להלן פסק דין קשר סיבתי בין כאבי גב לבין תאונת עבודה: 1. בקדם המשפט שהתקיים בפני כבוד השופטת בן יוסף נקבעה רשימת העובדות המוסכמות, והתיק הועבר למותב שבכותרת, למינוי מומחה רפואי בהתאם לרשימת העובדות והשאלות המוסכמות כדלקמן:- מוסכמות התובע יליד 1952, עבד כנהג בתל השומר. ביום 12.6.01 בשעה שהוריד את הג'ק של הקטנוע כדי לנסוע לעבודה, נתקף כאבים בגב תחתון. בתאריך 27.3.01 אושרה תאונת עבודה בגין אירוע אחר - כאבי גב עקב הרמת משאץ שאלות למומחה האם קיים קשר בין האירוע ביום 12.6.01 לבין מצבו הרפואי של התובע ותעודות אי הכושר מיום 13.6.01 עד 24.6.01? האם השפעת העבודה על מחלת התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? 2. ביום 15.2.2004 מונה ד"ר חיים צינמן כמומחה יועץ רפואי, שהתבקש להשיב על השאלות, כאמור, לעיל, על בסיס התשתית העובדתית המוסכמת, כאמור לעיל. למומחה הועבר כל החומר הרפואי שהוגש לתיק. 3. בחוות דעתו קבע ד"ר צינמן כדלקמן:- "בכרטיסו הרפואי רישומים על כאבי גב עובר לתאונה מיום 12.6.01, 16.4.01 שבו נרשם "הרים משא כבד ביום 27.3.01 מאז כאבי גב. ב- 14.6.01 אובחן כאבי גב תחתון. קיבל חופש מחלה מ- 3.6.01 ועד 18.6.01. ב- 15.10.98 נרשם -4 5 L L בלט דיסק מרכזי אחורי יותר משמאל. אין עדות להיצרות התעלה הגרמית. בתשובה לשאלות: באם אושרה תעודת אי כושר מיום 13.6.01 ועד ל- 24.6.01 אזי הרופא שבדק את הנפגע מצא כאב גב. לפי המסמכים הרפואיים לא ניתן לאשר או לשלול את הקשר לאירוע כפי שתואר. השפעת העבודה על מחלת התובע פחותה בהרבה מהשפעת הדיסק הבין חולייתי שאובחן אצל הנפגע עם התקפים של כאבי גב לסירוגין שהיו עובר לתאונה הנידונה." 4. בסיכומיו טען התובע, בין השאר, כי לאור האמור בחוות הדעת, ברי כי המומחה הרפואי חיווה דעתו שאכן יש קשר סיבתי בין אופן קרות האירוע לנזק, ולפיכך כפועל יוצא יש להכיר באירוע כתאונת עבודה, ולאפשר לתובע לקבל דמי פגיעה בעבודה כדין. עוד הוסיף התובע כי, תובע עומד בנטל הראייתי אם הוכיח תביעתו לפי מאזן הסתברויות בהליך אזרחי בשיעור 50% - דבר שתובע עמד בו. כן טען התובע, כי על פי ההלכה הפסוקה, הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע נתונה בידי בית הדין בלבד - גם אם מונה המומחה הרפואי על ידו. מכאן שלטענתו של התובע, על בית הדין, "מחד גיסא עליו לקבל לאשורה את קביעת המומחה שיש קשר סיבתי בין קרות האירוע לנזק, אולם מאידך גיסא לדחות את קביעתו שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת הדיסק פרי התאונה, בין היתר מהטעם שלא בדק את התובע בדיקה קלינית, ולא שוחח עם התובע לגבי אופן עבודתו, אלא הסתמך על מסמכים בלבד. יתרה מכך מדובר במסקנה שחורגת מתחום סמכותו על פי דין על כל המשתמע מכך" (סעיף 11 לסיכומים). בסיכומיו טען הנתבע, בין השאר, כי המומחה קבע, באופן חד משמעי, כיהשפעת האירוע פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע. בנסיבות אלה, רק על סמך קביעתו זו של המומחה, יש לקבוע כי לא התמלאו כל התנאים להכרה באירוע התאונתי כפגיעה בעבודה. עוד הוסיף הנתבע וטען, כי האפשרות שמעלה המומחה לקיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין כאבי הגב - אינה עולה על מידת ההוכחה הראויה והדרושה לקיומו של קשר סיבתי. משלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע לבין לפגיעה הנטענת, ומשנקבע מפורשות על ידי המומחה כי השפעת העבודה על מחלת התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, הרי שלא ניתנה כל סיבה על ידי התובע מדוע בית הדין לא יאמץ את חוות דעתו של המומחה. 5. המסגרת המשפטית 5.1 סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן-החוק) קובע כי: "תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..." 5.2 סעיף 83 לחוק שכותרתו "חזקת סיבתיות" קובע לאמור:- "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך: אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים נראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין שאירעה לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". 5.3 הלכה פסוקה היא, כי על מנת שפגיעה פיזיולוגית תוכר כ"פגיעה בעבודה" - דרוש שיוכח קשר סיבתי בינה לבין עבודתו של המבוטח, דהיינו שהאירוע הקשור בעבודה, בעת הפגיעה או בסמוך לפגיעה, גרם או תרם לפגיעה, או שהחיש את בואה במידה רבה יותר מאשר גרמו או תרמו לכך גורמים אחרים. (דב"ע לז 0-59 המל"ל נ' קימינסקי, פד"ע י' 253). עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי החזקה פועלת לטובת המבוטח, ועל הטוען היפוכו של דבר להוכיח את טענתו, (בג"צ 1691/91 זוהר פרץ נ' המל"ל, פ"ד מו (3) 388), כי שעה שקיים ספק, מה גרם לנפילתו של אדם שגרמה לו לחבלה, יפעל הספק לטובת המבוטח, וכאשר קיימת מחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונה למחלה - לבית הדין הסמכות לדון ולהחליט בדבר. (עב"ל 18/64 קצביהו נ' המל"ל, פב"ל ט, 277). 5.4 הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים (דב"ע נג/181-0 עזריאלי נ' המל"ל, פד"ע כח 209). אולם חוות דעת המומחה אינה אלא חוות דעת אשר בית הדין מסתייע בה, כאשר סמכות ההחלטה נתונה כולה בידי בית הדין. (בל/279-0 יצחק וז נ' המל"ל, פד"ע כח 134). 5.5 עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי כאשר חוות הדעת הרפואית נוקטת בלשון של "יתכן" ולא בלשון חד משמעית הרי שאין בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה, וכי תשובת המומחה על קשר אפשרי בין מחלה לבין עבודתו של המבוטח בנוסח של "יתכן" אינה מספיקה כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי, כאמור לעיל. (דב"ע לב/604-0 משולם - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 443, דב"ע נו/197-0 המוסד לביטוח לאומי - בתיה קוהן, עבודה ארצי, כרך ל(1) 38; דב"ע נה/ 116-0 המוסד לביטוח לאומי - איטה שטיין, עבודה ארצי, כרך לג(11) 25, עב"ל 1091/00 שמואל פיבוברוב נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג(29) 40). 6. מן הכלל אל הפרט כאמור, לצורך הקביעה האם אירעה לתובע תאונת עבודה, כהגדרתה בחוק, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין העבודה. הלשון בה נקט ד"ר צינמן על פיה "לא ניתן לאשר או לשלול את הקשר לאירוע..." אין בה, על פי ההלכה הפסוקה, כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי הנדרש על פי החוק. זאת ועוד, גם אם מוכח קיומו של קשר סיבתי, לא יראו את התאונה כתאונת עבודה אם יוכח כי השפעת התאונה על מחלת התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. בעניין הקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות, כאמור לעיל, נעזר בית הדין בחוות דעתו של המומחה הרפואי. בכל מקרה, משקבע המומחה, באופן חד משמעי, כי "השפעת העבודה על מחלת התובע פחותה בהרבה מהשפעת הדיסק הבין חולייתי שאובחן אצל הנפגע עם התקפים של כאבי גב לסירוגין שהיו עובר לתאונה הנדונה", משעל פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה הרפואי הינה לספק לבית הדין את היעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית, ומשבית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות דעת מומחה מטעמו - אין לנו אלא לדחות את התביעה. עוד נוסיף ונציין כי באשר לטענתו של התובע כי לא נבדק על ידי המומחה - הרי שדין טענה זו להידחות. בהנחיות בדבר מומחים-יועצים רפואיים, פד"ע כ"ב 199 נאמר, בין השאר, כי המומחה יהיה "רשאי" לבדוק את התובע, ולא נאמר "חייב", מכאן שהכלל הוא כי ההחלטה אם לבדוק את המבוטח תהיה של המומחה. (ס. אדלר, "מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה" , המשפט, ב' 199, 208, דב"ע נה/93-0 המוסד לביטוח לאומי נ' עזרא קורן, עבודה ארצי, כרך כט (1), 353). 7. סוף דבר 7.1 התביעה נדחית. 7.2 אין צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבקשר סיבתיתאונת עבודה