א. עובדות התובעים (להלן בקיצור: "גוטפריד") הינם בעלי הזכויות בבית דו משפחתי בן 5 חדרים ומרפסת ברח' ארבל בישוב צור יגאל. הנתבעים 3 - 4 (להלן: "ברק") הינם שכניהם של התובעים, ביתם גובל בבית גוטפריד , אך הוא בנוי במפלס גבוה יותר. גוטפריד וברק רכשו את בתיהם מהנתבעת 1 (להלן בקיצור: "לשמן"). נתבעת זו שימשה כחברה משכנת מול מנהל מקרקעי ישראל להקמת 97 יחידות דיור בפרוייקט בו מצוים בתי הצדדים. הנתבעת 2 (להלן בקיצור: "סולל בונה") ביצעה בפועל את עבודות הבניה עבור לשמן. מחומר הראיות שבתיק עולה כי מחצרם של ברק חודרים מים דרך קיר תומך בין שתי החצרות בכמות בלתי סבירה הן בשעת ירידת גשמים והן בשעת השקיית חצרם של ברק. כל צד מאשים זולתו במעשה ו/או במחדל לתוצאה עגומה זו. לצורך הכרעה בשאלות המקצועיות הגיש כל צד חוות דעת של מומחה מטעמו (אשר בדרך הטבע סותרות זו את זו) ולכן מונה המומחה מר גרשוני כמומחה מטעם ביהמ"ש. ב. הדיון 1. גוטפריד טוענים כי: א.(1) חדירת המים מחצר ברק גורמת להם נזק רב, עקב הסחף ודרדור האבנים נוצרות מחילות בחצר התובעים ולהיווצרות "אגם" מול חלונם של התובעים , דבר המהווה מפגע תברואתי ובריאותי ומסכן את התובעים. (2) חדירת המים מונעת מהתובעים שימוש סביר במקרקעין ואת היכולת לשתול שתילים בחצר ו/או ליהנות מטיפוחה. (3) חדירת המים גורמת למטרד רעש מול חלון חדר השינה של התובעים וכן אדמתם נמצאת במצב תמידי של בוץ. ב. הם פעלו להקטנת הנזק בכך שבנו מרזב ניקוז המנקז את המים מן החומה אל הרחוב , אך מרזב זה מכער את חצרם. אין המרזב פותר לגמרי את בעיית המים שכן הוא מעתיק את הבעיה אל מול חזית ביתם של התובעים. ג. הם נאלצים לנקות את המרזב מידי פעם מסחף של אדמה ואבנים שמקורם בחצר ברק, תוך סיכון נפשי בטיפוס על המסלעה על מנת לאפשר ניקוז תקין של המים. ד. סולל בונה כמי שביצעה בפועל את הבניה באתר היא האחראית כלפיהם באשר לטיב ביצוע העבודה. ה. לאחר קבלת החזקה בביתם, ביצעו ברק שינויים במגרש אשר כללו בין היתר מילוי אדמה ושינוי שיפועים של ניקוז המים , כך שהמים המצויים בחצר ברק נבלעים באדמתם ומוצאם דרך הקיר התומך. ו. מכלול נזקיהם עולה לסך 53,000 ₪, (כשמתוכו נזק לא ממוני בסך50,000 ₪), ויש לחייבם בתשלומו. כמו כן יש ליתן צו עשה לתיקון המפגעים בחצר ברק. ז. (1) התביעה שכנגד שהגישו נגדם ברק נועדה אך לקנטרם ולנגחם, אך אין בה ממש. (2) טענת ברק כי חורי הניקוז שבקיר התומך נועדו לניקוז המים מהחצר העליונה לתחתונה, אין בה ממש. חורי הניקוז נועדו אך לניקוז עודפים בלבד ולא לניקוז ראשי של המים. (3) הם לא שעו לעצת הדיוטות לסתום את חורי הניקוז, אלא בנו מרזב ע"מ לנקז את המים הקולחים. (4) יש לדחות את התביעה כנגד. 2. לשמן וסולל בונה טוענת כי: א. הם שוללות את אחריותן לנזקים הנטענים ומפנים אצבע מאשימה כלפי ברק, אשר ביצעו, לטענתם, שלא כדין שינויים בחצרם וגרמו לנזקים הנטענים. ב. עשו ככל שביכולתן ואף לפנים משורת הדין לפתור ולהענות לכל דרישה של גוטפריד, אך תוצאות מעשיהם של ברק חורגות משליטתן. ג. מסרו לגוטפריד בית במצב תקין וראוי למגורים וכי בכל המגרשים בוצע ניקוז בהתאם לתוכנית הועדה המקומית לתכנון ולבניה "דרום השרון", כאשר ניקוז המים הינו עילי מהחצר האחורית כלפי הכביש הראשי. ד. הן מבקשות לדחות הן את התביעה הראשית של גוטפריד נגדו והן את הודעת צד ג' ששלחו אליהן ברק. אם בכל זאת יפסק דבר מה נגדן יש לחייב את ברק לשפותן בגין כל סכום שיפסק נגדן, מחמת עבודות שינוי שיפועי ניקוז שבוצעו על ידי ברק ואשר גרמו לנזקי גוטפריד. 3. ברק טוענים כי: א. גוטפריד הם שבחרו במפלס התחתון, הנמוך מביתם של הנתבעים. ב. הם לא ביצעו שום שינוי שהוא בשיפועי ניקוז המים ולא ביצעו כל מילוי אדמה שהיה בו כדי לשנות את שיפועי הניקוז. ג. הם מודים כי בשל בעיה לא ידועה להם, כנראה בשל כשל תכנוני ו/או ביצועי של עבודות הבנייה על ידי לשמן ו/או סולל בונה ו/או שתיהן יחד קיימת בעיה של חילחול מים אל עבר חצר ביתם של גוטפריד ואשר לגוטפריד אין כל קשר אליה. ד. בינם לבין גוטפריד שוררים יחסי שכנות טובים ומלכתחילה לא היו לגוטפריד טענות כלפיהם. רק בעקבות פניה משותפת של דיירי הרחוב לחברת לשמן ותגובתה, בה היא דוחה את טענות הדיירים, הפנו גוטפריד אצבע מאשימה כלפיהם. ה. הסחף הנטען על ידי גוטפריד הוא למעשה דלדול הקרקע בגינת ברק ומהווה בעיה חמורה של שני הצדדים. אף לאחר שברק שתלו דשא בחצרם לא פסקה הבעיה. ו. גוטפריד עשו דין לעצמם בסותמם את פתחי הניקוז, דבר אשר גורם להצפת חצרם של ברק, דבר המהווה מטרד בריאותי וכן נזק לצמחיה ולעזרי תאורה הקבועים בחצר. במעשה זה הפרו גוטפריד חובה חקוקה (חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו) במניעת ניקוז המים וגרימת נזק לרכושם של ברק. ז. יש להוציא צו עשה המורה לגוטפריד לפתוח את פתחי הניקוז ולאפשר את זרימת המים, כן להוציא צו מניעה קבוע המורה לגוטפריד שלא לבצע כל עבודת בניה אשר תסתום את פתחי הניקוז וכן לחייב את גוטפריד בהוצאות ברק. יש לחייב את לשמן ו/או סולל בונה ו/או שתיהן כאחת בכיסוי הנזקים הנגרמים הן לגוטפריד והן לברק. (במסגרת הודעת צד ג'). 4. כבר בתחילת הדברים יש להעיר כי חורי הניקוז הקבועים בחומה המפרידה בין בתי הצדדים אינם אמורים לשמש כניקוז ראשי של חצר ברק אלא לשמש אך כניקוז משני לניקוז עודפי מים בלבד. על כן כל טענה כי חורי הניקוז אמורים לשמש ניקוז ראשי אינה נכונה. כמו כן אני דוחה בשתי ידיים את טענת ברק כי גוטפריד חסמו מעבר מים דרך הקיר התומך . חומר הראיות מוביל למסקנה הפוכה דווקא. 5. מטעם גוטפריד הופיע המהנדס, דניאל מכטה, אשר טען כי ראשית על פי מראה עיניים ישנה זרימה מאוד גדולה של מים מחצר ברק לחצר גוטפריד, זרימה שאינה סבירה. כמו כן התקנות מחייבות כי ניקוז החצר של ברק יתבצע לכיון הרחוב ולא לכיוון חצר אחרת. המומחה מכטה אף קובע כי מחסור בפילטרים בחורי הניקוז בקיר התומך גורם לסחף קרקע מחצר ברק לחצר גוטפריד. סחף זה מביא לשקיעה נוספת של אדמה בחצר ברק והחרפת הבעיה. הוא מציע ליצור בקרקע ברק שיפוע הפוך לכיוון רח' האילנות וכן לדאוג לאיסוף המים בצמוד לקיר התמך והוצאתם בצנרת סגורה לכיוון רח' האילנות. 6. מטעם ברק הופיע המהנדס ר. גיל, אשר טען כי עפ"י תוכניות היתר הבניה, אשר אושרו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, ניקוז החצר הדרומית של הנתבעים אמורה היתה להיות לכיוון חצר התובעים ואכן כך בוצע בפועל. 7. עפ"י החלטת כב' השופטת ג. דה-לאו לוי (שהחלה בשמיעת תיק זה קודם העברתו אלי) מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס נתן גרשוני, אשר קבע בחוות דעתו, כי עפ"י התכנון המקורי והביצוע בפועל, השיפועים בחצרם של הנתבעים צריכים היו לאפשר ניקוז עילי של מים מחצר הנתבעים לרח' האילנות. המצב השורר כיום הוא שהמים מנוקזים לחצר גוטפריד. הוא נוצר עקב עבודות גינון שנעשו על ידי ברק, אשר גרמו לשינוי השיפועים או עקב רשלנות לשמן ו/או סולל בונה בעבודות מילוי הקרקע מאחורי הקיר התומך ובבניית הפילטרים. הצעתו לתיקון הבעיה הינה לבצע חפירה לאורך הקיר התומך מצד חצר ברק ולבצע מחדש את המילוי והפילטרים. הערכתו היא כי העלות הכוללת של ביצוע התיקונים הינה בגבולות 41,000 ₪. 8. מעיון בחוות דעתו של מר גרשוני עולה כי צינורות הניקוז שהוגדרו על ידו כ"סתומים", נסתמו עקב סחף של הקרקע מחצר ברק לחצר גוטפריד היא שגרמה לסתימת הצינורות וזאת משום שהפילטרים בצינורות הניקוז אינם פועלים ואינם עוצרים את הסחף. ביצוע הקמת הקיר התומך, הנקזים והפילטרים נעשו ע"י סולל בונה כשלוחתה של לשמן, אשר ככל הנראה התרשלה בעבודתה בביצוע העבודות הנ"ל. עקב כך כתוצאה מניקוז יתר של המים מחצר ברק לחצר גוטפריד מתנקזת יחד עם המים גם כמות רבה של אדמה, אשר גורמת לירידת המפלס של חצר ברק, לשינוי נוסף של השיפוע ולהחרפת בעיית זרימת המים. 9. (א) הטענה של ברק הנתמכת בחוות דעתו של המהנדס גיל כי הכמות הרבה של מים הזורמים לחצר גוטפריד נגרמה אף בשל מילוי של פסולת בנין במקום אדמה, בחצר ברק, ע"י לשמן ו/או סולל בונה לא הוכחה, שכן אף לא אחד מן המומחים בדק את השכבה לגביה נטען כי היא מולאה בפסולת בנין ועל כן יש לדחות טענה זו. 9. (ב) החלטתי לבכר את עמדתו של מר גרשוני ולהעדיף אותה על פני זו של המהנדס גיל משום שלאחר מאמץ לא מבוטל ניאות ברק להודות שהוסיף אדמה בחצירו, דבר ששנה מצב החצר לרעה. משנאלץ ברק להודות בעובדה זו, לדעתי אין צורך להכביר מילים על דחיית הגרסה של המהנדס גיל, אשר לא יכולה לעמוד על אדנים מוצקות נוכח הודאת ברק. 10. מקובלת עלי דעתו של מר גרשוני, אשר מצא כי השלב התכנוני של ניקוז החצר כמו שאר החצרות בפרויקט היה תקין וכי ניקוז המים מהחצר האחורית של ברק היה אמור להיות ניקוז עילי לכיוון רח' האילנות ולא לכיוון חצר גוטפריד. כתוצאה מהוספת אדמה ועבודות גינון ע"י ברק או מי מטעמם שונו השיפועים כך שכיוון הזרימה הפך להיות לכיוון חצר גוטפריד ועל כן ברק או מי מטעמם ברשלנותם גרמו לבעיה הנדונה בפנינו, אך את החרפת הבעיה יש לזקוף גם לחובת לשמן וסולל בונה אשר התרשלו בבניית הנקזים והפילטרים שבקיר התומך. 11. על כן לדעתי יש לקבל את התביעה של התובעים. לעניין התביעה שכנגד שהגישו לשמן וסולל בונה נגד ברק יש לקבל אותה בחלקה, שכן ברק הם שלכתחילה גרמו להיווצאות בעיית הנקוז, אך גם ללשמן וסולל בונה יש יד בהחרפת בעיית הניקוז ועל כן אני קובע כי כל אחד מהם יהיה אחראי בגובה של 50%. לעניין התביעה שכנגד ברק כנגד גוטפריד, לאור הקביעה הנ"ל, כי אכן ישנה סתימה בנקזים אך זו לא נגרמה ע"י גוטפריד, בין התביעה שכנגד האמורה להדחות בכל שהיא נוגעת למישור היחסים שבין גוטפריד לברק. ג. לסיכום 1. אני מצווה על ברק לפעול בהתאם לאמור בסעיף 28 לחוות דעתו של גרשוני תוך 45 יום מיום שפס"ד זה יגיע לידיהם וימי פגרה במנין. 2. על ברק להגיש תוך 21 יום מיום מתן פס"ד זה(וימי פגרה במנין) הצעת מחיר לביצוע העבודה. מחצית מעלות העבודה תהא על ברק ותשולם על ידם. (ב) מחצית שניה מעלות העבודה תשולם ע"י לשמן וסולל בונה שתיהן יחד וכ"א בנפרד בגבולות הסך של 20,500 ₪ (כולל מע"מ) בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום 25.5.99 ועד היום, לפי הנמוד מבין השנים. 3. לשמן ו/או סולל בונה יחד ולחוד ישאו בהוצאות המשפט בסך של 2,000 ₪, נזק לא ממוני בסך 1,590 ₪ ושכ"ט עו"ד של גוטפריד בסך של 7,000 ₪ בליוויית מע"מ כחוק ובליוויית ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 4. ברק ביחד ולחוד ישאו בהוצאות משפט בסך של 2,000 ₪, נזק לא ממוני בסך 1,590 ₪ ושכ"ט עו"ד של גוטפריד בסך של 7,000 ₪ בליוויית מע"מ כחוק ובליוויית ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל ניתן היום י' אב תשס"א (30 יולי 2001) בהעדר הצדדים. ד. גדול, שופט רפואהמטרד