מספר שלדה מזויף

מספר שלדה מזויף
כללי
1. התובעת רכשה רכב "יד שניה". זמן קצר לאחר השלמת עסקת המכר התברר לה כי נפלה קרבן למעשה נוכלות, כיוון שנמכר לה רכב גנוב ומזויף בהסתמך על מסמכים מזויפים. לאחר שהרכב נלקח ממנה על ידי משטרת ישראל פנתה לבית המשפט בתובענה להצהיר כי הרכב שייך לה ויש להשיבו לידיה. לחלופין תבעה סעד של פיצויים.

כלי הרכב

2. חנה פלורסהיים, תושבת תל אביב ומענה היה רחוב ורבורג 8, היתה הבעלים של ג'יפ סוזוקי צבע לבן שנהב מספר רישוי 05-368-89, מספר מנוע 354136 ומספר שלדה JSAETA01V00149683 (להלן: רכב פלורסהיים). בכל התקופה הרלוונטית לא יצא רכב פלורסהיים מרשות בעליו.

3. ז'אק פיזנטי ז"ל היה הבעלים של ג'יפ סוזוקי צבע אפור מטל מספר רישוי 90-273-05 , מספר מנוע 4235 (ארבע ספרות אחרונות) ומספר שלדה 50733 (חמש ספרות אחרונות) (להלן: רכב פיזנטי). רכב פיזנטי היה בחזקתה של תושבת תל אביב ונגנב ממנה זמן קצר לפני העסקה בין התובעת לנוכל.נ

דרך פעולה של הנוכל
4. הנוכל לא אותר והתביעה שהוגשה נגדו נמחקה. עם זאת מחומר הראיות עולה כי נעצרה באזור תל אביב כנופיה של גנבי רכב וזייפנים אשר פעלו בשיטה מתוחכמת למדיי. מכתב האישום שהוגש נגד אחד מחברי הכנופייה עולה כי במקביל לגניבת רכב מסוים נהגו לאתר רכב אחר מאותו סוג, לזייף את לוחית הרישוי של הרכב האחר ולהצמידה לרכב הגנוב. בד בבד זייפו מסמכים מזהים של הרכב ושל המוכר. אודות הרכב הוכנו שני סטים של מסמכים, האחד שנמסר לקונה התמים בו הופיעו נתונים של הרכב הגנוב – מספר שלדה, מספר מנוע וצבע – ונתונים של הרכב השני - מספר רישוי ושם בדוי של מוכר. מסמך זה הוצג גם בבנק הדואר לצורך העברת הבעלות על שם הקונה התמים. השני, אשר הוצג מן הסתם במכון הרישוי בעת בדיקת הרכב, כלל את הנתונים של הרכב הגנוב למעט מספר רישוי אשר תאם למספר שהוטבע בלוחית הזיהוי ושם בעלים בדוי שתאם לפרטי הנוכל כפי שהוצגו בפני הקונה התמים. בנוסף לכך זייפו תעודת ביטוח בה הופיעו אותם נתונים.ב

5. בדרך מתוחכמת זו הצליחו הנוכלים להערים הן על הקונים התמימים, הן על מכוני רישוי שמצאו התאמה בין המסמכים אשר הוצגו בפניהם לבין הרכב שהובא לבדיקה והן על רשות הרישוי (באמצעות בנק הדואר) שכן הנתונים אשר הופיעו ברשיון שהוצג תאמו לנתונים המזהים של הרכב המועבר (מלבד נתונים אחדים שאין זה נהוג לבדקם בעת העברת הבעלות כגון נתוני צבע או מספר רשימון יבוא).ו

6. אין חולק, כי אותו נאשם לא הועמד לדין, וממילא לא הורשע, בגין זיוף הרכב הנדון ברם ניתן ללמוד משיטת העבודה שלו על דרך פעולתו, מה גם שהממצאים מתיישבים עם המסקנה שבמקרה הנדון זו היתה שיטת העבודה של הנוכל.נ

העובדות
7. התובעת היתה מעונינת לרכוש רכב. על כן נענתה למודעה שפורסמה ביום 22.2.98 בלוח המודעות של מקומון חיפאי, בה הוצע למכירה ג'יפ תוצרת סוזוקי שנת ייצור 1994 (להלן: הג'יפ). משהתקשרה למספר טלפון נייד שפורסם במודעה, השיב לה אדם אשר הזדהה בשם חנן. לאחר קבלת פרטים ממנו, סיכמה להפגש עמו ביום המחרת בשעות הבוקר ליד מסעדת מקסים במבואותיה הדרומיים של חיפה. האיש, שהגיע לחיפה מתל אביב, אסף לבקשתה בדרכו את ערן בן חמו (להלן: ערן), שהיה באותה עת חברה לחיים של התובעת ויחדיו הגיעו למפגש.ב

8. בפגישה מסר להם האיש מסמך הנחזה להיות רשיון הרכב של הג'יפ. כן הציג בפניהם תעודת ביטוח ותעודת זהות מספר X- והבטיח לטענתה כי בהמשך ימסור להם צילום מתעודות אלו. בכל המסמכים הללו היה רשום השם "חנן פלורסהיים". ממקום המפגש נסעו בג'יפ על החולות כדי לבדוק את ביצועיו. הג'יפ מצא חן בעיני התובעת ולכן הציעו היא וערן לטענתם לבדקו במכון רישוי.

9. בשלב זה הציג להם המוכר טופס בדיקת הג'יפ שנערכה יום קודם לכן במכון רישוי הידוע בשם "טכנו טסט" (הנתבעת 2, להלן: טכנו טסט) לפי הזמנת שלמה גלבוע (להלן: גלבוע). קיימת מחלוקת בשאלה האם הג'יפ הובא לטכנו טסט פעם נוספת על ידי התובעת והאם נבדק שוב או למצער אושר תוקף הבדיקה שנעשתה בעבור גלבוע. נושא זה יידון בהמשך.ו

10. ברשיון הרכב שנמסר לתובעת צוין מספר רישוי 05-368-89 אשר תאם למספר לוחית הזיהוי שהיתה מוצמדת לג'יפ והיה מספר רישוי של רכב פלורסהיים. כמו כן היו רשומים מספר מנוע 354136 ומספר שלדה JSAETA01V00149683 התואמים אף הם לרכב פלורסהיים וכשם הבעלים נרשם "חנן פלורסהיים" מרחוב ורבורג 8 תל אביב. ברשיון גם צוין צבע רכב "אפור מטל" אשר תאם לצבע האמיתי של הג'יפ שהיה צבע רכב פיזנטי.

11. בטופס הבדיקה שנערכה לפי הזמנת גלבוע נרשמו מספר שלדה 50733 ומספר מנוע 4235, אשר תואמים לרכב פיזנטי. כמספר רישוי נרשם מספר רישוי של רכב פלורסהיים והיה זהה למספר לוחית הזיהוי שהיתה מוצמדת לג'יפ.נ

12. בין אם בקרו שוב במכון "טכנו טסט" ובין אם לאו אין חולק כי ניגשו לאחר מכן למקום עבודתה של התובעת שם צילמו את תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות וחתמו על זכרון דברים אשר הוכן על ידי התובעת. משם שמו פעמיהם לסניף בנק הדואר הקרוב ובוצעה העברת הבעלות מחנן פלורסהיים לתובעת. התובעת קבלה את החזקה ברכב. כפי שנרשם בזכרון הדברים ולפי גרסת התובעת שולם בעד הג'יפ סך של 75,500 ₪. מועד תשלום התמורה שנוי במחלוקת.ב

13. למחרת היום צפתה התובעת בתכנית טלוויזיה שעסקה בזיוף כלי רכב בעקבותיה בדקה את הג'יפ שרכשה. על דרך בדיקתה ומועד גילוי הזיוף לא נמסרה גרסה אחידה ברם אין לפרט זה משמעות מיוחדת. מכל מקום לאחר הצפייה בתכנית הטלוויזיה פנתה התובעת לתחנת המשטרה שם התברר לה סופית כי נפלה קרבן למעשה נוכלות, כי נמכר לה רכב אשר נגנב זמן קצר קודם לכן (רכב פיזנטי) והוחלפה בו לוחית הזיהוי בלוחית מזויפת של רכב אחר מאותו סוג (רכב פלורסהיים). כן התברר לה שרשיון הרכב ותעודת ביטוח חובה שנמסרו לידיה כמו גם תעודת הזהות של המוכר שהציג עצמו כבעלים של הרכב זויפו אף הם. הרכב נתפס על ידי המשטרה.ו

14. בהמשך התברר כאמור כי הג'יפ אשר רכשה נגנב מתושבת תל-אביב והוחלפה בו לוחית זיהוי בה צוין מספר זהה למספר זיהוי של רכב אחר מאותו סוג שהיה שייך לתושבת תל אביב בשם חנה פלורסהיים מרחוב ורבורג 8 אשר לה רכב זהה שמעולם לא יצא מרשותה. הנתונים ברשיון הרכב התאימו לרכב פלורסהיים ורכב זה נרשם על שם התובעת. לעומת זאת הרכב שהחזיקה התובעת ונמכר לה כביכול נותר רשום על שם בעליו האמיתיים - פיזנטי.

15. בעקבות גילוי זה פנתה התובעת לבית משפט זה תחילה בבקשה ליתן סעד הצהרתי לפיו הרכב שייך לה, ולחלופין סעד כספי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה. הבקשה לסעד זמני שהגישה עם התובענה העיקרית נדחתה, התובעת זנחה את תביעתה לסעד הצהרתי ונותרה התביעה הכספית בלבד.

16. במהלך הדיון הגישה התובעת ארבעה כתבי תביעה, המקורי ושלושה כתבי תביעה מתוקנים. מלבד שינוי הסעד המבוקש גם השתנו בעלי הדין. בשלב ראשון נתבעו הנוכל שפעל בזהות בדויה; גלבוע, שלבקשתו נבדק הרכב במכון "טכנו טסט" בטענה שפעל בצוותא חדא עם הנוכל; מדינת ישראל – רשות הרישוי המנהלת רישום של כלי רכב על פי דין; בנק הדואר אשר כאמור באחד מסניפיו הועברה הבעלות ברכב ומכון הרישוי טכנו טסט אשר בדק את הג'יפ. שלושה אלה התרשלו לטענתה וכתוצאה מרשלנותם נגרם לה נזק. לאחר מכן גם צורפו כבעלי הדין הבעלים של הרכב ומבטחו ברם לבסוף צומצמה היריעה, נמחקה התובענה נגד כל הנתבעים מלבד מדינת ישראל – רשות הרישוי – ומכון הרישוי טכנו טסט הנתבעים בעילה של רשלנות.נ

17. בנסיבות אלו התייתר הצורך לדון בטענות אשר הועלו על ידי הנתבעים השונים שנמחקו. עם זאת לריבוי כתבי תביעה משמעות בשאלת המהימנות שכן גרסאות התובעת בשאלות שבמחלוקת כמספר כתבי תביעה שהוגשו על ידה. קשה להשתחרר מהרושם כי במצוקתה ניסתה התובעת להתאים גרסאות שיאפשרו לה למצוא "אשם" ממנו תוכל להפרע.ב

מועד תשלום התמורה בעד הרכב
18. לפי הגרסה הראשונה, המופיעה בכתב התביעה המקורי וכן בשני כתבי תביעה מתוקנים, שולמה מלוא התמורה במזומן מיד לאחר בדיקת הרכב בטכנו טסט. בד בבד קבלה את החזקה בג'יפ. רק לאחר מכן ניגשה היא לסניף הדואר בשכונת נווה שאנן שם בוצעה העברת בעלות ברשות הרישוי. גרסה זו שונתה בכתב התביעה המתוקן השלישי בה נאמר כי שולמה התמורה בעד הרכב רק לאחר ביצוע העברת הבעלות בבנק הדואר. בעדותה לפניי חזרה התובעת על גרסה אחרונה זו.

19. אין חולק כי העברת הבעלות ברשות הרישוי נעשתה בסניף בנק דואר מקוון וכי לא נתגלה פגם כלשהו ולכן הושלמה ההעברה בהצלחה על ידי רישום רכב פלורסהיים על שמה של התובעת.ו

20. החוזה נכרת בעת שהתובעת קבלה את הצעת המוכר. במקרה דנן, ניתן לקיבול ביטוי בכתב, שכן ערכו הצדדים מסמך המכונה "זכרון דברים" בו פורטו את עיקר ההסכמות – סוג הרכב, מחירו, מועד התשלום ומועד מסירת החזקה בג'יפ כשהיא נקיה מזכויות צד שלישי. מועד חתימת זכרון הדברים מהווה אפוא המועד בו נכרת חוזה המכר.

21. לאחר כריתת החוזה קיימה התובעת את חיובה החוזי ושילמה את תמורת הג'יפ והמוכר קיים כביכול את חיובו כאשר מסר את החזקה בו לידיה. נוכח מעשה הנוכלות רשאית היתה התובעת לבטל את החוזה לאלתר, בין משום שדבק פגם בעת כריתתו (הטעיה) ובין משום האי-התאמה בין הממכר (הג'יפ) שנמסר לבין מה שסוכם. לכן לו התגלתה התרמית בעת העברת הזכויות על שם התובעת יכלה היא לבטל את החוזה אז מבלי שייגרם לה נזק של ממש. מכאן חשיבות מועד העברת הזכויות על שם התובעת ברשות הרישוי – לפני תשלום התמורה או אחריו.נ

22. התובעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת לשינוי בגרסתה. כתב התביעה המקורי הוגש שמונה ימים בלבד לאחר השלמת העסקה וגילוי התרמית כך שפרטי המקרה ודאי היו זכורים לה היטב באותה עת..ההסבר לפיו הובנה לא נכון על ידי באת כוחה דאז אינו מתקבל על הדעת, שהרי התובעת גם חתמה על תצהירים שונים בהם חזרה על אותה גרסה כך שהיתה לה הזדמנות נאותה לבדוק את נכונות הכתוב. כמו כן, עם גילוי התרמית למחרת יום ביצוע העסקה התלוננה התובעת במשטרה. נוכח המחלוקת בשאלת מועד התשלום, רשאית היתה התובעת להגיש את הודעתה במשטרה כראיה והיא לא עשתה כן. אין אלא להסיק כי גרסתה החדשה הנה תולדה של נסיון להתאים את העובדות על מנת לזכות בפיצוי.ב

23. אני קובעת אפוא כי התובעת שילמה את התמורה בעבור הג'יפ לפני שהועברו הזכויות על שמה ברשות הרישוי.ו

בדיקת הג'יפ במכון טכנו טסט
24. לפי הגרסה המקורית שנמסרה על ידי התובעת בהזדמנויות שונות נבדק הרכב על ידי "טכנו טסט" לפי הזמנתה. גרסה זו שונתה לאחר שטכנו טסט שבה וטענה כי בדיקה זו לא היתה ולא נבראה. או אז שינתה התובעת גרסה וטענה כי היא וערן היו מעונינים בבדיקת הרכב, ומשהציג הנוכל את טופס הבדיקה שנערכה לפי הזמנת גלבוע, הסכימו להצעתו וניגשו למכון טכנו טסט, שם פגשו את הבוחן נח כבירי, אשר זיהה את הג'יפ ואת המוכר (באחת הגרסאות נטען כי זכר את המזמין), אישר בפניהם כי הג'יפ תקין והפציר בהם כי אין צורך בבדיקה חוזרת כי "חבל על הכסף".

25. גרסת התובעת לפיה נבדק הג'יפ לפי הזמנתה על ידי מכון טכנו טסט הועלתה גם בפני המשטרה ומן הסתם גם בדיון שהתקיים בפני כבוד סגן הנשיא, השופט חרסונסקי, אשר דן בבקשה לפי סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-חיפוש) תשנ"ה-1996 שכן בהחלטתו אף תמה כיצד מכון טכנו טסט לא גילה את האי-התאמה בין מספר השלדה ומספר המנוע המצוינים במסמכים לעומת אלה המוטבעים ברכב.נ

26. גם הטענה כי בשל חוסר נסיונם ברכישת כלי רכב משומשים לא ידעו כיצד לנהוג וקבלו את עצת הנוכל, עליה חזר בא כח התובעת בסיכומיו, תמוהה למדיי, שהרי התברר מעדותם של ערן ושל הבוחן כבירי, כי בין יתר עיסוקיו עסק הראשון בסחר בכלי רכב משומשים, ואף היה מעורב כשנה לפני המקרה הנדון בפרשה בה מכר רכב מזויף, נתבע בדין ואף שילם פיצויים (גם אם בפשרה), כך שוודאי ידע מהן הבדיקות הדרושות ומה חשיבותן. למותר לציין כי לפי עדות הבוחן כבירי נאסרה הכניסה של ערן לתחום מכון טכנו טסט בשל עסוקו בסחר בכלי רכב משומשים וטענה זו לא נסתרה.ב

27. לא זו אף זו, מעדות מנהלת מכון טכנו טסט והבוחן כבירי עולה כי קיים נוהל ברור של קבלת כלי רכב לבדיקה כך שהאפשרות כי מאן דהו יפנה ישירות לבוחן על מנת לקבל מידע על רכב או על בדיקה שנערכה אינה מעשית. מעדותם, שלא נסתרה גם עולה, כי מלבד שיקולים כלכליים נובע הנוהל מחשש שמא ייעשו שינויים ברכב לאחר הבדיקה או שהרכב יהיה מעורב בתאונה כך שבדיקה אינה תקפה מרגע יציאת הרכב מהמכון. דברים אלה מתיישבים עם מבחן ההגיון, שהרי כל בר-דעת ימאן להסתמך על בדיקה שנעשתה בעבור אחר בתאריך קודם גם אם במועד סמוך.ו

28. בנסיבות אלו, אין זה מתקבל על הדעת כי אם פנו למכון טכנו טסט בחרו שלא לבדוק את הרכב וזאת במגמה לחסוך מאות שקלים שעה ששולמו אלפים בעד הג'יפ. סביר להניח כי הנוכל שכנע את התובעת שאין צורך בבדיקה נוספת והיא בחרה, מטעמיה היא, לסמוך על דבריו. משהתברר לה כי התקשרה עם נוכל וכי שמה את כספה על קרן הצבי חיפשה כאמור דרך להפרע.נ

29. אני קובעת אפוא כי התובעת לא פנתה לטכנו טסט לצורך עריכת בדיקה בעבורה וממילא לא קבלה אישור מהבוחן כי ניתן לסמוך על בדיקתו את הרכב יום קודם לכן.

האם ניתן היה לגלות את הזיוף בבדיקה
30. מעדות מנהלת טכנו טסט והבוחן כבירי עולה, כי עקב מקרי גניבות וזיופים של כלי רכב הונהגה על ידם שיטת בדיקה ייחודית לפיה "בוחן בודק בוחן" שמשמעותה כי פרטי הרכב שהובא לבדיקה והתאמתם למסמכי הרכב – רשיון רכב ותעודת ביטוח חובה – נבדקים על ידי שני בוחנים שונים בנפרד תוך שיתוף הלקוח הבודק אף הוא את הפרטים. בדרך זו נמנעת טעות אפשרית של בוחן אחד. לאחר מכן נמסר הטופס ובו רישום בכתב יד של הבוחן למזכירות המכון, שם מוזנים הנתונים למחשב.ב

31. מעיון בטופס הבדיקה של מכון טכנו טסט, הן הטופס המודפס והן הטופס עליו נתונים שנרשמו בכתב יד על ידי כבירי, עולה כי הוצג בפני הבוחן רשיון רכב שונה מזה שנמסר לתובעת. מסקנה זו ניתן להסיק מהעובדה שבטופס הבדיקה נרשמו פרטי הרכב הנכונים של הג'יפ שהובא לבדיקה (מספר רישוי, מספר שלדה ומספר מנוע). פרטים אלה מהווים את סימני הזיהוי של הרכב ולכן נרשמו בטופס. נכון כי אין התאמה בין פרטים אחרים, כגון צבע הרכב, ברם נוכח תחכומו של הנוכל אין לשלול אפשרות שנתונים נוספים לא שונו במסמכים שהציג בפני הבוחן.

32. כמצוין לעיל, לפי שיטת העבודה של הנוכל, החזיק הוא בשני רשיונות רכב. אחד בו נרשמו מספר רישוי של הרכב שנמכר כביכול ופרטי שלדה ומנוע של רכב אחר. שני בו נכללו פרטי הרכב המזויף – קרי, מספר מנוע ומספר שלדה מקוריים ומספר רישוי תואם לזה המוטבע בלוחית הזיהוי, כך שגם בוחן מיומן היה מתקשה לגלות כי הרכב מזויף.ו

33. מכאן, שלו התקבלה גרסת התובעת והיה נקבע כי התנהגות כבירי יצרה קשר חוזי בין טכנו טסט (מכח אחריות שלוחית) לבין התובעת הרי שאין לייחס אחריות לטכנו טסט שלא יכולה היתה לגלות את הזיוף ולמנוע את הנזק. עוד ראוי לציין כי מעיון ברשיון הרכב שנמסר לתובעת, אשר אין מחלוקת כי הוא מזויף, לא ניתן להבחין בעין בלתי מזוינת כי המדובר בזיוף.

רישום הרכב על שם חנן פלורסהיים
34. כאמור נרשם ברשות הרישוי על שם התובעת רכב פלורסהיים שאינו הרכב שנמכר לה ובעלת הרכב לא היתה מודעת לשינוי שנעשה ברישום עד לפניית התובעת אליה בעקבות גילוי התרמית. מסתבר כי יום לפני עסקת המכירה פנה הנוכל לרשות הרישוי, הציג מן הסתם את תעודת הזהות המזויפת וביקש לתקן טעות ברישום באופן שבמקום "חנה" שהוא השם האמיתי של הבעלים יירשם "חנן". עוד מסתבר כי ברישום מקורי על שם הבעלים נפלה טעות בשם המשפחה ובמקום "פלורסהיים" נרשם "פלורסקיים". לכן מיד לאחר ביצוע תיקון השם הפרטי בוצע תיקון נוסף בשם המשפחה שנרשם בצורתו הנכונה.

35. לטענת התובעת התרשלה המדינה בכך שאפשרה שינויים תכופים ברישום הרכב מבלי שהדבר יעורר את חשדו של הפקיד הרושם. כתוצאה מחוסר ערנותם של הפקידים התאפשרו שני שינויי שם הבעלים של רכב פלורסהיים ובסמוך לאחר מכן, ביום המחרת, שונתה הבעלות. לו נבדקו נתוני בעל הרכב שהופיעו בתעודת הזהות והושוו לאלה המצויים במאגר המידע של מרשם האוכלוסין (שכן ישנו או צריך שיהיה קשר מקוון בין השניים) ניתן היה לגלות עד מהרה כי המדובר בזיוף, שכן אין חולק כי בעלת הרכב האמיתית, חנה פלורסהיים, הנה אשה.

36. בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה-1965 חייב כל אזרח במדינה שמלוא לו שש עשרה שנה להחזיק תעודת זהות בה רשומים פרטי זיהויו ונושאת תמונתו. תעודת הזהות משמשת אמצעי זיהוי ראשון במעלה. בדברי חקיקה שונים אף נקבע כי אדם יזדהה באמצעותה. מכאן שתיקון טעות ברישום שם הבעלים של רכב תוך הסתמכות על תעודת הזהות המוצגת בפני הפקיד, בה תמונת האוחז בה ומספר זיהוי זהה לזה המופיע ברשיון הרכב ובנתונים המצויים במאגר המידע והמוצגים על צג המחשב, עומד במבחן הסבירות ואין לראות במעשה הפקיד משום רשלנות.

37. גם מועד ביצוע התיקון עומד במבחן הסבירות. סביר להניח כי אם לא תוקנה הטעות מיד מתעורר הצורך לעשות כן דווקא כאשר מבקש הבעלים למכור את רכבו. עובדה היא, כי במקרה דנן נרשם שם משפחה שגוי והטעות תוקנה רק בעקבות פניית הנוכל.

38. במועד הרלוונטי כאשר מחשוב רשויות השלטון טרם הושלם, לא היה קשר מקוון בין רשות הרישוי לבין מאגר המידע של מרשם האוכלוסין. התובעת טוענת כי לו היה קיים קשר כזה ניתן היה לגלות את התרמית ולו משום שרכב פלורסהיים היה שייך לאשה.

39. המקרה דנן אירע בתחילת שנת 1998 שעה שמחשוב משרדי ממשלה שונים לא היה ברמתו כיום והתקדם בקצב ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרויות התקציביות. לכן לא יהיה נכון לבחון את יכולת יצירת קשר מקוון בין גופים שונים בהתאם למצב הרווח כיום. כפי שהעידה דפנה מהלל, מנהלת מחלקת עדכון במשרד הרישוי של משרד התחבורה, הקשר המקוון בין רשות הרישוי למרשם האוכלוסין נעשה רק לאחר המקרה דנן וגם כיום אינו מאפשר קבלת מלוא הפרטים אלא נתונים חלקיים בלבד בהם שם פרטי, שם משפחה ומספר תעודת זהות.

40. לא זו אף זו, קשר מקוון עם מרשם האוכלוסין אליה וקוץ בה. מצד אחד מאפשר הקשר להשוות את הנתונים המצויים בידי רשות הרישוי עם אלה שבידי מרשם האוכלוסין ועל ידי כך לצמצם את הפרצות דרכן הצליחו נוכלים להערים על רשות הרישוי. מצד שני, מאפשר הקשר גישה למאגר מידע המכיל חומר רגיש למספר רב של פקידים ועל ידי כך נפגעת פרטיותם של אזרחים רבים תוך יצירת סיכון של שימוש בלתי ראוי של המידע.

ערן - שלוח של התובעת
41. לצורך רכישת הג'יפ נעזרה התובעת בערן, אז חברה לחיים. כפי שעולה מעדות השניים נטל ערן חלק פעיל בעסקה. הוא פגש את המוכר, שהתברר כנוכל, בבוקר העסקה ונסע עמו לפגוש את התובעת. לאחר מכן נהג בג'יפ על מנת לעמוד על ביצועיו ובהמשך התלווה אל התובעת לכל שלבי העסקה. החזקה בג'יפ נמסרה לו וכך גם המסמכים שהציג בפניהם הנוכל.

42. ערן פעל כידו הארוכה של התובעת. בין השניים נוצרו למעשה יחסי שליחות כך שידיעתו של ערן הנה ידיעתה של התובעת. מעשיו ומחדליו מחייבים אותה בבחינת שלוחו של אדם כמותו.

43. אף כי בעדותם ניסו התובעת וערן להציג את עצמם כחסרי נסיון בענייני כלי רכב (יתכן כי העובדה נכונה בנוגע לתובעת). עובדה זו אינה נכונה ביחס לערן שכן התברר כי בין יתר עסוקיו עסק בסחר כלי רכב משומשים כך שידע היטב על הצורך בבדיקה יסודית של נתוני הרכב. לא זו אף זו, מעדותם של כבירי ושל ערן עצמו התברר כי בעבר היה מעורב בעסקה בה נמכר רכב מזויף בגינה אף שילם פיצויים לנפגעת. לא הוברר מה מעורבותו במעשה הזיוף. ברם גם אם היה צד תמים בה, וודאי למד ממנה לקח כך שידע כי טרם הרכישה ראוי לבדוק את הרכב לא רק מבחינה מיכנית אלא גם מבחינת מצבו החוקי.

אשם תורם של התובעת
44. התובעת התרשלה בכך שהחליטה לרכוש את הג'יפ ללא בדיקה במכון רישוי. נכון הדבר, כי בתחכומו הצליח הנוכל להערים על רשות הרישוי ויתכן כי גם על "טכנו טסט" (בהנחה שלא נעשו שינויים בג'יפ בין הבדיקה בעבור גלבוע ועד למכירה לתובעת) כך שסביר להניח כי הבדיקה לא היתה מונעת את מעשה התרמית. מכאן שחרף התרשלות התובעת אין בהכרח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לה.

45. התובעת התרשלה גם בכך שלא בדקה, בעצמה או בעזרת ערן, את מסמכי הרכב. לו עשתה כן יכולה היתה לגלות על נקלה את האי-התאמה בין מספר המנוע כפי שהיה רשום בתעודת הביטוח לבין מספר המנוע ברשיון הרכב ועל ידי כך לגלות את הזיוף.

46. כמו כן יכולה היתה להשוות, בעצמה או באמצעות ערן, את מספר המנוע ומספר השלדה המוטבעים ברכב לעומת הפרטים במסמכים שקבלה מהנוכל. לו ערכה בדיקה פשוטה זו בעצמה – בפרט לאחר שויתרה על בדיקת הג'יפ במכון רישוי – יכולה היתה לגלות ללא קושי את הזיוף.

47. זאת ועוד, התובעת יכולה היתה להפנות שאלות לאשנבאית בנק הדואר ולברר נתונים שונים כגון צבע הרכב הרשום ובדרך זו לוודא כי הג'יפ שרכשה הנו הרכב שנמכר לה.

48. התובעת אף הזדרזה ושילמה לנוכל את מלוא התמורה בעד הג'יפ במזומן וכל זאת עוד בטרם הועברה הבעלות על שמה ברשות הרישוי. לו נתגלה הזיוף בעת ביצוע הרישום ממילא לא ניתן היה למנוע את הנזק שהרי יכול היה הנוכל להמלט וכספה בידו.

49. בנסיבות האמורות גם אם היה מקום לייחס אחריות למי מהנתבעות היה מקום לייחס לתובעת את חלק הארי של האחריות לאירוע המקרה ולתוצאותיו.

סיכום
50. החוזה נכרת עם חתימת הצדדים על זכרון הדברים. התמורה שולמה במזומן מיד לאחר החתימה וקבלת הג'יפ לחזקת התובעת עוד בטרם הועברה הבעלות ברשות הרישוי על שמה. מכאן, שגם אם התרשל אשנבאי בנק הדואר – שלוח של המדינה/רשות הרישוי – ולא בדק את נתוני הרכב כדבעי לא ניתן היה למנוע את הנזק או שהסיכוי למנעו היה קטן למדיי.

51. בעת שהנוכל ביקש לבצע תיקון ברישום פרטי הבעלים ברשות הרישוי לא ניתן היה לגלות את הזיוף בעין בלתי מזוינת. עובדה היא כי התובעת וערן החזיקו בתעודת הזהות בידם (התובעת אף צילמה את התעודה במקום עבודתה) ולא הבחינו בדבר מה שאינו כשורה. אין פסול בביצוע תיקון בהסתמך על תעודת זהות אשר הוצגה בפני פקיד רשות הרישוי.

52. גם העובדה שבוצע תיקון בתכוף למכירה אינה מלמדת על רשלנות.

53. השוואת מספר רישוי, מספר מנוע ומספר שלדה על ידי רשות הרישוי הנה פעולה סבירה בנסיבות שכן פרטים אלה מהווים מעין "מספרי זהות" של הרכב. לעומת זאת בניגוד לפקיד הדואר או פקיד רשות הרישוי יכולה היתה התובעת להשוות את יתר הפרטים כגון צבע הג'יפ שהרי הג'יפ היה ברשותה והיא אחזה במסמכים.

54. בין התובעת לבין טכנו טסט לא נוצר קשר חוזי או מעין חוזי לא במפורש ולא על ידי התנהגות. מעבר לכך, סביר להניח כי בפני הבוחן הוצגו מסמכי רכב פיזנטי כך שלא יכול היה ממילא לגלות את הזיוף.

סוף דבר
55. מהאמור לעיל עולה, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה נגד מי מהנתבעים. אשר על כן התובענה נדחית.

בנסיבות וחרף העובדה שהנתבעים נאלצו לנהל הליך ארוך וזכו בהגנתם החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט"ו באלול, תשס"ד (1 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

אריקה פריאל, שופטת      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון