנהל כח אדם במפעל ואמנם עבדה חצי משרה על פי הוראת הרופא התעסוקתי. יא. עם תום התקופה שבה לעבוד משרה מלאה. יב. לטענתה מצבה התדרדר, ידיה לא תפקדו. התובעת שהתה מידי פעם בחופשת מחלה עד שבסופו של דבר פנתה לנתבעת בבקשה לפטרה בטענה, כי אינה יכולה לתפקד יותר. הנתבעת סירבה לבקשתה. יג. בסופו של דבר עזבה את העבודה ב 1.3.01, לאחר שהובהר לה שלא תפוטר על ידי הנתבעת. יד. לאחר שהפסיקה עבודתה בנתבעת החלה לעבוד בסופר סנטר כ - 3 שעות ביום, עבדה חודש ימים ופוטרה. 3. התובעת טוענת, כי נאלצה להתפטר עקב מצב בריאותי לקוי ולפיכך זכאית לפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963. 4. טענות ההגנה מטעם הנתבעת: א. התובעת נטשה עבודתה ב 1.3.01 ללא מתן הודעה מוקדמת. ב. עד לחודש 9/00 לא הציגה כל אישור רפואי מרופא תעסוקתי בדבר מצבה הרפואי ולא ביקשה לעבוד בהיקף משרה קטן יותר. ג. רק בחודש 9/00 כאשר הציגה את האישור הרפואי מאת הרופא התעסוקתי, עבדה בהיקף משרה נמוך יותר, על פי דרישת הרופא. לאחר מכן, חזרה לעבוד משרה מלאה, כאמור בחודשי 01/ 2 - 1. ד. התובעת לא הציגה כל אישור רפואי להמשך עבודה במשרה חלקית בין התקופה שלאחר 1/01. ובחודש 3/01 נטשה עבודתה ללא הודעה מוקדמת. ה. התובעת פנתה בתחילת חודש מרץ 2001 לנתבעת והודיעה, כי הינה מתפטרת תוך כוונתה לעבוד בסופר סנטר בנתיבות ולא פירטה, כי מבקשת היא להתפטר בשל מצב רפואי אלא העלתה טענה זו לראשונה בכתב תביעתה. ו. הנתבעת מכחישה, כי היתה מודעת למצבה הרפואי שאם כן, ניתן היה להעביר התובעת לעבודה קלה יותר. ז. בחודש יולי 2001 פנתה בבקשה לקבל מכתב פיטורים ולטענתה עזבה עבודה בשל סיבות אישיות, הנתבעת סירבה לבקשתה. ח. הנתבעת טוענת, כי במידה ויפסק סכום כלשהו לטובת התובעת, יש לקזז הסכום תמורת מתן הודעה מוקדמת בשיעור שכר חודשי שכן התובעת התפטרה ללא מתן הודעה מוקדמת. 5. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. כן העידה מטעמה עובדת נוספת בשם מרינה רוייטמן. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של מנהל העבודה במפעל ברוך חדד, ושל מנהל כח אדם רפי עמר. 6. ההכרעה: סע' 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי-פיטורים את התפטרותו כפיטורים". 7. נטל ההוכחה מוטל על העובד המתפטר להוכיח, כי התפטרותו אכן נבעה ממצב בריאותו (דב"ע מח/159-3 שלום נ' מירון, פד"ע כ 290; עע 1214/02 שיטרית נ' סטופ אש בע"מ עבודה ארצי לג(29) 36). יש לייחס משקל לתחושתו הסובייקטיבית של העובד, אם תחושה זו מגובה במסמכים רפואיים מתאימים היינו מדובר במבחן משולב סובייקטיבי ואובייקטיבי (י.לובוצקי "סיום יחסי עבודה" עמ. 149 וכן עע 1214/02 שיטרית נ' סטופ אש בע"מ עבודה ארצי לג(29) 36). 8. התפטרות העובד צריכה להיות ל"רגל מצב בריאותי", היינו שהגורם להתפטרות היה מצב בריאותי. (ל"ג/8-3 טוטנאור בע"מ - לפידות פד"ע ד' 321, 327; ל"ה/41-3 היידר נ. שוורץ פד"ע ז' 24). 9. התנאי בדבר הקשר הסיבתי בין מצב בריאותו של העובד לבין זכאותו לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות ממקום העבודה מחייב ליתן את הדעת לא רק למצב הבריאות אלא גם לתנאי העבודה במקום עבודתו (דב"ע 98 /48-0 גוייסמן נ' המל"ל פד"ע לה' 30) . 10. שאר נסיבות העניין שפורטו בסעיף 6 לחוק, הכוונה לתת את הדעת לא רק לתנאי העבודה ולסביבת העבודה שהיו מנת חלקו של העובד בעבר אלא גם לתנאים ולסביבת העבודה אותה מציע המעביד. הפסיקה קובעת, כי יש לתת למעביד אפשרות ליצור תנאים שימנעו את הצורך להתפטר (דב"ע ל"ו/ 13-3 אתא בע"מ נ' בן חדד (לא פורסם); דיון ל"ג/ 3-2זילבר נ' גלוביס בע"מ פד"ע ד' 153, 158). 11. סעיף 6 לחוק אינו קובע במפורש שקבלת פיצויי פיטורים מותנית בכך שאין למעסיק עבודה אחרת עבור אותו עובד המבקש להתפטר. כן נקבע, כי על העובד להודיע למעסיקו טרם התפטרותו על מצב בריאותי כמונע המשך העבודה על מנת לאפשר למעסיק להציע עבודה אחרת אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה, כי העובד חייב לקבל עבודה אחרת שמציע המעסיק, אלא לעבודה ההולמת את כישוריו. מלשון הסעיף עולה, כי אף אם העובד מסוגל לבצע את העבודה המוצעת לו ישקול בית הדין את מצב בריאותו, תנאי העבודה, בתפקיד החדש בנסיבות אחרות (ע"ע 1214/02 ישראל שטרית נ' סטופ אש עבודה ארצי לג (29(36)). 12. התובעת צירפה לתצהירה אישור מרופא תעסוקתי מיום 20.2.99 המאשר, כי עליה לעבוד בחצי משרה עד ליום 20.4.99. לטענת הנתבעת לא קיבלה האישור הנ"ל אולם לגירסת התובעת, פנתה עם האישור הנ"ל לנתבעת וזו לא הציעה לה עבודה אחרת. ב-10.9.00 קיבלה מהאורטופד, ד"ר רון דן, הפנייה לרופא תעסוקתי ובה נאמר: "הנ"ל עובדת בפס ייצור, להערכתי אינה מתאימה לסוג העבודה אותה היא עושה כעת". לתצהיר מנהל כ"א בנתבעת צורף אישור מרופא תעסוקתי מיום 18.9.00 המאשר, כי על התובעת לעבוד בפס הייצור בהיקף של חצי משרה לתקופה של שלושה חודשים, קרי עד ה-18.12.00. ב- 24.5.01 לאחר שעזבה עבודתה קיבלה מהאורטופד, ד"ר אלפונד איליה, הפנייה לרופא תעסוקתי שבה נאמר: "מטרת ההפנייה: הגבלה בעבודה". לא צורף אישור מרופא תעסוקתי והתובעת מאשרת בעדותה, כי קבעה תור אבל לא הלכה (עמ' 5-3 לפרוטוקול). התובעת השכילה להוכיח, כי משנת 1998 סובלת מאותם ליקויים אשר לטענתה נגרמו לה מעבודת האריזה והמיון שדרשה שימוש מהיר ומיומן בידיה ובמפרקים. מסמכים רפואיים אלה יש בהם כדי לגבות תחושתה הסובייקטיבית של התובעת בדבר הנזק שנגרם לה עקב עבודתה ויכולים להוות הוכחה מספקת, כי אכן התפטרה עקב מצבה הבריאותי ממנו סבלה סמוך להתפטרותה ואף לאחר מכן, כפי עולה מהאישורים הרפואיים שהציגה. אמנם דרך המלך היא קבלת אישור מרופא תעסוקתי, שבדק את העובד טרם הפסקת עבודתו אך אין לשלול מאת העובד להוכיח, כי אכן התפטר מחמת מצב בריאותי, ובעקבות כך לזכאותו לפיצויי פיטורים, גם בדרכים אחרות במכלול הנסיבות. (דמ 2663/00 ליילה נ' מתפרת כרכבי סאמר בע"מ, עבודה אזורי יג 239, ניתן ביום 30.10.2002 דב"ע נ"ז/ 57-3 סנונית בע"מ נ. שלומית פרץ, דב"ע ל"ד/65-3 נוביסקי נ' ביאר, פד"ע ד' 259). 13. לטענת התובעת ביקשה ממנהל כ"א בנתבעת שיפטר אותה כיוון שאינה מסוגלת עוד לעבוד בשל כאביה העזים ומשזה סרב הודיעה לו, כי היא עוזבת את העבודה (סע' 2טו; 2יח לתצהיר התובעת). הנתבעת מכחישה, כי התובעת הודיעה לה על עזיבתה ומכחישה את ידיעתה לגבי מצבה הרפואי, אך עד הנתבעת, מר חדד, העיד, כי לנתבעת היה ידוע על מצבה הבריאותי של התובעת (עמ' 10 לפרוטוקול). כמו כן לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובעת שהתה ימים רבים בחופשת מחלה על פי אישורי המחלה שהציגה והן כפי שעולה מתלושי השכר מטעמה הנוגעים לעניין כאביה המדוברים. גם מנהל כ"א רפי עמר היה מודע למחלתה (עמ' 13 לפרוטוקול) וטענתו, כי לא ידע או, כי לא עסק באישורי מחלה רגילים אינה מהימנה. התובעת העידה מפורשות, כי לאחר שסיימה את התקופה בה עבדה בחצי משרה, ביקשה עבודה קלה יותר "ביקשתי, אך יש מנהל עבודה ואני ביקשתי אותו שאני רוצה עבודה קלה והוא אמר לי שהוא מצטער שיש הרבה אנשים והוא לא יכול שאת צריכה לעבוד כל היום קל" (עמ' 6 לפרוטוקול) וכן הוסיפה, כי לא רצו לשמוע אותה, לאחר מכן הסבירה שאין עבודה קלה בנתבעת רק עבודה בסרט נע (עמ' 6 לפרוטוקול ) . הנתבעת טוענת, כי התובעת לא פנתה למנהל כח אדם אלא למנהל העבודה, מסקנתינו, כי גם בנסיבות אלה הנתבעת אכן היתה מודעת למצבה הבריאותי של התובעת וכי ביקשה להתפטר עקב מצב זה. זאת ועוד, התובעת טוענת, וטענתה גובתה בעדותה של גב' רויטמן, כי פנתה מספר פעמים אל נציגי הנתבעת וביקשה מהם לעבור לעבוד בעבודות קלות יותר, בקשה שנדחתה פעם אחר פעם (עמ' 3 לפרוטוקול; עמ' 9 לפרוטוקול). על כך תעיד העובדה שגם בעת שעבדה בחצי משרה בהוראת רופא תעסוקתי לא הופנתה לעבודה קלה יותר אלא נותרה לעבוד בפס הייצור. טענת הנתבעת, כי אכן קיימת עבודה קלה יותר כגון הדבקת מדבקות או איסוף מוצר "ג'וני" כפי שהעיד מר עמר (עמ' 13 לפרוטוקול) אין בהם לשנות ממסקנתינו, כי לא הוכחה מהות העבודה הקלה ואיסוף מוצרי "ג'וני" הינה למעשה גם עבודה על פס יצור שנאסרה על התובעת על ידי הרופא האורטופד. התובעת השכילה להוכיח, כי סבלה תקופה ארוכה מכאבים בידיים לרבות כאבי צוואר ובמפרקים. מסקנתינו, כי התובעת השכילה להוכיח, כי המשך עבודתה בנתבעת הקשתה עליה מאוד ולפיכך הכרה בנסיבות אלה כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מיישמת למעשה את התכלית של הסעיף המאפשרת לעובד להתפטר עקב מצב בריאות כאשר גירסתו נתמכת במסמכים רפואיים. 14. אין בעובדה שהתובעת עברה לעבוד ב"סופרסנטר" כדי לדחות את טענתה כי התפטרה עקב מצב בריאותה, שכן ההלכה היא כי ייתכן מצב שבו עובד מתפטר מעבודה במקום עבודה מסויים לרגל מצב בריאותו הלקוי, אך הוא מבקש למצוא לעצמו עבודה אחרת המתאימה למצב בריאותו ולא יהיה בכך כדי לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת. הדבר מחייב בדיקת כל עניין לגופו, לפי נסיבותיו (דב"ע 48/98-0 גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב 130). על פי גירסתה שלא נסתרה עבדה התובעת בסופרסנטר מספר שעות בסדור מדפים (עמ' 7 לפרוטוקול) לטענתה, מדובר בעבודה קלה של כמה שעות ביום. 15. על כן ולאור כל האמור לעיל יש לקבל את התביעה ולפסוק כי התובעת התפטרה בדין מפוטרת בשל מצבה הבריאותי הלקוי ועל כן הינה זכאית לפיצויי פיטורים כקבוע בסע' 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג 1963 והננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 11,765 ₪ בגין פיצויי פיטורים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.3.01 עד לפרעון המלא בפועל. 16. הנתבעת טענה, וטענתה לא נסתרה, כי התובעת לא נתנה הודעה מוקדמת לפני התפטרותה כקבוע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001. התובעת העידה על כך מפורשות (עמ' 2 לפרוטוקול) על כן יש לקזז מסכום פיצויי הפיטורים את תמורת ההודעה המוקדמת בשיעור שכר חודשי כפי שנטען בסיכומי הנתבעת. אין בסיכומי התובעת כל טענה השוללת מסקנה זו הנתבעת לא טרחה לפרט ולכמת את סכומי הקזוז. הננו מורים, כי מפצויי הפיטורים תקוזז תמורת הודעה מוקדמת בשעור של 1,810 ₪ (סעיף 13 א' לכתב התביעה) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ-1.3.01 עד לפרעון המלא בפועל. 17. התובעת לא חזרה בסיכום טענותיה על תביעתה לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ומטיעוני הצדדים עולה מחלוקת כנה בדבר עצם הזכאות, אולם במידה ולא ישולמו פיצויי פיטורים (בקיזוז תמורת הודעה מוקדמת) תוך 30 יום מיום פסק הדין ישא הסכום פצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.3.01 ועד לתשלום המלא בפועל. 18. התובעת זנחה תביעתה לפדיון חופשה. לא חזרה על תביעתה בתצהיריה במקום עדות ראשית ובסכום טענותיה, לפיכך דין התביעה בעילה זו להידחות. 19. לסיכום: הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים כמפורט בסעיף 15 לעיל בקיזוז תמורת ההודעה המוקדמת שפורטה בסעיף 16 לעיל. במידה ולא ישולמו פיצויי פיטורים (בקיזוז תמורת הודעה מוקדמת) תוך 30 יום מיום פסק הדין ישא הסכום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.3.01 ועד לתשלום המלא בפועל (סעיף 17 לפסק הדין). דין תביעת התובעת לפדיון חופשה להידחות. 20. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,000 ₪ + מע"מ. 21. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהחצי משרהמשרהרופא תעסוקתי