1. מבוא לפנינו תביעתה של התובעת, לתשלום הפרשי דמי לידה שקוזזו לה על ידי קרן ההשתלמות למורים וגננות בע"מ, (להלן: "הנתבעת"). 2. העובדות המוסכמות אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות: א. התובעת חברה בקרן ההשתלמות הנתבעת. ב. הנתבעת פועלת בהתאם לתקנות ותכנית אשר צורפו כנספחים א' 2 - 1 לכתב התביעה, (להלן: "התקנות" וה-"תכנית"). ג. בשנת הלימודים התשנ"ו שהתה התובעת בשנת שבתון מלאה מטעם הנתבעת. ד. שיעור משרתה של התובעת, (ממוצע), ערב צאתה לשנת השבתון - להשתלמות, היה בשיעור של 93.74%, (להלן: "המשרה הרגילה") והיא יצאה להשתלמות לאחר 8 שנות חסכון. ה. במהלך שנת השבתון עבדה התובעת ברשות, בהתאם לתקנות בהיקף של 1/3 משרה, (להלן: "משרתה הנוספת"). ו. במהלך שהותה בשנת השבתון ילדה התובעת. (יצויין, כי מוסכמה זו צויינה ברשימת המוסכמות שהוגשו מטעם שני הצדדים, אולם, בסעיף 3 לסיכומי התובעת נאמר, כי התובעת ילדה בתחילת שנת הלימודים שלאחר שנת השבתון, דהיינו, בתחילת שנת תשנ"ז - ספטמבר 1996). ז. התובעת קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בגין עבודתה במשרתה הנוספת, ולא קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה עבור המשרה הרגילה. ח. התובעת קיבלה מהנתבעת דמי לידה עבור המשרה הרגילה בקיזוז דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, בגין המשרה הנוספת. 3. המחלוקת שבין הצדדים המחלוקת שבין הצדדים מתייחסת לשאלה האם רשאית היתה הנתבעת לקזז את דמי הלידה שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בגין משרתה הנוספת, מתשלום דמי הלידה ששילמה לה עבור עבודתה במשרה הרגילה. 4. עיקרי טענות התובעת א. התובעת עמדה בתנאים הדרושים על פי תכנית הנתבעת ואין מקום לקזז לה את דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין המשרה הנוספת. ב. מלשונו של סעיף 6 א' לתכנית הנתבעת, (להלן: "סעיף 6א'"), עולה, כי משתלמת שעומדת בתנאים, זכאית לקבל דמי לידה מהנתבעת ובלבד שאינה זכאית לקבל דמי לידה אלו מהמוסד לביטוח לאומי. דמי הלידה שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי היו עבור משרתה הנוספת בלבד. בגין משרה נוספת זו, היא קיבלה דמי לידה, מאחר וקמה לה הזכות לכך בהתאם לתנאי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לגבי המשרה הרגילה, לא קמה לתובעת זכאות לקבלת דמי לידה מכח סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, שכן, היא לא עמדה בתנאיו ואכן עבור משרתה הרגילה לא קיבלה התובעת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי ולפיכך, לאור סעיף 6א' לתכנית, היה על הנתבעת לשלמם לתובעת, במלואם. ג. כן טענה התובעת, כי זכות קיזוז בכלל וזכות קיזוז דמי לידה בפרט לא נקבעה בתקנות או בתכנית וגם לא ניתן ללמוד על זכות זו מכללא בכל הנוגע לקיזוז דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, מאחר שלא מדובר בחיובים הדדיים. 5. עיקרי טענות הנתבעת א. הקרן הנתבעת היא קרן מיוחדת במינה ואין דומה לה בכל קרנות ההשתלמות הקיימות בארץ. ההבדל בינה ובין כל קרן השתלמות אחרת מתבטא, בין היתר, הן בשיעור שונה של הפרשות המעביד והעובד והן בכך, שבניגוד לכל קרן השתלמות אחרת, בה הסכום העומד לרשות המשתלם הוא רק הסכום שנצבר בקרן, הרי שבקרן הנתבעת, הסכום שמקבל המשתלם בשנת ההשתלמות הוא מעל ומעבר למה שהופרש על ידי העובד והמעביד. לטענת הנתבעת, היא מיטיבה עם המשתלמים, בניגוד לקרנות השתלמות אחרות, גם בכך שהיא משלמת להם הטבות - פריבילגיות שונות, כדוגמת תשלום דמי לידה, שלא היו מוטלות עליה על פי החוק. פריבילגיות אלו נוצרו לאור ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במשך השנים עם ארגוני המורים. לענייננו, לטענת הנתבעת, מאחר והיא התחייבה להעניק לתובעת פריבילגיה מיוחדת, דהיינו, להעניק לה דמי לידה בשיעור שעד למשרה מלאה אחת, הרי שמאחר והתובעת הייתה אמורה לקבל את דמי הלידה בסך הכל מעבר למשרה אחת, (בגין משרה רגילה ובנוסף, בגין המשרה הנוספת), הרי שהנתבעת, לטענתה, זכאית לקזז את עודף דמי הלידה עד לגובה משרה מלאה אחת, משום שזו פריבילגיה מיוחדת הניתנת לתובעת ולא חובה. ב. על פי לשונו של סעיף 6א' לתכנית, עולה, כי במקרה ושולם למשתלמת ולו שקל אחד על ידי המוסד לביטוח לאומי, אין הנתבעת חייבת לשלם למשתלמת דמי לידה כלל. מאחר ותוצאה זו נראתה להנהלת הנתבעת כלא צודקת, היא החליטה כבר לפני שנים ולפנים משורת הדין, כי משתלמת המקבלת סכום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי, אשר אינו מגיע עד כדי משרה מלאה, תשלים הנתבעת את היתרה עד למשרה מלאה אחת. לטענת הנתבעת, כך יש לנהוג אף בענייננו: לתובעת שולמו דמי לידה עבור משרתה הנוספת בהיקף שליש משרה. לפיכך, לכאורה, לאור סעיף 6א' לתכנית, לא חלה כל חובה על הנתבעת לשלם לתובעת דמי לידה. אולם על פי הנוהג האמור לעיל, השלימה הנתבעת לתובעת, לפנים משורת הדין, את דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי עד לגובה של משרה מלאה אחת. ג. לטענת הנתבעת, אין מדובר בקיזוז כספי התובעת על ידי הנתבעת, כי אם בהשלמת שיעור דמי הלידה של התובעת עד לגובה של משרה מלאה אחת. תשלום מלוא דמי הלידה לתובעת עבור משרתה הרגילה בנוסף על דמי הלידה שקיבלה בגין משרתה הנוספת, יהוו למעשה תשלום העולה על שיעור משרה מלאה אחת וזאת, מעבר לזכאותה של התובעת לפי התכנית. 6. לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובטענותיהם, מצאנו לקבל את טענת התובעת, כי הנתבעת לא היתה רשאית לקזז את דמי הלידה שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בגין משרתה הנוספת, מתשלום דמי הלידה ששילמה לה הנתבעת עבור משרתה הרגילה. סעיף 6א' לתכנית עוסק בתשלום דמי לידה למשתלמת בשנת השבתון וזו לשונו: "עובדת הוראה היולדת תוך עשרה חודשים לאחר שנת ההשתלמות ואינה זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תקבל את דמי הלידה המגיעים לה מקרן ההשתלמות בגובה דמי הלידה הנהוגים בביטוח לאומי". ס' 6א' מציב מספר תנאים שעל המשתלמת לעמוד בהם כדי לזכות בדמי לידה מהנתבעת, ואלו הם: המשתלמת ילדה תוך 10 חודשים לאחר שנת ההשתלמות. המשתלמת אינה זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. בהתקיים שני התנאים לעיל, המשתלמת תקבל את דמי הלידה המגיעים לה מהנתבעת בגובה דמי הלידה הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. 7. האם עמדה התובעת בתנאי סעיף 6א'? מקובלת עלינו טענתה של התובעת, כי לגבי משרתה הרגילה - היא עמדה בתנאי סעיף 6א'. דהיינו, היא ילדה בתוך 10 חודשים לאחר שנת ההשתלמות, כנדרש בסעיף זה ולא היתה זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בגין משרתה הרגילה, כאמור. סעיף 6א' מתנה את זכאותה של משתלמת לקבל דמי לידה מהנתבעת, בכך שהיא אינה זכאית לקבל את דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי. הזכאות לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי מותנית בתקופת מינימום של עבודה, (להלן: "תקופת האכשרה") כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי. תקופת ההכשרה נמדדת לאחור מהיום בו הפסיקה העובדת לעבוד בהיותה בהריון שהסתיים בלידה, קרי, "היום הקובע", כמוגדר בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי, (להלן: "היום הקובע"). התובעת הפסיקה את עבודתה במשרתה הרגילה עקב צאתה לשנת שבתון. בצאתה לשנת השבתון, לא היתה התובעת בהריון ולפיכך, אין "יום קובע" לגבי הפסקת עבודתה במשרה הרגילה. כך נקבע בהקשר זה בפסיקה: "אם המשיבה בעת שהפסיקה לעבוד, לא היתה בהריון אין "יום קובע" לגביה... כאמור אין למשיבה "יום קובע"... ולכן אין כל אפשרות למנות תקופת אכשרה, ומכאן שאין גם זכאות". (דב"ח מח/ 23-0, המוסד לביטוח לאומי - אילנה גורביץ, פד"ע יט 474, 476). לפיכך, מאחר והתובעת לא היתה זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בגין משרתה הרגילה, בהעדר "יום קובע" לגביה בנדון, קמה לה הזכאות לקבלם מהנתבעת מכח סעיף 6א'. לעומת זאת, סעיף 6א' אינו חל לגבי משרתה הנוספת - את עבודתה במשרתה הנוספת הפסיקה התובעת כאשר כבר הייתה בהריון, על כן, לגבי עבודתה במשרה הנוספת קיים "יום הקובע". משקיים בהקשר זה ה"יום הקובע", ניתן למנות לאחור את תקופת האכשרה בנדון. התובעת עבדה בסמוך ל"יום הקובע" את התקופה המינימלית הנדרשת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ועל כן, היתה זכאית לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי עבור עבודתה במשרתה הנוספת. כיוון שכך, לגבי המשרה הנוספת לא חל על התובעת סעיף 6א'. 8. האם זכאית התובעת לקבל מהנתבעת את מלוא דמי הלידה עבור משרתה הרגילה מבלי שיקוזזו מהם דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין משרתה הנוספת? הנתבעת טענה, כי תשלום מלוא דמי הלידה לתובעת עבור משרתה הרגילה בנוסף לדמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, עבור משרתה הנוספת, יהוו למעשה תשלום העולה על שיעור משרה מלאה אחת, וזאת מעבר לזכאותה של התובעת לפי התכנית. על פי התוכנית אמורה הנתבעת להשלים למשתלמת את דמי הלידה עד לגובה משרה מלאה אחת בלבד. טענה זו אינה מקובלת עלינו. הנתבעת מאפשרת למשתלמים לעבוד שליש משרה על מנת לאפשר להם להשלים את החסר בשכרם, (סעיף 7 א' לתכנית). הרשות לעבוד בשליש משרה נתונה גם למשתלם היוצא להשתלמות, לאחר 8 שנות חסכון והמקבל מענק השתלמות של 88% משכרו הקובע, כדוגמת התובעת. התובעת השתכרה למעשה במהלך שנת השבתון מעבר למשרתה הרגילה, שכן, קיבלה 88% מענק השתלמות אותו קיבלה מהנתבעת ובנוסף, השתכרה מעבודתה הנוספת בהיקף שליש משרה. תכליתם של דמי הלידה לשמש תחליף להכנסת היולדת מעבודתה בעת חופשת הלידה המגיעה לה כחוק, (דב"ע מז/ 50-0, המוסד לביטוח לאומי - סמדר ועקנין, פד"ע יט' 197, 198). רמת שכרה של התובעת צריכה להישמר אף לאחר שהיא ילדה. לפיכך, מאחר וכאמור לעיל התובעת השתכרה בשנת השבתון מעבר למשרה רגילה, (משרה רגילה ומשרה נוספת), הרי שעליה לקבל דמי לידה עבור שתי המשרות בהן עבדה. עבור משרתה הנוספת, קיבלה התובעת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. עבור משרתה הרגילה, לא קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, מפאת אי זכאותה לכך, כמפורט לעיל, על כן, קמה לה הזכות לפי סעיף 6א' לקבל דמי לידה אלו במלואם מהנתבעת. לפיכך, אין מקום לקזז את דמי הלידה שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי עבור משרתה הנוספת, מתשלום דמי הלידה ששילמה הנתבעת לתובעת עבור משרתה הרגילה. 9. טענת הקיזוז מקובלת עלינו טענת התובעת, כי קיזוז דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי מתשלום דמי הלידה שקיבלה מהנתבעת, עבור משרתה הרגילה, לא היה כדין. זכות הקיזוז בכלל וזכות קיזוז דמי לידה בפרט אינה קבועה בתקנות ובתכנית. סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, קובע, כי חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת ניתנים לקיזוז. התובעת אינה חייבת לנתבעת את כספי דמי הלידה ששולמו לה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הקרן הנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת את דמי הלידה, בהתאם לתכניתה כמפורט בסעיף 6א'. כל שסעיף 6א' קובע, הוא חיוב המוטל על הנתבעת לשלם דמי לידה למשתלמת שעומדת בתנאיה. לפיכך, לא מתקיים התנאי הראשוני לקיום זכות הקיזוז - אין כאן שני צדדים החבים זה לזה כספים, לא מעיסקה אחת ולא מעיסקאות שונות. הקרן הנתבעת והמוסד לביטוח לאומי הינם שני תאגידים נפרדים, הן לזכויות והן לחובות, לקרן הנתבעת ולמוסד לביטוח לאומי אין חיובים הדדיים ביחס לדמי הלידה או בכלל. לפיכך, לא היה ניתן להסיק על זכות הקיזוז כנטען על ידי הנתבעת, אף לא מכללא בכל הנוגע לכספי דמי הלידה ששולמו לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי. 10. לא מצאנו לקבל גם את טענת הנתבעת, כי בשל הפריבילגיות והתנאים המיוחדים הניתנים למשתלמים מכוחה, היא היתה זכאית לקזז את דמי הלידה, נשוא פסק דין זה. מקובלת עלינו עמדת התובעת, כי אם קמה לה כדין הזכאות לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בגין משרתה הנוספת, הרי שהיא זכאית ורשאית לפעול למיצוי זכותה כאמור בנדון, ואין לקשור זאת כלל לתנאים המועדפים שהיא מקבלת מהנתבעת, (אם בכלל). 11. סיכום לאור האמור, אנו קובעים, כי על הנתבעת היה לשלם לתובעת את מלוא דמי הלידה עבור משרתה הרגילה ולא היה מקום לקזז מהם את דמי הלידה ששולמו לתובעת מהמוסד לביטוח לאומי. אשר על כן, התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום שקיזזה לה מדמי הלידה בסך 6,468 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום הקיזוז - 18.12.1996 ועד למועד התשלום בפועל. התשלום כאמור יבוצע תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ובשכר טירחת עורך דינה בסך כולל של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים. ניתן היום א' באייר תשס"א, (24 באפריל 2001) בהעדר הצדדים. נ.צ. - מר ליברוט א. לקסר, שופטת לידהדמי לידה