עורך דין נגד בנק

עורך דין נגד בנק
בפניי תביעה להחזר תשלומי שכר טרחת עורך דין, אשר שילם התובע לנתבעים בתמורה לשירות משפטי שהעמידו לו.

ואלה העובדות הנדרשות לעניין:



1. התובע הינו קיבוץ, אשר שכר בחודש נובמבר 1998 את שירותם המשפטי של הנתבעים, פרקליטים במקצועם ועיסוקם, לטיפול בתביעתו נגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). עילת התביעה של התובע נגד הבנק נבעה מכוח "הסדר הקיבוצים" ועל פי ערבותו לכיסוי חובות קיבוצים כושלים חייבי בנקים. בהתאם לחוות דעת משפטית, שפורסמה על ידי צוות משפטנים בחודש מרץ 96 נמצא כי הבנקים גבו מהקיבוצים החייבים סכומי כסף גבוהים הרבה מעל ומעבר לחובם האמיתי (להלן: "דו"ח פרוקצ'יה"). על סמך דוח זה שקלו מספר קיבוצים ערבים, וביניהם התובע, להגיש תביעה נגד הבנקים.
הואיל וחבות התובע כלפי הבנק נבעה מכוח ערבותו, הרי ששלב ראשון של ההליך המשפטי נגד הבנק היה הגשת תביעה למתן חשבונות

2. לאחר שפנה למספר משרדי עורכי דין בחר התובע בנתבעים ליצגו בתביעה נגד בנק הפועלים. בין הצדדים נכרת ביום 4.11.98 חוזה שכר טרחה (להלן: "חוזה שכר הטרחה" או "החוזה"), שתכנו בא לידי בטוי במכתבו של עו"ד ליאור אפשטיין, הנתבע 2 (להלן: "עו"ד אפשטיין"). מחמת חשיבותו של נוסח חוזה שכר הטרחה להלן החלקים הרלוונטיים:

"1. שכר הטרחה המוצע הינו עבור יצוג קיבוץ דורות ככול שהדברים קשורים לתשלומים ששילמה דורות והזכויות העומדות לה לפיכך בגין ערבותה לקרן התק"ם ומפעלי שער הנגב לרבות החוזים שנחתמו בגינם (הסדר הקיבוצים).
2. הייצוג יכלול חוו"ד מומחה בנקאי. חוו"ד המומחה הבנקאי תובטח בשכר הטרחה עד לגובה של 10,000 תנועות חשבון ו- 100 הלוואות.
3. היצוג יכלול את כל ההליכים הנדרשים כדי להשיב את מלוא זכויותיה של דורות בגין התשלומים לקרן התק"ם ומפעלי שער הנגב, לרבות תביעות ניהול מו"מ הגשת ערעורים והסגות לא כולל הגשת בג"צ.
4. התיק הראשון שיטופל יהיה של בנק הפועלים בין בהיבט קרן התק"ם ובין בהיבט מפעלי שער הנגב.
5. שכר הטרחה שישולם לנו, בגין הטיפול בתיק בנק הפועלים, יהיה בסך 40,000 $ בצירוף מע"מ, אשר ישולם בתשלומים הבאים:
א. מקדמה בסך 15,000 $ בצירוף מע"מ.ב
ב. חמישה תשלומים חודשיים שווים בסך 5,000 $ כ"א בצירוף מע"מ.
התשלום יהיה בשער היציג ביום התשלום. במקרה של תנודות גדולות בשער הדולר, תתקיים פגישה נוספת בנושא.
6. שכר טרחה לגבי הצלחה יהיה כדלקמן:
עבור השבה של עד 1 מליון ₪ - 20%
עבור השבה של מעל 1 מליון ₪ ועד 5 מליון - 10%
עבור השבה של מעל 5 מליון ₪ ועד 10 מליון - 7.5%
עבור השבה של מעל 10 מליון ₪ ועד בכלל - 5%"

3. במהלך התקופה שמיום 25.11.98 עד ליום 30.5.99 שילם התובע לנתבעים את מלוא שכר הטרחה המפורט בסעיף 5 לחוזה (להלן: "שכר הטרחה הקבוע"), שעלה כדי הסך של 187,200 ₪ כולל מס ערך מוסף.
יודגש כי שכר הטרחה הקבוע שולם לנתבעים במלואו עוד לפני הגשת התביעה למתן חשבונות, אשר הוגשה על ידם בשם התובע, רק ביום 3.1.00.ו

4. עם הגשת התביעה למתן חשבונות הופעל על התובע מכבש של לחצים מטעם הבנק לחזור בו מתביעתו. הרוחות בתובע סערו, נשמעו קולות של חברים רבים הדורשים לסגת מהתביעה בשל הסיכון הטמון בה והחשש לתוצאותיה. בסוף חודש ינואר 2000 כונסה אסיפת חברים כללית, אליה זומנו הנתבעים וכן עו"ד יוסף שלוש, מי ששימש כיועץ המשפטי של איגוד התעשיה הקיבוצית, ורואה חשבון מנחם דר.
בהתאם לחוות דעתו של עו"ד שלוש וכן בהתאם לחוות דעת נוספת, שהזמין התובע ממשרד עורכי הדין אסנת נווה ושות', סיכויי הצלחת התביעה כנגד הבנק אינם רבים, בעוד שהסיכון שתכשל אינו מבוטל. כותבי חוות הדעת המליצו לשקול את הסיכוי מול הסיכון - בין היתר - בתחשב בעובדה שהיקף ההצלחה - אם תהיה - לא יצדיק את ההשקעה הכספית ועל כן - כך סברו - ספק את נקיטת ההליך נגד הבנק מוצדק מבחינה כלכלית, גם במקרה הטוב אם הוא לא יהיה הפסד וכשלון.
בסופו של דבר התקבלה החלטה בתובע להפסיק ההליכים המשפטיים נגד הבנק והנתבעים הגישו בשמו בקשה למחיקת התביעה למתן חשבונות כחדשיים מיום הגשתה.

5. התובע פנה לנתבעים בדרישה להחזיר לו את תשלומי שכר הטרחה ששילם עבור מלוא הטיפול המשפטי והציע שכר טרחה ראוי בסך בשקלים השווה ל- 5,000 $ עבור הטיפול שבוצע עד למחיקת התביעה. הנתבעים סרבו להחזיר לתובע סכום כלשהו. יחד עם זאת הם היו מוכנים להעמיד לרשותו שירותים משפטיים על חשבון הסכומים ששולמו. התובע סירב להצעה זו ומכאן התביעה.

טענות הצדדים:
התובע:
א. בהתאם לחוזה שולם שכר הטרחה הקבוע הן עבור חוות דעתו ושירותיו של המומחה החשבונאי, שטרם נשכר על ידי הנתבעים, והן עבור כל ומלוא הניהול המשפטי של תביעת התובע נגד הבנק. משלא ניתן השירות החשבונאי ומשלא ניתן מלוא השירות המשפטי עבור מלוא התמורה ששולמה זכאי התובע להשבת שכר הטרחה הקבוע בניכוי שכר ראוי על השירות שניתן עד להגשת התביעה למתן חשבונות.

ב. גם אם תתקבל טענת הנתבעים כי יש לפרש את חוזה שכר הטרחה כמי שמקנה לנתבעים זכות למלוא שכר הטרחה הקבוע מבלי להתחשב בהיקף הטיפול המשפטי - טענה בה כופר התובע - הרי שעמידת הנתבעים על זכותם למלוא התמורה היא בבחינת עמידה על זכות חוזית בחוסר תום ובניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים").

ג. התובע מילא בתום לב אחר חלקו על פי החוזה, שילם מראש את מלוא התמורה והפסיק ההליך המשפטי רק לאחר שקילה וניתוח של הסיכוי אל מול הסיכון שבניהולו.

ד. בהצעת הנתבעים ליתן שירות משפטי אחר הביעו דעתם בקשר לזכותו של התובע להחזר - לפחות חלקי - של שכר הטרחה, הצעה שהינה בבחינת הודאת בעל דין.

הנתבעים:
א. הנתבעים זכאים למלוא שכר הטרחה הקבוע, גם אם ההליך המשפטי נגד הבנק לא מוצה, זאת הן על פי נוסח חוזה שכר הטרחה והן מכוח הסכמת הצדדים עובר לכריתתו.

ב. חוזה שכר הטרחה נכרת על ידי הנתבעים בהסתמך על מצג שהציג בפניהם התובע על כי בדעתו לנהל את ההליך המשפטי עד סופו, על כן הסכימו כי עיקר שכר הטרחה יהווה אחוז מההצלחה ורק מיעוטו יהא שכר הטרחה קבוע.


דיון:

1. חוזה יש לפרש על פי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בנוסחו ועל פי המטרות, היעדים והאינטרסים שביקשו להגשים. לצורך פירוש החוזה נסתמך על לשונו ונסיבות החיצוניות לו כגון דברים שנאמרו במהלך משא ומתן לקראת כריתת החוזה, תכלית החוזה, הבסיס וההגיון העסקי עליו מושתת החוזה. (ראה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נגד אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ מ"ט (2), 265).
נקודת מוצא לבחינת אומד דעתם של הצדדים תהא, במקרה זה, לשון החוזה, אשר נוסח על ידי עורך דין, ואשר עיון בו מלמד כי הפרקליט הביא לידיו ביטוי מלא את כוונת הצדדים לו. בסעיפים 2 ו - 3 לחוזה נקבע במפורש כי בתמורה לתשלום שכר הטרחה ינתנו הן חוות דעתו של מומחה בתחום החשבונאי והן שירות משפטי כדלקמן:

"היצוג המשפטי יכלול את כל ההליכים הנדרשים כדי להשיב את מלוא זכויותיה של דורות בגין התשלומים לקרן התק"ם ומפעלי שער הנגב לרבות תביעות ניהול מו"מ הגשת ערעורים והסגות לא כולל הגשת בג"צ."

חוזה שכר הטרחה מתאר, הן באופן כללי והן תוך מתן פירוט של פעולות ספציפיות מה יהא היקפו של השירות שינתן ללקוח כנגד שכר הטרחה, שאף הוא ברור וקבוע. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר בפרקליט, אשר ניסח את החוזה ועל כן חזקה עליו שהביא לידי ביטוי באופן הברור ביותר את רצון הצדדים. סעיף 2 לחוזה קובע כי בתמורה לתשלום שכר הטרחה ישכרו שירותיו של מומחה בנקאי אשר יבדוק עד 10,000 תנועות חשבון ו- 100 הלוואות. לפיכך ניתן לומר כבר כעת כי בהעדר שירותיו של מומחה זה יש לנכות את שכרו מסך התמורה המגיעה לפרקליטים. סעיף 3 לחוזה קובע בלשון קטגורית כי כנגד תשלום שכר הטרחה ינתן לתובע יצוג מלא על ידי הנתבעים, בכל ההליכים הדרושים לשם השבת זכויותיו, ופרט המנסח והוסיף כי "כל ההליכים" משמע ניהול משא ומתן, הגשת כתבי תביעה, ערעורים, הסגות ולמעט פניה לבג"צ.
טענת התובע כי הוא זכאי לתשלום הקבוע בין אם ביצע את כל ומלוא השירות לו התחייב, ובין אם ההליך נפסק באיבו אינה מעוגנת בלשון החוזה ואף לא מהקשרו הכולל.
החוזה מציב את חיובי הנתבעים ומונה אותם אחד לאחד, מנגד מציב הוא את חיובי התובע ומפרט את תשלומי שכר הטרחה שישולמו כנגד ביצוע כל ומלוא השירות המשפטי המפורט בו.

2. אולם אין להסתפק - כמובן - בלשון החוזה, ויש לפנות - על כן - למקורות חיצוניים, על מנת לבדוק ולוודא האם מקורות אלה עומדים בקנה אחד עם כוונת הצדדים כפי שהיא משתמעת מלשון החוזה. מקור ראשון חיצוני לבחינת אומד דעתם של הצדדים יהיו השיחות שניהלו הצדדים עובר לכריתת חוזה שכר הטרחה.
הנתבעים טענו כי הצדדים לחוזה התכוונו לכך ששכר הטרחה הקבוע ישולם להם בין אם מוצו ההליכים המשפטיים הנדרשים על מנת להשיב לתובע את זכויותיו ובין אם לאו. טענה זו נטענה על ידי הנתבעים מפי עו"ד אפשטיין מבלי שנמצא לה עיגון עובדתי נוסף כלשהו, למעט אמירה על כי השכר שולם עבור טיפול בתיק (סעיף 20.5 לתצהירו). מנגד הובא לעדות, מטעם התובע, חבר הקיבוץ גיורא סתו. עד זה היה, אמנם, בדעה שאין לדרוש הכספים חזרה מהנתבעים, ועמדה זו ניכרה בעדותו, אך יחד עם זאת הבהיר העד כי שכר הטרחה עליו הסכימו הצדדים ישולם עבור כל ומלוא הפעולות המפורטות בחוזה;

"...חתמנו על החוזה שאם יתבצעו הפעולות 1, 2, 3 אז נשלם לכם..."

(עמ' 12 שורות 4, 5)

על כן טענת הנתבעים כי על פי כוונת הצדדים לחוזה - עובר לכריתתו - שכר הטרחה הקבוע שולם והם זכאים למלואו, בין אם הסתיימה התביעה לאחר מיצוי ההליכים ובין אם הופסקה בתחילתה, עומדת בניגוד לעדותו של עד, אשר תומך בעמדתם הכללית, אך אין הוא תומך בעובדות להן הם טוענים כאמור לעיל.נ

3. מקור פרשני נוסף על מנת להכריע בדבר אומד דעתם של הצדדים הוא התכלית העסקית - כלכלית המשותפת אליה כוונו הצדדים דעתם. יש להדגיש כי בהתחקות אחר כוונתם המשותפת של הצדדים יש לבחון את אומד דעתם הסוביקטיבי המשותף של הצדדים כפי שבא לידי בטוי חיצוני להבדיל מרצונו, מאוויו ורחשי לב של מי מהצדדים לחוזה. בחינת התכלית העסקית של החוזה תעשה באמצעות בדיקת שיטת תשלום שכר הטרחה, בה נקטו הצדדים. שיטה זו מורכבת משני חלקים: חלקו האחד של שכר הטרחה הינו סכום קבוע וחלקו השני מותנה בהצלחת התביעה על פי סולם מדורג של סכומי זכיה במשפט ( contigency fee ). אולם אין כל ספק ששני חלקי שכר הטרחה משולמים עבור ביצוע כל ומלוא הפעולות המשפטיות שהוגדרו בחוזה שכר הטרחה.
מנגנון תשלום זה ממזער את הסיכון שנוטל על עצמו הפרקליט לעומת מקרה שבו תשלום שכר טרחתו מבוסס כולו על אחוז מההצלחה שכן, הוא מבטיח בידיו שכר קבוע וראוי גם אם ההליך המשפטי לא יצלח. יחד עם זאת, טענת הנתבעים על כי בקביעת מנגנון התשלום הם צפו כי עיקר התשלום יהיה מתוך כספי הזכיה - אם יהיו כאלה - מחדדת את הקשיים שמעורר מנגנון התשלום המותנה (conditional fee). על פי מנגנון זה יקרה - לעיתים - שאינטרס הפרקליט לא יעלה בקנה אחד עם אינטרס הלקוח, שהרי גובה שכרו תלוי בסכום הזכיה. על כן יתכנו מקרים בהם יהא זה הפרקליט שיבקש לנקוט הליכים משפטיים רבים ככל האפשר על מנת להעצים את שכרו בעוד שהלקוח יסבור כי יש למעט בהליכים משפטיים ולעיתים אף להפסיקם בין בדרך של פשרה ובין בדרך של הפסקה יזומה שלו. על הבעיתיות שמעורר תשלום שכר טרחה המותנה בהצלחה עומד בית המשפט העליון בע"א 2871/00 מועין דאוד חורי נגד בנק מרכנתיל (טרם פורסם). שם, אומנם, דובר על שכר טרחה שכולו מותנה בהשגת פשרה העולה על סכום מסויים עליו הסכימו הפרקליט והלקוח, אולם בית המשפט עומד על הבעיתיות הטמונה לא רק בהסדרי שכר טרחה המותנה בגביית מינימום (מנגנון רצפה), אלא גם במקרים היותר שכיחים של הסדרי שכר טרחה המבוססים על אחוז מההצלחה, אשר אף בהם עלולים להתעורר ניגודי ענינים בין הלקוח לבין פרקליטו.

דומה כי במקרה זה באה לידי ביטוי הפרובלמטיקה של קביעת מנגנון תשלום כאחוז מגובה ההצלחה. אמנם כאן נקבע חלקו האחד של שכר הטרחה כתשלום קבוע ומוגדר, ששולם מראש על ידי התובע בתחילת הטיפול המשפטי, אולם טענת הנתבעים כי הסתמכו על הימשכותו של ההליך והצלחתו מביאה לידי ביטוי את ניגוד האינטרסים עליו עמד בית המשפט העליון בע"א 2871/00. מצד אחד, משהבינו חברי התובע כי לא זו בלבד שסיכוי התביעה אינם רבים, אלא שיש חשש, בהתאם לחוות דעת משפטיות נוספות שקבלו, כי הם עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה וכי לאחר נקיטת הליכים רבים התביעה עלולה להידחות, הם סברו כי ראוי ונכון שלא להיכנס לאותה "הרפתקאה משפטית" וכי יש לסיימה באיבה. מנגד עמדו הנתבעים, אשר כבר קיבלו את שכר הטרחה הקבוע, ולהם היה אינטרס לנקוט בהליכים, ככל שידרש, עד להגעת תוצאת זכיה, וגבוהה ככל שתהיה. למרות ניגוד ענינים זה הרי שניתן לומר בוודאות כי דעתם המשותפת של שני הצדדים היתה ששכרם של הנתבעים, עבור נקיטת כל ומלוא ההליכים המשפטיים למצוי זכויות התובע, לא יפחת מהסכום הקבוע. שני הצדדים התכוונו וחפצו כי בסופו של ההליך יזכה התובע בסכומים שיפסקו לו, אשר מהם יגזר שכר טרחה נוסף, אולם שני הצדדים גם היו ערים לאפשרות כי סוף ההליך עלול להסתיים בתוצאה שלא תזכה את התובע בסכום כלשהו בעוד ששכר הטרחה הקבוע ישאר - במלואו - בידם של הנתבעים, אך רק אם ימוצה הליך זה.

4. הניגוד האפשרי בין רצון הנתבעים להמשיך ולנהל התדיינו משפטית לבין רצון התובע לנהלו עד גבול הסיכון שהוא צופה לו מוביל לדיון בשתיים מטענות ההגנה;

א. נטען על ידי הנתבעים כי התובע הציג בפניהם מצג כי הוא מוכן להמשיך ולמצות ההליך המשפטי נגד הבנק ועל סמך מצג זה נקבע מנגנון שכר הטרחה. ראשית יאמר כי לא הוכח, ולצורך כך איני מסתפקת בעדותו היחידה של הנתבע, כי התובע הציג מצג כאמור בפני הנתבעים. אין כל ספק כי התובע שקל את חוות דעת הנתבעים משהחליט להגיש תביעה נגד הבנק ואף הגדיל לעשות ושילם מראש את מלוא שכר הטרחה הקבוע עוד לפני שהוגשה התביעה למתן חשבונות. יחד עם זאת, רצינותו של התובע ועמידתו בתשלום מלוא התמורה לא תעמוד לו לרועץ ולא נייחס לו כוונה משתמעת כי בכל מקרה - יהיו הנסיבות אשר יהיו - הוא ימשיך בהליך המשפטי גם אם יקבל חוות דעת רציניות אחרות, המעמידות בספק ניכר את סיכויי הצלחת תביעתו. על רוח הדברים ששררה בין הצדדים עובר לכריתת החוזה העיד עד התביעה, גיורא סתו, אשר - כאמור - יצא מגדרו לסייע לנתבעים, אולם משנשאל, מספר פעמים, לגבי המצג שהציגו נציגי התובע באשר לניהולו של ההליך המשפטי, הוא השיב, שרוח הדברים היתה לנהל את ההליך המשפטי עד סופו אך אין הוא זוכר כי נאמר במפורש שהקיבוץ מתכוון ללכת עם התביעה עד הסוף (עמ' 11, 12 לפרוטוקול). אשר על כן לא ניתן לומר שהתובע הציג מצג בפני הנתבעים כי הוא מתכון לנהל את ההליך המשפטי עד תום, יהיו נסיבות הענין אשר יהיו.

ב. נטען על ידי הנתבעים כי התובע הפר את חובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים בכך שהחליט לחזור בו מתביעתו למרות, שעובר לכריתת חוזה שכר הטרחה הם התריעו בפניו כי יהא צפוי ללחצים מטעם הבנקים וגורמים אחרים. זכותו של הלקוח לשקול ולהחליט להכנס להליך המשפטי כמו גם זכותו להחליט, בתום לב - כמובן - להפסיקו. רצינות כוונותיו של התובע לנהל הליך משפטי עד תום לא תעמוד לו לרועץ אם שקל שיקולים רלוונטיים והחליט לחזור בו מתביעתו. זכות התביעה היתה ונשארת לעולם ללקוח ולא לפרקליטו:

"במקרה דנא, עוסקים אנו בזכותו של הלקוח להביא לסיומו של סכסוך אשר בעטיו נזקק הוא לשירותיו של עורך הדין בדרך של פשרה. זכות התביעה שייכת, כמובן, ללקוח. ברוב מדינות ארצות הברית אף קיים איסור מפורש להמחות ולו חלקית, זכות זו לעורך הדין (lycans לעיל עמ' 1114). טעם זה כמו גם שיקולי מדיניות בדמות עידוד פתרון סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, מובילים למסקנה שרק במקרים חריגים תחשב התפשרות של לקוח עם חייב בלא הסכמת עורך דינו, משום הפרה של הסכם היצוג. בהקשר זה יוער כי כעקרון אין בתי המשפט בארצות הברית מכבדים תניה בהסכם יצוג בין עורך דין ללקוח האוסרת על הלקוח להתפשר בלא הסכמת עורך דינו. זאת, בין היתר, בשל היותה של תניה זו נוגדת את תקנת הציבור.

(ע"א 2871/00 פסקה 14)

כאן, אומנם , מדובר על תובע שהחליט לוותר על תביעתו בשלביה הראשוניים אולם ניתן להקיש מדין לקוח שהגיע להסכם פשרה עם יריבו, גם בהקשר זה. לאחר שהתובע קיבל חוות דעת נוספות, מקיפות ורציניות, בקשר לסיכוייה הלא גבוהים של תביעתו, הוא כינס אסיפת חברים, הובעו דעות בעד ונגד המשך ניהולו של ההליך המשפטי ובסופו של דבר החליט לסיימו. אין לומר כי בנסיבות אלה נמצא מתום בהתנהגותו של התובע ובדרך קיומו את חוזה שכר הטרחה.

מן האמור עד כאן מתבקשת המסקנה כי לאור נוסוחו של חוזה שכר הטרחה, כוונת הצדדים - כפי שבאה לידי בטוי הן בלשון החוזה, והן ממקורות חיצוניים כמפורט לעיל - היתה ששכר הטרחה הקבוע יהווה תמורה הן עבור קבלת שרותי רואה חשבון שיבדוק את חשבונות הבנק, לכשיתקבלו, והן עבור יצוג משפטי מיום ההתקשרות ועד למצוי מלוא ההליכים המשפטיים לצורך מימוש זכותו של התובע כנגד הבנק.

5. זאת ועוד, יש לראות בהצעת הנתבעים ליתן לתובע שירות משפטי בתחום מומחיותם, במקום ההחזר הכספי, משום הודאת בעל דין בדבר זכותו של התובע להחזר כאמור. אמנם עו"ד אפשטיין הכחיש בעדותו כי הצעה כזו נתנה אולם מעדותם של עדי התביעה, לרבות גיורא סתו, עולה בבירור כי הצעה להמיר החזרת כספים במתן שירות משפטי הועלתה על ידי עו"ד אפשטיין:

"... אני אמרתי שחיים בא ושאל אם ניתן לקבל את הכסף בחזרה כולו או בחלקו, והתשובה היתה כסף מזומן לא תקבלו, שירותים משפטיים בתחום התמחותינו כן."

(עדות סתו עמ' 12 שורות 17-19)
וכן:

"... ליאור (עו"ד אפשטיין ש.א.) אמר שמזומן הוא לא יחזיר, שרותים משפטיים בתחום התמחותו כן".

(עדות סתו עמ' 21 שורות 14-15)

אין נפקא מינה, אם הנתבעים הסכימו להחזיר לתובע כסף או שירות משפטי במקומו. העובדה, כי אכן הועלתה הצעה זו על ידם, מלמדת על כך כי גם הם סברו שעל פי החוזה הם אינם זכאים למלוא התמורה ששולמה להם מראש. יש בהצעתם כדי להוות הודאת בעל דין בדבר זכותו של הצד שכנגד להחזר חלקי של התמורה.

6. הואיל ומלוא התמורה שולמה על ידי התובע עוד בטרם ניתן מלוא הטיפול המשפטי אותו התחיבו הנתבעים לספק, והואיל וחוזה שכר הטרחה הופסק כדין על ידי התובע, יש להורות על השבת המצב לקדמותו. בהערת ביניים יצויין, כי אין לאכוף על התובע לקבל שירות משפטי מהנתבעים (סעיף 12 (ד) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התש"ל - 1970) וכי סעד ההשבה החלקית הינו הסעד הראוי בנסיבות הענין. אין חולק כי חלק מהשירות המשפטי ניתן על ידי הנתבעים ועל כן יש לבדוק מהו ערכו של אותו חלק מתוך כלל התמורה החוזית:

א. מתוך הסכום הקבוע ששולם לנתבעים יוחד סכום מסוים עבור העסקת המומחה בתחום החשבונאי. בתצהירו טען, אומנם, עו"ד אפשטיין כי חלק מהסכום האמור שימש לתשלום למומחה (סעיף 12.8 לתצהירו), אולם למרות שנאמר באותו סעיף כי פירוט התשלום יובא בהמשך התצהיר הוא לא נזכר ביתר סעיפיו. חקירתו הנגדית של עו"ד אפשטיין יצרה חוסר נוחות אצל השומע, שכן מחד הוא טען שהמומחה קיבל סך של 23,000 ₪ כנגד חשבונית אולם חשבונית לא הוצגה והמומחה לא הובא לעדות על מנת לאשש טענה זו (עמ' 36 שורות 13-20). מאידך עו"ד אפשטיין נשאל מספר פעמים מדוע היה צורך בהעסקת מומחה חשבונאי כאשר דפי החשבון ומסמכי הבנק האחרים טרם הומצאו לתובע, שהיה ערב כאמור, וכי התביעה שהוגשה היתה למתן חשבונות, אולם תשובה נאותה ומניחה את הדעת לא ניתנה על ידו (עמ' 37, 38 לפרוטוקול).ב
אני קובעת, על כן, כי הנתבעים לא הוכיחו כי מתוך התשלום הקבוע שולם סכום כלשהו למומחה ולכן, לצורך שומת שכרם של הנתבעים, יש לנכות, קודם כל, את שכרו של המומחה. בהתאם לעדותו של עו"ד אפשטיין המומחה היה צריך לקבל שליש מהשכר הקבוע (עמ' 43 שורה 1) אשר על כן נותר לנתבעים סך של כ- 125,000 ₪ כולל מס ערך מוסף .

ב. הסכום של 125,000 ₪ שולם, כאמור, עבור הטיפול המשפטי בתביעת התובע נגד הבנק מתחילתו ועד סופו, כולל ערכאת הערעור. אין להתעלם, כמובן, מהעובדה כי אם היתה זכיה בתיק היו הנתבעים זכאים לשכר נוסף לפי מדרג תשלומים הקבוע בחוזה שכר הטרחה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון אפשרות שהתביעה היתה נדחית והנתבעים לא היו זוכים לשכר נוסף למעט הסכום של 125,000 ₪.
מתוך כלל הטיפול המשפטי, אשר אין ספק שדרכו היתה אמורה להיות ארוכה ורצופת עבודה, נעשה השלב הראשון בלבד, שלב לימוד החומר והגשת התביעה למתן חשבונות. עו"ד אפשטיין טען בתצהירו ועדותו כי הושקעו מעל 150 שעות עבודה לצורך לימוד החומר לרבות לימוד דו"ח פרוקצ'יה. אינני מקלה ראש, חלילה, בלימוד החומר לקראת הגשת תביעה, שניסוחה הראוי הינו שלב חשוב בהליך המשפטי. יחד עם זאת, ובעיקר במקרה זה, התביעה שהוגשה הינה למתן חשבונות, ולא לגוף עילת תביעת התובע להחזרים כספיים. על כן דומני כי יש הפרזה לא מעטה בתאורו של עו"ד אפשטיין את כמות העבודה שבוצעה, מה עוד שעל פי תצהירו הוא עסק בצד העסקי ושותפו עסק בלימוד החומר המשפטי, השותף לא הובא לעדות על מנת לפרט ולבאר את היקף הלימוד שהושקע בתיק.

בהתחשב בכל האמור לעיל אני סבורה כי יהיה זה נכון וצודק לפסוק לנתבעים שכר טרחה בסך של 35,000 ₪ כולל מס ערך מוסף . אשר על כן יש להפחית מהסכום הקבוע סך של 35,000 ₪ והיתרה תוחזר לתובע בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.3.99 (אמצע תקופת התשלום הקבוע) ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לקוח בנק

  2. לקוח בנק מועדף

  3. עורך דין נגד בנק

  4. אי כדאיות כלכלית

  5. חוק הבנקאות רישוי

  6. תביעה נגד בנק יהב

  7. התיישנות תביעת בנק

  8. פקודת הבנקאות, 1941

  9. הצעת חוק בנק מח עצם

  10. תביעה נגד בנק איגוד

  11. תביעה נגד בנק לאומי

  12. התניית שירות בשירות

  13. העברה בנקאית בטלפון

  14. היתר עיסקא בנק לאומי

  15. חוק שירות לקוחות בנק

  16. סמכות המפקח על הבנקים

  17. חיוב כפול של לקוח בנק

  18. תביעה נגד בנק דיסקונט

  19. הברחת נכס משועבד לבנק

  20. תנאי מקפח בחוזה בנקאי

  21. סירוב בנק לפריסת חובות

  22. עורך דין לענייני בנקאות

  23. בקשת בנק לפסק דין חלקי

  24. עורך דין לענייני בנקים

  25. התיישנות תביעה נגד בנק

  26. התיישנות תביעה נגד בנק

  27. אחריות הבנק כלפי ערבים

  28. העברה בנקאית ע''י מתחזה

  29. דחיית טענת מרמה נגד בנק

  30. הודעת הבנק ללקוח באיחור

  31. מחיקת המילים למוטב בלבד

  32. מכתב הצהרת כוונות מהבנק

  33. אי מתן שירות בנקאי במועד

  34. עצימת עיניים מצד לקוח בנק

  35. תביעה נגד בנק ערבי ישראלי

  36. התניה פסולה של שירות בנקאי

  37. תביעת בנק נגד ערב של חברה

  38. מניעת מכירת רכב ע''י הבנק

  39. חוב לבנק על מסחר באופציות

  40. זכויות מוכר מול זכויות בנק

  41. העברה בנקאית ללא מסמך בכתב

  42. העברת עובדת בנק לתפקיד אחר

  43. תביעה לתשלום יתרת חוב לבנק

  44. תקופת צינון למפקח על הבנקים

  45. חיוב הבנק (צד ג') בחוב הפסוק

  46. מימוש בטוחות - תביעה נגד בנק

  47. הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם בכתב

  48. בקשה לחייב לחתום על מסמכים בבנק

  49. איך מוכיחים התניית שירות בשירות

  50. הקפאת הרשאה לביצוע עסקאות מט''ח

  51. האם הבנק התנה קבלת שירות בשירות ?

  52. צו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג-1983

  53. תביעה של בנק הפועלים על יתרת חוב

  54. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  55. תביעת בנק על חוב בחשבון עובר ושב

  56. הודעה בדבר מסירת פרטי זיהוי לבנק

  57. פיצוי מהבנק על דיווח ל-BDI על חוב

  58. תביעת בנק בגין חוב בחשבון של חברה

  59. תקלה באתר בנק לאומי - תביעת פיצויים

  60. עורכי דין המתמחים בתביעות נגד בנקים

  61. הודעה על מתן הוראות ניהול בנקאי תקין

  62. תביעה של בנק בגין חובות אישיים של ערבים

  63. צו הבנקאות (מוסדות כספיים), תש"ל-1970

  64. בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק

  65. הודעה על תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין

  66. התניית שירות בנקאי בפתיחת תוכנית חיסכון

  67. טען כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה

  68. לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק

  69. צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש"ס-2000

  70. כללי הבנקאות (הביקורת הפנימית), התשנ"ג-1992

  71. נטען כי הבנק ראה את שני החשבונות כאובליגו אחד

  72. חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 9), תשכ"ט-1969

  73. רכישת אופציות על מדד המעו''ף - תביעה נגד בנק

  74. הודעה על שינוי במועד תחולת הוראות ניהול בנקאי תקין

  75. טענו שהבנק הסתיר את המסמכים הרלבנטיים לשאלת ההתיישנות

  76. הוראות הבנקאות (הצגת דו"ח כספי שנתי ופרסומו), התשנ"ב-1991

  77. בקשה שבית המשפט יכריז כי השעבוד גובר על השעבוד לטובת בנק לאומי לישראל

  78. כללים חשבונאיים לחישוב נזילות חובה ונזילות בפועל של תאגידים בנקאיים

  79. תקנות מס הכנסה (הנחה ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי), התשמ''א-1981

  80. כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק), התש"ן-1990

  81. צו הבנקאות (שירות ללקוח)(ביטול הפיקוח על שירותים בנקאיים מסוימים ושינויו במקרים אחרים), התשס"ח-2008

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון