1. תמצית העובדות 1.1 התובעים, סוכני ביטוח בעיסוקם, רכשו מאת הנתבע את תיק הביטוחים שניהל בהיותו סוכן ביטוח. ביום 29.10.2001 נכרת בין הצדדים הסכם בכתב לפיו העביר הנתבע לתובעים את כל תיקי לקוחותיו וכן את כל זכויותיו להכנסות מחברות הביטוח השונות עמן היה קשור. בתמורה התחייבו התובעים לשלם לנתבע סכום השווה בשקלים לסך 48,000 דולר ארה"ב בצירוף מע"מ, וזאת בשלושים תשלומים חודשיים בסך 1600 דולר ומע"מ כל אחד. 1.2 בהתאם להתחייבותם על-פי ההסכם, מסרו התובעים לנתבע 30 שקים מעותדים ע"ס 8,040 ש"ח כל אחד. לאחר שתיק הביטוחים הועבר לטיפולם, גילו התובעים לטענתם כי הנתבע הטעה אותם והציג בפניהם מצגי שווא לגבי היקף הכנסותיו. נוכח כך, דרשו את הנתבע להפחית את סכום התמורה שנקבעה בהסכם, ומשנדחתה דרישתם הודיעו לנתבע ביום 5.4.2002 על ביטול ההסכם. למותר לציין כי עד לביטול נפרעו חמש המחאות בלבד מתוך השלושים שמסרו התובעים לפי ההסכם, בעוד יתר ההמחאות בוטלו על ידם. 1.3 בתביעתם עתרו התובעים לצו המצהיר כי ההסכם שנכרת בין הצדדים בטל בשל כך שנכרת עקב הטעיה שהטעה אותם הנתבע ולאחר שהמשא ומתן שקדם לכריתתו נוהל על ידו בחוסר תום לב. עוד תבעו פיצוי כספי בסך 50,720 ש"ח. 1.4 הנתבע מצדו הגיש תביעה שכנגד בה טען כי ביטול ההסכם נעשה על ידי התובעים באופן חד צדדי ושלא כדין. לדבריו, הטעמים שהובילו את התובעים לבטל את ההסכם נוגעים בעיקרם לכדאיות העסקה, וטעות בכגון דא אינן יכולות לשמש עילה לביטול ההסכם. לפיכך, עתר הנתבע לצו המצהיר כי ההסכם שריר וקיים ומחייב את הצדדים ובנוסף תבע לחייב אותם בפיצוי בגין הפרת ההסכם בסכום שייקבע על ידי בית המשפט לפי שיקול דעתו. 2. למעשה שאלה אחת ויחידה עומדת להכרעה בתיק שבפניי - האם הטעה הנתבע את התובעים בשלב המשא ומתן על ידי כך שהציג בפניהם נתונים כוזבים, מנופחים ובלתי מציאותיים לגבי שוויו של תיק הביטוחים נשוא העסקה. ככשל ששאלה זו תענה בחיוב, קמה לתובעים הזכות לבטל את ההסכם מכוח הוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. 3. ראיות הצדדים - דיון 3.1 בתצהיר עדותו הראשית (ת/3) סיפר התובע כי בחודש ספטמבר 2001 פנה הנתבע אליו ואל התובעת מס' 1 בהצעה לרכוש את תיק הביטוחים שלו. רכישה זו משמעה כי הנתבע ימחה לתובעים את זכויותיו השונות מול חברות הביטוח עמן עבד ויכיר להם את חוג לקוחותיו ויעביר לידיהם את הטיפול בהם. מכירה זו נעשתה על רקע כוונתו של הנתבע לעזוב את הארץ לצורך לימודיו בחו"ל. 3.2 עוד הוסיף התובע כי באותה פגישה ציין הנתבע באוזניו כי הרוויח עמלות ממכירת ביטוחי חיים בסכומים שנעו בין 9,000 ועד 12,000 ש"ח לחודש וכי בתוספת העמלות מביטוחים אלמנטריים, הכנסתו השנתית הסתכמה בסך של כ- 250,000 ש"ח. הנתבע הוזמן לפגישה נוספת במשרדם של התובעים, שאז נקב לטענתם שוב באותם הסכומים. בפגישה נוספת אשר נערכה ימים אחדים לאחר מכן, נטל חלק גם חגי קרן, העובד כמפקח מטעם חברת הביטוח מגדל, ואשר הוזמן על ידי התובעים על מנת שייעץ להם במגעיהם עם הנתבע. שבועיים לאחר מכן נתקיימה ישיבה נוספת שגם בה השתתף מר קרן ובה הציג הנתבע נתונים ומסמכים, לרבות חשבוניות ודוחות. באותה פגישה מסר הנתבע לבקשת התובעים יפויי כוח המסמיך אותם לברר פרטים ונתונים לגבי התיקים שניהל בחברת הביטוח מגדל. 3.3 הצעתם של התובעים להעביר לנתבע את התקבולים שיגיעו מתיקי הביטוח שהעביר לטיפולם, כאשר הרווח שלהם יתבטא בהגדלת חוג לקוחותיהם, נדחתה על ידו. 3.4 בסופו של דבר הציג הנתבע לתובעים טיוטת הסכם שנערכה על ידי בא כוחו, וביום 29.10.2001 חתמו הצדדים על ההסכם המוגמר. 3.5 הנתבע טען בתצהירו כי מסר לידי התובעים מסמכים מלאים ומפורטים אודות הכנסותיו, הכוללים דוחות של חברות הביטוח השונות, רשימת לקוחות ותיק חשבוניות לשנים 2000-2001. בנוסף, מסר הנתבע לידי התובעים ייפוי כוח בלתי מסויג על מנת שיוכלו לבדוק ולאמת את הנתונים שמסר כפי שימצאו לנכון. הנתבע הכחיש את הטענה כי הצהיר או התחייב בפני התובעים בקשר לעמלות החודשיות המתקבלות מתיק הביטוח, וחזר והדגיש כי הציג בפני התובעים מסמכים מלאים ומפורטים לגבי היקף תיק הביטוח נשוא העסקה. 3.6 יאמר מייד, עדותו של הנתבע היתה סדורה, עקבית ואמינה בעיניי. לעומת זאת, בגרסתם של התובעים נתגלו סתירות ובקיעים עליהם עוד אעמוד בפירוט בהמשך. אציין כבר בשלב זה כי לא ראיתי להאמין לתמונה אותה בקשו התובעים לצייר כאילו רכשו לנתבע אמון מלא, מוחלט ובלתי מסויג, ובשל כך לא טרחו לבדוק באופן יסודי את הנתונים שהציג בפניהם, לא כל שכן שמתוך אותו אמון נמנעו לייחס להסכם שנחתם בין הצדדים משמעות רבה והיו כשבויים בידי הנתבע (עדות התובע עמ' 14 שורה 13 לפרוטוקול). מדובר בשני תובעים המעורים בעסקי הביטוח מזה שנים רבות, ועולם העסקים אינו זר להם. בנוסף, העובדה שראו לצרף את חגי קרן, מי שהעיד על עצמו כבר סמכא בענייני ביטוח, על מנת שייעץ להם, כמו גם הדרישה לקבל ייפוי כוח בכתב מאת הנתבע, מלמדים כי ידעו לשמור על זכויותיהם, עמדו על המשמר ולא הובלו על ידי הנתבע כסומא בארובה, כפי שטענו. 3.7 מטעם התובעים העיד מר חגי קרן אשר נתבקש לסייע בידם בניהול המשא ומתן מול הנתבע. על אף שבתצהיר עדותו הראשית (ת/1) נאמר כי בפגישה שקיים עם הנתבע, מסר הלה לידו דוחות אחדים בלבד של חברות הביטוח, הנה בחקירתו הנגדית נאלץ העד להודות כי קיבל מאת הנתבע תיעוד מקיף. בחקירתו ציין העד (עמ' 7 שורה 7 ואילך לפרוטוקול) : "לשאלתך אם ייעצתי לתובעים איזה מסמכים עליהם לדרוש מאת הנתבע על מנת להעריך את שווי תיק הביטוח אני משיב בחיוב. המלצתי להם לקבל בראש וראשונה דוחות נפרעים עדכניים ולאורך התקופה שקדמה לדיון ההוא מכל חברות הביטוח לגבי כל תיקי ביטוח החיים שלו ובכל חברות הביטוח. בנוסף, בקשתי לראות מסמכים שהיו פחות רלוונטיים כגון דוחות תפוקה. לשאלתך איזה נתונים בקשתי ללמוד מהדחות אני משיב שאמנם הם לא מכילים את כל הנתונים הרלוונטיים אך הם עשויים לתת תמונה על שוויו של תיק הביטוח הזה ועל טיבו. במלים פשוטות כמה הכנסה יכולה להתקבל ממנו. אתה שואל אם נכון כי פרט למסמכים אלו הנתבע הציג בפני התובעים גם חשבוניות עקב הכנסותיו לגבי השנים 2000-2001 והאם הוצגו דוחות אלו אני משיב שעד כמה שאני זוכר מסמכים אלו הוצגו ואני אישית לא עיינתי בהם. . . . . דוחות נפרעים חלקיים הוצגו ואלה לא כללו את התקופה של חודשיים שלושה הקודמים לאותה פגישה. . . דוחות נפרעים זה הדוח החשוב ביותר להערכה של תזרים ההכנסות מתיק ביטוח. ניתן ללמוד בו לגבי כל פוליסה שקיימת ונעשתה, מה משולם עליה וכמה עמלה נגזרת ממנה. זה דוח חודשי אך הוא לא היה מעודכן לגבי החודשיים או שלושה האחרונים". (ההדגשה אינה במקור - א.ט) . 3.9 מתוך דבריו אלה של העד ניתן לקבוע כי התובעים קיבלו את דוחות הנפרעים למעט הדוחות המתייחסים לחודשיים שלושה עובר לכריתת ההסכם. בהקשר זה ראוי להפנות לכך שהתובע ראה להכחיש קבלת המסמכים בהם הודה אף העד מטעמו כאשר בחקירתו הנגדית טען כי הנתבע נמנע מהצגת דוחות הנפרעים (עמ' 16 שורה 8). אני דוחה גרסה זו בשתי ידיים הן לנוכח דברי הנתבע האמונים עלי, והן לאור דברי העד חגי קרן מטעם התובעים. 3.8 הנה כי כן עולה כי בפני התובעים הוצגו מסמכים מלאים ומפורטים שאפשרו להם לעמוד על היקף תזרים ההכנסות מתיקי הביטוח שניהל הנתבע, לבד מן התקופה של חודשיים שלושה האחרונים. עובדה זו הנשמעת מפי עד התביעה אינה מתיישבת עם הטענה כי הנתבע הציג נתונים מנופחים או מוגזמים אודות הכנסתיו, שכן אין זה מתקבל על הדעת כי ימסור נתונים כוזבים ובה בעת ימסור מסמכים המאפשרים לתובעים לגלות את הגרסה השקרית המיוחסת לו. זאת ועוד, מה להם לתובעים לקבל דיווחים בעל פה מפי הנתבע שעה שנמסרים לידיהם דוחות מפורטים בכתובים מהם ניתן ללמוד אודות היקף ההכנסה המתקבלת מתיק הביטוח. 3.9 התובעים לא הסתפקו בכך, וקיבלו מידי הנתבע ייפוי כוח על מנת שיוכלו לקבל מאת חברת הביטוח מגדל, נתונים מלאים ומפורטים לגבי היקף פעילותו. משנשאל על כך העד חגי קרן נתן תשובות מתפתלות וסותרות. על אף שבראשית חקירתו הנגדית אישר "שכל פעילות של סוכן מול החברה מתועדת ורשומה בכל מיחשוב החברה ברשומותיה" (עמ' 6 שורה 25 לפרוטוקול) הנה משנדרש להתייחס לייפוי הכוח טען תחילה כי לא ניתן היה לבדוק באמצעותו כל נתון אצל חברת הביטוח. בהמשך משנשאל האם "בעזרת ייפוי הכוח ניתן היה להוציא את אותם נתונים חסרים שהיו מאפשרים החלטה סופית ומעודכנת בנסיבות על מנת לקבל החלטה לאחר שיקול דעת ולאחר מחשבה" השיב בחיוב. בסופו של דבר נאלץ להודות כי יכול היה לקבל כל נתון לגבי תיק הביטוח אם כי טען כי קבלת חלק מהנתונים היתה עשויה להיות כרוכה במאמץ (עמ' 10שורה11). דא עקא שאותו עד הודה כי לא טרח לבדוק את כלל הנתונים ולא בצע חקירה יסודית ומקפת על מנת לאמת את המסמכים שמסר לו הנתבע "לגבי חלק מהנתונים ערכתי בירורים בעזרת ייפוי הכוח ולגבי חלקם לא" (עמ' 8 שורה 28). תחילה תלה זאת העד בעובדה ששחזור כאמור היה אורך שבועות ואפשר אף חודשים (עמ' 8 שורה 18) ברם בהמשך הודה כי לא יכל לדעת כמה זמן יידרש לקבלת הנתונים המאמתים מאת חברת הביטוח "לא ידעתי מבחינה טכנית כמה זמן ייקח ואיך אפשר לבצע את השליפה שלהם..." (עמ' 10 שורה 5). לתובע יש לציין היה הסבר אחר לפשר ההימנעות מקבלת פרטים ונתונים מלאים מאת חברת הביטוח. הדבר נעוץ בכך שפשיטא האמין לנתבע בעיניים עצומות. (עמ' 16 שורה 8). מדוע אם כן דרש מלכתחילה ייפוי כוח אם לא ראה לעשות בו שימוש לנוכח האמון הרב שרכש לנתבע, לתובע פתרונים. 3.10 התמונה המצטיירת מכל האמור, מחזקת ומאוששת באופן חד משמעי את גרסתו של הנתבע לפיה מסר תיעוד מלא ומפורט המגלה את היקף ההכנסה אשר היתה לו מתיק הביטוחים וכי בנוסף מסר בידי התובעים ייפוי כוח באמצעותו יכלו לקבל כל פרט או נתון החסר להם לצורך גיבוש החלטתם הסופית. אם בחרו התובעים שלא לבחון את המסמכים החסרים הדרושים להם על אף שאלה היו ניתנים להשגה, אין להם להלין אלא על עצמם. 3.11 בצר להם, טענו התובעים כי ההטעיה המיוחסת לנתבע התבטאה בכך שהעלים מפניהם קיומה של עמלה "משונתת" אותה הם נדרשים להחזיר מדי חודש ואשר מקטינה באופן ניכר את ההכנסה מתיק הביטוחים. בטרם נכריע בטענה זו, נבהיר משמעותו של הביטוי 'עמלה מושנתת'. המדובר בעמלה המשולמת על בסיס שנתי, נוסף לעמלת הנפרעים המשולמת בגין הפוליסה מדי חודש. למעשה זהו תשלום כפול אשר נועד להגביר את תזרים המזומנים של הסוכן הנדרש להחזיר את העמלה המשונתת לשיערין. מלים אחרות, לאחר שחברת הביטוח מעבירה לסוכן את העמלה המשונתת היא שבה ומקזזת אותה מן העמלות החודשיות המועברות לו. בתצהיריהם טענו התובעים כי לא הכירו את דרך גבייתה של עמלה זו ועל כן לא היה להם שמץ של מושג כי הנתבע נהג כך וכי למעשה העמלות שהוצגו בפניהם לא שיקפו את המציאות. טענה זו אינה מקובלת עליי מכמה טעמים. בחקירתו הנגדית אישר העד חגי קרן כי בפני התובעים הוצגו דוחות חודשיים של חברת הבטוח (עמ' 7 שורה 17). התובע נאלץ להודות בחקירתו כי אותו דוח מכיל נוסף לעמלות המשולמות גם מקדמות ששולמו לסוכן וכן עמלות משונתות (עמ' 15 שורה 24). אם כך, לא ברור כיצד זה לא נתנו התובעים דעתם לקיומה של עמלה כאמור. 3.12 יתר על כן, בסעיף 14 להסכם שנכרת בין הצדדים, מוזכרת העמלה המשונתת באופן מפורש וגלוי. ככל שנכונה טענת התובעים כי לא הכירו בעבר שיטה זו של תשלום עמלות, הנה משבא זכרה במפורש בהסכם, יש להניח כי למדו טיבה ומהותה עובר לחתימתם על החוזה. וזו לשונו של סעיף 14 הנ"ל : "ידוע לצדדים כי לרביד יתרת חוב בחברת הביטוח מגדל בע"מ בגין 'עמלה משונתת' וכן בגין מקדמה שנטל ממגדל על חשבון המגיע לו. בקשר לשני אלה מוסכם כי לא יאוחר מיום 31.12.2001 יסלק רביד, בעצמו על חשבונו, את יתרת החוב בגין המקדמה ישירות לחברת הביטוח. בקשר לעמלה המשונתת מוסכם כי יובל (סוכנות הביטוח של התובעים - א.ט) היא זו שתישא ביתרת חובה זו, בעצמה ועל חשבונה". 3.13 משנדרש התובע להסביר את הסתירה שעולה מגרסתו לאור הוראותיו המפורשות של ההסכם, סיפק הסבר תמוהה המצביע יותר מכל על חוסר אמינותו. לדבריו "ברגע שאורן מבחינתנו סגר את החוב לחברת הביטוח מבחינתו אין עמלה משונתת. אנו דיברנו רק על עמלת נפרעים וזו היתה הבנתי" (עמ' 15 שורה 11). איני מאמין להיתממות זו של התובע. ההסבר המפוקפק שהעלה אינו מתיישב עם הוראותיו המפורשות של סעיף 14 להסכם ולא עם השכל הישר. לא מתקבל על הדעת ששני סוכני ביטוח, ניגשים לחתום על רכישת תיק ביטוח בשווי של כחמישים אלף דולר ואינם טורחים לקרוא את ההסכם עליו הם חותמים. אם קראו, וודאי הבחינו במושג עמלה משונתת ויש להניח כי ידעו במה מדובר, אחרת לא היו חותמים, לא כל שכן כאשר חובת ההחזר של אותה עמלה, על-פי הוראות ההסכם, מוטלת עליהם. 3.14 לאורכה ולרחובה של התביעה ושל עדות התובעים שזורה תרעומת המופנית כלפי הנתבע על כך שתיק הביטוחים בסופו של דבר לא הניב את ההכנסה לה יחלו התובעים. לטענתם ההכנסה החודשית מן התיק היתה קטנה מהתשלומים החודשיים אותם נדרשו לשלם לנתבע לפי ההסכם. טענה זו, לא זו בלבד שלא הוכחה בראיות אלא שהיא בעייתית גם באספקלריה הכלכלית הטהורה של החוזה. אפתח בכך שהתובעים לא טרחו להציג בדל ראיה לגבי היקף הכנסתם מתיק הבטוחים לאחר שהועבר לטיפולם, והרי אין חולקין כי במועד זה יכלו לעמוד על מלוא הפרטים הרלוונטיים ולהציגם בפני בית המשפט. אין די בטענה הכללית כי ההכנסה החודשית מאותו תיק הסתכמה בסך 4,400 ש"ח לכל היותר אלא שומה היה על התובעים להציג ראיות של ממש שהיו זמינות בידיהם, על מנת לאושש טענתם זו עליה סמכו את יהבם. יוער כי לאחר מכירת התיק, לא היתה עוד לנתבע נגישות לנתונים הקשורים להכנסתם החודשית של התובעים, ולכן הטענה כי הנטל מוטל היה עליו להוכיח את שיעור הכנסתם, מופרכת על פניה. 3.15 גם כשאנו בוחנים טענה זו מן ההיבט הכלכלי ומתחקים אחר הגיונה המסחרי, ספק אם עומדת לתובעים טענתם כי יצאו מופסדים מן העסקה. לנתבע נמסרו כאמור 30 שיקים מעותדים בתמורה לתיק הביטוחים. גם אם נכונה טענת התובעים כי הכנסתם מאותו תיק היתה נמוכה מן התשלום החודשי שנדרשו לשלם, יש לזכור כי מדובר בתשלומים קצובים שאמורים היו להסתיים מקץ 30 חודשים, בעוד שההכנסה מתיק הביטוחים אמורה היתה להמשך מעבר לכך. בחישוב ארוך טווח ספק אם התובעים היו יוצאים מופסדים מן העסקה. יתר על כן, אין חולקין כי הרחבת מעגל הלקוחות טומנת בחובה ערך כלכלי נוסף הנלקח בחשבון בעת אמדן שוויו המסחרי של התיק. גם התובע נאלץ להודות בכך בחקירתו הנגדית משהשיב כי "לבד מהתקבולים מפוליסת ביטוח חיים נכלל גם השיקול של הרחבת מעגל הלקוחות" (עמ' 17 שורה 8 לפרוטוקול). עולה מכאן שאין חולקין כי חשיפת התובעים למעגל רחב יותר של לקוחות טומנת פוטנציאל כלכלי שאין להתעלם הימנו. בסופו של יום אין בידי לקבוע בוודאות כי התובעים יצאו מופסדים מן העסקה שכרתו עם הנתבע. 3.16 זאת ועוד, העד חגי קרן גילה כי כבר בשלביו המוקדמים של המשא ומתן ייעץ לתובעים שלא לרכוש את תיק הביטוחים כיוון שסבר כי אינו שווה את המחיר הנדרש בעבורו "אני לא הסתייגתי מהמכירה בגלל אותם נתונים חסרים אלא הסתייגתי בגלל הנתונים המעידים שהתיק אינו שווה לרכישה" (עמ' 9 שורה 4). חרף זאת, בחרו התובעים להמשיך בעסקה וחתמו בסופו של דבר על ההסכם נשוא הדיון. בנוסף, העובדה שבמהלך החודשים שלאחר כריתת ההסכם, עזב חלק משמעותי מלקוחות הנתבע את התובעים בהיקף שהוערך על ידם בכ- 30% (עמ' 18שורה 7) מלמדת אף היא כי לא ניתן היה לאמוד מראש בדייקנות וברמה של וודאות את ההכנסה החודשית שיניב התיק לתובעים. יש בכך טעם נוסף לדחיית הטענה כאילו התחייב הנתבע בפניהם להכנסה חודשית מינימלית וכי עסקינן בחוזה בלתי רווחי בעליל. 3.17 נשאלת השאלה אם כן, מה גרם לתובעים לסגת מן ההסכם ולהודיע על ביטולו זמן קצר לאחר שנכרת. דומה כי התשובה לכך טמונה בכדאיות הכלכלית שלא עמדה בציפיותיהם. נראה כי לאחר כריתת החוזה עמדו התובעים על כך שהכנסותיהם מן התיק אינן כגובה הציפיות שהיו להם ערב כריתתו ולכן מהרו להתנער הימנו, ולא בחלו לצורך כך בכל טענה. כך לדוגמא שלחו לנתבע ביום 1.3.2002, חודשים אחדים לאחר חתימת ההסכם, מכתב ובו הם מתרעמים בלשון חריפה על כך שהסב לצד שלישי את השקים שמסרו לידו. במכתב נאמר שיש בכך משום הפרה להוראות ההסכם, מעבר לכך שהמעשה מהווה עבירה. דא עקא שלתרעומת זו לא היתה כל הצדקה באשר התובעים ידעו כי הנתבע עתיד לעזוב את הארץ לצורך לימודיו ולכן הסכימו כי השקים יוסבו לצד שלישי, והסכמה זו מצאה את ביטויה בהסכם. הנתבע סיפר כי בשל נסיעתו, העביר את הטיפול בכל ענייניו הכספיים בארץ לידי חמו אשר קיבל בין היתר את השקים, אגב שהוציא בגינם חשבוניות לפקודת התובעים. הסכמה זו מצאה את ביטויה בהסכם שבו נקבע בנספח התשלומים כי התובעים יעבירו לידי הנתבע שלושים המחאות סחירות. לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית משנשאל התובע באם ידע מראש כי הנתבע עומד לסחר את ההמחאות לצד שלישי, התפתל בתשובתו. תחילה השיב שאינו זוכר (עמ' 17 שורה 24) אך בהמשך נאלץ להודות כי הדברים היו ידועים לו מראש (עמ' 18 שורה 9). הנה לנו דוגמא מובהקת להיתממות של התובעים ולניסיונם להטיל דופי במידותיו של הנתבע, ללא כל בסיס ואחיזה במציאות. לא זו בלבד שזכותו של הנתבע לסחר את ההמחאות עוגנה בחוזה, אלא שהתובעים הודו כי ידעו על כך מראש. הדבר לא מנע בעדם מלפנות אליו במכתב חריף ובוטה שבו ייחסו לו הפרה של האמון שרחשו לו. 3.18 לסיכום פרק זה ניתן לקבוע כי במהלך המשא ומתן בין הצדדים, הציג הנתבע בפני התובעים נתונים, מסמכים ודוחות מלאים ואפשר להם לקבל כל מידע נדרש לצורך הערכת שוויו של תיק הביטוחים אותו עמדו לרכוש הימנו. לא מצאתי שמץ של אמת בטענה כי הנתבע הטעה אותם, הציג בפניהם מצגי שווא או נהג עמם בחוסר תום לב. התובעים מטעמיהם גילו ככל הנראה לאחר כריתת ההסכם כי התקשרו בעסקה שאינה כדאית או כזו שהפיקה להם רווחים בהיקף קטן מכפי שייחלו ולכן בקשו להתנער מהתחייבויותיהם ולהיחלץ בכל מחיר מן ההתקשרות החוזית. במסגרת זו הודיעו לנתבע באורח חד צדדי ושלא כדין על ביטול ההסכם וביטלו את ההמחאות שמסרו בידו. 4. המסגרת הנורמטיבית 4.1 סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מורה כי "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, 'הטעיה' - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". הטיעון המשפטי של התובעים נשען הן על הוראות סעיף 15 הנ"ל והן על חובת תום הלב המעוגנת בסעיף 12 לחוק. לשיטתם הפר הנתבע את חובת תום הלב כאשר הציג בפניהם מצגי שווא והעלים עובדות מהותיות שהיה עליו לגלותן בנסיבות העניין. 4.2 על מנת שתקום לתובעים עילה לבטל ההסכם מחמת הטעיה לפי סעיף 15 לחוק צריך שיתקיימו ארבעה תנאים - חוזה, טעות, הטעיה וקשר סיבתי בין ההטעיה לטעות. גם אם נצא מנקודת הנחה כי התובעים טעו בהתקשרות עם הנתבע, באשר העריכו כי תיק הביטוחים יניב רווחים ותשואה גבוהים יותר מכפי שנתברר בדיעבד, הרי לכל היותר מדובר בטעות שעניינה כדאיות העסקה. טעות מעין זו אינה באה בגדרה של טעות המקימה לתובעים עילה לבטל את ההתקשרות (סעיף 14 (ד) לחוק). "הגילוי כי החוזה בו נתקשר אדם אינו משתלם לו כלכלית, אינו עילה לביטולו כדין של חוזה, וודאי שאינו עילה למתן פטור מתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה" (רע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום תק-על 2003(3), 2552 ,עמ' 2556). 4.3 אף אם לא מדובר בטעות בכדאיות העסקה, הרי שלפי ניתוח הראיות לעיל, לא מצאתי כי הנתבע הטעה את התובעים בדרך כלשהי, בין במעשה ובין במחדל. הנתבע כאמור, הציג בפני התובעים נתונים מלאים לגבי היקף תיק הביטוחים, והמציא לידיהם דוחות וחשבוניות ככל שביקשו. למותר לציין כי בסעיף 4 להסכם הצהירו התובעים ואישרו כי קיבלו לידיהם במהלך המו"מ שקדם לחתימת ההסכם, כל מידע ומסמכים שדרשו לשביעות רצונם המלאה וכי אין להם ולא תהיינה להם כל תביעה או טענה בקשר לכך. 4.4 טענתם של התובעים כאילו לא הבינו את המשמעות האמיתית של הוראות סעיף 4 להסכם או שלא ייחסו לדברים משמעות רבה, דינה להדחות. כאמור, מדובר בסוכני ביטוח העוסקים בתחום זה שנים רבות ואשר התנהלותם במהלך המשא ומתן, לרבות היוועצותם במומחה וקבלת מסמכים לפי דרישתם, מלמדת כי היו מעורים בפרטי המשא ומתן וכי בחנו היטב את צעדיהם. בנסיבות אלו, טענת האפסות (NON EST FACTUM) דינה להדחות. לעניין זה מורה ההלכה הפסוקה כי "בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור ואח', פד"י יט(2), 113). ראה עוד: 1. ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוח לזקנים, פד"י מד (1), 341. 2. ע"א 779/87 בליט נ' בל"ל, פד"י מד(3), 304. 5. סוף דבר 5.1 הואיל ולא מצאתי יסוד לטענת התובעים בדבר הטעייתם בידי הנתבע או ניהול המשא ומתן מצדו בחוסר תום לב, דין התביעה להדחות. בנסיבות העניין לא היתה כל עילה לביטול החוזה על ידי התובעים וזכותו של הנתבע לעמוד על קיומו המלא ואכיפתו לאחר שמלא את חלקו בהתקשרות והעביר לידי התובעים את תיק הביטוחים שניהל. 5.2 לסיום, אני רואה לציין שתי הערות נוספות שיש בהן כדי להצביע, אם כי בעקיפין, על תום לבו של הנתבע בניהול המו"מ. האחת קשורה לתשלום התמורה שנועדה כאמור להיות מסולקת בתשלומים שנפרשו על פני שלושים חודשיים. אילו התכוון הנתבע להונות את התובעים סביר להניח שהיה עומד על קבלת התמורה בתשלום אחד מראש. הסכמתו לקבלה לשיעורין מחזקת את המסקנה כי האמין בכדאיות הכלכלית של העסקה וכי נכון היה לקיים את חלקו על פי החוזה. ההערה האחרת מתייחסת לכך שגם לאחר כריתת ההסכם, המשיך הנתבע ללוות את התובעים, להכיר להם את לקוחותיו והעביר להם התיק בחפיפה סדורה משך חודשיים ימים לאחר חתימת ההסכם. התובע הודה בחקירתו הנגדית "זה נכון שמשך חודשיים לאחר חתימת ההסכם ביצע רביד עמנו פגישות יום יומיות עם לקוחות על מנת להציג אותנו בפניהם" (עמ' 18 שורה 1 לפרוטוקול). דומה כי התנהגות זו מצביעה אף היא על תום לבו של הנתבע ועל אמונתו המלאה בתיק הביטוחים שהעביר לתובעים. 5.3 התוצאה היא שהתביעה נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת במלואה. לפיכך, הנני מצהיר בזאת כי ההסכם שנכרת בין הצדדים ביום 29.10.2001 שרירי וקיים ועל התובעים למלא אחר הוראותיו ככתבם וכלשונם. מאחר והנתבע לא עתר בתביעתו שכנגד לסעדים כספיים, לא כל שכן שלא שילם אגרה כמתחייב מתביעה כספית, איני רואה לחייב התובעים בפיצוי כספי. אין בכך כדי למנוע בעד הנתבע מלנקוט בהליכים הנדרשים על מנת לכוף על התובעים לשלם לו הכספים המגיעים לו ובכלל זאת לנקוט כנגדם בהליכי הוצאה לפועל לגביית יתרת השקים שבוטלו על ידם שלא כדין. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישלמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. עמלות סוכן ביטוחשאלות משפטיות