תוספת כוננות מנהלית

תוספת כוננות מנהלית 1. ביום 26.2.01 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבע למתן פסק-דין הצהרתי אשר יקבע כי תוספת "כוננות 2/3" אשר שולמה לתובעת מאז 1987 מהווה חלק משכר היסוד של התובעת, לכן על הנתבע היה לכלול את תוספת הכוננות כרכיב בחישוב פנסיית התובעת החל ממועד פרישתה. התובעת תובעת את הפרשי הפנסיה מיום הגשת התביעה ואילך וכן תשלום פיצויי הלנת קצבה. הנתבע טען כי אין לראות ברכיב ותוספת זו כרכיב לפנסיה הן מכח ההסכמים הקיבוציים והן מכח הדין הנתבע העלה בכתב הגנתו טענת קיזוז לפיה תובע הנתבע את קיזוז הכספים אשר הפריש הנתבע לקופת גמל בגין תוספת הכוננות, וזאת אם תתקבל תביעת התובעת. 2. אלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מעדויות הצדדים כמו גם מכתבי הטענות ונספחיהם שהוצגו בפנינו: א. התובעת הועסקה כלבורנטית במעבדה הפתולוגית אצל הנתבע (להלן: "המעבדה") החל מיום 21.12.1969 ועד לפרישתה לגמלאות ביום 31.12.00. ב. החל משנת 1987 שולם לתובעת תוספת בגין כוננות, אשר כונתה "כוננות מנהלית", והחל משנת 1992 כונה רכיב הכוננות בתלוש השכר "כוננות 2/3" (להלן: "הכוננות"). ג. הנתבע הוא המרכז הרפואי שערי צדק (להלן: "שערי צדק"), ונהוגה בו פנסיה תקציבית לגבי העובדים אשר החלו עבודתם לפני ההסכם הקיבוצי מ-7.10.99. ד. עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים עמדה זכאות התובעת לפנסיה תקציבית על שיעור פנסיה מלא בגובה 70%. ה. החל מחודש ינואר 01' החלה התובעת לקבל פנסיה מהנתבע, אשר איננה כוללת את רכיב הכוננות. ו. ביום 10.7.79 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הנתבע לבין ההסתדרות הכללית וועד העובדים בבי"ח שערי צדק. ההסכם הוחלף ע"י הסכם קיבוצי מיוחד מיום 7.10.99, אשר תחולתו היא לתקופה 1.1.00-31.12.03. ז. ביום 5.10.94 שלח ועד העובדים בנתבע מכתב אל מנהל אגף כח אדם בנתבע שעניינו "סיכום דיון בשכר עמ"מ בכ"מ במעבדות הקליניות", המסכם את הסכם העבודה שהושג בעקבות מו"מ שהתנהל בין ביה"ח וועד העובדים. ח. ביום 23.10.94 הוציא מנהל כח אדם בנתבע את הסתייגויותיו להסכמות כפי שהובעו במכתב הועד מיום 5.10.94 לעיל. ט. ביום 13.11.94 הוציא מנהל המחלקה לענייני עובדים מכתב לתובעת בעניין שינויים בתנאי שכר שעיקרו כדלקמן: "הנני שמח לבשרך כי בהמלצת מנהל המעבדה ובתאום עם ועד העבודים, הוחלט על השינויים הבאים בשכרך: דרגה: הועלית לדרגה א2 בדירוג עמ"מ בכ"מ החל מ- 1.8.94. כוננויות: במעמדך כעמ"מ מדור הנך זכאית ל- 6 כוננויות חול, באופן יחסי לאחוז המשרה, החל מ- 1.8.94. מכסה זו הינה בהתאם לצרכי העבודה הנוכחיים וניתנת לשינוי ו/או ביטוח ע"י ההנהלה. תמורת מכסת הכוננויות עליך להענות לקריאות, בהתאם לצרכי העבודה." התובעת מעולם לא נדרשה לאשר או לחתום על המסמך הנ"ל או כל התחייבויות אחרת כללית באשר לכוננות והיענות לקריאות כאמור. י. ביום 19.11.95 נערכה ישיבה בין שערי צדק ובין ועד העובדים בשערי צדק אשר בה נדונה, בין השאר, סוגיית הכוננויות. יא. מתוספת הכוננות נוכו 5% לקופת גמל וכן הנתבע הפריש 5% נוספים. יב. תוספת הכוננות שולמה לתובעת אף בימים בהם נעדרה מעבודתה בגין חופשה ומחלה. יג. במהלך כל תקופת העסקתה התובעת לא נדרשה לבצע כוננויות, לא שובצה לכוננויות אלא הוזעקה פעמים ספורות בלבד למעבדה, ובגין התייצבותה זו קיבלה תוספת בשם "קריאת פתע". יד. במעבדה בה הועסקה התובעת לא היה כל שיבוץ של כוננויות או לוח כוננויות. והתובעת או מי מעובדי המעבדה לא שובצו ככוננים תורניים למעבדה ולא נדרשו להיענות לקריאות. טו. ביום 18.2.01 פנה ב"כ התובעת לנתבעת בדרישה לתשלום תוספת לפנסיית התובעת בגין הכוננות. טז. ביום 27.2.01 השיב ב"כ הנתבע למכתב ב"כ התובעת במכתב שעיקרו כדלקמן: 2.א. ... בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד מיום 7.10.99 החל בשערי צדק, המשכורות לענין הפנסיה, הינה המשכורת הקובעת על פי הגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970 (להלן "חוק הגימלאות"). ב. תוספת הכוננות לא אושרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין סעיף 8 לחוק הגימלאות, ולפיכך אינה מהווה חלק מהמשכורת הקובעת לעניין הפנסיה. ג. לענין זה ראה גם סעיף 27.504 (ג) סיפא לתקשי"ר. 3. תוספת הכוננות ניתנה לקבוצת עובדים אשר הגב' ארליך היתה חלק מהם, כנגד נכונותם והתחייבותם להיענות לקריאות, וכנג נכונותה והתחייבותה האישית של הגב' ארליך להענות לכל קריאה במשך ימי החודש, לרבות שבתות וחגים. ... לפיכך תוספת הכוננות ששולמה לגב' ארליך הינה תוספת אמיתית ומותנית ולא פיקטיבית, והיא אינה מהווה חלק מהשכר הקובע ..." 3. להלן תמצית טענות הצדדים: התובעת א. בחודש ינואר 01', עת קיבלה התובעת את תלוש הפנסיה הראשון מאז פרישתה, הסתבר לתובעת כי הפנסיה המשולמת לה איננה כוללת תשלום בגין תוספת הכוננות. ב. הכוננות הינה חלק בלתי נפרד משכר היסוד של התובעת, וראיה לכך: כוננות 2/3 שולמה לתובעת ברציפות, חודש בחודשו, מבלי שהתובעת נדרשה לבצע כל עבודה נוספת על מנת לזכות בה, ומבלי שקבלת התוספת הותנתה בכל תנאי או התחייבות בהם היה על התובעת לעמוד, ובפרט לא ביצעה התובעת בפועל כל כוננות ואף לא נדרשה לעמוד בכל כוננות; התוספת שולמה אף עת נעדרה התובעת מעבודתה עקב חופשה או מחלה; התובעת הועסקה בשעות העבודה המקובלות. ג. בנתבע קיימות מעבדות אשר עובדות בכוננות, אולם המעבדה בה הועסקה התובעת לא השתייכה למעבודות אלו ופעלה בשעות 7:00-16:00 מדי יום. כמו כן, בעבודה במעבדה בה הועסקה התובעת לא הייתה כל דחיפות המצריכה את השארות המעבדה פתוחה, והרקמות הועברו לבדיקה ביום למחרת. ד. הכוננות הייתה רכיב משמעותי משכרה של התובעת. ה. התובעת זכאית לתוספת לפנסיה בגין הכוננות. הנתבע א. כיוון שהנתבע הוא בית-חולים, הפועל במשך כל שעות היממה ובכל ימות השנה, הוא נזקק למעבדותיו ולעובדיו, לרבות התובעת, בשעות עבודה שאינן שגרתיות. ב. תוספת הכוננות שולמה לקבוצת עובדים, בתוכה התובעת, בגין נכונותם להענות לכל קריאה מצד הנתבע במשך כל ימי החודש ובכל מועד. ג. עד לשנת 1994 ניתנה תוספת הכוננות לתובעת כנגד דיווח בפועל. בעקבות הסדר משנת 1994 עם ועד העובדים ניתנה תוספת הכוננות כנגד התחייבות כל עובדי המעבדות בנתבע להענות לכל קריאה של הנתבע. ד. תוספת הכוננות שולמה לתובעת גם בגין ימים בהם נעדרה בהתאם להסדר משנת 94' לעיל, כאשר היו עובדי מעבדה אחרים שניתן היה לקרוא להם, אולם הדבר לא המעיט מחובת התובעת להופיע לפי קריאה של הנתבע. 4. התובעת הגישה מטעמה תצהיר עדות ראשית של התובעת. מטעם הנתבע הוגשו תצהיריהם של של פרופ' אליעזר רוזנמן - מנהל המכון הפתולוגי בנתבע והמומנה על עבודת התובעת, ומר שבתאי אברהם - מנהל המחלקה לענייני עובדים בנתבע. בעקבות בקשת הנתבע נמשך תצהירו של מר שבתאי אברהם והוחלף בתצהירו של מר יוסי גרנות - מנהל אגף משאבי אנוש בנתבע. בית-הדין שמע את עדותם של התובעת, פרופ' אליעזר רוזנמן ומר יוסי גרנות, אשר מסרו תצהיריהם, וכן את עדותה של הגב' רות רשף - לבורנטית במעבדה הפתולוגית בנתבע. הכרעה המצב המשפטי 5. השאלה העומדת בפנינו היא מהותה של תוספת ה"כוננות 2/3" אותה קיבלה התובעת במהלך עבודתה בנתבע מאז 1987 ועד לפרישתה לפנסיה, והאם התשלום בגין רכיב זה הוא פיקציה או תמורה כחלק בלתי נפרד משכרה של התובעת. 6. ההוראות הכלליות בענין כוננות פורטו בתקשי"ר כדלקמן: "27.501 כאשר קיים צורך להעמיד סוג עובדים בכוננות בנסיבות מסויימות יפנה האחראי על הנציבות והשירות ויפרט את סוגי העובדים והנסיבות האמורים על מנת לקבל אישורה להלן. אין לדרוש מעובד שימצא בכוננות בביתו אחרי שעות העבודה הרגילות אלא אם הוא נמנה עם סוג שאושר ע"י נציבות השירות ובנסיבות שהיא קבעה ... 27.502 מקום הכוננות הוא ביתו של העובד או מקום אחר שיקבע האחראי. מתן האישור עבור הכוננות מותנה בכך שיהיה בטלפון בביתו של העובד הכונן... באמצעותו ניתן לקרוא לו בעת הצורך. 27.503 ... בכל יחידה בה קיימים כוננים ינוהל ספר כוננים בו ירשום כל כונן מדי יום, בתום הכוננות את האירועים שארע... ... בשום מקרה לא יעזוב העובד, בעת היותו בכוננות, את המקום שנקבע לו כמקום כוננות. 27.504 כל עובד שאושר לו תשלום בעד כוננות, יגיש לממונה הישיר עליו דיווח: (א) דיווח... (ב) תשלום... ... התשלום עבור הכוננויות אינן חלק מהמשכורת הקובעת לצורך תשלום גמלאות" 7. ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים בתיק זה, הינו ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 7.10.99 שצורף כנספח ת/19 לתצהיר התובעת להלן: "ההסכם") . סעיף 13.1 להסכם מגדיר את המושג "כוננות" - תקופת זמן מעבר לשעות העבודה, בה נדרש העובד בביתו ע"י הממונה להיות נכון לקריאת המוסד בכל עת" סעיף 20.1 להסכם הנ"ל קובע כי: "עובדי המוסד הקבועים ביום חתימת הסכם זה, שיגיעו לגיל פרישה יפרשו לגמלאות לפי הכללים הנהוגים בבתי החולים הממשלתיים ובכפוף להסכם זה" 8. סעיף 8 לחוק הגמלאות קובע כי "משכורת קובעת" לגבי אדם פלוני בזמן פלוני הוא "שיעור המשכורת לרבות התוספות הקבועות, המגיע באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות", ועל מנת לבחון מהי "תוספת קבועה", יש לבחון האם אותו רכיב הוא "תוספת אמיתית" (ולא פיקציה) או שהוא חלק מן "המשכורת", כלומר, האם רכיב השכר הוא חלק מהשכר הרגיל ואינו בגדר "תוספת". הקו המנחה של פסיקת בית הדין לעבודה הוא כי התשובה לשאלה זו תינתן על פי הבחינה האם רכיב השכר הנדון "מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם" (דב"ע לד/3-7, ביטמן נ' מדינת ישראל, פד"ע ה' 421, 427, ר' גם בג"צ 5572/92 יעקב זכאי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מז(3) 602, 608). 9. על פי הקו המנחה האמור התפתחה פסיקה ארוכה סביב פרשנות המונח תוספת "כוננות" וכן תוספת "כוננות על" בדירוגים השונים ובית הדין בבוחנו את העובדות והתנאים אף נתן משקל להסכמים הקיבוציים אשר חלו על הצדדים בפרשנות שיש לתת לתוספת והאם יש לראותה כחלק מהשכר או פיקציה. (א) בדב"ע מד/30-3 ד"ר הלנה לסלו באום - מרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" (לא פורסם) נדונה מהותה של תוספת "כוננות על" אשר שולמה לרופאים. נפסק בענין זה כי התוספת אינה חלק של ה"משכורת", וזאת מן הטעמים כדלקמן: "מחומר הראיות עולה כי אין המדובר בתוספת פיקטיבית המגיעה לעובד בעד עצם ביצוע עבודתו, עבודתו הרגילה. כנגד התשלום באות דריכות מתמדת, נכונות מתמדת ואי נוחיות מתמדת - שהן מנת חלקם של מנהלי מחלקה, והלכה למעשה קורה וקורה שהם נדרשים על פי קריאה פתע להתייצב לעבודה. שנית - התשלום אינו ניתן בכל מקרה ובכל הנסיבות ויש שהוא בטל או מופחת בשל היעדרות מן העבודה". (ב) בדב"ע מד/6-7 מדינת ישראל נ' דב חביון ז"ל, פד"ע ט"ז 29, נבחנה מהותה של תוספת כוננות אשר שולמה למשיב, שהיה מנהל המרכז למיכון משרדי במשרד האוצר. נפסק באותו הליך כי "תוספת הכוננות שולמה למנוח ללא כל התנאה הקשורה בעבודתו", ועל כן היא הוכחה כחלק משכר היסוד. (ג) אף בדב"ע מז/5-7 הממונה על תשלום הגמלאות נ' אביגדור שוהם (לא פורסם), נפסק כי תוספת כוננות שקיבל המשיב, כעובד משרד החוץ, נכללת במשכורת הקובעת שלו, מן הטעם שהיא שולמה "ללא כל התנאה". (ד) הכרעה דומה ניתנה אף בדב"ע מח/5-7 מדינת ישראל נ' יעקב דורון (לא פורסם). בהליך זה נתבררה מהותה של תוספת כוננות אשר שולמה למזכיר ראשי בבית משפט בגובה שני ימי שכר לחודש. התוספת שולמה גם בימי העדרות עקב חופשה, מילואים או מחלה, והיא לא היתה מותנית בקריאה לעבודה פעילה בשעות הכוננות וכן לא בדיווח. נפסק כי התוספת שולמה "ללא כל תנאי" ו"כתמורה בגין עבודתו הרגילה, כביטוי לעקרון כי בעל תפקיד הדורש מאמץ מיוחד כחלק מתפקידו הרגיל, יקבל פיצוי בגין המאמץ במסגרת שכרו הרגיל". לפיכך, הוכחה תוספת זו כחלק מן המשכורת לענין גמלאות. (הדגשות שלי - א.א.). (ה) בדב"ע תשן/22-3 עירית תל-אביב נ' חנוך נוסדורף, פד"ע כ"א 374, נפסק כי תוספת כוננות לעובד העיריה נחשבת כחלק מן המשכורת, משום שהמשיב קיבל את התוספת גם כאשר נעדר מעבודתו והוא לא היה חייב להגיש דיווח בקשר לתוספת זו. (ו) בדב"ע נב/16-3 רפאל דנקנר נ' עירית אשדוד (לא פורסם), נדונה השאלה האם תוספת כוננות אשר קיבל המערער, שהיה מהנדס העיר אשדוד, נחשבת כחלק מהמשכורת לעניין גמלאות. נפסק כי התשלום בעד הכוננות היה בגדר "תוספות", באשר לכוננות היתה משמעות ממשית, בכך שהכונן היה צריך להיות מוכן לקריאה מעבר לשעות העבודה הרגילות וכן היה צורך בדיווח על שעות הכוננות. (ז) בדב"ע נג/17-4 הסתדרות הכללית וא' נ' מדינת ישראל, פד"ע כ"ו 263, נקבע כי תשלום בגין "כוננויות לא מתוכננות" אשר קיבלו עובדי בתי חולים ממשלתיים לא היה מותנה בתנאי או בגורם כלשהו והוא לא השתנה מחודש לחודש, ולפיכך הוא חלק מן המשכורת. 10. עולה איפה, מכל פריסת הפסיקה דלעיל, כי שני מבחנים בפנינו האחד, נסוב סביב עבודתה הרגילה של התובעת בין לפי הגדרת תפקידה ובין לפי התפקידים אותם היא נדרשה למלא, הלכה למעשה תקופת זמן ניכרת עד לצאתה לגמלאות, והתמורה הניתנת בגין עבודה זו כאמור לעיל היא "משכורת". המבחן השני שהוא מבחן העזר השני, נסוב סביב מהות התשלום הקרוי בגוף תלוש השכר "תוספת" ובמקרה שלנו "כוננות 2/3" באם הוא ניתן עבור עבודה שאינה רגילה שביצעה התובעת ותשלום זה הותנה בתנאים לתשלומם או האם התשלום שולם עבור עבודתה הרגילה וללא כל תנאי. ומן הכלל אל הפרט 11. שמענו הן מפי התובעת והגב' רשף והן אף מד"ר רוזנמן וב"חצי פה" גם ממר גרנות כי התובעת לא נדרשה ע"י מי מהממונים שהיו עליה להימצא בביתה לאחר שעות העבודה ואף פעם לא נדרשה להיות במועדים מוגדרים ומסויימים בביתה נכונה להיענות לקריאות המוסד. יתרה מכך, העידו בפנינו דווקא עדי הנתבעת כי מעולם לא נערכה רשימת כוננים במעבדה לפתולוגיה, לא נאמר מעולם ללבורנטיות שבמעבדה לערוך לוח כוננויות או להישאר בביתן בזמן כלשהו. 12. לא זו אף זו, גם עת נקראה התובעת במספר מקרים בודד עוד בטרם מונה ד"ר רוזנמן לתפקידו, שולם לתובעת על שעות אלו תוספת "קריאת פתע" אשר מוגדרת בהסכם הקיבוצי כתוספת מסוג שונה מתוספת "כוננות 2/3". אופן התשלום של קריאות פתע מחזק את העובדה כי התובעת נקראה באופן חריג לעבודה במעבדה, קריאה זו נעשתה לא על בסיס הכוננות שלכאורה טוענת הנתבעת שהיה עליה להיות בה, אלא כ"קריאת פתע" שהיא קריאה מסוג אחר, אשר ניתנת לה תמורה שונה ומיוחדת והתובעת באותה עת תוגמלה כפול הן בתוספת "כוננות 2/3" וכן תגמול בגין "קריאת פתע". 13. עדי הנתבע עצמם העידו במפורש כי במקרים בהם שהתה התובעת בחופשה (בארץ או בחו"ל) במחלה או במקום מרוחק לא יכולה היתה להיענות לקריאות בית החולים, ברם אולם, לאורך כל התקופה בה שולם לתובעת רכיב "כוננות 2/3". החל משנת 1987 , בכל יציאה לחופשה או מחלה קיבלה התובעת את מלוא התוספת "כוננות 2/3" מבלי שנוכה משכרה באופן יחסי החלק בגין היותה בחופשה. 14. הנתבעת שילמה לתובעת את תשלום הכוננויות החל משנת 1987 ואף בשנת 1993 הועלתה מכסת שעות הכוננות ששולמה לתובעת מ-85 שעות ל-102 שעות מבלי שהיה צורך אמיתי לשעות כוננות רבות יותר ובוודאי כפי שהעיד בפנינו ד"ר רוזנמן מבלי שהיה צורך אמיתי של כוננות במעבדה הפתולוגית ואף מבלי שנערכה בדיקה עם מנהל המעבדה עצמו. ודוק: אחד המבחנים שנקבעו בפסיקה כפי שפירטנו לעיל, כשבודקים אנו אם מדובר בתוספת אמיתית המותנית בתנאי, או פיקטיבית היא האם בעקבות תחילת תשלומו של הרכיב חל שינוי כלשהו בעבודתו של העובד. אך כפי ששמענו מעדויות הצדדים לא חל כל שינוי בדרישות ובתפקוד התובעת לא ב-1987 ואף לא ב-1993 בעת הגדלת מכסת השעות. יתרה מכך, עולה מעדויות מר גרנות וד"ר רוזנמן כי לא היה כל צורך אמיתי בכוננויות של לבורנטים במעבדה הפתולוגית ומאחר והרכיב שולם ללא שום קשר לצרכים בפועל מלמדת אף עובדה זו בנוסף על כל שקבענו לעיל, כי למעשה הרכיב היה חלק משכר היסוד. 15. התובעת והגב' רשף נשאלו בחקירתם הנגדית על נכונותם להתייצב בנתבע בשעת חרום, כנסיון להראות את מחויבותן לכוננות בשל תפקידם, ברם תשובתן האינטואיטיבית של הלבורנטיות (התובעת והגב' רשף) בחקירה הנגדית רק חיזקה את דעתנו כי הנתבע מנסה להיאחז במקרים חריגים אשר אינם יכולים להוות בסיס לתנאי הנדרש לתוספת, שכן על כל עובד וכך אף התובעת בהיותה עובדת בבית חולים, יש לה חובת נאמנות למקום עבודתה ותפקידה ובהיותה בעלת מצפון, אם תיקרא התובעת בשעת חרום תתייצב היא בבית החולים. 16. מאחר ואין מחלוקת לכל העובדות אשר נשמעו בפנינו העומדות בצוותא חדא עם הפסיקה, טוען בפנינו הנתבע כי המשכורת הקובעת לפנסיה בהתאם להסכם הקיבוצי החל על עובדי הנתבע אינה כוללת את רכיב "כוננות 2/3" ומסתמך הנתבע לענין טענה זו הן על ת/22, סיכום הישיבה עם עובדי המעבדות והן על ההסכם הקיבוצי ת/19 וכן על סעיף 8 בחוק הגמלאות. לאחר שבחנו את טענות הנתבע לרבות הפסיקה עליה הוא מסתמך אל מול הפסיקה שפרסנו לעיל וכן העובדות שנקבעו על ידינו, אנו דוחים את טענת הנתבע לענין זה מהנמוקים הבאים: א. הסדר הפנסיה בנתבע הוא אכן הסדר הסכמי אך הוא מתבסס על הסדר הפנסיה התקציבית בשירות המדינה ויש לבחון את התוספות עפ"י ההוראות הן בתקשי"ר והן כאמור בסעיף 8 לחוק הגמלאות. ב. סעיף 13.1 להסכם קובע כי אין זכאות לפנסיה בגין "כוננות" אולם הגדרת סעיף כוננות כאמור בהסכם דורש קיומם של תנאים לשם מתן התוספת אולם כפי שנקבע לעיל, לא בוצעה ע"י התובעת כוננות כלל והתשלום שולם ועודכן לה באופן שרירותי ועל מנת להעלות את שכרה ועל כן רכיב זה בשכרה הוא פיקטיבי וחלק משכר היסוד. ג. הוכח בפנינו כי הרכיב הוא בבחינת שכר בלתי מותנה לכל דבר וענין ועל כן בנסיבות אלה אף אם ההסכם הקיבוצי אינו עושה את האבחנה, בין תוספת אמיתית ללא אמיתית, אזי יש לראות בתוספת זו, כחלק מהמשכורת הקובעת וההסכם אינו יכול לסייע לנתבע. ד. אף הנסיון לטעון כי היתה לתובעת נכונות להיות בכוננות לא עומדת עם העדויות שנשמעו בפנינו, שכן בניגוד לקבוצות הלבורנטיות האחרות בנתבע להן נקבעו לוחות כוננות לא נערך לעובדות המעבדה הפתולוגית לוחות כוננות ואף לא נדרש מהם לשהות בבית בכוננות (כהגדרת התקשי"ר או ההסכם) ולו בשל כך יש לראות בהן קבוצה נפרדת ולא חלק מכלל קבוצת הלבורנטיות של העובדות בנתבע. 17. אשר על כן לאור כל קביעותנו והנימוקים שבצידם היה על הנתבע לכלול את רכיב "כוננות 2/3" אשר שולמה לתובעת מאז 1987 כחלק משכר היסוד של התובעת ולכלול רכיב זה בחישוב הפנסיה של התובעת. 18. טען הנתבע בפנינו כי הפריש לתובעת הפרשות סוציאליות בגין הרכיבים שאינם פנסיונים לקופת גמל 5% ועל כן קבלת תביעת התובעת הינה כפל תנאים סוציאליים. על כך, השיבה התובעת לנתבע כי לא טענה היא לזכאות כפולה בגין רכיב זה ונתנה הסכמתה לקיזוז הסכומים שהופרשו עבורה ע"י הנתבע לקופת גמל מכל סכום המגיע לה מהנתבע כהפרשי תשלום פנסיה מאז פרישתה ועד היום. על כן, כפי שקבענו לעיל, התובעת זכאית כי רכיב הכוננות יכלל בשכר הקובע לתשלום גמלת התובעת ומההפרשים שעל הנתבע לשלם לתובעת יש לקזז את ההפרשות שהופרשו ע"י הנתבע לקופת הגמל בגין רכיב זה משנת 1994 ועד יציאתה לגמלאות. 19. פיצויי הלנת קצבה התובעת בסיכומיה לא חזרה על תביעתה ולא טענה לענין רכיב זה וטוב שכך, שכן בפנינו מחלוקת משפטית של ממש אשר אין כל עילה בגינה לפסוק לטובת התובעת פיצויי הלנת קצבה. 20. סוף דבר א. הרכיב ששולם לתובעת אשר כונה "כוננות 2/3" הינו רכיב שכר לכל דבר והתובעת זכאית כי בשכרה הפנסיוני יכלל אף רכיב זה. ב. הנתבע ישלם לתובעת את הפרש תשלומי הפנסיה עבור רכיב "כוננות 2/3" החל מחודש ינו' 2001 ועד למועד מתן פסק דין זה. כאשר כל סכום אותו חב הנתבע בגין כל חודש וחודש ישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד בו היה על הנתבע לשלמו ועד לתשלומו בפועל. ג. על הנתבע להוסיף לפנסיה שמקבלת התובעת החל ממועד מתן פסק דין זה ואילך את החלק המגיע לתובעת עפ"י אחוזי הפנסיה שלה, גם את רכיב "כוננות 2/3" כפי ערכו היום במועד מתן פסק דין זה. ד. הנתבע יקזז מכל סכום המגיע לתובעת עפ"י פסק דין זה את הכספים שהופרשו לתובעת לקופת גמל עבור רכיב "כוננות 2/3" משנת 1994 ועד למועד פרישתה. ה. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית בתוך 30 יום מהמצאת פס"ד זה לצדדים.כוננותתוספות שכר