קרן דמי מחלה מבטחים

1. המבקשים הגישו בקשה להורות למשיבות לבטח את כל עובדי המשיבה 1 בביטוח דמי מחלה במשיבה מס' 2. 2. המבקשים 1-2 הם הארגון היציג אצל המשיבה 1 וועד העובדים אצל המשיבה 1. 3. המבקשים 3 הינם עובדי המשיבה 1 במפעל בעיר שדרות. 4. המשיבה 1 הינה הבעלים של מפעל העוסק בייצור ריהוט משרדי (להלן: "המשיבה"). 5. המשיבה 2 הינה קופת גמל, אשר במסגרתה אמורים היו המבקשים 3 להיות מבוטחים בביטוח דמי מחלה (להלן: "מבטחים"). 6. הצדדים אינם חלוקים על העובדות המהותיות הבאות. 7. ב 1987 לערך, הוקם מפעל ע"י דסקו בע"מ שלימים נקרא "ברג פרופילים דסקו בע"מ". 8. לאחר מכן שינתה החברה את שמה ל"דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ". 9. ב 3/99, פיטרה "דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ" את כל עובדיה , שוחררו להם כל הכספים שנצברו לזכותם בגין פנסיה ופיצויים , שולמו להם הפרשי פיצויי פיטורים המגיעים להם וכל הזכויות האחרות המגיעות להם כתוצאה מסיום עבודתם. 10. המשיבה 1 קיבלה את העובדים לעבוד אצלה באותו מפעל. 11. טענות המבקשים עם כניסתה של המשיבה למפעל, הבטיחה ההנהלה לנציגות העובדים, כי כל זכויות העובדים שנצברו ישמרו. בעקבות כך ביטלה המבקשת 1 את סכסוך העבודה עליו הכריזה בעקבות רכישת המפעל ע"י המשיבה 1. 12. נציגות העובדים סירבה להצעת הנהלת המשיבה 1, לוותר על הביטוחים הסוציאלים ב"מבטחים". 13. בעקבות המגעים בין הצדדים התחייבה המשיבה 1, כי תמשיך בתשלום הביטוחים ל"מבטחים" לרבות דמי מחלה. 14. לקראת סוף 1999, לאחר קרות ארוע ביטוחי, גילו המבקשים, כי המשיבה 1 ביטלה את ביטוח דמי המחלה במבטחים. 15. המבקשים טוענים, כי המשיבה חייבת בביטוח עובדיה בביטוח דמי מחלה, מכוח ההסכם הקיבוצי הענפי לעובדים בענף העץ, צו ההרחבה בענף וההסכם הקיבוצי המיוחד מ 1.8.90. 16. המשיבה מחויבת מכוח חוזי העבודה האישיים שחתמה עם המבקשים, בביצוע הביטוחים. 17. המשיבה פגעה בזכויות הצבורות של העובדים לדמי מחלה ובכך הפרה את חובת תום הלב כלפי המבקשים. 18. טענות המשיבה ההסכם הקיבוצי המיוחד, לא נחתם כלל עם המשיבה "ברג פרופילים (ישראל) בע"מ". ההסכם הקיבוצי הכללי אינו חל על המשיבה גם מכיוון שהוראותיו הוחלו מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד, שכאמור אינו חל על המשיבה, וגם מכיוון שהמשיבה אינה חברה בהתאחדות התעשיינים בישראל. 19. מאחר ולא חלים על הצדדים הסכמים קיבוציים, הרי שטענות במישור האישי יש להביא במסגרת סכסוך היחיד. 20. המשיבה הסכימה להפריש בגין עובדיה לפנסיה מקיפה במבטחים וכן הסכימה להכיר בותק, שצברו העובדים לצורך דמי הבראה וחופשה, אולם כל זאת בתנאי שלא ישולם ביטוח מחלה למבטחים. 21. המכתב שקיבל עובד בשם חיים צרפתי מיום 8.3.99 (נספח ג' לבקשה) אינו התחייבות לתשלום ביטוח מחלה "במבטחים". אם ניתנו מכתבים כאלו לכל העובדים, לא היו צריכים נציגי המבקשים לשלוח מכתבים מאוחר יותר בעניין זה. בפועל המבקשים לא הביאו מסמכים נוספים כמו נספח ג' שנשלחו לעובדים אחרים. 22. טענות מבטחים לטענת מבטחים, אין בכוחה ובסמכותה לנהל משא ומתן להבטחת רציפות זכויות העובדים. מבחינת מבטחים, המשיבה היתה מעביד חדש, שקלט עובדים לאחר פיטוריהם ולפיכך היה רשאי להחליט כרצונו בדבר ביטוח העובדים בקרן דמי מחלה. 23. בנסיבות אלו, למבטחים אין יכולת , זכות או חובה שבדין, לפעול כנגד המשיבה. ככל שהמשא ומתן בין הצדדים כשל, הרי שהמבקשים אינם יכולים להטיל את האחריות לכך על מבטחים. 24. הטלת חובה על מבטחים, כנטען ע"י המבקשים, הינה בלתי הגיונית ופוגעת ביכולת הקרן לדמי מחלה, לפעול כגוף כלכלי בהתאם לעקרנות ביטוח. 25. הכרעה הסוגיה המונחת לפנינו ודורשת הכרעה היא, מכוח איזה חיוב זכאים עובדי המשיבה לתשלום ביטוח קרן דמי מחלה: האם מכוח הסכם קיבוצי מיוחד, כללי, או שמא הסכם אישי. נבחן את טענת הצדדים כפי שפורטו לעיל על פי הראיות שהובאו בפנינו, החל מההסכם הקיבוצי המיוחד ו עד להסכם האישי. 26. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.8.90 המבקשים צרפו לבקשה הסכם מיום 1.8.90 (נספח א' לבקשה) אשר נחתם בין "ברג פרופילים דסקו בע"מ" לבין ההסתדרות הכללית וועד העובדים. על ההסכם חתמה "ברג פרופילים (ישראל בע"מ)". בהתאם להסכם - קובע סעיף 2, כי הסכם העבודה הקיבוצי הכללי וכן תקנון העבודה לתעשיות העץ, על כל סעיפיו ונספחיו מחייב את הנהלת המפעל ופועליו. מכוח סעיף זה מוחלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף העץ בכל הקשור לביטוח מחלה. 27. בסעיף 4 להסכם נרשם, כי הצדדים מסכימים לרשום הסכם זה כהסכם קיבוצי מיוחד. כאשר נשאל דוד אסייג, מזכיר איגוד מקצועי האם נרשם ההסכם כהסכם קיבוצי מיוחד ומה מספרו, ענה מר אסייג, כי כל הסכם שהם חותמים עליו, נשלח למשרד העבודה. לכאורה, אין כל ראיה לכך, שההסכם נרשם כהסכם קיבוצי מיוחד, ונטל הראיה בעניין זה מוטל לפתחי המבקשים. מכאן, שאם ההסכם המדובר אינו הסכם קיבוצי, הרי שכל שאר טענות המבקשים נופלות. 28. אולם, למען הסר ספק, נבחן את ההסכם, כאילו נרשם, וייתכן שנרשם בפועל ולכן הוא הסכם קיבוצי מיוחד לכל דבר ועניין. המבקשים טוענים, כי על הפער שבזהות בין החותמים על ההסכם, מ"ברג פרופילים בע"מ " ועד למשיבה, יש לגשר באמצעות סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957 לפיו "עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חל ההסכם הקיבוצי". 29. הוראה זו אינה מונעת מצב שעם חילופי הבעלים, או סמוך לכך, יביאו הצדדים ליחסי העבודה האינדיוידוולים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין בדרך התפטרות ובין בדרך פיטורים, כפוף להסכמים קיבוצים. ראה: דב"ע מ"א/127-3 נפתלי ווהל נ' אבשלום אנצילביץ פד"ע י"ג 248. 30. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת, כי כל עובדי "דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ" פוטרו וקיבלו את כל זכויותיהם. מאחר ומדובר בסיום יחסי עובד מעביד בין כל העובדים למעביד הקודם, הרי ברור שהמשמעות של סיום היחסים האינדיוידאלים היתה גם סיום היחסים הקיבוציים, כאשר לא נותר עוד כל ציבור או קיבוץ שעליו חוסה ההסכם הקיבוצי המיוחד. 31. יצויין בנוסף, כי ההסכם המקורי נחתם עם "ברג פרופילים (ישראל) בע"מ", והמבקשים לא השכילו לספר כיצד עבר המפעל ידיים ל"דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ" ומה קרה במעבר בין החברה האחרונה למשיבה. האם בכל אחד מהמעברים האלו, לא פוטרו כל העובדים או שמא המשיכו לעבוד. 32. מכל מקום, סעיף 18 הנ"ל אינו חל במקרה זה לאחר, שמוסכם, כי העובדים קיבלו את זכויותיהם מדסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ ועל כן גם אין תחולה להסכם הקיבוצי המיוחד. 33. הסכם קיבוצי ענפי לעובדים בענף העץ משקבענו, כי הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד, המחיל את הוראת ההסכם הכללי, אינן חלות על המבקשת הרי, שההסכם הכללי אינו יכול לחול מעצמו בלבד. המבקשים טוענים, כי המשיבה חברה בהתאחדות התעשיינים ועל כן ההסכם הכללי בענף העץ חל עליה. המשיבה מכחישה זאת מכל וכל. 34. נטל הראיה הוא על המבקשים להוכיח, כי המשיבה חברה בהתאחדות התעשיינים, ומשלא הביאה כל ראיה בעניין זה, הרי שגם ההסכם הקיבוצי הכללי בענף העץ אינו חל על המשיבה. 35. צו ההרחבה בענף תעשיית העץ ביה"ד התיר למבקשים ביום 18.10.01, לתקן את בקשתם באופן, שיכלל בה סעד הצהרתי לפיו חל על הצדדים צו ההרחבה בענף העץ. אין מחלוקת, כי צו ההרחבה בענף תעשיית העץ חל על המשיבה, כפי שהסכימה לכך בהודעתה לביה"ד מיום 28.10.01. על פי צווי ההרחבה החלים על מפעלים המעסיקים יותר מ 20 עובדים או פחות מכך על המעביד לשלם למבטחים 2.5% משכר העבודה הכולל כדי להבטיח את תשלום דמי המחלה. הוראה זו הרחיבה את הוראות ההסכם הקיבוצי בענף העץ. מכוח הוראה זו, על המשיבה לבטח את עובדיה במבטחים בקרן דמי מחלה. 36. ביה"ד ביקש ביום 6.5.02, את התייחסות הצדדים לטענה החילופית של המבקשים המופיעה בסיכומיהם, לפיה הם זכאים לסעדים המבוקשים מכוח צו ההרחבה. המשיבה טענה, כי קבלת טענה זו כפי שהיא, מהווה הרחבת חזית. לא ניתן לקבל טענה זו מאחר וסעיף 34 לבקשת צד לסכסוך קיבוצי מציין: "34. בית הדין הנכבד מתבקש לצוות על המשיבות בהתאם באופן קבוע: 34.1 לבטח את כלל עובדי המשיבה מס' 1 בביטוח דמי מחלה במשיבה מס' 2. 34.2 להשלים מיידית את ביטוחם החסר של המבקשים מס' 3 בדמי מחלה "במבטחים". 34.3 להורות למשיבה, לכבד את כל ההסכמים הקיבוציים ולרבות לעניין ביטוח דמי מחלה. 34.4 להורות למשיבה מס' 2 כי היא מחוייבת לשלם לכלל המבקשים מס' 3 את דמי המחלה - כאילו לא ניפגעו זכויותיהם הביטוחיות. " סעיפים 34.1, 34.2, אינם מציינים את מקור החובה במסגרת הסעד המבוקש. רק בסעיף 34.3, מתבקשת המשיבה לכבד את ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. הסעד המתייחס לחלות ההסכמים הקיבוציים, מופיע בסעיף 35 לבקשה: "ביה"ד יתבקש בנוסף להצהיר בסעד קבוע, כי ההסכמים הקיבוציים הן הענפי והן ההסכם המיוחד חלים על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים - על כל המישתמע מהם. " ובמסגרת זאת יש לראות את התוספת שבאה בדיון מיום 18.10.01, לפיה מבוקש להצהיר , כי על הצדדים חל צו הרחבה בענף העץ. המשמעות של תיקון הבקשה, אינה מונעת מהמבקשים את קבלת הסעדים הנקובים בסעיפים 34.1 ו- 34.2, כאשר הם מנוסחים בכלליות ללא ציון העילה, שכאמור תאורה מופיע בסעיף 35 ובתוספת. 37. טענה אחרת שטענה המשיבה, כרוכה במידת ההתאמה של המסגרת של סכסוך קיבוצי להכרעה, שעניינה זכויות מכוח צו הרחבה, שלא באות מכוח משפט העבודה הקיבוצי. בעניין זה יש לזכור את סעיף 24 (א)(2) לחוק בית דין לעבודה תשכ"ט-1969, הדן בסמכות בית הדין לעבודה, הקובע: "(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים) , בעניין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו, או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר, או בכל עניין אחר הנובע מהם או בעניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;" בתיק זה, המבקשת 1 טענה, כי היא צד להסכמים קיבוציים כללי או מיוחד, שגם המשיבה צד להם; יחד עם זאת, משהתברר שהמבקשת אינה צד להסכמים אלו, יש לבדוק אם נתמלאו בה תנאי היציגות בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים. בסעיף 1 לבקשת צד לסכסוך קיבוצי נטען, כי המבקשת 1, הינה הארגון היציג אצל המשיבה וטענה זו כמו כל שאר הטענות בבקשה, נתמכו בתצהיר. לא נטען כלפי טענה זו דבר ע"י המשיבה ועל כן, ניתן לקבלה. ראה: דב"ע נ"ו/31-4 מועצת פועלי ירושלים נ' בית"ר תור בע"מ, פד"ע ל"א, 433. 38. יצויין גם, כי כבר בעבר הוכרה זכותו של ארגון עובדים להגיש הליך קיבוצי נגד מעביד , אף שאין באותו מפעל הסכם קיבוצי וזאת בעתירה למנוע פיטורי עובדים שפעלו להתארגנות. ראה: עב (ת"א) 040033/99 הסתדרות העובדים הכללית נ' הורן את ליבוביץ ( לא פורסם) . לא ניתנה רשות ערעור. 39. עוד נוסיף, כי יש לשים לב לאופיו, היקפו ומידת חשיבותו התקדימית, עקרונית ופרשנית של הסכסוך, ואם הוא נוגע לכל העובדים או שהוא עניינה של קבוצת עובדים מבין העובדים. מבחינה זו, אין ספק, שהסכסוך הנדון נופל לד' אמותיו של סכסוך קיבוצי כאשר הוא מתייחס לכל עובדי המשיבה ונוגע לעניין חשוב ומהותי - אופן תשלום דמי מחלה, באמצעות קרן, שהתשלומים המובטחים בה לעובד חולה, עולים בהרבה על מה שמקנה החוק. ראה: נ"ד/22-4 ההסתדרות הכללית - הסתדרות המהנדסים נ' תעש - תעשיות לישראל בע"מ, פד"ע כ"ז, 479, 485. 40. צו הרחבה נשוא דיון זה, נכנס בגדר "כל ענין אחר הנובע" מהסכם קיבוצי כמופיע בסעיף 24 (א) (2) לחוק , באשר הוא מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי ועל כן אין כל מניעה לדון בחלותו של צו הרחבה גם במסגרת הסכסוך הקיבוצי. 41. סוף דבר אשר על כן, מכוח חלותו של צו ההרחבה בענף תעשיית העץ על הצדדים,אנו נעתרים לבקשת המבקשים ומורים כדלקמן: 41.1 צו ההרחבה בענף העץ חל על המשיבה והעובדים בה. 41.2 המשיבה תבטח את כל עובדיה בביטוח דמי מחלה במבטחים. 41.3 המשיבה תשלם מיידית את ביטוחם החסר של עובדיה בדמי מחלה במבטחים. 42. בשולי הדברים יצויין, כי טענותיה של מבטחים בקשר לצרופה לסכסוך זה, מקובלות עלינו וחבל, כי צורפה כאשר אין לה מעמד ישיר וטענותיה בעניין זה, מדברות בעד עצמן. 43. עוד נציין, כי לא מצאנו מקום לדון בשאלה, אם ניתן להעתר לסעד המבוקש בבקשה זו, מכוח ההסכמים האישיים של העובדים, מאחר והסעד ניתן על בסיס אחר, שהוא צו ההרחבה. 44. אין צו להוצאות. ניתן היום יט' בסיון, תשס"ב (30 במאי 2002) בהעדר הצדדים. נ.צ. - אסתר בכר נ.צ. - שאול ששון אילן סופר - שופטרפואהפנסיהדמי מחלהמבטחים (פנסיה)