עיכוב ביצוע עד סיום כל התיקים בתביעה כספית

עיכוב ביצוע עד סיום כל התיקים בתביעה כספית 1. בין הצדדים התנהלו בעבר הליכים משפטיים וביום 8.2.01 ניתן תוקף של פסק דין להסדר פישור שנחתם ביניהם, אשר קבע הוראות שונות ובהן, בין היתר, קביעה כי המשיב והמערער שכנגד (להלן: "צעירי") חייב למערערת והמשיבה שכנגד (להלן: "שועלי") 80,000 ₪, קביעה כי 32,000 ₪ ישולמו תוך זמן קצר, ואילו 48,000 ₪ ישולמו באמצעות עבודות בניה שיבצע צעירי עבור שועלי. הוראה נוספת בהסדר הפישור קבעה כי אם צעירי יביא הסכם חתום על ידי אחר בשם ז'קי כי הוא מושך ידו משטח המריבה, יקוזזו 20,000 ₪ מחובו של צעירי לשועלי, אך אם צעירי לא יגיע להסכם כאמור תוך 14 יום מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפישור, אזי יתווספו 2,000 ₪ לאותם 48,000 ₪ וסכום זה של 50,000 ₪ ישולם ב-8 תשלומים במועדים שנקבעו שם. 2. אין מחלוקת כי הסך של 32,000 ₪ שולם לשועלי על ידי צעירי, אך באשר לסכום של 50,000 ₪ אשר נזכר לעיל, פתחה שועלי ביום 29.1.03 תיק הוצאה לפועל נגד צעירי בלשכת ההוצל"פ בתל אביב. 3. צעירי הגיש בקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") ובה טען, בין היתר, כי שועלי הפרה את הסדר הפישור בכך שלא מסרה לו את ביצוע העבודות באופן מיידי, כי ההסכם עם ז'קי הושג, וגם אם היה הדבר במועד מאוחר יותר מזה שנקבע בהסכם, הרי הדבר היה בעידודה של שועלי והיא מנועה מלטעון כנגד כך, מה גם שבהסכם של שועלי עם ז'קי (שמועדו 22.4.01) לו היה שותף גם צעירי, נקבע כי הצדדים מבטלים ומוותרים בזאת הדדית על כל התביעות וההליכים המשפטיים האחד כנגד השני. לפיכך טען צעירי באותה בקשה כי יתרת החוב של צעירי לשועלי הינה רק 28,000 ₪, בניכוי סכום של 500$ הקבוע בהסכם, ואף סכום זה יש לשלם באמצעות קיזוז מעבודות הבניה הראשונות שיבצע צעירי עבור שועלי, כשזו תאפשר לו לבצען. בעקבות האמור לעיל טען צעירי כי על ראש ההוצל"פ לקבוע כי פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו נעשתה שלא כדין, כי יש לדחות את הדרישה הכספית נשוא התיק במלואה ולהורות על סגירת התיק. כמו כן, ביקש להורות על עיכוב ביצוע ההליכים בתיק ההוצל"פ עד למתן החלטה בבקשה. 4. בדיון שהתקיים בבקשה זו בפני ראש ההוצל"פ ביום 16.7.03 נרשמה הודעת ב"כ הצדדים בפרוטוקול הדיון כדלקמן: "בהמלצת ראש ההוצל"פ הגענו להסכמה לפיה עיכוב ההליכים בתיק יימשך לעוד 30 יום מהיום על מנת לאפשר למבקש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. אם לא תעשה פניה כזו או לא ינתן צו לעיכוב ההליכים בתיק זה, בתוך המועד האמור,יימשכו ההליכים בתיק זה כסדרם. הבקשה בטענת פרעתי תדחה ללא צו להוצאות" ראש ההוצל"פ אישר את הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של החלטה. 5. לאחר זאת, הגיש צעירי לבית משפט זה תביעה נגד שועלי ובה עתר להורות על סגירת תיק ההוצל"פ וכן לחייב את שועלי לשלם סך של 93,440 ₪ שהוא הרווח שנמנע מצעירי עקב אי מסירת העבודות לידיו על ידי שועלי, לאחר קיזוז יתרת החוב של צעירי לשועלי לפי הסדר הפישור (לשיטת צעירי חוב זה מסתכם ב-25,400 ₪). בכתב התביעה טען שוב צעירי להפרת הסדר הפישור על ידי שועלי ולכך שלא נצמח כלל החוב לתשלום נשוא תיק ההוצל"פ. 6. ביחד עם התביעה דנן הגיש צעירי בקשה דחופה לעיכוב הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בתובענה שהוגשה. לאחר עיון בתגובת שועלי קבעה כב' הרשמת כי היא דוחה את הבקשה שכן לא מצאה כי סיכויי התובענה הם כאלה המצדיקים לעצור את הליכי ההוצל"פ וכן מכיוון שלא יהיה בהליכי ההוצל"פ כדי לגרום נזק בלתי ניתן לתיקון. עם זאת, קבעה כב' הרשמת כי ירשם עיכוב כספים בתיק ההוצל"פ עד סיום ההתדיינות בתיק זה. 7. על החלטה זו הגישה שועלי ערעור ובו טענה כי לא היה מקום להורות על עיכוב הכספים, ואילו צעירי הגיש ערעור שכנגד ובו טען כי טעתה כב' הרשמת בכך שדחתה את בקשת עיכוב הביצוע. ערעור זה נשמע בפני. 8. אומר בראש ובראשונה כי לא נראה לי שהחלטת כב' הרשמת יכולה להוסיף ולעמוד על שני חלקיה. אם אין מקום לעיכוב הליכים הרי אין גם מקום לעיכוב הכספים בלשכת ההוצל"פ. צעירי טען לנזקים בלתי הפיכים שייגרמו לו עקב קיום הליכי ההוצל"פ (עיקולים, למשל, שיביאו לפגיעה בשמו הטוב וברווחתו וברווחת בני ביתו) וטענתו זו נדחתה, בצדק, על ידי כב' הרשמת. לא הועלתה כל טענה על ידו כאילו אם ישולמו על ידו כספים במסגרת תיק ההוצל"פ, ויזכה לאחר מכן בתביעתו, לא ניתן יהיה לגבות כספים אלה משועלי. כיוון שכך, ומשדחתה ראש ההוצל"פ את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ, לא היה מקום לעכב בלשכת ההוצל"פ את הכספים שנגבו או שייגבו באותם הליכים. 9. השאלה המרכזית, עם זאת, מתייחסת לערעור שכנגד שהוגש על ידי צעירי, דהיינו האם בדין נדחתה בקשתו על ידי כב' הרשמת, כאשר במסגרת זו יש לבחון את הטענה כי החלטת ראש ההוצל"פ בתל אביב שצוטטה בסעיף 4 לעיל מהווה מעשה בית דין החוסם את דרכו של צעירי להעלות את טענותיו שבתביעה. ואולם, עוד בטרם תיבחן טענת מעשה בית דין כאמור לעיל, יש לבחון האם מוסמך בית המשפט לדון בתובענה שאחד הסעדים המבוקשים בה הוא סגירת תיק ההוצל"פ. 10. צעירי טען כי כוונת הצדדים באותה הסכמה שהועלתה על ידם בפני ראש ההוצל"פ בתל אביב וקיבלה תוקף של החלטה היתה כי טענותיהם של הצדדים ידונו בפני בית משפט מוסמך, וכי לבית משפט השלום סמכות מקבילה לדון בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, כאמור בע"א 194/74 קוחנובסקי נ' ג'רבי, פ"ד כט(1) 717, 721, כמו גם סמכות להורות על עיכוב ביצוע לפי סעיף 19(ב) לאותו חוק. צעירי טען כי לא יתכן שייקבע כי קיים כאן מעשה בית דין, כאשר ראש ההוצל"פ לא קיים דיון לגופו של ענין. שועלי טען מנגד, כי משנדחתה הבקשה בטענת "פרעתי" קיים מעשה בית דין בקשר לכך, ולא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בגין אותן טענות בדיוק. אין זה משנה אם ההחלטה ניתנה לגופו של ענין או לאחר שניתנה לכך הסכמת הצדדים. משלא הגיש צעירי ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, אין הוא רשאי להעלות היום את טענותיו אלה בפני בית המשפט. בהערת אגב אציין כי הצדדים הכבירו טיעונים בנושא מהות ההליך שהתנהל בפני ראש ההוצל"פ, כיצד התנהל, כמה זמן העלו הצדדים את טיעוניהם, ועל יסוד מה ניתנה המלצת ראש ההוצל"פ אותה אימצו הצדדים. כמובן שאף בנושא זה רבו המחלוקות ביניהם. לא מצאתי לנכון לבחון או להתייחס לטענות אלה של הצדדים כיוון שהחלטת ראש ההוצל"פ היא הניצבת בפני, אותה יש לפרש, ואין מקום להתייחס לטענות הצדדים שאין להן ביטוי בפרוטוקול הדיון. 11. אני סבור כי הפנים אותם מצא צעירי בפסק הדין בענין קוחנובסקי שנזכר לעיל, כאילו לבית המשפט ולראש ההוצאה לפועל קיימת סמכות מקבילה לדון בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל אינן פנים נכונות. באותו פסק דין קבע כב' השופט י. כהן כי: "אם החייב לפי פסק-דין כזה טוען, שלא נתמלאו התנאים שנקבעו בו לשם הוצאתו-לפועל או שמסיבות אחרות אין להוציא-לפועל את פסק-הדין, הרי פתוחה לפניו הדרך להביא את טענותיו לפני ראש-ההוצאה-לפועל, כשטענות אלה נכנסות לתחומי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, או לפנות לבית-משפט מוסמך אשר יחליט אם פסק-הדין ניתן להוצאה- לפועל". כב' השופט כהן היה בדעת מיעוט באותו פסק דין (לא בסוגיה הנ"ל אליה לא היתה התייחסות של שני השופטים האחרים), וקביעתו בענין זה היתה קביעה אגב אורחא, בבחינת "אוביטר" שאינו מהווה הלכה מחייבת. אולם גם בבחינה של הקביעה הנ"ל לגופה אין למצוא בה אותה סמכות מקבילה לשתי הערכאות שמבקש למצוא בה ב"כ צעירי. כב' השופט כהן קבע באופן מפורש כי כאשר טענות החייב נכנסות לתחומי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל יש להביאן לפני ראש ההוצאה לפועל. לא כל טענה של חייב לפיה אין להוציא לפועל את פסק הדין תיכלל בגדרו של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. פניה לבית המשפט תיעשה במקרים בהם טוען חייב כי אין להוציא לפועל את פסק הדין שאינם באים בגדרו של סעיף 19 הנ"ל אלא מצויים בסמכותו של בית המשפט, וזוהי משמעות קביעתו הנ"ל של כב' השופט כהן. כך, למשל, כאשר חייב מבקש לבטל את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט וטוען כי אין לבצעו, לא יפנה הוא אל ראש ההוצל"פ אלא יפנה אל בית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה לבטלו ולמנוע את הוצאתו אל הפועל. ועוד, חייב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל הוא "מי שפסק דין ניתן לחובתו". חייב הוא, אפוא, גם מי שטרם נפתח נגדו תיק הוצל"פ. האם יוכל, אם כך, חייב הטוען כי מילא אחר פסק דין שניתן נגדו או שאינו חייב למלאו, לפנות לראש ההוצל"פ עוד בטרם נפתח נגדו תיק הוצל"פ? דומה כי התשובה השלילית לכך ברורה, שכן ראש ההוצל"פ קונה את סמכותו לדון בענייני הוצל"פ מכח תיקי הוצל"פ הנפתחים בלשכת ההוצל"פ, ואם חייב איננו חפץ להמתין לפתיחת תיק ההוצל"פ, יוכל הוא כמובן להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט, בין אם לפסק דין הצהרתי ובין אם לצווים אלו או אחרים שימנעו את פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו על פי אותו פסק דין שלטענתו אין הוא חייב למלא אחריו (השווה לענין זה גישה דומה בע"א 4199/97 אוריאלי נ' סמואל, פ"ד נג(2) 206 שבו נקבע כי ראש ההוצל"פ איננו מוסמך להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל ולהורות על השבת כספים שנגבו לפי פסק דין שבוטל לאחר מכן, אם כספים אלה לא נגבו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וכי בקשת חייב לפי סעיף 18(א) הנ"ל יכולה להיות מוגשת רק כהליך משני, במסגרת בקשתו העיקרית של הזוכה לביצוע פסק הדין, וכן רע"א 6658/00 גמאל אבו רוקן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נה(4) 66 בו נבחנה סוגיה דומה לגבי הוראות סעיף 20 (א) לחוק ההוצאה לפועל). למותר לציין כי טענות נגד פסק הדין המתייחסות לעובדות שקדמו למתן פסק הדין, אף הן אינן נמצאות בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, ואינן יכולות להיות מובאות בפניו במסגרת דיון לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל [ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית, חלק שני) 619-620]. 12. אין, אפוא, סמכות מקבילה לבית המשפט ולראש ההוצל"פ לקיים דיונים לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. הסמכות לקיים דיונים כאלה מסורה לראש ההוצאה לפועל ולא לבית המשפט. הכוונה היא כי על הליכים אלה להתקיים בתיק ההוצאה לפועל ובפני ראש ההוצאה לפועל. כאשר חייב מבקש לטעון כי איננו חייב למלא אחר פסק הדין ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל, וטענה זו באה בגדר סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, ואיננה מצויה בסמכות בית המשפט, הדרך היחידה להעלות טענה זו היא במסגרת בקשה המוגשת לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל והנדונה בפני ראש ההוצאה לפועל, ולא במסגרת תביעה אזרחית המוגשת לבית המשפט. 13. ב"כ צעירי הפנה את בית המשפט לסעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל ולפיו הסמכויות של ראש ההוצאה לפועל מוקנות לכל שופט של בית משפט השלום (טענה זו הועלתה ביחס לסעיף 19 (ב) לחוק ההוצאה לפועל לענין הסמכות לעכב את ביצוע פסק הדין, אולם יש לה חשיבות גם לגבי הסמכות לפי סעיף 19(א) לחוק). ואכן, אין חולק כי לכל שופט בית משפט השלום מוקנות סמכויות של ראש ההוצאה לפועל, אולם מדובר בסמכויות ראש ההוצאה לפועל הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, דהיינו בדיון לפי אותו חוק ובמסגרת תיקי הוצאה לפועל, כאשר יש מקרים בהם על שופט להשתמש בסמכויות אלה, אגב דיון שהוא מקיים בתיק הוצאה לפועל (במסגרת תורנויות, למשל, או במקרים אחרים). אין הכוונה כי לבית משפט השלום מוקנית סמכות לדון בתביעה אזרחית בענין הנתון לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל. 14. העולה מן האמור לעיל הוא כי תביעתו של צעירי להורות על סגירת תיק ההוצל"פ מן הטעם כי אין מוטלת עליו חובה למלא אחר פסק הדין אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, שכן היא מתבססת על אירועים שהתרחשו לאחר מתן פסק הדין, ומקומה הוא במסגרת בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל הנדונה בפני ראש ההוצאה לפועל. כיוון שכך, אין מקום להורות כמובן על עיכוב הליכי ההוצל"פ. 15. כאמור, פעל צעירי נכונה והביא את טענותיו בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת בקשה שהוגשה על ידו לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. עיון בבקשה מגלה כי לכאורה לפחות, מדובר בטענות המחייבות בחינה וליבון עובדתי, וזאת לנוכח תכנו של הסדר הפישור והתנאים המותנים בו. ואולם, כאמור, הסכימו הצדדים בדיון בפני ראש ההוצאה לפועל כי "הבקשה בטענת פרעתי תידחה". כאשר צדדים מסכימים לדחיית בקשה ולא למחיקתה, המשמעות היא ברורה והיא כי לא ניתן להעלות שוב את הבקשה, וכי קיים מעשה בית דין לגביה. לא ניתן לבוא ולטעון לאחר מכן כי לא התקיים דיון ענייני בבקשה ולא ניתנה החלטה מנומקת, שאם לא נאמר כך יוכלו תמיד הצדדים להתנער מהסכמות אליהן הגיעו בטענה כי לא התקיים דיון ענייני, וחזקה על הצדדים כי היו מודעים היטב להסכמה אליה הגיעו. לפיכך, אני סבור כי אין מקום לעכב את הליכי ההוצל"פ, גם מן הטעם שקיים מעשה בית דין החוסם את דרכו של התובע להעלות טענה כי אינו חייב למלא את פסק הדין מכח הטענות שהועלו בבקשה שהגיש התובע בטענת "פרעתי". 16. אביע עוד את דעתי כי אינני סבור שצעירי מנוע מלהגיש תביעה כספית בנושאים לגביהם טען בבקשתו בפני ראש ההוצאה לפועל, שכן הבקשה בהוצל"פ התייחסה לטענה כי שועלי איננה יכולה לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד צעירי ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצל"פ. בהקשר זה ניתנה הסכמת הצדדים כי הבקשה תידחה, במובן כי צעירי לא יוכל להעלות עוד טענה כי עקב טענותיו הכלולות בבקשה לא יכולה היתה שועלי לנקוט בהליכי הוצל"פ נגדו. לא נראה לי כי הכוונה היתה לכך שצעירי יוותר על טענותיו אלה לגופן. 17. אשר על כן, אני מקבל את הערעור ודוחה את הערעור שכנגד. עקב כך מתבטלת ההוראה שניתנה על ידי כב' הרשמת לגבי עיכוב כספים בתיק ההוצל"פ עד סיום ההתדיינות בתביעה האזרחית שהגיש צעירי נגד שועלי. המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ. עיכוב ביצוע