פיטורים בסמוך ליציאה למילואים 1. מדובר בערעור על פי סעיף 23 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט - 1949 (להלן: "החוק"), על החלטת וועדת התעסוקה (להלן: "הוועדה") מיום 5/5/03 (להלן: "ההחלטה") אשר קבעה, כי פיטורי המשיב היו בשל שירות מילואים ובעקבות כך, חייבה את המערערת לשלם למשיב פיצוי בגובה ארבעה משכורות ובסך של 34,612 ₪. 2. העובדות א. המשיב עבד במשיבה כקב"ט ראשי החל מ- 25/11/01. ב. המשיב שרת במילואים מיום 7/10/02 עד ליום 7/11/02 על פי צו קריאה שקיבל ביום 5/9/02. ג. המשיב מסר את צו הקריאה למערערת למחרת היום ב-6/9/02. ד. לטענת המשיב, בתגובה להודעתו על שירות המילואים, פנה אליו מנכ"ל המערערת חיים סלמי, וחשב המלון סלאם מוניר, בבקשה לבטל את שירות המילואים מכיוון שהייתה אמורה להתקיים במלון מסיבה גדולה בין התאריכים 31/10/02 ועד ליום 3/11/02, וביקשו כי יהיה נוכח במקום. ה. לאחר שלא עלה בידו לבטל את המילואים, הודיע לו מנהל המלון ביום 6/10/02 (יום לפני תחילת המילואים), כי הינו מפוטר עקב צמצומים. ו. המשיב שב משירות המילואים ביום 7/11/02 ופנה ביום 9/11/02 כדי לקבל את מכתב הפיטורים. אולם נאמר לו, כי יקבל את המכתב רק ביום 28/11/02 (נספח ג' לכתב התשובה), היינו עם סיום התקופה בת 21 יום ממועד שירות המילואים. ז. קודם לקבלת מכתב הפיטורים, פנה המשיב להסתדרות וכן לוועדת התעסוקה בטענה, כי פוטר מעבודתו מחמת שירות מילואים (נספח ג' לכתב הערעור מיום 18/11/02). ח. וועדת התעסוקה, לאחר ששמעה את טענות המערערת, לרבות עדויות הצדדים, דחתה את טענת המערערת, כי מדובר בפיטורים לנוכח תפקודו הלקוי של המשיב שאינם קשורים כלל ליציאתו לשירות מילואים וקבעה, כי פיטורי המשיב היו בשל שירות המילואים והמערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה לסתור גרסה זו. בעקבות כך, נפסק למשיב הפיצויים שפורטו לעיל. ט. על ההחלטה הנ"ל, הוגש הערעור שבפנינו. 3. בערעור הנוכחי עותרת המערערת לבטל את החלטת הוועדה ולחילופין, להפחית את שיעור הפיצוי שחוייבה לשלם למשיב - עד לגובה משכורת אחת. 4. נימוקי הערעור א. המשיב פוטר בשל תפקוד לקוי בעבודתו וגילוי התנהגות בלתי מקצועית במהלך עבודתו, בניגוד לנדרש מבעל תפקיד בעל רגישות בטחונית גבוהה כל כך. ב. הפיטורים לא נבעו מחמת צמצומים כפי שטען המשיב. ג. המערערת מעולם לא ביקשה מאת המשיב לדחות את שירות המילואים בשל האירוע שהיה אמור להתקיים במלון שממילא נמסר לחברת אירועים חיצונית אשר שכרה את שירותיהן של חברות אבטחה, כאשר לצוות המלון ולמשיב לא יועד כל תפקיד אבטחתי או ניהולי באירוע זה (נספח ד' לכתב הערעור). ד. הנהלת המערערת החליטה על פיטורי המשיב עוד בתחילת 09/02, כחודש לפני יציאתו לשירות מילואים, אולם הפיטורים נדחו עד לסוף תקופת החגים, מאחר ובתקופת החגים התפוסה במלון גבוהה מאוד ויש צורך בעובדים בעלי וותק המכירים את התפקיד ואת המלון. ה. פיטוריו של המשיב נדחו איפא לתום תקופת החגים, כלומר ליום 2/10/02 וזאת כ-5 ימים לפני צאתו של המשיב למילואים וללא קשר אליהם. ו. הודעה על כך נמסרה למשיב בעל פה מאת מנכ"ל המלון מספר ימים קודם לכן, ואין מדובר בהודעה מוקדמת לפיטוריו. ז. פיטורי המשיב נדחו ליום 28/11/02, היינו 3 שבועות לאחר תום שירות המילואים שכן, המערערת התחשבה גם בשירות המילואים של המשיב ופעלה בהתאם להוראות החוק. ח. לפיכך, נטען כי טעתה הוועדה כאשר קבעה, כי גרסת המשיב מהימנה עליה, כי אכן המשיב פוטר ביום 6/10/02 בשל שירות המילואים ודחתה את גרסת המערערת וקבעה, כי המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לשכנע את הוועדה, כי לא פיטרה את המשיב בשל שירות מילואים. ט. טעתה הוועדה כאשר התעלמה בהחלטתה ולא נתנה משקל ראוי לעדויות נציגי המלון וזאת כנגד עדותו היחידה של המשיב, ללא חיזוק ראייתי לתמיכה בגרסתו. י. מדובר בקב"ט המועסק בתפקיד בטחוני והינו בעל נסיון קרבי, ולמערערת היה ברור שמדובר בעובד המשרת במילואים ימים רבים ואכן חיפשה עובד כזה, על כל המשתמע מכך. יא. עובדים רבים הנמנים על סגל האבטחה והאחזקה במלון שבו בסמוך למועד פיטוריו של המשיב לעבודה סדירה במלון, לאחר שירות מילואים ממושך. יב. המערערת חולקת, ולו באופן חילופי, על שיעור הפיצוי שנפסק לחובתה שהינו יוצא דופן בחומרתו ושהושת עליה ללא הצדקה או נסיבות מיוחדות. בשים לב לעובדה, כי למשיב שולם שכר עד ל- 28/11/02 לרבות תמורת הודעה מוקדמת של 30 יום. 5. המשיב בתגובתו תומך בהחלטת הוועדה ובנימוקיה שצוטטו בסיכום טענותיו. 6. המצב המשפטי בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) תשי"ט - 1949 נקבע בסעיף 41א,(א1) כי: "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותי הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים. ובסעיף 41א (ב) ו- (ג) נקבע: (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של עשרים ואחד ימים לאחר תום שירות המילואים ; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים ; הוועדה תיתן את החלטה ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד" (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן ב. בסעיף 21 (ג) לחוק נקבע: "מצאה ועדת התעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה - הנתבע), תיתן אחד מאלה: (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים השכר שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה בסמוך לפני הפרת זכותו ; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע ; לעניין חישוב השכר לפי פסיקה זו, יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי הפיטורים, התשכ"ג - 1963 (בחוק זה - צו לפיצויים). בסעיף 23 (א) נקבע, כי: "על כל החלטה ועל כל צו של ועדת התעסוקה אפשר לערער לפני בית הדין האיזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן: בית הדין אזורי) תוך עשרה ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע". בסעיף 24 נקבע, כי: "בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם" 7. ועדת התעסוקה הינה טריבונל סטטוטורי, היינו מדובר בגוף מאין שיפוטי ויש לבחון את טענות הערעור על פי המבחנים המקובלים לביקורת שיפוטית על החלטות וועדות מעין שיפוטיות. היינו בחינת שיקול דעתה של הוועדה וסבירות החלטתה. "הלכה פסוקה היא, זה מכבר כי בהעבירו תחת שבטו ביקורתו השיפוטית את החלטת הרשות המוסמכת, אין בית הדין משמש ערכאת ערעור ולא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ולא יתערב בה לשנותה, כל עוד נמצא על פי חומר הראיות , כי פעולת הרשות, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנה בגדר סמכותה על פי דין, באופן ענייני בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב (ראו: ע"ע 307/99 אופיר טורס בע"מ - זהבה גולדנברג - חייט ואח' (טרם פורסם) ניתן ביום 15.10.02 ופסקי הדין שם; ע"ע 1123/00 בית הספר התיכון העירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438, 476-475, פיסקה 56). 8. עסקינן בערעור על החלטת הוועדה שקבעה, כי המשיב פוטר בשל קריאתו לשירות מילואים ובניגוד לסעיף 41א (א1), ונשאלת השאלה האם יש להתערב בהחלטת הוועדה. מסקנתנו, כי אין מקום להתערב בהחלטתה. 9. הוועדה בהחלטת קבעה ,כי נטל כבד יותר מוטל במקרה שלפנינו על המערערת להוכיח, כי אכן המשיב פוטר שלא מחמת קריאתו לשירות מילואים, לאור סמיכות הפיטורים "בפועל", היינו יום אחד עד חמישה ימים לפני היציאה לשירות המילואים והן לאור סמיכות "הפיטורים הפורמליים" יום לאחר חלוף 21 הימים שלאחר שירות המילואים. לכן, נקבע על ידה כי מדובר בשאלה כפולה, היינו מתי פוטר המשיב והאם המערערת הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. 10. באשר למועד הפיטורים, הוועדה נתנה אמון בגרסת המשיב בפניה, כי אכן פוטר ב- 6/10/02, ובכל מקרה קבעה, כי המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לשכנע את הוועדה, כי לא פיטרה את התובע בשל שירות המילואים. הוועדה ציינה, כי "סמיכות הפיטורין, בפועל, לפני היציאה לשירותה מילואים, וכן סמיכות הפיטורין הפורמליים מייד בחלוף 21 ימים לאחר שירות המילואים, תוך תכנון. עד כדי התחכמות בעדויותיהם, רק מחזקת את טענת התובע, ומפחיתה בהרבה את משקל טענתה של הנתבעת. מתיחת יום המילואים לתאריך 28 בנובמבר, הינה מלאכותית והוועדה דוחה את טענת הנתבעת כאילו הפיטורין היו בתאריך 28.11.2002". (סעיף 14 להחלטה). 11. אמנם, אין די בסמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים ליציאת עובד לשירות מילואים כדי לקבוע, כי אכן מדובר בפיטורים מחמת קריאה או יציאה למילואים. אולם, לא מצאנו כל סיבה להתערב בקביעת הוועדה באשר למועד פיטורי התובע סמוך ליציאתו לשירות מילואים.יצויין, כי מדובר בממצא כתוצאה מהתרשמות הוועדה ממהימנות העדים שנשמעו בפניה. ההלכה היא, כי ערכאת ערעור ממעטת להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית ששמעה וראתה את העדים. אם מגיע למסקנה כי הממצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות שניתוח המשמעויות סביר והגיוני ואין בקביעת העובדות או בהבנת השלכותיהן שגיאה עקרונית ובסיסית (ע"ע 172/03 צבי כהן נגד סולל בונה בע"מ (לא פורסם) ; ערעור אזרחי 323/89 קוהרי ואח' נגד מדינת ישראל פד"י מה' (2) 142 , 168). מעיון בפרוטוקול הדיון בפני הוועדה עולה, כי מנכ"ל המערערת אמנם העיד, כי מדובר בהודעה שניתנה למשיב על כוונתו לפטרו על מנת שיוכל להתארגן למצוא לו עבודה לאחר שובו ממילואים (עמ' 3 לפרוטוקול). המשיב הכחיש עובדה זו בדיון (עמ' 2 לפרוטוקול). מדובר למעשה בהודעה מוקדמת של פיטורי המשיב, כאשר המשיב פעל על פי הודעת הפיטורים שניתנה לו, ועם שובו משירות המילואים, שב לעבודתו כדי לקבל את המכתב. תחילה הובטח לו כי יקבל את מכתב הפיטורים תוך יומיים, ולאחר יומיים נאמר לו, כי יקבל את המכתב לאחר תום 21 יום ממועד סיום שירות המילואים. יש לשער, כי המערערת קיבלה ייעוץ משפטי בסוגייה זו, אך אין בכך כדי לשלול את מסקנת הוועדה באשר לפיטורי המשיב סמוך למועד יציאתו לשירות המילואים, על כך המשתמע מכך באשר למשקל שיש ליתן לעובדה זו בבחינת סבירות החלטת הוועדה. 12. הוועדה קבעה בהחלטה, כי לא הוכחה מפי המנכ"ל כל סיבה עניינית או סבירה לגרסת המערערת, כי בתקופת החגים, כאשר המלון היה בתפוסה מלאה, פנתה המערערת לדחיית שירות המילואים של המשיב בשל עומס, אך לא מצאה כל עילה לעשות כן בגין שירות המילואים בחודש אוקטובר אף כי מנכ"ל המערערת העיד בפני הוועדה, כי מדובר בתקופה בה המלון היה בתפוסה של 80% והוסיף, כי תפקיד המשיב לא היה חיוני בשל הרכב האוכלוסייה. הוועדה הביעה ספקות באשר לעדות זו (סעיף 17 להחלטה), ולא מצאנו מקום להתערב מחמת אי סבירות בקביעה זו על פי שיקול דעתה. 13. הוועדה הוסיפה בנקודה זו, כי "תמוהה" טענת הנתבעת כי רצוי לפטר את התובע עובד ב- 09/02 אך דחו זאת לאחר החגים בשל רגישות המשפחות בחגים, בעוד נעלמה מהם, משום מה, רגישות התובע ומשפחתו בשל "פיטורים בסמוך למילואים", דבר חמור ורגיש לא פחות, ואולי יותר מן החגים" (סעיף 15 להחלטה). אין מקום להתערב גם בהחלטה זו. נימוקי הוועדה נתמכים בחומר הראיות. 14. אין להתעלם מהעיתוי של הודעת הפיטורים. הודע לתובע על פיטוריו סמוך למועד המילואים, כאשר המערערת מודעת לתקופת המילואים עוד מתחילת ספטמבר. החוק ביקש להגן על העובד המשרת במילואים כדי שזכויותיו לא תפגענה. נראה, כי המערערת לא הייתה מודעת לעובדה זו עובר לפיטורי המשיב ומיהרה לפטר אותו עוד בטרם יציאתו לשירות מילואים. 15. הוועדה נתנה משקל לעובדה, כי נטען שהמשיב פוטר בשל "תפקוד לקוי" ו- "חוסר התאמה בדרישות" ללא פירוט, כאשר קבעה כי מהראיות שהיו בפניה, אין כל ביקורת על תפקודו המקצועי, ובכל מקרה לא נשמעה טענה ספציפית בעניין ושאלת ה"התנהגות של המשיב" בבחינת קשר ידידותי עם עובדת, לא הוכחה. הוועדה קבעה, כי עדותו של החשב תמכה בגרסת המשיב שלא הייתה ביקורת על עבודתו המקצועית. 16. העובדה, כי עובדים אחרים המשרתים במילואים לא פוטרו, אינה רלוונטית כלל וכלל, אלא יש לבחון מקרה זה לפי נסיבותיו הספציפיות. 17. אין להתעלם מהעובדה, כי מכתב הפיטורים ניתן לתובע ללא ציון סיבה לפיטוריו, עובדה זו אומרת "דרשני". על פי הפסיקה, יש לפרט במכתב הפיטורים עילת הפיטורים. 18. העובדה שהמערערת שילמה למשיב את מלוא זכויותיו על פי החוק, היינו שכרו עד למועד פיטוריו "הפורמליים", לרבות תמורת הודעה מוקדמת, אין בה כדי להוות עילה להפחית את הפיצוי שהושת על המערערת על פי שיקול דעתה של הוועדה. אין מדובר בפיצוי חריג או בלתי סביר בנסיבות העניין. 19. לפיכך, משביססה הוועדה את קביעתה על עניין העיתוי לפיטורים, ובנוסף לכך על העובדה, כי לא שוכנעה על פי הראיות שנשמעו בפניה, כי מדובר בפיטורים שלא בשל שירות המילואים, כאשר הנטל מוטל על המערערת, אין פגם בקביעתה ואין עילה להתערב במסקנתה. 20. לפיכך, דין הערערור - להדחות. 21. המערערת תשלם למשיב הוצאות בשיעור 750 ₪.צבאמילואיםפיטורים