1. בפני תביעה שטרית,בגין שיק שחולל, אשר שולם עבור תיקון מלגזה אצל התובעת. לטענת הנתבעת, בוצע התיקון בצורה לקויה המהווה כשלון תמורה מלא כנגד השיק, והיא זכאית לקזז כנגדו הוצאות התיקון, ופיצויים בגין הפרת הסכם מכר המלגזה לידיה. העובדות: 2. הנתבעת, רכשה מהתובעת המנהלת מוסך לתיקוני מלגזות, מלגזה משומשת ביום 17.2.00ושילמה עבורה סך 55,575 ₪ סה"כ(כולל מע"מ). עובר לקניה וביצוע העסקה, נבדקה המלגזה ע"י הנתבעת ונלקחה לתקופת ניסיון. 3. כעבור שנתיים ובסמוך ליום 21.5.02 הוכנסה המלגזה ע"י הנתבעת למוסך התובעת לצורך תיקון, במלגזה וחויבה ע"י התובעת בתשלום סך של 12,561 ₪. בגין החוב מסרה הנתבעת שיק מספר 5015425, ז.פ 31.7.02. שחולל. 4. עוד קודם לתיקון, נשוא התביעה, הוכנסה המלגזה ע"י הנתבעת לתיקון אצל התובעת, מספר פעמים כדלקמן: א. ב - 20/2/01- בוצע תיקון עקב בעיה הנובעת משמן שניתז דרך רשת הגיר. לאחר ביצוע התיקון על דרך פירוק הגיר הוחזרה המלגזה למפעל הנתבעת. בטיפול זה לא תוקנה הפלטה האחורית של משאבת שמן הגיר ע"י התובעת. לטענת האחרונה, הובהר למנהל הנתבעת שיש צורך בהחלפת משאבת שמן הגיר כולל הפלטה האחורית, אולם הנתבעת העדיפה לבצע את התיקונים אצל גורם אחר. לטענת הנתבעת, רק ביום 22/3/01 החזירה התובעת את המלגזה לנתבעת. ב. ב - 30/4/01- התלוננה הנתבעת על נזילות שמן והמנוע פורק על מנת לאבחן את הנזילה. לטענת התובעת, נמסר לנציג הנתבעת, שמקור נזילת השמן הנו ממשאבת הגיר, אולם גם הפעם לא הייתה הנתבעת מוכנה להחליף את המשאבה וביקשה להסתפק בהחלפת מחזיר השמן. לטענת הנתבעת, רק ביום 30/5/01 הוחזרה המלגזה לידיה. ג. ב-6/01 פנתה הנתבעת למוסך "אלרז שרות למלגזות בע"מ"(להלן "אלרז") וזאת לאחר שחיפשה מוסך מורשה לטיפול במלגזות כנ"ל. המלגזה הושארה שם לתקופה של כחודש, לצורך איתור חלק שמיובא מחו"ל וכיוון שהנתבעת לא יכלה לעשות בה שימוש, הוכנסה המלגזה שוב לתיקון במוסך הנ"ל לאחר כ-3 חודשים והפעם תוקן ממיר המומנט. ד. לאחר הטיפולים הנ"ל אצל אלרז, פנתה הנתבעת לטיפול נוסף, אצל התובעת, בתאריך 20/02/02, ע"מ להחליף חלפים, שהיו בידי התובעת. אין חולק כי המלגזה הגיעה אל התובעת כשהיא מפורקת לגורמים. (ראה: עמ' 11 לפר'). הפעם, ניתן אישור להזמנת משאבה חדשה ע"י הנתבעת, המורכבת משני חלקים- חזית המשאבה ופלטה אחורית. חזית המשאבה הוזמנה מחו"ל ואת הפלטה האחורית לא ניתן היה להשיג. על כן הנתבעת החליטה כי הפלטה האחורית תימסר לתיקון במפעל לעיבוד שבבי-"טרנס טכנו"(להלן: "טכנו"). לטענת התובעת המלגזה תוקנה תחילה ע"י טכנו שלא כיאות וכתוצאה מכך נסתמו חורים ע"י ריתוך, המשמשים למעבר שמן לכיוון הנסיעה, ולכן החלק נמסר ע"י הנתבעת בשנית לתיקון אצל טכנו. בהמשך עקב ליקויים נוספים נמסר החלק מספר פעמים נוספות לתיקונים חוזרים, ובכל פעם ע"י הריתוך נוצרו עיוותים ולבסוף החליטה הנתבעת להרכיב את החלק, על אחריותה הבלעדית. במקביל, נמצאה בחו"ל פלטה אחורית למשאבת גיר בעלות של כ- 3,000 ₪ והוצע לנתבעת להרכיבה, אולם הנתבעת סירבה, והורתה לתובעת להרכיב את החלק שתוקן ע"י המפעל לעיבוד שבבי, וזאת על אף שמנהל התובעת הזהירה שלא לעשות כן. הנתבעת מכחישה את התאור העובדתי הנ"ל וקובלת על השבת המלגזה לידיה, רק ביום 24/3/02, לאחר אין ספור בקשות מהתובעת. 6. כעבור 3 ימים, ביום 27.3.02, כיוון שהמלגזה נסעה רק אחורה ולא ניתן היה לעשות בה שימוש, הוחזרה שוב לתיקון נוסף אצל התובעת. זהו התיקון שבגינו ניתן השיק, נשוא תביעה זו. לטענת הנתבעת, גם הפעם המלגזה הוחזרה באיחור רב(בתאריך 21/5/02), כחודשיים לאחר מסירתה לתיקון, ובדומה לתוצאות הטיפול האחרון שבוצע ע"י התובעת, המלגזה נסעה לאחור בלבד. לענין זה נטען ע,י התובעת כי לאחר ביצוע התיקון בשלמותו, נבדקה המלגזה ע"י נציגי הנתבעת ורק לאחר בדיקתה נמסרה לידיהם. 7. אין חולק כי בגין התיקון הנ"ל נמסר ע"י הנתבעת השיק נשוא התביעה. לטענת התובעת פנה מנהל הנתבעת לאחר מסירת השיק הנ"ל והודיעה כי פנקס השיקים נגנב ולכן ביקשה להחליף את השיק הראשון שנמסר, בשיק חלופי. או אז הוחזר לידיה השיק הראשון ובמקומו נמסר לתובעת השיק נשוא התובענה. מעובדה זו מבקשת התובעת ללמד על פער זמנים של כחודש ימים בין מועדי מסירת השיקים.כיוון שבתקופה זו לא הועלתה כל טענה בדבר ליקויים ע"י הנתבעת, ממילא יש לראות את טענותיה ככאלה ש"נולדו" בדיעבד. 8. הנתבעת לעומת זאת טענה כי לאחר שנכחה לדעת כי המלגזה שוב אינה תקינה, פנתה למוסך חלופי- "הידרו מלגזות בע"מ" (להלן: "הידרו"), ולאחר תיקון המלגזה אצלה, פעלה המלגזה ללא שום בעיה. 9. ביום 14/7/02 שלחה הנתבעת, באמצעות בא כוחה, הודעה בגין ביטול ההסכם המקורי של הרכישה תוך 7 ימים אם ללא תתוקן המלגזה וכן בגין הנזק. מאחר והמכתב לא נענה, ביום 23/7/02, הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההסכם וכן דרשה את הטבת נזקיה. התובעת דחתה את טענות הנתבעת ועמדה על דרישתה לתשלום השיק. לפיכך ביום 28.8.02 פתחה התובעת תיק הוצאה לביצוע השיק הנ"ל כנגד הנתבעת. 10. במהלך מרץ 2003, התרחשה פריצה במפעלה של הנתבעת, והמלגזה נגנבה. ביום 9.3.04, הגישה הנתבעת תלונה בתחנת המשטרה, בגין הגניבה. בעקבות תביעתה לפיצוי בגין המלגזה קיבלה הנתבעת תשלום בסך 40,000 ₪ מחב' הביטוח. חוות הדעת 11. הנתבעת הגישה חוות דעת,מטעם מר דני אפלבוים, מיום 19.1.03, שעל פיה התקלה במלגזה הינה בממסר בלבד וכי מדובר בנזק מתמשך שטופל במוסך התובעת מספר פעמים ללא הצלחה מרובה .המומחה בדק את המלגזה, פירק את חלקי המלגזה, ועל פי מסקנותיו, שיני המשאבה שנשברו עקב ליקוי בהתקנת המשאבה והממיר, גרמו לשבר במערכת ומניעת אפשרות של נסיעה. 12. התובעת הגישה חוו"ד נגדית מצידה ומחוות דעתו, של מר אורי נוימן מטעמה, עולה כי חלקים שונים במערכת ההילוכים האוטומאטית ומערכת הפיקוד של המערכת שופצו כל פעם, כמו כן עבודות האחזקה השוטפות במלגזה ותנאי העבודה של המלגזה, הכוללת עבודה עם חומרים פלסטיים, על משטח עבודה לא חלק, הם שגרמו לתקלה. כמו כן מציין מר נוימן כי הנתבעת לא תיקנה את מאוורר הקירור שנשבר וכאשר הגיר והמנוע עובדים ללא מערכת קירור נגרם נזק לשתי המערכות. טענות הצדדים: 13. ב"כ התובעת מבקש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעת הואיל ומדובר בתביעה שטרית ובעיקר את טענת הקיזוז שאינה עונה על תנאי הסף לקיומה. דהיינו, אין מדובר בקיזוז מאותה עסקה ואין החיוב שאותו מבקשים לקזז, מהווה סכום קצוב. גם טענת ההגנה באשר לכשלון תמורה מלא או חלקי, דינה להדחות לאחר שקרסה או הופרכה, באשר מנהל התובעת הודה כי לא היו בעיות במלגזה עד לנוב' 02. יתרה מזו, לו היה לטענתה הנ"ל יסוד, היה על הנתבעת להוציא תעודת זיכוי או להמנע מלהכליל את החשבונית הנוגעת לתיקון, במסגרת דווחיה לשלטונות המע"מ. זאת ועוד, רק בחלוף 6 חודשים לאחר התיקון נשוא השיק שבמחלוקת, פנתה הנתבעת לתקן את המלגזה אצל צד ג' ואז נבדקה ע"י המומחה שחוות דעתו הוגשה לתיק. חוו"ד זו קרסה ממילא, לטענת ב"כ התובעת, כאשר הוברר כי השמאי חסר ידע באשר לאופן פעולת המלגזה וכי ביסס חוות דעתו על נתונים שגויים. כמו כן, גם אם תתקבל המסקנה כי הליקוי היה בממיר המומנט, הוכח ע"י התובעת שחלק זה כלל לא תוקן על ידה. 14. ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה כי הנתבעת, רכשה מאת התובעת את המלגזה על סמך התחייבותה, לפיה המלגזה במצב טוב ותקין, ללא פגם וראויה לשימוש. התובעת נתנה לנתבעת אחריות לתקינות המלגזה וכן התחייבה, אם יהיה צורך בכך, לספק לנתבעת את כל החלקים הנדרשים. על האף האמור, מייד עם קבלת המלגזה התגלו ליקויים, פגמים ואי התאמות במלגזה. התובעת הפרה את הסכם המכר עם הנתבעת והמלגזה שסופקה לא תאמה את המוסכם. השיק, נשוא התובענה, נמסר לתובעת על תנאי שהמלגזה תוקנה. מאחר והמלגזה לא תוקנה, התנאי לא התמלא ומכאן שהתובעת לא זכאית לקבלת התשלום. זאת ועוד, התיקון ביסוד עיסקת היסוד נשוא השיק לא בוצע באשר התיקון במלגזה לא צלח, על כן נטען כי חל כשלון תמורה מלא ואין על הנתבעת החובה לפרעו. משבוטל על ידי הנתבעת הסכם המכר ביום 14.6.04, זכאית הנתבעת לפיצוי גם בגין ההוצאות שנשאה בהן לצורך ביצוע תיקונים במלגזה, ושולמו לתובעת. לפיכך נטען כי מכל חוב לתובעת יש לקזז הן את העלויות הנ"ל והן את התשלום המקורי בגין המלגזה, בניכוי הסכום ששולם על ידי חברת הביטוח בסך 40,000 ₪ בגין גניבת המלגזה. הקיזוז מבוסס לטענת הנתבעת על חיובים כספיים הנובעים מתוך עיסקה אחת המתייחסת למלגזה. דיון: 15. הגנת הנתבעת מבוססת על שתי טענות הגנה שטריות, כדלקמן: א. כשלון תמורה מלא או חלקי. ב. קיזוז. אין חולק כי במסגרת התיקון שבוצע בחודש מאי 2002, ניתנה אחריות לגבי עבודה לתקופה של שלושה חודשים. מנהל הנתבעת הודה כי עד תום תקופת האחריות,לא נתגלו בעיות במלגזה, (ראה: עמ' 14לפר'). מכאן שהיסוד לטענת כשלון התמורה עורער לחלוטין. 16. בהנחה שאין תקופת האחריות המוגבלת פוטרת את התובעת מחובתה לבצע תיקון ראוי, יש לבחון האם הוכח על ידי הנתבעת , גם בדיעבד, כי התיקון בוצע באופן לקוי ופגום, כך שנמנע השימוש במלגזה וחייב את תיקונה במוסך אחר. המומחה אפלבוים קבע בחוות דעתו כי ממועד רכישתה של המלגזה ועד למועד הבדיקה ב-20.11.02, היו שיבושים בתפקוד הממסרה ומערכות אחרות של הציוד. התקלות חזרו על עצמם והטיפולים אצל התובעת לא פתרו פתרון הולם לבעיה. ברם, באותה חוות דעת מציין המומחה הנ"ל כי בבקור ראשון שערך (במפעל בו שהתה המלגזה), נטען אמנם ע"י הנתבעת על ליקויים בתפקוד, אך לפי בדיקה שביצע במשך כ-15 דקות, פעלה המלגזה כשורה ללא כל תופעות לוואי. בחקירתו אישר המומחה כי בבדיקה שנערכה ב-11.02 פעלה המלגזה לדבריו: "היא פעלה קצת מ שונה אבל פעלה" (ראה: עמ' 5 לפר'). בחלוף זמן ובבדיקה נוספת (שמועדה לא צויין בחווה"ד) שערך המומחה, הוא נוכח כי תיבת ההילוכים הפסיקה לתפקד ולא ניתן היה להסיע את המלגזה לפנים או לאחור. תקלה זו לדעתו נבעה מתקלה בממסר בלבד ללא קשר למערכות אחרות בציוד. יתרה מזו התקנת מערכת המשאבה והממיר לא בוצעה כראוי ועל כן במהלך הפעלת המשאבה, נשברו שיני החיבור תוך זמן קצר. 17. בחקירתו בפני לא חזר המומחה על עדותו הפסקנית ונראה כי לא נתן הדגש בחוות דעתו לשאלות מתחייבות מכח שרשרת הארועים, אם מחמת שלא הוצגו בפניו הנתונים ע"י הנתבעת ואם מטעם אחר, כדלקמן: ראשית, המומחה לא בדק את הוראות היצרן לגבי המלגזה, ולא זכר אם הוצגו בפניו אסמכתאות לטיפול שוטף במלגזה ע"י הנתבעת, זאת למרות שהעיד כי ללא טיפול שוטף יכול להיגרם למלגזה נזק(ר' עמ' 7 לפר'). שנית, המומחה הודה כי אין ביכולתו לייחס את הליקוי בהתקנה לגורם כלשהו מהגורמים שטיפלו במלגזה. שלישית, לא הוצגה לו חשבונית התיקון מתאריך 24.3.02, המעידה כי הפלטה האחורית של המשאבה לא תוקנה במוסך התובעת אלא אצל טרנס טכנו. הערה זו חשובה בעיקר לאור מסקנתו כי התקנה לקויה של המשאבה היא שגרמה לנזק. ב"כ הנתבעת ניסה להראות במהלך חקירותיו כי היד המכוונת בתיקון, שנעשה אצל טרנס טכנו, היתה של התובעת, אך לא מצאתי כל הוכחה לכך. ראיה למסקנה ההפוכה נמצאה דווקא ע"ג בחשבונית מס' 10394 בסיוג האחריות של התובעת כשצויין: "להוציא בסיס למשאבת שמן גיר שתוקנה ע"י טרנס טכנו בהוראת פלקסו". מנהלי הנתבעת הודו כי החלפת המשאבה נעשתה ע"י טרנס טכנו על מנת לחסוך בהוצאות( ר' עמ' 11). זהו המקום לציין כי חוו"ד של המומחה מטעם התובעת, מר נוימן בעלת משקל נמוך באשר לא בדק כלל את המלגזה. המומחה נויימן בחקירתו אף תמך בחלק מהמסקנות המקצועיות של המומחה אפלבוים אולם בהעדר ראיה כי התיקון שבוצע ע"י התובעת אכן לוקה ברשלנות וחוסר מקצועיות, יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה. 18. לאחר פסה"דNPRDALAND AG נ. מפעלי ייצור והוצאה לאור ואח', פד"י נג (2) 274, נפתחה דרכם של חייבים עפ"י שיק להעלות טענת קיזוז בין צדדים קרובים. אלא שאין בכך כדי לייתר את הדרישה הקבועה בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) בדבר קיזוזם של חיובים קצובים שלא מאותה עיסקה. מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת כי אין טענת הקיזוז במקרה דנן עונה על דרישה זו, גם אם היה בידי הנתבעת להוכיח את הנזק שנגרם לה כתוצאה מתיקוני התובעת או בגין עיסקת המכר שכביכול הופרה ע"י התובעת. אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבעת אף להוכיח את נזקיה או את הפרת הסכם המכר. מנהל הנתבעת, מר יוסי ויטוס (להלן: "ויטוס"), מודה בחקירתו כי המלגזה נלקחה לבדיקה אצל הנתבעת טרם קנייתה, לזמן מה (ר' עמ' 10 לפר'). ויטוס מודה כי הבדיקה היתה תחת אחריותו, וכי על סמך בדיקתו נקנתה המלגזה מאת התובעת. כמו כן, מנהלי הנתבעת היו מודעים לכך כי המלגזה אינה חדשה אלא משומשת, כבת 5 שנים. לא הוכח כי ביקוריהם המאוחרים של נציגי התובעת נועדו לתיקון ליקויים במלגזה. יתרה מזו עד לביצוע התיקון נשוא התביעה, לא העלתה הנתבעת טענות בענין ואף ביטול הסכם המכר נעשה רק לאחר התיקון הנ"ל. בנוסף לכל אלה יצויין כי הנתבעת לא טרחה להעיד את נציגי המוסך הידרו מלגזות בע"מ, שתיקן לטענתה את המלגזה ללא כל דופי ולא הוצגו גם ראיות על מהות התיקון ושיעורו. סיכום 19. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה. ההתנגדות נדחית והליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם. אני משיתה על הנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ + מע"מ. ניתנה היום י"ז בכסלו, תשס"ה (30 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים. רחל קרלינסקי, שופטת תביעה שטריתטענת קיזוזקיזוז