1. התובע, שהועסק על ידי הנתבעת כנהג מערבל בטון, כשש שנים, ופוטר לאלתר, הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת בסכום כולל של 31,500 ₪ (קרן). לכתב התביעה צורף מכתב הפיטורים בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- " 1. הרינו מודיעים לך בזאת על פיטוריך לאלתר מחברתנו. 2. פיטוריך הינם על רקע מספר רב של הפרות משמעת חמורות אותן בצעת במהלך עבודתך. 3. בנסיבות העניין נשללים ממך פיצויי הפיטורים וכמובן גם הצורך במתן הודעה מוקדמת". כן צרף מכתב הדרישה לתשלום פיצויי פיטורים ששלח בא כוח התובע לנתבעת. 2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, בין השאר, כי פיטוריו של התובע היו בעקבות סדרה של הפרות משמעת חמורות ביותר, והפרה קשה ובוטה של חובת האמון שחב עובד למעבידו, וכי הפרות המשמעת כללו, בין היתר תגרות ידים בהן היה התובע מעורב עם עובדים אחרים של הנתבעת, סירוב לבצע את העבודה, נטישת העבודה והטחת קללות ועלבונות באחד ממנהלי החברה. עוד הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובע הוזהר מספר רב של פעמים והועמד על חומרת מעשיו - אך ללא הועיל, וכי כחודש לפני פיטוריו סירב התובע לבצע את עבודתו, כי לאחר שסדרן הנתבעת הורה לו לבצע את עבודתו הוא הותקף מילולית ואחר כך גם פיזית על ידי התובע, וכי בעקבות אירוע זה הושעה מעבודתו. כן טענה הנתבעת כי, מספר ימים, לאחר חזרתו מהשעיה, שוב סירב התובע לבצע את עבודתו בטענה כי אינו מוכן לנהוג על מערבל בטון אחר זולת מערבל הבטון אליו היה רגיל, ולאחר שאחד ממנהלי הנתבעת, מר עאסי, הורה לו לבצע מיידית את עבודתו, החל התובע לקלל ולחרף אותו, תוך שהוא צועק, מה עוד עליו לעשות על מנת שיפטרו אותו. בעקבות אירוע זה ועל רקע הפרות המשמעת החמורות שביצע פוטר התובע לאלתר. בנסיבות אלה, הוסיפה וטענה הנתבעת, יש בהן כדי להצדיק שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. 3. התובע הגיש תצהיר וכן הוגש מטעמו תצהירו של מר אחמד חאלד גבאלי שעבד אף הוא בנתבעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר מונדר עאסי, מנהל התפעול של הנתבעת, תצהירו של מר אברהים מרעי, שכיהן בתקופה הרלוונטית כסדרן עבודה בנתבעת, וכן הוגש תצהירו של מר ממדוח עאסי, מנכ"ל הנתבעת. לתצהירו של התובע צורפו המסמכים כדלקמן:- מכתב הפיטורים תלושי שכר מכתב פיטורים של העובד אחמד גבאלי. לתצהירו של מר מונדר עאסי צורף מכתב מיום 28.11.1996, חתום על ידי הנתבעת, מופנה לתובע, שכותרתו "הפרת משמעת באופן חמור במהלך העבודה". 4. רשימת המוסכמות והפלוגתאות, כפי שנקבעה, על ידי כבוד השופטת שגיא היא כדלקמן:- מוסכמות התובע החל לעבוד אצל הנתבעת ב- 17.4.94 ועד פיטוריו ביום 9.8.00. התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורין. שכרו האחרון של התובע היה 4,500 ₪. פלוגתאות האם פוטר התובע עקב סירוב לבצע את עבודתו ואלימות שהפעיל כלפי עובדים אחרים, כטענת הנתבעת, או שפוטר ללא כל עילה כטענת התובע? הזכאי התובע לפיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת ובאיזה שיעור? המגיעים פיצויי הלנה? 5. בתצהירו חזר התובע על האמור בכתב התביעה, והוסיף, בין השאר, כי טענות הנתבעת כי, כביכול, סירב לבצע עבודות ותקף מילולית או פיזית את סדרן העבודה, וכי פיטוריו הם על רקע מספר רק של הפרות משמעת חמורות - אינן נכונות. כן טען התובע כי הנתבעת פועלת באופן מתוחכם ושיטתי בהאשמת עובדיה על מנת להיפטר מהם ללא תשלום זכויותיהם. מר אחמד חאלד גאבלי, המצהיר מטעם התובע, טען בתצהירו, בין השאר, כי במהלך עבודתו בנתבעת, במקביל לתובע, מעולם לא ראה את התובע רב ו/או תוקף מישהו מהעובדים או ממנהלי המכירות ו/או מהסדרנים. כן הוסיף העד וטען כי מעולם לא שמע את התובע מעליב ו/או מקלל את מנהל הנתבעת במכשיר הקשר, וכי התובע היה עובד חרוץ ונאמן שעבד לפי סידור העבודה. עוד הוסיף העד כי אותן טענות שנטענו כלפי התובע נטענו גם כלפיו, כמו גם כלפי עובדים אחרים שפוטרו. מר מונדר עאסי, מנהל התפעול של הנתבעת, טען בתצהירו, בין השאר כדלקמן:- 5.1 במהלך כל תקופת עבודתו ביצע התובע עבירות משמעת קלות, בגינן הוזהר מספר פעמים ואף נשלחו לו מכתב אזהרה בנדון. 5.2 לפני כשנתיים התפתח סכסוך בין התובע לבין מנהל המכירות של חברת בטון טירה בע"מ, שם הועסק התובע כאשר החל את עבודתו בנתבעת, סכסוך שעבר מחילופי דברים קשים לחילופי מהלומות הדדיות, בגינן הוגשה תלונה למשטרת ישראל נגד התובע. בעקבות אירוע זה הועבר התובע לעבוד בנתבעת. 5.3 לאחר כחודשיים בעבודה הסתכסך שוב התובע עם עובד אחר של הנתבעת - סכסוך שאף הוא הסתיים בתגרת ידיים. בעקבות מקרה זה הוזהר התובע על ידי העד, כי אם תישנה התנהגותו האלימה פעם נוספת - הוא יפוטר מהעבודה. 5.4 במהלך כל תקופת עבודתו האחרונה ביצע התובע עבירות משמעת תכופות במהלך ביצוע עבודתו, וקבלנים שונים עמם נמצאת הנתבעת בקשרי עבודה התקשרו אליה והתלוננו כי התובע מפריע ופוגע בעבודתם, ולעיתים נעשה הדבר תוך גרימת נזקים, ואף התריעו כי לא ימשיכו את עבודתם עם הנתבעת במידה והתובע יישלח לאתרי הבנייה. 5.5 כחודש לפני פיטוריו, סירב התובע לבצע את עבודתו הרגילה, כפי שנמסרה לו על ידי סדרן העבודה. לאחר שסדרן העבודה התעקש כי התובע יבצע את עבודתו - הוא הותקף מילולית ולאחר מכן פיזית על ידי התובע. בעקבות אירוע זה הושעה התובע, זמנית, מעבודתו. 5.6 מספר ימים לאחר חזרתו מהשעיה, שוב סירב התובע להמשיך ולעבוד בטענה שהוא רוצה לעבוד אך ורק על מערבל בטון אחד, וכאשר הסביר לו העד כי זו זכותו כמעביד להורות לו על איזה מערבל לעבוד - החל התובע לקללו ולהעליבו בביטויים שונים תוך שהוא שואל מה עוד הוא צריך לעשות על מנת שיפטרו אותו. יתרה מזאת, באמצעות מכשיר הקשר, המצוי בכל רכבי הנתבעת והמאפשר לכל הנהגים לשמוע את מה שנאמר, החל התובע לקלל ולהעליב את העד ולומר כי אין לו אומץ לפטר אותו וכי התובע יכול לעשות מה שהוא רוצה. באותו יום הורה העד לפטר את התובע. 5.7 בסמוך למועד פיטוריו, נשלח התובע עם משלוח בטון ללקוח של הנתבעת. עם הגיעו למקום שפך התובע במתכוון במקום אחד את כל הבטון שהיה לו במערבל, וזאת בניגוד להוראות הקבלן בשטח. כתוצאה מהאמור לעיל, התפזר הבטון וגרם לסתימת בור ניקוז של מערכת הביוב דבר שגרם לקבלן לנזקים, ולנתבעת לבעיות מולו. כאשר בירר העד את הנושא עם התובע, תקף אותו האחרון מילולית ואף הוסיף שאם העד גבר אז הוא צריך לפטרו. 5.8 התובע פגע בעבודתה הסדירה של הנתבעת ושיבש אותה בסירובו לבצע את עבודתו ולא הותיר לנתבעת כל ברירה אלא לפטרו. מר אברהים מרעי, סדרן העבודה בנתבעת, טען בתצהירו, כי בערך בחודש יולי 2000, במהלך יום העבודה הרגיל, סירב התובע לבצע את עבודתו הרגילה, וכאשר הורה לתובע לבצע את העבודה הוא החל להעליבו, לקלל אותו מול כל נהגי הנתבעת, ולאחר מכן אף היכה אותו. עוד הוסיף העד כי דיווח למנהל התפעול של הנתבעת על האירוע. מר ממדוח עאסי, מנכ"ל הנתבעת, התייחס לתצהירו של מר אחמד חאלד גבאלי, וטען בתצהירו, בין השאר, כי החברות בבעלותו, לרבות הנתבעת, אינן מפטרות סתם כך עובדים, ונותנים הזדמנות שנייה גם לעובדים שמועדים בדרכם, וכי מר חאלד גאבלי, שהוא עובד לשעבר של הנתבעת, שפוטר לאחר שאיים על העד כי ירצח אותו ואת כל בני משפחתו. 6. המסגרת המשפטית 6.1 הזכות של מעביד לשלול מעובד פיצויי פיטורים המגיעים כחוק או להפחיתם מעוגנת בסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963 (להלן-חוק פיצויי פיטורים) 6.2 סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג -1963 (להלן-חוק פיצויי פיטורים), הרלוונטי לענייננו, קובע לאמור:- "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". על פי ההלכה הפסוקה, מקום בו לא הובאה בפני בית הדין כל ראיה לגבי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יש לנהוג לפי הוראות סעיף 17 ולהתייחס להסכם החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהוא תקנון העבודה בתעשייה. "ההחלטה בדבר שלילה או הפחתה של פיצויי פיטורים לעובד מפוטר ניתנת במסגרת הוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים... לפיהן בית הדין מונחה בנושא זה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים (שהוא תקנון העבודה בתעשיה מיום 19.9.92). לפי תקנון זה, בו ישנו פירוט של עבירות וסולם של עונשים, שלילה חלקית או מלאה של פיצויי פיטורים נעשית לגבי מי שעבר עבירות חמורות באופן יחסי. לגבי עבירות פחות חמורות (כגון אי ציות להוראות ההנהלה בהקשר לעבודה) נקבע עונש אפשרי של פיטורים עם או בלי הודעה מוקדמת, אך עם תשלום פיצויי פיטורים..." (דב"ע נד/180-3 מנחם קירשבלום נ' שלומית ליינר, לא פורסם) 6.3 כשבא בית הדין להנחות עצמו על ידי ההסכם הקיבוצי, אל לו להתעלם מכך שאותו הסכם קיבוצי מכוון לתעשייה, ויש והמיוחד שבענף שבו מדובר מחייב שנוי דגשים העולים מאותו הסכם קיבוצי. כן על בית הדין ליתן את הדעת לקטלוג העונשין שבהסכם הקיבוצי, לאתר את הקרוב ביותר, ולהביא בחשבון את המיוחד בענף, במפעל ובתפקיד. 6.4 בסעיף 52 לתקנון העבודה החל על כל ענפי תעשיה נקבע כדלקמן:- "עשה אחד מאלו א. לא ציית להוראות ההנהלה בקשר לעבודה. ב. עבד מקום אחר בלי רשות מאת ההנהלה. ג. הכה, התקוטט או גרם לאלה: ד. החתים את כרטיס הנוכחות של עובד אחר ה. העלים תוצרת המפעל, או העבירה למשמרת אחרת, או לאדם אחר, בכדי לזכות בכך בטובת הנאה. ו. ניצל לרעה תעודת מחלה שקיבל יהיה צפוי לקנס כספי. להפסקה זמנית של העבודה ללא תשלום. לפיטורים מהעבודה עם הודעה מוקדמת ועם תשלום פיצויי פיטורים. לפיטורים מהעבודה בלי הודעה מוקדמת ועם תשלום פיצויי פיטורים. בסעיף 53 לתקנון נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "עשה עובד אחת מאלו: הפר משמעת באופן חמור; גרם להכאות במפעל שתוצאותיהן חמורות ... יהיה צפוי: להפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום; לפיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פיצויי פיטורים. לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. בסעיף 55 לתקנון נאמר כי: "הישנות עבירה על התקנון תגרום להחמרת האחריות האמורה לעיל". 6.5 על פי ההלכה הפסוקה, את הדיבור "ללא פיצויי פיטורים" יש לפרש כ"התווית גבול עליון לסמכות הענישה, גבול שאינו דוחה אפשרויות של ענשי ביניים, לפי שיקול דעת". (דב"ע נב/193-3 מרים גורן נ' סימה סימון גולן גולנסקי ואח', לא פורסם, דב"ע מג/84-3 קיסר נ' דתן בע"מ, פד"ע טז 269, 273). 6.6 עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי העונש שיש להטיל על עובד שעבר עבירת משמעת הוא בהתאם לעבירה אותה עבר ואשר שמשה נושא הבירור. אם לעובד "קופת שרצים" של עבירות משמעת ניתן להחמיר בעונש מכוח של תקנון העבודה, אך אין פירושו של דבר כי 'החמרת האחריות' על עבירה קלה, או בינונית, משמעה הטלת העונש המירבי על החמורה בעבירות - פיטורים ללא פיצויים. (דב"ע מו/100-3 תדיראן בע"מ נ' שמעון תעיזי, פד"ע יז 378). להתנהגותו של העובד השפעה מצטברת, עת, דנים בשלילת זכותו לפיצויי פיטורים או להפחתתם, וזה ההגיון שעומד בבסיס הבאת העבר בחשבון. אולם יש להביא בחשבון רק מעשים או מחדלים של העובד, שבגינם ננקטו בעבר אמצעי משמעת, או שהעובד, לפחות, הועמד על חומרתם והוזהר לא לחזור עליהם. ולעיתים יש להביא בחשבון, לקולא, את גישתו הסלחנית של המעביד לעבירות קודמות של העובד. (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שני, שער עשירי, פרק 32 עמ' 71 והאסמכתאות שם) . 6.7 בדרך כלל קנה המידה לבחינת "הפרת משמעת חמורה" יהיה תלוי במעמדו של העובד ובאופי תפקידו במקום העבודה. "לדעתנו, יש להפעיל "מבחן משולב" - שהוא איכותי וכמותי. הפעולה, שאותה מבקשים להגדיר כ"הפרת משמעת חמורה", תיבחן על פי חומרתה הערכית - היינו גודל נזקו של המעביד כתוצאה מביצועה, וכן על פי חומרתה הכמותית - היינו מספר הפעמים שבוצעה... הישנות העבירה שוקלת לחומרה, ובלשון בית הדין: 'אם לעובד 'קופת שרצים' על עבירות משמעת ניתן להחמיר בעונש". (יצחק לובוצקי, סיום יחסי עבודה, עמ' 198-199 והאסמכתאות שם) 6.8 מעביד המפטר את העובד ומבקש להוכיח נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם, צריך להוכיח, כי עילת השלילה היית קיימת בעת הפיטורים והיא זו שהיוותה את המניע לפיטורים, ועל כן רצוי כי במכתב הפיטורים יירשמו נימוקי הפיטורים וכוונת שלילת פיצויי הפיטורים. 6.9 כן נקבע בהלכה הפסוקה, כי הפרת משמעת חמורה על ידי עובד, במטרה להביא לפיטוריו, תביא לשלילת פיצויי הפיטורים.(דב"ע נו/19-3 בנימין דבוש נ' תכשיטי טוביאס, לא פורסם). 7. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, במסמכים שהוגשו לתיק, בפרוטוקולים של דיוני ההוכחות ובסיכומי הצדדים אני קובעת כדלקמן:- 7.1 בפתח הדברים אציין כי, כמתחייב מההלכה הפסוקה, לעניין שלילת פיצויי פיטורים, יש לבחון את נסיבות המקרה בכללותן, את חומרת הנזק שנגרם למעביד, ההרתעה הנדרשת כלפי עובדים אחרים, משך תקופת העבודה, טיב היחסים בין הצדדים במרוצת השנים, תרומתו של העובד לעסקו של המעביד, וכל זאת לאור העובדה כי פיטורים כשלעצמם הם עונש חמור. (עע/ 300075/96 300080/96 אבלין (מימון) אליה נ' בן ציון קליין, לא פורסם). 7.2 שוכנעתי כי התובע פוטר ביום 9.8.2000, לאלתר, בשל סירובו לבצע את העבודה, על פי הוראותיו של מנהל התפעול, בטענה, כי הוא אינו מוכן לנהוג על מערבל בטון אחר, זולת מערבל הבטון בו נהג לנהוג בדרך כלל. משעמד מנהל התפעול על דרישתו לבצע את העבודה, החל התובע לקלל ולגדף אותו. אני מאמינה למר מונדר עאסי, כי התובע שאל אותו מה עוד הוא צריך לעשות על מנת שיפטרו אותו, וכי התובע המשיך להתגרות במר מונדר עאסי, תוך שהוא אומר לו, שאין למנהלי הנתבעת האומץ לפטר אותו, וכי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כן שוכנעתי כי את הדברים שמעו, באמצעות מכשיר הקשר, גם נהגים אחרים המועסקים על ידי הנתבעת. אני סבורה כי בנסיבות אלה, שיש להם השלכה ישירה על המשמעת בעבודה, הייתה הצדקה לפיטוריו של התובע. עוד אוסיף ואציין בהקשר זה, כי התרשמתי כי התובע עשה "כל שביכולתו", לפחות במהלך האירוע שהביא לפיטוריו, כפי שתואר לעיל, על מנת שהנתבעת תפטר אותו. 7.4 שוכנעתי כי לא הייתה זו הפעם הראשונה שהתובע סירב לבצע את הוראות הממונים עליו, והתנהג בצורה לא ראויה, וכי חודש לפני שפוטר התקיף מילולית ופיזית את סדרן העבודה. 7.5 התרשמתי כי רצף של הפרות משמעת ליווה את מהלך עבודתו של התובע, אולם הנתבעת, משיקוליה היא, נהגה כלפי התובע בסלחנות, ומצאה לנכון להזהירו בכתב רק פעם אחת בחודש נובמבר 1996. 7.6 בנסיבות אלה, ולאור האמור בתקנון העבודה בתעשייה, בהתייחס לפירוט עבירות המשמעת וסולם העונשים הרלוונטי לענייננו, בהתחשב בעובדה כי אין המדובר בעבירת משמעת חד פעמית, אלא בעבירות משמעת חוזרות ונשנות המחייבות החמרת האחריות, אני קובעת כי עסקינן בעבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים בשיעור של 40%. כן אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן, הייתה הצדקה לפיטורים לאלתר ולשלילת ההודעה המוקדמת. 8. סוף דבר 8.1 הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין פיצויי פיטורים בשיעור של 60%, בגין תקופת עבודה של שש שנים על בסיס שכר של 4,500 ₪, סה"כ 16,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.8.2000 ועד היום. 8.2 כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק שישולמו אף הם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. 8.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. ניתן היום י' באב, תשס"ד (28 ביולי 2004) בהעדר הצדדים דינה אפרתי - שופטת פיצוייםשאלות משפטיותפיטוריםהשעיה