פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים

פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים
כללי
1. בפני תביעה בה מבקשים התובעים להורות לנתבע (להלן: "המינהל") לתת להם היתר לשימוש חורג במקרקעין הידועים כמשק 27 במושב גנות גוש 6056 חלקה 2 (להלן: "המקרקעין"), ולהורות לנתבע לרשום את התובע 2 כבעל מלוא זכויות החזקה במקרקעין.

העובדות הצריכות לעניין
2. התובעת 1 חברה ב"גנות" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן "האגודה"), ובעלת מלוא זכויות החזקה והשימוש במקרקעין כבעלת רשות מטעם האגודה. האגודה מחזיקה במקרקעין מכח חוזה שכירות מקרקעין, שנחתם בין המינהל לבין האגודה ומתחדש מידי שלוש שנים.נ
התובע 2 הינו בנה של התובעת 1.
ביום 1.1.95 חתמו התובעים על תצהירי מתנה להעברת מלוא הזכויות במקרקעין מהתובעת 1 לתובע 2. המינהל סירב לבקשות התובעים להעביר הזכויות הנ"ל בטענה כי בהתאם למדיניותו אין הוא מאשר העברת זכויות ו/או טיפול אדמיניסטרטיבי זה או אחר, המתייחס למקרקעין, כל עוד מפרים המחזיקים ו/או ברי הרשות את תנאי החזקה במקרקעין.

3. ביום 10.1.95 הגיש המינהל תביעה אזרחית (ת.א 1081/95) בבית משפט זה, כנגד האגודה, דיאמנט יוסף, דיאמנט מרים וחברת מנו-גם בע"מ.
הסעדים שהתבקשו באותה תביעה פורטו בסעיף 12 לכתב התביעה, והם:
א. להפסיק את השימוש החריג הנעשה על ידי הנתבעים ועל ידי כל הבא מטעמם או כוחם שלא בהתאם לתנאי חוזה המשבצת, וכן כל שימוש המבוצע במקרקעין שלא לצרכי חקלאות, בדרך של צו מניעה קבוע;
ב. להרוס את המבנים אשר נבנו על המקרקעין אם נבנו בניגוד לתנאי חוזה המשבצת, בדרך של צו עשה קבוע.ב
ג. להורות לנתבעת 4 (חברת מנו-גם בע"מ- ז.ב.) לסלק את ידה מהמקרקעין.

התובעת 1 והמינהל הגיעו להסכם פשרה במסגרת ת.א 1081/95 הנ"ל, הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 14/1/96. במסגרת הסכם הפשרה נקבע:
"ינתן פסק דין המקבל את התביעה נגד נתבעים 2, 3 ו-4 כמפורט בסעיפים 12 א-ג לכתב התביעה.
מאחר והנתבעת 1 (האגודה– ז.ב.) לא אישרה את השימוש החריג מסכימה גם נתבעת 1 למתן פסק הדין.
ביצוע פסק הדין יעוכב עד תאריך 30.6.96 כדי לאפשר לנתבעים 2 ו-3 (דיאמנט יוסף ז"ל (בעלה של התובעת 1) והתובעת 1 בהתאמה - ז.ב.) להשלים את הטיפול בבקשה להיתר לשמוש חורג. אם לא ינתן היתר לשמוש חורג עד אותו מועד יבוצע פסה"ד.ו
אין פיצול סעדים לגבי הנתבעת 1. כל צד ישא בהוצאותיו".

4. עוד טרם נחתם הסכם הפשרה הגישה התובעת 1 למינהל בקשה להיתר לשימוש חורג במבנים כמחסנים, אליה צורפה החלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה "לודים" מיום 21.05.95 הממליצה בפני הועדה המחוזית לתת היתר לשימוש חורג ל-3 שנים (נספח ד' לתצהיר התובע 2) ואישור ועד מושב גנות (לשימוש החורג המבוקש) מיום 25/3/95 (נספח ה' לתצהיר התובע 2).
לטענת התובעים, התובעת 1 פינתה את חברת מנו-גם בע"מ מן המקרקעין, וסגרה באיסכורית את המבנים שהקמתם הביאה להגשת התביעה בת.א 1081/95, על פי היתר שניתן לה כדין ביום 02.01.95.נ
למרות כל האמור, לא צלח ביד התובעים להשיג ההיתר המבוקש, הואיל ולא ניתנה הסכמת המינהל להיתר.ב

5. מכאן החלה בין הצדדים חליפת מכתבים ארוכה, שעיקרה בקשות חוזרות ונשנות של התובעים להעברת הזכויות מאת התובעת 1 לתובע 2 ולמתן היתר לשימוש חורג ומנגד, תשובות המינהל לפיהן כל עוד מפרים התובעים את תנאי ההרשאה של השימוש במקרקעין אין המינהל מאשר העברת זכויות ו/או טיפול אדמיניסטרטיבי כלשהו בהם.
חליפת המכתבים מפורטת בהרחבה בהחלטתי מיום 12/6/2000 במסגרת בש"א 1598/98 (בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, שהגיש המינהל).
בבש"א 1598/98 הנ"ל ציין המינהל כי על אף שחלף המועד עד אליו עוכב ביצוע פסק הדין ועל אף שלא ניתן היתר לשימוש חורג, לא קיימו התובעים את הסכם הפשרה ולפיכך ביקש המינהל כי בית המשפט יכוף את התובעים באמצעות קנס או מאסר לקיים את פסק הדין.
בתגובתם לבש"א 1598/98 טענו התובעים כי המינהל אחראי לאי קיום הסכם הפשרה באשר הוא עצמו אינו נותן את הסכמתו לשימוש החורג, והעדר הסכמתו היא זו שמונעת קבלת ההיתר.
להשלמת הנתונים העובדתיים אציין, כי בהחלטתי בבשא 1598/98 הנ"ל מיום 12/6/2000 קבעתי שהליך בזיון בית המשפט אינו ההליך המתאים הואיל ועסקינן בטענות המצדיקות בירור השאלה העובדתית האם התובעים הם אלו שמפרים את הסכם הפשרה או שמא התנהגות המינהל עולה כדי התנהגות בחוסר תום לב בקיומו של הסכם והוא מושתק מלטעון כלפי התובעים בגין אי קיום הסכם הפשרה.
הליך בזיון בית המשפט הינו הליך שאמור להתברר במהירות וביעילות וכשקיימות שאלות עובדתיות כגון אלו אין הליך של בזיון ביהמ"ש ההליך בו ניתן לברר את העובדות.

6. בעקבות כל האמור, הוגשה התביעה בה עסקינן. בתביעה עולות, בין היתר, השאלות העובדתיות המתוארות לעיל.

תמצית טענות התובעים
7. לטענת התובעים המינהל מסרב, ללא כל צידוק ובניגוד לדין ולכללי מינהל תקין, ליתן את הסכמתו להעברת הזכויות במקרקעין מהתובעת 1 לתובע 2, עוד מסרב המינהל ליתן הסכמתו לשימוש חורג במקרקעין למטרות מסחריות.
ללא הסכמת המינהל לא יוכלו התובעים לקבל היתר מוועדות התכנון לשימוש החורג במקרקעין.
לטענת התובעים המינהל קושר את העברת הזכויות ומתן היתר לשימוש חורג עם טענות המינהל כנגד רשויות התכנון והבניה ותוך פרשנות מוטעה של תקנות הדנות בהצבה של יחידות יבילות למטרות מגורים. קשר זה מהווה התנאה למתן אישור לשימוש חורג, התנאה שאין לה כל בסיס בדין ולמעשה בכך כופה המינהל גם על התובעים להסכים לפרשנותו לחוק ולתקנות.
התובעים טוענים כי סירובו של המינהל לתת להם היתר לשימוש חורג מסכלת למעשה את ביצועו של הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין בתיק אזרחי 1081/95 בית משפט שלום רמלה.ו

הדבר היחיד המונע את התובעים מלקבל היתר לשימוש חורג הינה הסכמת המינהל. המינהל מסרב ליתן הסכמתו מסיבות שאינן קשורות לשימוש החורג, ובכך מסכל את ביצוע הסכם הפשרה.

8. כתוצאה מהתנהגות המינהל, כך טוענים התובעים, הועמדה התובעת 1 לדין פלילי בגין שימוש חורג ללא היתר, הורשעה, ונקנסה בסך של 35,000 ש"ח (בת.פ 2935/00 בית משפט שלום רמלה) וכן נתבעה על ידי המינהל בהליך על פי פקודת בזיון בית המשפט, בקשה שנדחתה.

9. לטענת התובעים, "התירוץ" של המינהל לאי מתן הסכמתו להעברת הזכויות ולהיתר שימוש חורג הוא הצבת שני מבנים יבילים על המקרקעין, כשלטענת המינהל המבנים אינם יבילים.
התובעים גורסים כי על אף שאין קשר בין מתן היתר לשימוש חורג במחסנים לבין הצבת מבנים יבילים על המקרקעין, המדובר, לטענתם, בהתנאה האסורה על פי כללי המינהל הציבורי, הרי שגם בענין זה פעלו ללא רבב, והמבנים שבהם עסקינן הינם מבנים יבילים שהוצבו על פי דין ועל פי היתר.
ההיתר למבנים היבילים ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים" על פי תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה ושימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים) התשנ"א – 1991 (להלן "התקנות"), כפי שנחזה באישור הועדה המוטבע וחתום על גבי התוכנית לבניה (ת/1).
לטענת התובעים, מתן היתרים למבני מגורים זמניים באזורים כפריים היו באותה העת בסמכות הועדה המקומית לתכנון ולבניה ללא צורך באישור המינהל וזאת לנוכח התקנות הנ"ל שבאו לפתור את מצוקת הדיור שנוצרה עקב העלייה מרוסיה. ההיתרים ניתנו למבנים יבילים שהונחו על גבי הקרקע, כפי שנעשה במקרה בו עסקינן.
התקנות עצמן כבר בוטלו אך הפטור על פי התקנות, למבנים שכבר הוצבו, הוארך מעת לעת ואף לאחרונה הוארך תוקפו.
חילוקי הדעות בין המינהל לבין ועדות התכנון, שנתנו את ההיתר, אינם יכולים, לגרסת התובעים, להיעשות על גבם של היחידים הפועלים בהתאם לדין ולתקנות, ואשר בידם אישור הועדות המוסמכות לכך.
עוד טוענים התובעים כי אין ממש בטענת המינהל לפיה המבנים אינם יבילים, התובעים טוענים, כי המבנים הינם יבילים.
מסקנתה של המומחית מטעם המינהל בחוות דעתה, לפיה אין המבנים יבילים, אין לה על מה שתסמוך, הואיל ומנהל החברה אשר העמידה המבנים בשטח המקרקעין, העיד כי הביא את המבנים למקרקעין כשהם שלמים.
העובדה שהמבנים היבילים קיבלו "הסוואה" על ידי גג ככובע אין בה כדי לשנות מהיותם מבנים יבילים.
עדותה של המומחית אין לה משמעות באשר לטענת התובעים היא ניתנה על סמך שמועות הנחות והשערות בלבד, והמומחית לא בדקה את המבנים בדיקה יסודית ומעמיקה.נ
המומחית אינה בקיאה במידע הטכני לגבי המפרטים של ארבעת סוגי המבנים היבילים על פי התקנות. אף על פי שהפנתה אליהם וקבעה כי על פי ההגדרה של מבנים יבילים בתקנות אין מדובר במבנים יבילים.
הועדה המקומית שנתנה את האישור, חזקה עליה, כגוף ציבורי, כי בחנה את הבקשה ואת התשריטים בטרם נתנה את האישור.
משמצאה הועדה כי המבנים עונים לדרישות החוק, אל לו למינהל לסרב לבקשה להיתר לשימוש חורג במחסנים בשל נימוק זה וכן אל לו להידרש לסוגיה זו שאינה בסמכותו כי אם בסמכות הועדה על פי התקנות.

תמצית טענות הנתבע-המינהל
10. לטענת המינהל התובעים בנו על המקרקעין שני מבנים ללא אישורו ו/או הסכמתו /ואו הרשאתו.

המבנים אינם עומדים במבחן התקנות והתובעים עושים שימוש בניגוד לחוק במקרקעין.
בנסיבות אלה אין המינהל מאשר העברת זכויות ו/או טיפול אדמיניסטרטיבי כלשהו במקרקעין, כל עוד התובעים מפרים את תנאי ההרשאה של השימוש במקרקעין בהתאם לחוזה המשבצת.
התקנות, לטענת המינהל, אינן מאפשרות בניית בתי קבע, כפי שבנו התובעים, ללא היתר, כי אם הצבת מגורונים (קרוואנים).
רק התנהגות התובעים, כפי שפורטה כאן, היא הגורמת לכך שהמינהל לא נותן היתר לשימוש החורג במחסנים, ואין לתובעים להלין אלא על עצמם. כל עוד התובעים מפרים את תנאי ההחזקה במקרקעין, אף אם חלק ההפרה אינו מתייחס לשימוש החורג או לשימוש כלשהו, אין המינהל נותן הסכמתו ו/או היתר לכל הליך.
המינהל הודיע עמדתו לתובעים עוד טרם נקטו התובעים בהליך זה, והיתממות התובעים בכל הנוגע לסיבת אי מתן ההיתר אינה במקומה.
מי שמכשיל, לטענת המינהל, את ביצוע הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין אינו הנתבע-המינהל כי אם התובעים שאינם מסירים המבנים הללו העומדים בניגוד לדרישת התקנות. על פי הסדר הפשרה היה על התובעים להרוס כל מבנה שנבנה לא כחוק, מבנים אלו, על אף שלא נכללו במפורש בכתב התביעה בת.א. 1081/95 אף הם מהווים מבנה שנבנה לא כחוק.
לעניין המחלוקת, האם המבנים שהוצבו במקרקעין יבילים או לאו, גורס המינהל כי אינם יבילים.

11. לטענת המינהל ההיתר למבנים נחתם שלא על פי התקנות.ב
זאת ועוד, בעל המקרקעין, המינהל, ולא התובעים שהם ברי רשות בלבד, היה צריך לחתום על הבקשה להיתר למבנים אלו.
המינהל גורס, כי גם אם נצא מתוך הנחה שמי שחתם על ההיתר היה מוסמך, גם אז אין חתימתו מכשירה תכנית הסותרת את הוראות התקנות.
המינהל מזמין את בית המשפט לאמץ את מסקנותיה של המומחית מטעמו לפיה אין מדובר במבנים יבילים. ייתכן לגרסת המינהל שהמבנים החלו דרכם כמבנים טרומיים אך הורכבו למבנה של קבע.ו
המינהל סומך טענותיו, בין היתר, על חוות דעת מומחית, אדריכלית, מטעמו, שלא הובאה לגביה כל ראיה לסתור, על אף שהיה לתובעים זמן מספיק להביא חוות דעת חולקת.
בנושא הרישוי אין כל התדיינות בין הצדדים, באשר לטענת המינהל תחום זה נמצא בסמכות הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ואם היו המבנים עומדים בדרישות התקנות הרי שהמינהל היה פועל להכשרתם.

התנאת מתן הסכמה להיתר
12. כאמור, לטענת התובעים מתנה המינהל את מתן הסכמתו להיתר לשימוש חורג ולרשום התובע 2 כבעל מלוא זכויות החזקה במקרקעין בהריסת המבנים, התנאה שלדעת התובעים אסורה, ללא קשר לשאלה אם המבנים נבנו על פי היתר כדין.
לטענתם, היה על המינהל לבחון מתן היתר שימוש חורג למחסנים ולהעברת זכויות החזקה במקרקעין לגופם ולא לקשור את המבנים ה"יבילים" במתן הסכמתו. משקשר המינהל הסכמתו לשאלת היתר למבנים ה"יבילים" הרי שהוא מסכל את ביצוע הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ולמעשה המינהל מפר את התחייבותו ליתן הסכמתו/אישורו להיתר, ובכך נוצר מעגל שוטים שהמינהל שחתם על הסדר הפשרה אינו מאפשר קיומו.

13. לא מקובלת עליי טענה זו של התובעים.
ראשית, אין בהסכם הפשרה משום התחייבות כלשהי מצד המינהל ליתן הסכמתו/אישורו "על החלק" להיתר אלא הסכמה למתן ארכה לתובעת 1 לפעול להחליף ו/או לשנות ו/או להכשיר ו/או להתאים את המבנים שהוקמו על ידה במקרקעין בהתאם לדרישות הטכניות והאחרות לקבלת היתר לשימוש חורג במחסנים.נ

משבא המינהל לבדוק, אם יש ליתן היתר לשימוש החורג במחסנים, גילה כי במקרקעין הוצבו שני מבנים שלטענתו הוקמו שלא כדין. משכך סירב ליתן היתר לשימוש החורג במחסנים (ואני מפנה לסעיף 3 למכתבו של עו"ד א. טל מיום 13/6/99 שצורף לכתב ההגנה, לאמור במכתבו של מר מירון חומש מיום 15/6/99, ולסעיף 5 למכתב נוסף של עו"ד טל מיום 9/9/99).
התנאה זו היא לדעתי התנאה כדין.

כשם שמותר לועדות התכנון להתנות מתן היתר לעבודות או לשימושים חורגים בהריסת מה שנבנה ללא היתר או בסטיה ממנו או בהפסקת שימוש שלגביו לא ניתן היתר לשימוש חורג כך יכול בעל המקרקעין להתנות את הסכמתו לבקשה להיתר בניה או שימוש חורג בהריסת כל מה שנבנה על המקרקעין שלא כדין או הפסקת כל שימוש שנעשה בו שלא כדין. הדברים אמורים גם לגבי אישור העברת זכות החזקה שאם לא כן יכול הנעבר לטעון כי ההעברה אושרה עם הבניה הבלתי חוקית בידיעת הבעלים, ובכך נמצא הבעלים מסכים לבניה הבלתי חוקית. אין המדובר בתנאים שהם משרירות לב הבעלים, אלא תנאי הדורש התאמת המצב בשטח להוראות החוק. בכך שונה ההתנאה במקרה שבפנינו מההתנאות בפסיקה המצוטטת ע"י ב"כ התובעים בסיכומיו.

התאמת המבנים להיתר שבידי התובעים
14. לטענת התובעים המבנים הוצבו על ידם על פי היתר שניתן לתובעת 1 על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה לודים - ת/1 (להלן "ההיתר").ב
לטענת הנתבע לא בנתה התובעת 1 את המבנים בהתאם להיתר המצוי בידה (זאת בנפרד מהשאלה האם היתר זה תקף).
כפי שאבהיר להלן בנתה התובעת 1 את המבנים בסטיה מההיתר המצוי לטענתה בידה ודי בטעם זה כדי לדחות את תביעת התובעים.
על פי ההיתר הותר לתובעת 1 להציב שני מגורונים בצורת האות Z.
המבנים לא הוקמו בהתאם להיתר אלא בצורה של מבנה מרובע.
האדריכליות הגב' בלהה הרמן נחקרה בעניין זה על ידי ב"כ התובעים אשר הציג בפניה את ת/1 ושאל האם התאור של המבנה המופיע בת/1 מתאים למה שראתה. לכך השיבה (עמ' 14)
"ש. מציג את התוכנית ת/1. התיאור של המבנה מתאים למה שראית?
ת. לא. מפני שהמבנה שאני ראיתי לא היתה בו סטייה הוא היה מרובע. אני לא רואה את הגרם מדרגות מהאמבטיה למטה התוכנית לא מתארת את זה. התוכנית לא מתאימה במלואה למה שאני ראיתי בשטח. מבחינת המידות אינני יודעת אני לא מדדתי. גם מבחינת התכנון הכולל זה שונה לגמרי מכיוון שמדובר בקוביה וזה שונה מהתוכנית.

כאמור גם בהנחה שת/1 מהווה היתר כדין בנתה התובעת 1 את המבנים שלא בהתאם להיתר וכבר מטעם זה דין התביעה להדחות.ו

יבילות המבנים
15. מטעם נוסף אין להורות לנתבע לתת לתובעים היתר לשמוש חורג, ולהתיר את העברת זכויות החזקה מהתובעת 1 לתובע 2.
מבלי להכנס לשאלה האם ההיתר המצוי בידי התובעת 1 הוא היתר כדין הרי שהמבנים אותם בנתה התובעת 1 על המקרקעין אינם מבנים יבילים.
אין חולק כי על פי התקנות ניתן היה לתת היתר להצבת מבנים לדיור זמני - מבנים יבילים (על התנאים למתן ההיתר חלוקים הצדדים - ז.ב.).
לדעת התובעים המבנים אותם הציבו על המקרקעין הם מבנים יבילים כדרישת התקנות ואלו לדעת הנתבע מדובר במבני קבע שאינם יבילים.

16. עדות מר מוסן משה
מר מוסן שהינו אחד הבעלים של חברת "גג לכל בניה מתקדמת", העיד כי מכר למשפחת דיאמנט "4 קוביות כל אחת בשטח של 32.5 מ"ר. את הקוביות האלה העמדנו בשטח. מה שמצורף למכתב הוא תרשים של כל קוביה – ת/3" (פרוטוקול דיון מיום 3/3/02 עמ' 2 שורות 17-18).
בעדותו פירט מר מוסן את המפרט הטכני של כל יחידה:
"המבנים יש להם גג בטון כל הקוביה יצוקה במכה אחת במפעל מבטון מזוין ויש לקוביה הזו 8 ווים שמרימים אותם מנופים של 180 טון מרימים את הקוביה ומניחים אותה. אחרי שהעמדנו אותה את גג הרעפים עשה דיאמנט. הגג הוא דקורטבי בלבד".

בהמשך ובתשובות לשאלות עו"ד פיס, ב"כ המינהל, השיב העד:
"מבנה יביל הוא מבנה שמיוצר כולו במפעל ומעבירים אותו בית שלם למקום. מזמנים אצלנו בית כזה עד היום יש לנו את המפעל ".נ

ש. איך אתה הצבת את המבנים? לפי מה הצבת אותם?
ת. לפי תוכנית שהוא הביא לי לפי ת/1 כך הוא רצה להעמיד וכך עשינו את זה. יש לו היתר כחוק. זה משרד הפנים עשה לא אני" (ההדגשות שלי – ז.ב.).ב

17. עדות האדריכלית גב' הרמן בלהה
לעניין יבילות המבנים העידה גב' הרמן:
"ש. מבנים יבילים לפי הוראת השעה מה הם?
ת. אני לא יודעת בדיוק לפרט, הוראות השעה מפרטות 4 סוגים אני לא יודעת אם המבנה שבשטח תואם או לא. אני קובעת שמה שראיתי בשטח זה מבנה של קבע כי יש גג רעפים, הקירות שלו נראים כקירות שיש להם גימור של שפריץ, בפנים יש טיח, בפנים יש רצפות טראצו, יש מרפסת גדולה עם גג מקורה מרעפים, מרפסת מעץ, מטבח של קבע, אמבטיה של קבע עם אריחי חרסינות על הקירות. שום דבר במבנה לא מעיד שהוא קרוואן או מבנה יביל. מבנה יביל הוא מגיע בשלמותו ואפשר להזיז אותו ממקום למקום. המבנה שראיתי איננו יביל צריך לפרק אותו כדי להזיז אותו, לפרק את הגג, לפרק את הרצפות. אני לא ראיתי שום חיבורים שהעידו שהוא מבנה יביל. אני לא אומרת שלא יתכן שהוא התחיל את חייו כחלקים טרומיים שהרכיבו אותם למבנה קבע. בניה טרומית היא שיטת בנייה, בונים בשיטה זו גם רבי קומות וזה לא הופך אותם ליבילים.
ש. בדקת את המעבר מהגג לגג הרעפים?
ת. לא. אני לא ראיתי גג בטון קשיח, אני לא בדקתי, לא היתה לי נגישות לגג, אני ראיתי גג רעפים. יתכן שגג הרעפים מונח על גג. מתחת לכל גג רעפים יש תקרה עץ או בטון. ראיתי תקרה.
... אני קובעת שזה לא מבנה יביל כי אני רואה את גודלו, אני רואה את הגג שלו, את נפחו, ואני יודעת שאת המבנה הזה אי אפשר להזיז.
אני רוצה לציין שהמבנים לא נבנו בהתאם למה שהוצג בפנינו כהיתר בנייה אלא נבנו כקוביה ולא בצורה מזוגזגת.
.....ו
ת. אני לא רוצה לתקן את הדברים שאמרתי כי את המבנה כולו אי אפשר להזיז אם אכן הם נבנו מ-4 קוביות השתמשו בשיטת בנייה טרומית אבל שיטת הבנייה הטרומית הביאה למבנה של קבע וכשגמרו את המבנה הלבישו עליו גג רעפים אם אכן זה נעשה אחרי שהובאו הקוביות. בהגדרה של מבנים יבילים בתקנות מדברים על מבנה יביל שמגיע כולו למבנה בשטח. ברור ששני המבנים שנמצאים בשטח לא הובאו כולם בשלמותם לשטח אלא הביאו מרכיבים והמשיכו ובנו אותם והשלימו.

ש. אני אומר לך שכל יחידה מורכבת מ-2 קוביות מושלמות עם פתח ונפתחו פתחים שקישרו ביניהם, ריצפו אותם במקום והוסיפו להם כלים סניטריים?
ת. זאת אומרת שהם לא הגיעו מושלמים. כשאני מעיינת בתקנות התו"ב (מפרטים וכללי להקמת מבנה יביל ארעי) מפנה לתקנה 6.1 "הם הובאו בשלמותם...".


18. התובע 2 העיד בעניין זה:
"אני ביקשתי בתוכניות לשים את המבנים מדורגים הסתבר לי שהעלות היא מאד גבוהה אז שמתי אותם במקביל אחד ליד השני.נ
לא שיניתי את המפרט לא שיניתי כלום.
ש. כל מבנה של 2 קוביות מהווה יחידת מגורים אחת?
ת. כן.ב
ש. כמה חדרים?
ת. קוביה אחת מחולקת ל-2 חדרים ושירותים באמצע. קוביה אחת אין בחלוקה אבל יש בה מטבח וסלון. אין הפרדה. אני מקבל קוביה ריקה והוספתי קירות גבס.

19. ב"כ התובעים אישר את האמור בחוות דעת האדריכלית בסעיפים 3.3, 3.4, 3.6-3.8.
להלן יובא האמור בסעיפים אלו:
3.3 הכניסה למבנים נעשית דרך מרפסות מקורות בחזית המבנים, המרפסות משתרעות לרוחב כל מבנה ועומקן כ- 2-2.5 מ"ר, המרפסות מקורות בגגות רעפים אדומים, שלדי גגות המרפסות הוא עץ מסיבי. הגגות מחוברים חיבור של קבע למבני המגורים ונתמכים על ידי קורות עץ. ...ו
3.4 .... (דן בדלת אחורית מחדר אמבטיה, חלונות המבנים, בתריסים ובאדני החלונות, בחיבורי הגז, דודי שמש).נ
3.6 מזגן קבוע, במבנה מס' 1 ומזגן נייד במבנה 2, במטבחים מותקנים ארונות קיר וארונות רצפה, כיורים וישנם אריחי מטבח מקרמיקה או מחרסינה.
3.7 בקיר האחורי של חדר המגורים, בשני המבנים, קיים פתח רחב ללא דלתות הממוסגר במסגרת עץ אשר דרכו עוברים מחדר המגורים למסדרון קצר ממנו נכנסים לשני חדרים נוספים ולחדר האמבטיה.
3.8 בשני המבנים צנרת המים, הביוב וצנרת החשמל חבויים בתוך קירות המבנים. רצפת שני המבנים מחופה ברצפת טרצו. לא נראו סדקים במרצפות. גימור קירות הפנים והתקרות הוא טיח פנים בצבע לבן, ללא סדקים או חיבורים נראים. (ההדגשות שלי – ז.ב.)

על מנת להשלים את מסכת העובדות הנוגעות לעניין יבילות המבנים, אציין כי לבית המשפט הוצגו תמונות המבנים (סומנו ת/7).

20. בבוא בית המשפט לפרש המונח "מבנה נייד", בהעדר הגדרה בחוק, עליו לאמץ את מבחן השכל הישר, ההגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות (ראה בע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד, פ"ד מ (4) 57; בבש"א 3975/01 (י-ם) ניסנבוים משה נ' עמותת משכן לציון הרב אליהו אבא שאול, דינים שלום כרך כב 824 ועוד).

לדידי, יש לפרש פירוש זהה את המונחים מבנה יביל ומבנה נייד, היינו מבנה הניתן לניוד ו/או להובלה.ב
לענין זה נוכל גם לאמץ את ההגדרה המופיעה בחלק יט לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970, שהוסף בשנת תשנ"א, שם הוגדר "בית יביל-ארעי" כ - "בנין בן קומה אחת שבו יחידת דיור אחת או שתי יחידות דיור, ושמשקלו ומידותיו מאפשרים העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו".ו

בדרך זו ייבחן כל מקרה לגופו. לדעתי, מבנה יביל, הכוונה היא כפשוטו, מבנה הניתן להובלה, בלא שיהא צורך בעבודה רבתי על מנת להביא להובילו.

יצויין, כי אין הכרח שהובלת המבנה תעשה בחטיבה אחת.נ
כך גם מקובל עליי כי יש לחבר לקרקע את המבנה היביל (כפי שמחובר כל מבנה נייד אחר והשווה לאמור בבש"א 3975/01 הנ"ל).

בית המשפט העליון, בע"פ 697/85 הנ"ל, קבע שיישום ההגדרה של "מבנה קבע" מחייב את הפעלת המבחן המשולב "אובייקטיבי וסובייקטיבי", מידה מסויימת של קביעות פיזית וקביעות בזמן המלווה בכוונה מתאימה, תוך התחשבות בטיבם של חומרי הבנייה וגורמים אחרים.

ברע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עירית תל אביב ואח', פ"ד נא (4) 625, נפסק כי מאהל, המורכב ממספר אהלים וסככה עשויים עץ ובד יוטה ומבנה שרותים, שהוקם כמחאה של זוגות צעירים, נזקק להיתר בניה. כב' השופט י' זמיר, אימץ את שנפסק בענין גולדשטיין הנ"ל לענין המבחן האובייקטיבי והסובייקטיבי לבחינה האם המדובר במבנה קבע, אם לאו.ב

בע"פ (חיפה) 2227/02 רוחי רג'א אל חאג' נ' מדינת ישראל תק-מח 2002(2), 15430 ,עמ' 15436 נקבע כי "לא מדובר בבנייה מסיבית שביצע המערער, אלא במבנה יביל שהציב במגרש המכוניות, ושאותו ניתן לפנות תוך מספר שעות" (ההדגשה שלי- ז.ב.).ו

בת"א (תל-אביב-יפו) 64242/00 החברה הישראלית נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב תק-של 2002(2), 713 ,עמ' 724 הוגדר "מבנה יביל (קראוואן) - נייד שאינו מחובר חיבור של קבע".
ועוד כהנה וכהנה.

21. בהחלת המבחן המשולב - האובייקטיבי והסובייקטיבי -בענייננו, דומה, כי יש מקום לקבוע כי אין המדובר במבנה נייד, אלא במבנה נייח שחובר חיבור של קבע לקרקע ולא ניתן לניידו בדרך קלה ופשוטה.נ
על גגות המבנים הוסף גג רעפים, המחבר כל שתי יחידות "יבילות" זו עם זו, לגגות חוברו דודי שמש, מזגן קבוע, בין כל שתי יחידות (המרכיבות מבנה) ישנו פתח המחובר על ידי משקוף, למבנים מחוברות פרגולות בחיבור של קבע, בפנים המבנה ישנו ריצוף "טרצו" אחיד והכלים הסניטריים הובאו והורכבו לאחר הצבת המבנים.

אין בעיני ספק, בטח ובטח לאחר בחינת צילומי המבנים, כי לא ניתן להגדיר מבנה שכזה "מבנה נייד" או "מבנה יביל" לצורך העניין.

אין כל הבדל בין מבנים אלו לבין בנין טרומי אחר, אשר מחובר חיבור של קבע לקרקע. הבנין עומד על תילו מזה מספר שנים, והכוונה היא כי ימשיך ויעמוד כך שנים הרבה, ומחוברים לו חיבורים של קבע שאינם ניתנים לניוד בדרך פשוטה, וקלה, אם בכלל.ב

22. לאור כל האמור, וגם בהנחה שההיתר שמצוי בידי התובעים הוא היתר כדין אזי לא בנו התובעים את המבנים בהתאם לתקנות. משקבעתי כי למינהל זכות, כבעל המקרקעין, להתנגד להצבת מבנים של קבע במקרקעין ושאין בהתנאה זו משום התנאה אסורה לעניין מתן היתר לשימוש חורג אחר במקרקעין (בהתאם להחלטה 755 להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל), משקבעתי כי המבנים אשר הוצבו אינם מבנים יבילים כי אם מבנים של קבע, הרי שבדין לא נאות המינהל ליתן היתר לאותם מבנים, לשימוש החורג במחסנים ולהעברת הזכויות במקרקעין מאת התובעת 1 לתובע 2.

זכותו של המינהל, כבעל המקרקעין, במקום בו הוקמו מבני קבע, להתנגד להצבתם, או לכל הפחות לא ליתן הסכמתו ו/או אישורו לבקשות העברת זכויות ו/או טיפול אדמיניסטרטיבי כלשהו במקרקעין, כל עוד התובעים מפרים את תנאי ההרשאה של השימוש במקרקעין בהתאם לחוזה המשבצת.

ויודגש, במקרה בו עסקינן לא נזקקתי כלל להכרעה, האם בכל מקרה, גם אם יוכח כי המבנים שבמקרקעין מסויימים הם אכן יבילים, נדרשת הסכמת המינהל, והכרעה בשאלה זו ניתן להשאיר לעת מצוא.ו

23. סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח בצרוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.נ




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חידוש היתר בניה

  2. בניה בסטיה מהיתר

  3. היתר בנייה חממות

  4. היתר בניה לג'קוזי

  5. דק מעץ - היתר בניה

  6. טענת זיוף היתר בניה

  7. עבירות בניה בלי היתר

  8. היתר לבניית עליית גג

  9. עתירה בנושא היתר בניה

  10. דחיית בקשה להיתר בניה

  11. היתר לבניית מחסן חקלאי

  12. היתר בניה מסוף מכולות

  13. הצהרה כוזבת היתר בניה

  14. בטלות יחסית של היתר בניה

  15. היתר לבניית מחסן במרתף

  16. דיון מזורז בהיתרי בנייה

  17. היתר בניה להוספת מחסנים

  18. היתר בנייה לעסק ללא רשיון

  19. בקשה להיתר בנייה להרחבת מלון

  20. טיפול בהיתר בניה - עורך דין

  21. בקשה להיתר להקים חווה סולארית

  22. בקשה להיתר בניית מועדון צופים

  23. היתר בניה - אי מיצוי הליכים

  24. היתר בניה מתקנים להפקת חשמל

  25. חנייה כתנאי לקבלת היתר בנייה

  26. בקשה להיתר בנייה להצבת מבנה טרומי

  27. דמי היתר בגין בניית יחידות דיור

  28. התנגדות ועדה מקומית להיתרי בניה

  29. ביטול החלטה לאשר בקשה להיתר בניה

  30. בקשת היתר בניה בדיעבד של חניה מקורה

  31. עתירה להשלמת הליכי הוצאת היתר בניה

  32. בקשת הקלה בהיתר להקמת מבנה מגורים

  33. חידוש היתר בניה בסמוך למועד פקיעתו

  34. הוצאת היתר בניה בדימונה (לבית מגורים)

  35. גילוי טעות בהיתר בניה לאחר קניית דירה

  36. היתר לבקשה לשינויים פנימיים במלון דירות

  37. ערר על אישור בקשה להיתר בנייה להרחבת דירה

  38. בקשה מתוקנת להיתר בנייה בעקבות פגמים בבקשה

  39. ניתוק חשמל ומים במקרה שקיימת סטייה מהיתר בניה

  40. בקשה להיתר בניה הכוללת הגבהת פני הקרקע הטבעיים

  41. ערר לבטל שני מקומות חניה המסומנים בהיתר הבנייה

  42. גביית אגרת "מספרים לבתים" כתנאי למתן היתר בניה

  43. האם צריך היתר בניה לצורך "סגירת חורף" במסעדה ?

  44. היתר בנייה הכולל בין היתר בניית 10 מקומות חנייה

  45. היתרי בנייה לתוספת גרם מדרגות וניצול חלל גג רעפים

  46. רשות להחזיק במקרקעין יכול שתקום לא רק בהיתר מפורש

  47. אם הוגש ערר לא יינתן היתר עד למתן החלטה בוועדת הערר

  48. עיכוב בהוצאת היתר למרות החלטת הוועדה המקומית לתכנון

  49. היתר לבניית שני בנינים, המחוברים ביניהם בחלקם העליון

  50. ערר בהיתר בניה לבניית מחסן חקלאי וסככה לגידול פטריות

  51. היתר בניית בריכת שחייה, אשר בנויה ברובה מעבר לקווי הבנייה

  52. היתר בניית סוללת אבנים אשר מטרתה להגן על המצוק המצוי בחוף

  53. הגשת ערר על החלטת ועדה מחוזית ללא הגשת התנגדות להיתר בניה

  54. פיצויים לפי סעיף 197 בשל מתן היתר בנייה להקמת אנטנה סלולארית

  55. בקשה לביטול פסיקת הוצאות ע"י ועדת ערר כנגד מתנגדים להיתר בניה

  56. חשד מהותי כי התכנון אינו תואם את הכוונה האמיתית של מבקש ההיתר

  57. טוענים כי לא עלה על דעתם כי בניית ה"דק" דורשת קבלת היתר בנייה

  58. פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים

  59. בקשה להיתר בניית בניין מגורים חדש מעל שתי קומות חניה תת קרקעיות

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון